https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96רבי יחיאל מפאריז - היסטוריית גרסאות2026-04-12T20:00:39Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=91452&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־19:36, 14 במאי 20152015-05-14T19:36:01Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:36, 14 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולאי לאפיפיור גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "'''ויכוח רבינו יחיאל מפאריס'''". אחת הטענות המרכזיות המועלות בויכוח היא, כי [[ישו]] המוזכר בתלמוד ובתוספתא איננו מחולל הנצרות אלא אדם אחר. למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרטנבורג</del>]] "שאלי שרופה באש". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולאי לאפיפיור גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "'''ויכוח רבינו יחיאל מפאריס'''". אחת הטענות המרכזיות המועלות בויכוח היא, כי [[ישו]] המוזכר בתלמוד ובתוספתא איננו מחולל הנצרות אלא אדם אחר. למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרוטנבורג</ins>]] "שאלי שרופה באש". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91451:rev-91452:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=91451&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־19:34, 14 במאי 20152015-05-14T19:34:43Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:34, 14 במאי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניקולי ל[[אפיפיור]] </del>גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניקולאי לאפיפיור </ins>גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>ויכוח רבינו יחיאל מפאריס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. אחת הטענות המרכזיות המועלות בויכוח היא, כי [[ישו]] המוזכר בתלמוד ובתוספתא איננו מחולל הנצרות אלא אדם אחר</ins>. למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87453:rev-91451:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=87453&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־23:36, 19 באפריל 20142014-04-19T23:36:40Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:36, 19 באפריל 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקבר למרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חתנו ותלמידו היה [[רבי יצחק מקורביל]], בעל ה[[סמ"ק]]. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86488:rev-87453:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=86488&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־16:08, 19 בנובמבר 20132013-11-19T16:08:56Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:08, 19 בנובמבר 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקברל מרגלות </del>[[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נקבר למרגלות </ins>[[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-86485:rev-86488:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=86485&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־16:01, 19 בנובמבר 20132013-11-19T16:01:22Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־16:01, 19 בנובמבר 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]]. חי בסוף <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האלץ </del>החמישי ותחילת האלף השישי. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]]. חי בסוף <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האלף </ins>החמישי ותחילת האלף השישי. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82425:rev-86485:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=82425&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־00:01, 22 במרץ 20132013-03-22T00:01:39Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:01, 22 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]]. חי בסוף האלץ החמישי ותחילת האלף השישי. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]]. חי בסוף האלץ החמישי ותחילת האלף השישי. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בין תלמידיו נמנה [[רבנו פרץ]]</ins>. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57940:rev-82425:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=57940&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־09:13, 22 באפריל 20122012-04-22T09:13:50Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:13, 22 באפריל 2012</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[</ins>[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקברל מרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקברל מרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מין </del>רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיון </ins>רגיל:יחיאל מפראיז}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:בעלי התוספות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-57939:rev-57940:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%97%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%9E%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%96&diff=57939&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: דף חדש: '''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי בעלי התוספות. חי בסוף האלץ החמישי ותחילת האלף השישי. נולד ב...2012-04-22T09:13:25Z<p>דף חדש: '''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי <a href="/wiki/index.php/%D7%91%D7%A2%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%A1%D7%A4%D7%95%D7%AA" title="בעלי התוספות">בעלי התוספות</a>. חי בסוף האלץ החמישי ותחילת האלף השישי. נולד ב...</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי יחיאל ב"ר יוסף מפאריז''' היה מגדולי [[בעלי התוספות]]. חי בסוף האלץ החמישי ותחילת האלף השישי. <br />
<br />
נולד בעיירה ביאו בצרפת. למד אצל [[רבי יצחק שירליאון]] בפאריז, ולאחר פטירתו בשנת ד'תתקפ"ד עמד בראשות ישיבתו. הוא נחשב לאחד מגדולי דורו בצרפת. חיבר תוספות על התלמוד שהובאו כמה פעמים בדברי ה[[ראשונים]], וכן הוא מוזכר ב[[תוספות]] שלנו. פסקיו הובאו בספרי הראשונים שבאו אחריו, וביחוד בספר "ארחות חיים" ל[[רבי אהרן הכהן מלוניל]], שמכנה אותו "מורי" או "החסיד". פירושיו לתורה הובאו בחיבור "דעת זקנים" המלקט את פירושי בעלי התוספות. <br />
<br />
בימיו פנה המומר ניקולי ל[[אפיפיור]] גריגורי התשיעי בטענה כי בתלמוד ישנם דברי חירוף כנגד ה[[נצרות]] ומייסדה. האפיפיור פנה למלכי ארצות אירופה וציווה עליהם לבער את התלמוד ממדינותיהם. רבי יחיאל הוזמן על ידי מלך צרפת לודוויג התשיעי, יחד עם עוד חכמים, על מנת להשיב טענותיו של המומר. ויכוח זה, שארע בשנת ה' אלפים, הונצח בחוברת "ויכוח רבינו יחיאל מפאריס". למרות נצחונו בויכוח, לאחר ארבע שנים נגזרה בצרפת שריפת התלמוד, ובפאריז עצמה נשרפו 24 קרונות מלאים בספרי תלמוד וספרים קודש נוספים, בערב שבת [[פרשת חוקת]], שנת ד'. יום זה נקבע כיום צום בצרפת ובאשכנז, ונכתבו עליו קינות, שהמפורסמת שבהן היא קינתו של ה[מהר"ם מרטנבורג]] "שאלי שרופה באש". <br />
<br />
למרות שריפת התלמוד המשיך ר' יחיאל ללמד את תלמידיו בישיבתו, אולם עקב הצרות הרבות החליט להעלות את ישיבתו ל[[ארץ ישראל]]. הוא התיישב ב[[עכו]] בסביבות שנת י', שם חי עד לפטירתו בשנת כ"ח. הוא נקברל מרגלות [[הר הכרמל]], באיזור [[חיפה]]. <br />
<br />
{{מין רגיל:יחיאל מפראיז}}<br />
[[קטגוריה:ראשונים]]<br />
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]<br />
[[קטגוריה:ראשי ישיבות בחו"ל]]<br />
[[קטגוריה:רבנים צרפתים]]</div>אריאל ביגל נ"י