https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8 2026-04-15T22:12:07Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=87540&oldid=prev 2014-04-27T08:27:01Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:27, 27 באפריל 2014</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יעקב בן אשר&#039;&#039;&#039;- &#039;&#039;&#039;בעל הטורים&#039;&#039;&#039;, מגדולי הפוסקים [[הראשונים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי יעקב בן אשר&#039;&#039;&#039;- &#039;&#039;&#039;בעל הטורים&#039;&#039;&#039;, מגדולי הפוסקים [[הראשונים]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==תולדות חייו==</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-85524:rev-87540:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=85524&oldid=prev 2013-07-17T13:39:48Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:39, 17 ביולי 2013</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* שבח קנביל, '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=2713&amp;st=&amp;pgnum=47&amp;hilite= תולדות בעל הטורים]''' בתוך: "תולדות גדולי הוראה", ניו יורק תשט"ו</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5029|מספר שנים=74}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5029|מספר שנים=74}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-79742:rev-85524:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=79742&oldid=prev 2012-10-28T08:30:24Z

<p>עדכון תבנית לתאריך עברי</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:30, 28 באוקטובר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1269</del>|מספר שנים=74}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5029</ins>|מספר שנים=74}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-55725:rev-79742:php=table --> </table>

יוסף שמח https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=55725&oldid=prev 2012-02-28T10:14:24Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:14, 28 בפברואר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פרשני המקרא]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:הרא"ש]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פרשני המקרא]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=51639&oldid=prev 2011-11-10T13:24:23Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:24, 10 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:פרשני המקרא]]</ins></div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-51637:rev-51639:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=51637&oldid=prev 2011-11-10T13:23:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:23, 10 בנובמבר 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]</ins></div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=48626&oldid=prev 2011-08-17T06:39:39Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:39, 17 באוגוסט 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1269|מספר שנים=74}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1269|מספר שנים=74}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=46838&oldid=prev 2011-06-30T11:54:50Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:54, 30 ביוני 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג  הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{ציר זמן לרבנים|התחלה=1269|מספר שנים=74}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פוסקים]]</div></td></tr> </table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=43022&oldid=prev 2011-04-10T15:48:08Z

<p><a href="/wiki/index.php/%D7%91%D7%A2%D7%9C_%D7%94%D7%98%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="בעל הטורים">בעל הטורים</a> הועבר ל<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8" title="רבי יעקב בן אשר">רבי יעקב בן אשר</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="1" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:48, 10 באפריל 2011</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr></table>

אריאל ביגל נ"י https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%A2%D7%A7%D7%91_%D7%91%D7%9F_%D7%90%D7%A9%D7%A8&diff=43021&oldid=prev 2011-04-10T15:47:47Z

<p>דף חדש: &#039;&#039;&#039;רבי יעקב בן אשר&#039;&#039;&#039;- &#039;&#039;&#039;בעל הטורים&#039;&#039;&#039;, מגדולי הפוסקים <a href="/wiki/index.php/%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" class="mw-redirect" title="הראשונים">הראשונים</a>. נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;...</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;רבי יעקב בן אשר&#039;&#039;&#039;- &#039;&#039;&#039;בעל הטורים&#039;&#039;&#039;, מגדולי הפוסקים [[הראשונים]].<br /> <br /> נולד בקולוניא (קלן) שבאשכנז בערך בשנת כ&quot;ט. היה תלמיד מובהק של אביו [[רבנו אשר]] ב&quot;ר יחיאל, גדול רבני אשכנז, וגם את אחיו הגדול ר&#039; יחיאל החשיב כרבו. בשנת ס&quot;ג הצליח לברוח עם אביו וכל משפחתו לבספרד, שם השתקע בברצלונה ואח&quot;כ בטולדו. היה צנוע ועניו, וכנראה שמעולם לא שימש ברבנות, אלא כחבר בית הדין בטולדו. רוב ימיו היה עני ובעל יסורים, אך זה לא מנע ממנו להורות ולחדש בתורה, להעמיד תלמידים רבים ולכתוב ספרים שפרסמו את שמו לדורות. כבר בחיי אביו החל בהכנת קובץ מ[[שאלות ותשובות|תשובות]] אביו הרא&quot;ש, וגם סיכם וקיצר את ספרו הגדול של אביו בחיבור שנקרא &#039;&#039;&#039;קיצור פסקי הרא&quot;ש&#039;&#039;&#039;, שמודפס עד היום בסוף כל מסכת כנספח לפסקי הרא&quot;ש. אולם הגדול והמפורסם בין ספריו הוא ספר &#039;&#039;&#039;[[ארבעה טורים]]&#039;&#039;&#039; - המכונה &#039;&#039;&#039;הטור&#039;&#039;&#039;, שהוא למעשה קובץ של ארבעה ספרים נפרדים, המהווים ביחד ספר הלכה מקיף של ההלכות הנוהגות בזמן הזה. ספר הטור מסודר באופן הגיוני ושימושי לפי נושאים ותתי נושאים, כאשר החלק הראשון - חלק [[אורח חיים]]- כולל את ההלכות היומיומיות ואת דיני [[שבת]] ומועד; החלק השני - חלק [[יורה דעה]]- כולל את דיני [[איסור והיתר]] במאכל, ב[[ריבית]], בדיני [[נידה]] ו[[טבילה]] ועוד; החלק השלישי- חלק [[אבן העזר]]- עוסק בהלכות [[אישות]]; והחלק הרביעי-חלק [[חושן משפט]]- עוסק במשפטים ודיני ממונות. הספר כולו מיוסד על התלמוד ועל ספרות הפסיקה שלפניו, כאשר בולטים בין מקורותיו ה[[רמב&quot;ם]] ו[[בעלי התוספות]] ואביו הרא&quot;ש, חלק יו&quot;ד מבוסס בעיקר על ספר &#039;[[תורת הבית]]&#039; ל[[רשב&quot;א]], וספר חו&quot;מ בעיקר על [[ספר התרומות]] לר&#039; שמואל הסרדי תלמיד [[הרמב&quot;ן]]. ניתן לומר שר&#039; יעקב שילב בספרו בין העמקות, החריפות של בעלי התוספות - לסדר ולהיגיון השיטתי של חכמי ספרד, כאשר הוא משלב בפסיקתו את מקורות ההלכה והדעות השונות בפוסקים, עד שהוא מגיע להלכה פסוקה, לרוב בעקבות פסקי אביו הרא&quot;ש. הספר התקבל ונפוץ במהירות גדולה, וקהילות רבות בספרד ובמקומות אחרים קיבלו אותו כפוסק מכריע, אפילו נגד הרמב&quot;ם. לימים כתב עליו [[רבי יוסף קארו]] את חיבורו &#039;[[בית יוסף]]&#039;, וגם את ספרו הקצר &#039;[[שולחן ערוך]]&#039; ערך לפי סדר הטור, כך שלמעשה הסדר והכיוון ההלכתי של ר&#039; יעקב בעל הטורים נעשו לנתיב המרכזי של ההלכה עד היום. בנוסף חיבר ר&#039; יעקב פירוש על התורה, שמוכר כיום בשתי גרסאות, פירוש הטור הארוך והקצר, ו&#039;צוואה&#039; שהיא למעשה איגרת מוסר מיוחדת במינה, ומיוחסים לו חיבורים נוספים. נפטר בטולידו שבספרד בערך בשנת ק&quot;ג. <br /> <br /> {{מיון רגיל:יעקב בן אשר}}<br /> [[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]<br /> [[קטגוריה:ראשונים]]<br /> [[קטגוריה:פוסקים]]</div>

אריאל ביגל נ"י