רבי יעקב לנדו - היסטוריית גרסאות

יודה ב־16:58, 28 ביולי 2025

2025-07-28T16:58:19Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:58, 28 ביולי 2025
שורה 1:		שורה 1:
			{{רב
			\|שם= רבי יעקב לנדו (לנדא)
			\|מקום פעילות=איטליה
			\|השתייכות=[[ראשונים]]
			\|תפקידים נוספים=
			\|רבותיו=אביו
			\|חיבוריו=[[ספר האגור]], ספר חזון
			}}

	'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.		'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

אריאל ביגל נ"י: /* ספריו */

2014-02-22T22:31:28Z

ספריו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:31, 22 בפברואר 2014
שורה 12:		שורה 12:

	האגור היה הראשון ששילב את חכמת ה[[קבלה]] עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך [[ספר הזוהר]]<ref>אמנם קדמו לו מקובלים מ[[חסידי אשכנז]] וביחוד [[רבי יהודה החסיד]], אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.</ref>.		האגור היה הראשון ששילב את חכמת ה[[קבלה]] עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך [[ספר הזוהר]]<ref>אמנם קדמו לו מקובלים מ[[חסידי אשכנז]] וביחוד [[רבי יהודה החסיד]], אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.</ref>.
	*'''ספר החזון'''- ספר חידות ומליצות הלכתיות, ~~הלווה~~ לרוב לספר האגור. ספר זה נודע מאד בהקדמה המיוחדת שלו, הבנויה בצורת חזון ועוסקת בעניינים מהותיים על ענייני החכמה, סודות החיים והתורה וכד'.		*'''ספר החזון'''- ספר חידות ומליצות הלכתיות, הנלווה לרוב לספר האגור. ספר זה נודע מאד בהקדמה המיוחדת שלו, הבנויה בצורת חזון ועוסקת בעניינים מהותיים על ענייני החכמה, סודות החיים והתורה וכד'.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59 ב־23:44, 28 באוקטובר 2013

2013-10-28T23:44:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:44, 28 באוקטובר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] ~~בטשכנז~~, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.		'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] באשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

	שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.		שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.

אריאל ביגל נ"י ב־12:30, 2 בינואר 2012

2012-01-02T12:30:14Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:30, 2 בינואר 2012
שורה 3:		שורה 3:
	שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.		שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.

	את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]]<ref>בשנה זו נפטר המהרי"קף ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.</ref>. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו<ref>וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו</ref> ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים<ref>מעניין לקרוא מה שכתב בסיום פירוש ה[[רד"ק]] ל[[ספר תהילים]]: "ואני הבא על החתום מתנצל באתי, בהיותי נמנה על המלאכה הזאת להגיה הספר דבר יום ביומו, כפי המנהג מבעלי המלאכה הזאת. ואומר, בהיות כי ימצאו טעויות בנקוד הפסוק זהו משני טעמים, האחד, כי אנחנו המתעסקים במלאכה הזאת חדשים מקרוב באנו לא שערום אבותינו באומנות הזאת, וכבר ידוע כי כל ההתחלות קשות, ולא הספיק לנו הזמן להאריך לעיין כפי הצורך בענייני הניקוד. והטעם השני כי יגענו ולא הונח לנו למצוא ספרים מדויקים כפי הצורך... נאום הגבר הוקם על מלאכת ההג"ה קטן התלמידים, '''יעקב ברוך''' בן מהר"ר '''יהודא לנדו''' ז"ל '''אשכנזי''' המתגורר עתה פה נאפולי, תם ונשלם ספר תהלים, תהלה לשוכן עליונים, שנת זמ"ר ד' ימים לחודש [[ניסן]] יציאת גלות מצרים". {{ש}} הרב משה הרשלר מנסה לבסס מתוך הפסקה הנ"ל את השערתו כי הר"י לא הגיע לנפולי אלא דרך עראי (שכתב "המתגורר עתה נאפולי") על מנת להדפיס את ספרו, ומלאכת ההגהה היתה רק כדי להתפרנס, ובאמת לא מצאנו שהגיה ספרים לאחר מכן.</ref>.		את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]]<ref>בשנה זו נפטר המהרי"ק, ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.</ref>. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו<ref>וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו</ref> ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים<ref>מעניין לקרוא מה שכתב בסיום פירוש ה[[רד"ק]] ל[[ספר תהילים]]: "ואני הבא על החתום מתנצל באתי, בהיותי נמנה על המלאכה הזאת להגיה הספר דבר יום ביומו, כפי המנהג מבעלי המלאכה הזאת. ואומר, בהיות כי ימצאו טעויות בנקוד הפסוק זהו משני טעמים, האחד, כי אנחנו המתעסקים במלאכה הזאת חדשים מקרוב באנו לא שערום אבותינו באומנות הזאת, וכבר ידוע כי כל ההתחלות קשות, ולא הספיק לנו הזמן להאריך לעיין כפי הצורך בענייני הניקוד. והטעם השני כי יגענו ולא הונח לנו למצוא ספרים מדויקים כפי הצורך... נאום הגבר הוקם על מלאכת ההג"ה קטן התלמידים, '''יעקב ברוך''' בן מהר"ר '''יהודא לנדו''' ז"ל '''אשכנזי''' המתגורר עתה פה נאפולי, תם ונשלם ספר תהלים, תהלה לשוכן עליונים, שנת זמ"ר ד' ימים לחודש [[ניסן]] יציאת גלות מצרים". {{ש}} הרב משה הרשלר מנסה לבסס מתוך הפסקה הנ"ל את השערתו כי הר"י לא הגיע לנפולי אלא דרך עראי (שכתב "המתגורר עתה נאפולי") על מנת להדפיס את ספרו, ומלאכת ההגהה היתה רק כדי להתפרנס, ובאמת לא מצאנו שהגיה ספרים לאחר מכן.</ref>.

	שנת פטירתו ומקום פטירתו וקבורתו לא יודעים, ואין השערות מבוססות בענין.		שנת פטירתו ומקום פטירתו וקבורתו לא יודעים, ואין השערות מבוססות בענין.
שורה 9:		שורה 9:
	בנו רבי אברהם לנדו עסק גם כן בהגההת ספרים לדפוס, והוציא בשנת רנ"ב ספר רפואה מאת אבו עלי אלחסין בן עבדאללה בן סיני (בתרגום לעברית של רבי יוסף אבן יואש הלורקי), וכן את פירוש [[רבנו בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] על התורה. בסוף ספר זה כתבו המוציאים לאור: "ר' אברהם בכמהר"ר יעקב לנדו<ref>מעניין לראות שלא נכתב בתואר שמו ז"ל, ומכאן כנראה ניתן להסיק שהיה אז בין החיים, והיה זה, כאמור, ב[[תמוז]] רנ"ב.</ref> אשר תורתו אומנתו, בתורה חשקה נפשו ואִוְתה, מאהבת נשים נפלאת אהבתו".		בנו רבי אברהם לנדו עסק גם כן בהגההת ספרים לדפוס, והוציא בשנת רנ"ב ספר רפואה מאת אבו עלי אלחסין בן עבדאללה בן סיני (בתרגום לעברית של רבי יוסף אבן יואש הלורקי), וכן את פירוש [[רבנו בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] על התורה. בסוף ספר זה כתבו המוציאים לאור: "ר' אברהם בכמהר"ר יעקב לנדו<ref>מעניין לראות שלא נכתב בתואר שמו ז"ל, ומכאן כנראה ניתן להסיק שהיה אז בין החיים, והיה זה, כאמור, ב[[תמוז]] רנ"ב.</ref> אשר תורתו אומנתו, בתורה חשקה נפשו ואִוְתה, מאהבת נשים נפלאת אהבתו".
	==ספריו==		==ספריו==
	*'''האגור'''- הוא מגדיר את תפקיד הספר בשלושה יעדים: 1. לקבץ את כל השיטות, שלא יצטרכו המעיינים לחפש בספרי הקדמונים. 2. להגיע למסקנה פסוקה להלכה בכל ענין וענין. 3. לאסוף את החידושים שנכתבו בדור שקדם לו (מהרי"ק, מהרי"ו, תרומת הדשן, [[מהרי"ל]] ועוד), ובמיוחד לפרסם את פסקי אביו רבי יהודה.		*'''האגור'''- הוא מגדיר את תפקיד הספר בשלושה יעדים: 1. לקבץ את כל השיטות, שלא יצטרכו המעיינים לחפש בספרי הקדמונים. 2. להגיע למסקנה פסוקה להלכה בכל ענין וענין. 3. לאסוף את החידושים שנכתבו בדור שקדם לו ([[מהרי"ק]], [[מהרי"ו]], [[תרומת הדשן (ספר)\|תרומת הדשן]], [[מהרי"ל]] ועוד), ובמיוחד לפרסם את פסקי אביו רבי יהודה.

	האגור היה הראשון ששילב את חכמת ה[[קבלה]] עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך [[ספר הזוהר]]<ref>אמנם קדמו לו מקובלים מ[[חסידי אשכנז]] וביחוד [[רבי יהודה החסיד]], אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.</ref>.		האגור היה הראשון ששילב את חכמת ה[[קבלה]] עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך [[ספר הזוהר]]<ref>אמנם קדמו לו מקובלים מ[[חסידי אשכנז]] וביחוד [[רבי יהודה החסיד]], אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.</ref>.

אריאל ביגל נ"י ב־12:28, 2 בינואר 2012

2012-01-02T12:28:30Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:28, 2 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.		'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

	שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.		שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.

	את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]]<ref>בשנה זו נפטר המהרי"קף ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.</ref>. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו<ref>וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו</ref> ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים.		את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]]<ref>בשנה זו נפטר המהרי"קף ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.</ref>. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו<ref>וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו</ref> ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים<ref>מעניין לקרוא מה שכתב בסיום פירוש ה[[רד"ק]] ל[[ספר תהילים]]: "ואני הבא על החתום מתנצל באתי, בהיותי נמנה על המלאכה הזאת להגיה הספר דבר יום ביומו, כפי המנהג מבעלי המלאכה הזאת. ואומר, בהיות כי ימצאו טעויות בנקוד הפסוק זהו משני טעמים, האחד, כי אנחנו המתעסקים במלאכה הזאת חדשים מקרוב באנו לא שערום אבותינו באומנות הזאת, וכבר ידוע כי כל ההתחלות קשות, ולא הספיק לנו הזמן להאריך לעיין כפי הצורך בענייני הניקוד. והטעם השני כי יגענו ולא הונח לנו למצוא ספרים מדויקים כפי הצורך... נאום הגבר הוקם על מלאכת ההג"ה קטן התלמידים, '''יעקב ברוך''' בן מהר"ר '''יהודא לנדו''' ז"ל '''אשכנזי''' המתגורר עתה פה נאפולי, תם ונשלם ספר תהלים, תהלה לשוכן עליונים, שנת זמ"ר ד' ימים לחודש [[ניסן]] יציאת גלות מצרים". {{ש}} הרב משה הרשלר מנסה לבסס מתוך הפסקה הנ"ל את השערתו כי הר"י לא הגיע לנפולי אלא דרך עראי (שכתב "המתגורר עתה נאפולי") על מנת להדפיס את ספרו, ומלאכת ההגהה היתה רק כדי להתפרנס, ובאמת לא מצאנו שהגיה ספרים לאחר מכן.</ref>.

			שנת פטירתו ומקום פטירתו וקבורתו לא יודעים, ואין השערות מבוססות בענין.

			בנו רבי אברהם לנדו עסק גם כן בהגההת ספרים לדפוס, והוציא בשנת רנ"ב ספר רפואה מאת אבו עלי אלחסין בן עבדאללה בן סיני (בתרגום לעברית של רבי יוסף אבן יואש הלורקי), וכן את פירוש [[רבנו בחיי בן אשר\|רבנו בחיי]] על התורה. בסוף ספר זה כתבו המוציאים לאור: "ר' אברהם בכמהר"ר יעקב לנדו<ref>מעניין לראות שלא נכתב בתואר שמו ז"ל, ומכאן כנראה ניתן להסיק שהיה אז בין החיים, והיה זה, כאמור, ב[[תמוז]] רנ"ב.</ref> אשר תורתו אומנתו, בתורה חשקה נפשו ואִוְתה, מאהבת נשים נפלאת אהבתו".
			==ספריו==
			*'''האגור'''- הוא מגדיר את תפקיד הספר בשלושה יעדים: 1. לקבץ את כל השיטות, שלא יצטרכו המעיינים לחפש בספרי הקדמונים. 2. להגיע למסקנה פסוקה להלכה בכל ענין וענין. 3. לאסוף את החידושים שנכתבו בדור שקדם לו (מהרי"ק, מהרי"ו, תרומת הדשן, [[מהרי"ל]] ועוד), ובמיוחד לפרסם את פסקי אביו רבי יהודה.

			האגור היה הראשון ששילב את חכמת ה[[קבלה]] עם פסיקת ההלכה, ומביא לעיתים ראיות ודינים מתוך [[ספר הזוהר]]<ref>אמנם קדמו לו מקובלים מ[[חסידי אשכנז]] וביחוד [[רבי יהודה החסיד]], אולם אין הם פסקו את דברי הקבלה כהלכה פסוקה להמון אלא כדרכי חסידות.</ref>.
			*'''ספר החזון'''- ספר חידות ומליצות הלכתיות, הלווה לרוב לספר האגור. ספר זה נודע מאד בהקדמה המיוחדת שלו, הבנויה בצורת חזון ועוסקת בעניינים מהותיים על ענייני החכמה, סודות החיים והתורה וכד'.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

אריאל ביגל נ"י ב־11:48, 2 בינואר 2012

2012-01-02T11:48:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:48, 2 בינואר 2012
שורה 4:		שורה 4:
	שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.		שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.

	את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]].		את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]]<ref>בשנה זו נפטר המהרי"קף ומסתבר שרבי יעקב הספיק להיפגש עמו, והוא מזכיר כמה פעמים את מנהגיו.</ref>. לאחר כמה שנים (בסביבות שנת רמ"ו) פתח ר' יוסף גונצנהוזר בית דפוס עברי בנאפולי, ובקש מהאגור לעזור לו בהגהת ספרים וסידורים. האגור נענה לבקשתו<ref>וביחוד מפני שרצה להדפיס את ספרו</ref> ועבר לנאפולי, שם הדפיס את ספרו "האגור" ועסק בהגהת ספרים.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

אריאל ביגל נ"י ב־07:44, 2 בינואר 2012

2012-01-02T07:44:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:44, 2 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	{{בעבודה}}		{{בעבודה}}
	'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''".		'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''" המסכם את הפסיקות והמנהגים של חכמי אשכנז הראשונים.

			שנת לידתו לא ידועה לנו, וכנראה שנולד בסוף המאה השניה של האלף השישי<ref>כך מסיק הרב משה הרשלר במבואו לספר האגור מהדורת ירושלים תש"כ, מכך שאביו נפטר בזקנה מופלגת במחצית הראשונה של המאה השלישית.</ref>.

			את רוב תורתו למד בצעירותו מאביו, וכן שימש גדולים אחרים באשכנז. בהמשך עזב את אשכנז מסיבות לא ידועות<ref>הרב הרשלר מביא כמה השערות, בהן שרצה לכהן ברבנות במקום אבותיו או שרצה להיות סמוך לבתי דפוס ועוד, אולם הוא מציין שאלו השערות בעלמא.</ref>, ועבר לאיטליה, וידוע לנו כי בשנת ר"מ היה בפיווא שבאיטליה, עירו של ה[[מהרי"ק]].

			{{הערות שוליים}}
			{{מיון רגיל:לנדו יעקב}}
			[[קטגוריה:ראשונים]]
			[[קטגוריה:פוסקים]]
			[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]

אריאל ביגל נ"י: רבי יעקב לנדאו הועבר לרבי יעקב לנדו

2012-01-02T07:33:17Z

רבי יעקב לנדאו הועבר לרבי יעקב לנדו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 2 בינואר 2012
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י: רבי יעקב לנדא הועבר לרבי יעקב לנדאו

2012-01-02T07:33:04Z

רבי יעקב לנדא הועבר לרבי יעקב לנדאו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:33, 2 בינואר 2012
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י: דף חדש: {{בעבודה}} '''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי הראשונים בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''".

2012-01-02T07:32:57Z

דף חדש: {{בעבודה}} '''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי הראשונים בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''".

דף חדש

{{בעבודה}}
'''רבי יעקב ברוך''' ב"ר יהודה '''לנדו (לנדא)''' היה מגדולי ה[[ראשונים]] בטשכנז, מחבר "'''ספר האגור'''".