רבי יעקב בר אידי - היסטוריית גרסאות

טישיו ב־01:01, 15 באוקטובר 2012

2012-10-15T01:01:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:01, 15 באוקטובר 2012
שורה 12:		שורה 12:
	\|מקום קבורתו=		\|מקום קבורתו=
	}}		}}
	'''רבי יעקב בר אידי''', [[אמורא]] מהדור השני לחכמי [[ארץ ישראל]], [[גדול הדור\|מגדולי דורו]]{{הערה\|חולין צח א}}, תלמידו של רבי [[יהושע בן לוי]], התגורר בעיר צור ששכנה על הר ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\| עירובין פ א}}, ביצה כה ב}}.		'''רבי יעקב בר אידי''', [[אמורא]] מהדור השני לחכמי [[ארץ ישראל]], [[גדול הדור\|מגדולי דורו]]{{הערה\|חולין צח א}}, תלמידו של רבי [[יהושע בן לוי]], התגורר בעיר צור ששכנה על הר ב[[ארץ ישראל]]{{הערה\| עירובין פ א, ביצה כה ב}}.

	גדולי האמוראים, [[רב נחמן]] ו[[רבי זירא]] החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו{{הערה\|עירובין שם}}, הוא היה מכנהו בתואר "רבי"{{הערה\|חולין ה ב}}. מוזכר רבות יחד עם [[רבי שמואל בר נחמני]]{{הערה\|ראה למשל ברכות סב ב}}. וראה בחולין צח א}}.		גדולי האמוראים, [[רב נחמן]] ו[[רבי זירא]] החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו{{הערה\|עירובין שם}}, הוא היה מכנהו בתואר "רבי"{{הערה\|חולין ה ב}}. מוזכר רבות יחד עם [[רבי שמואל בר נחמני]]{{הערה\|ראה למשל ברכות סב ב. וראה בחולין צח א}}.

	הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן{{הערה\|חולין נז ב}} הוא גם זכה להערכה מיוחדת מ[[רבי יוחנן]]. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על [[אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: {{ציטוטון\|כתוב בתורה{{הערה\|יהושע יא טו}} כאשר צווה ה' את [[משה]] כן עשה [[יהושע בן נון]]. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!}}{{הערה\|תלמוד ירושלמי,שקלים ב ה הגיב רבי יוחנן: {{ציטוטון\|מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו}}		הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן{{הערה\|חולין נז ב}} הוא גם זכה להערכה מיוחדת מ[[רבי יוחנן]]. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על [[אלעזר בן פדת\|רבי אלעזר]] תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: {{ציטוטון\|כתוב בתורה{{הערה\|יהושע יא טו}} כאשר צווה ה' את [[משה]] כן עשה [[יהושע בן נון]]. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!}}{{הערה\|תלמוד ירושלמי, שקלים ב ה}} הגיב רבי יוחנן: {{ציטוטון\|מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו}}
	==אביו==		==אביו==
	אביו, היה [[אמורא]], אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה [[חודש]]ים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד [[תורה]] היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.		אביו, היה [[אמורא]], אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה [[חודש]]ים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד [[תורה]] היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.
שורה 27:		שורה 27:

	==פסקיו==		==פסקיו==
	*למרות שניתן להשלים את ברכת ה[[הבדלה]] עד [[יום רביעי]], אין להשלים את ברכת מאורי האש רק במוצאי שבת עצמה, שכן האור נברא בתחילת השבוע{{הערה\|פסחים\|קו\|א}}		*למרות שניתן להשלים את ברכת ה[[הבדלה]] עד [[יום רביעי]], אין להשלים את ברכת מאורי האש רק במוצאי שבת עצמה, שכן האור נברא בתחילת השבוע{{הערה\|פסחים קו א}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

טישיו: כתבתי בויקיפדיה

2012-10-15T01:00:46Z

כתבתי בויקיפדיה

דף חדש

{{חז"ל|
|שם=רבי יעקב בר אידי
|תמונה=
|כיתוב=
|תקופתו=[[אמוראים]]
|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]
|דור=שני ושלישי
|בית מדרש=
|רבותיו=[[רבי יהושע בן לוי]], [[רבי יוחנן]]
|חבריו=[[רבי שמואל בר נחמני]]
|תלמידיו=[[רבי זירא]]
|מקום קבורתו=
}}
'''רבי יעקב בר אידי''', [[אמורא]] מהדור השני לחכמי [[ארץ ישראל]], [[גדול הדור|מגדולי דורו]]{{הערה|חולין צח א}}, תלמידו של רבי [[יהושע בן לוי]], התגורר בעיר צור ששכנה על הר ב[[ארץ ישראל]]{{הערה| עירובין פ א}}, ביצה כה ב}}.

גדולי האמוראים, [[רב נחמן]] ו[[רבי זירא]] החשיבוהו בצורה מיוחדת, וכאשר עלו להם ספקות קשים בלימודו, שלחו שליח מיוחד לשאלו{{הערה|עירובין שם}}, הוא היה מכנהו בתואר "רבי"{{הערה|חולין ה ב}}. מוזכר רבות יחד עם [[רבי שמואל בר נחמני]]{{הערה|ראה למשל ברכות סב ב}}. וראה בחולין צח א}}.

הוא היה תלמידו המובהק של רבי יהושע בן לוי ומסר אמרות רבות משמו, אך לעתים גם מזכיר מפסיקותיו של רבי יוחנן{{הערה|חולין נז ב}} הוא גם זכה להערכה מיוחדת מ[[רבי יוחנן]]. מעשה שהיה, שרבי יוחנן כעס על [[אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] תלמידו המובהק, שאמר בבית המדרש הלכה ששמע ממנו, שלא בשמו. בא לפניו רבי יעקב בר אידי ואמר לפני רבי יוחנן: {{ציטוטון|כתוב בתורה{{הערה|יהושע יא טו}} כאשר צווה ה' את [[משה]] כן עשה [[יהושע בן נון]]. וכי כל דיבור ודיבור שהיה יהושע יושב ודורש, אמר כך אמר משה? אלא יושב ודורש, והכל יודעים שהתורה של משה היא! אף אתה - אליעזר יושב ודורש, והכל יודעין שהתורה שלך היא!}}{{הערה|תלמוד ירושלמי,שקלים ב ה הגיב רבי יוחנן: {{ציטוטון|מפני מה אין אתם יודעין לרצות כבן אידי חבירינו}}
==אביו==
אביו, היה [[אמורא]], אך מכיוון שבנו היה ידוע יותר הוא נקרא על שמו "רב אידי אבוה דרבי יעקב בר אידי". אודותיו מסופר, כי היה רגיל ללכת לעסקיו שלושה [[חודש]]ים, למד אצל רבו יום אחד וחזר לעסקיו שלושה חודשים. כלומר, יום אחד של לימוד [[תורה]] היה מוקדש להליכה ברגל של שישה חודשים. שלשה חודשים מעסקיו אל הרב ושלשה חודשים מהרב חזרה לעסקיו.

אודות כך מסופר ב[[מסכת חגיגה]]:{{ציטוט|תוכן = (דף ה, ב): רב אִידֶ‏י אֳ‏בוּ‏הּ‏ דרבי יעקב בר אִידִי הוה רגיל דהוה אזיל תלתא ירחי באורחא וחד יומא בבי רב (היה רגיל שהיה הולך שלשה חודשים לעסקיו ו'''יום אחד''' היה בבית הרב, ושוב נוסע לעסקיו ושוב חוזר ליום אחד לבית הרב<ref>התרגום לעברית מקורו בתלמוד הבבלי פירושו של הרב [[עדין שטיינזלץ]]</ref>). והוו קרו ליה רבנן (והיו קוראים לו בלגלוג) '''בַּ‏‏ר בֵּ‏י רַ‏ב דְּחַ‏ד יוֹ‏מָ‏א'''.

חלש דעתיה (נעלב). קרי אנפשיה (וקרא על עצמו את הפסוק) "שְׂחֹק לְרֵעֵהוּ אֶהְיֶה קֹרֵא לֶאֱלוֹהַּ וַיַּעֲנֵהוּ; שְׂחוֹק צַדִּיק תָּמִים" ([[איוב]], י"ב, ד'). א"ל [[רבי יוחנן|ר' יוחנן]] במטותא מינך לא תעניש להו רבנן (בבקשה ממך אל תעניש את הרבנים).|מקור=[[תלמוד בבלי]], [[מסכת חגיגה]], ה' ע"ב|מרכאות=כן}}

ממעשה זה נראה, כי היה חשוב בעיני רבי יוחנן, שחשש שמכך שיקפיד, יענשו תלמידי החכמים שלגלגו עליו{{הערה|ראה המשך המעשה שם: נפק ר' יוחנן לבי מדרשא ודרש (יצא ר' יוחנן לבית המדרש ודרש) "ב וְאוֹתִי יוֹם יוֹם יִדְרֹשׁוּן וְדַעַת דְּרָכַי יֶחְפָּצוּן; כְּגוֹי אֲשֶׁר-צְדָקָה עָשָׂה וּמִשְׁפַּט אֱלֹהָיו לֹא עָזָב יִשְׁאָלוּנִי מִשְׁפְּטֵי-צֶדֶק קִרְבַת אֱלֹהִים יֶחְפָּצוּן (איוב, נ"ח, ב'). וכי ביום דורשין אותו ובלילה אין דורשין אותו? אלא לומר לך '''כל העוסק בתורה אפילו יום אחד בשנה''' מעלה עליו הכתוב כאילו עסק כל השנה כולה. וכן במדת פורענות דכתיב: "בְּמִסְפַּר הַיָּמִים אֲשֶׁר תַּרְתֶּם אֶת הָאָרֶץ אַרְבָּעִים יוֹם, יוֹם לַשָּׁנָה יוֹם לַשָּׁנָה תִּשְׂאוּ אֶת-עֲוַֹנֹתֵיכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה; וִידַעְתֶּם אֶת-תְּנוּאָתִי ([[במדבר]] י"ד, ל"ד ). וכי ארבעים שנה חטאו והלא ארבעים יום חטאו? אלא לומר לך: כל העובר עבירה אפילו יום אחד בשנה מעלה עליו הכתוב כאילו עבר כל השנה כולה.}}..

==פסקיו==
*למרות שניתן להשלים את ברכת ה[[הבדלה]] עד [[יום רביעי]], אין להשלים את ברכת מאורי האש רק במוצאי שבת עצמה, שכן האור נברא בתחילת השבוע{{הערה|פסחים|קו|א}}

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים|ב|359|עמודים=777-776}}
*{{תנאים ואמוראים3|ב|169|עמודים=תקנ"א-תקנ"ב}}
{{הערות שוליים}}

{{אמוראים}}
{{מיון רגיל:יעקב בר אידי}}

[[קטגוריה:הדור השני לאמוראי ארץ ישראל]]
[[קטגוריה:אמוראים]]