רבי יחיאל ב"ר אורי - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2014-02-22T22:23:53Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 22 בפברואר 2014
שורה 9:		שורה 9:
	בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).		בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).

	ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה {{מקור\|~~טויר~~ יורה דעה רעח}}; {{מקור\|ריב"ש רעג}} ועוד).		ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה {{מקור\|טור יורה דעה רעח}}; {{מקור\|ריב"ש רעג}} ועוד).

	==משפחות ותלמידיו==		==משפחות ותלמידיו==

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2014-02-22T22:23:20Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 22 בפברואר 2014
שורה 5:		שורה 5:
	תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שראו אותו מצחק'''".		תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שראו אותו מצחק'''".

	פטירתו ~~התיה~~ ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53.		פטירתו היתה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53.

	בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).		בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2014-02-22T22:23:03Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 22 בפברואר 2014
שורה 3:		שורה 3:
	יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]] ול[[רבי אליעזר ב"ר נתן]] ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע.		יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]] ול[[רבי אליעזר ב"ר נתן]] ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע.

	תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו ~~שאו~~ אותו מצחק'''".		תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שראו אותו מצחק'''".

	פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53.		פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53.

אריאל ביגל נ"י ב־15:06, 25 ביוני 2013

2013-06-25T15:06:49Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:06, 25 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]].		'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]].
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.		יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]] ול[[רבי אליעזר ב"ר נתן]] ממיץ (ראב"ן). נולד בשנת ד' תתק"ע.

	תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".		תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".

אריאל ביגל נ"י ב־14:58, 25 ביוני 2013

2013-06-25T14:58:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:58, 25 ביוני 2013
שורה 3:		שורה 3:
	יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.		יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.

	תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".		תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם, וכן היה חבר מועצת הקהילה<ref>ראה בספרו של פריימן, "הרא"ש" פ"א הערה 15*</ref>. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".

	פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד.		פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד, בגיל 53.

	בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.		בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם. אשתו נרצחה בפוגרום זה לאחר שהצילה את הרא"ש (אולם בספר "שלשלת הקבלה" מסופר שאף היא ניצלה).

	ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו.		ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו וספרים נוספים (ראה {{מקור\|טויר יורה דעה רעח}}; {{מקור\|ריב"ש רעג}} ועוד).

	==משפחות ותלמידיו==		==משפחות ותלמידיו==
	היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.		היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]] (ורבו של הרא"ש). בנו השני היה ר' אליעזר, שהיה תלמיד חכם ונפטר בן 27. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו. חתנו הוא ר' אלעזר ב"ר שלמה יודלין מקלן.

	נכדיו המפורסמים היו [[רבי יעקב בן אשר]]- בעל הטורים, [[רבי יהודה בן הרא"ש]]- רב בטולדו, [[רבי יחיאל בן הרא"ש]] שקרוי על שמו ועוד.		נכדיו המפורסמים היו [[רבי יעקב בן אשר]]- בעל הטורים, [[רבי יהודה בן הרא"ש]]- רב בטולדו, [[רבי יחיאל בן הרא"ש]] שקרוי על שמו ועוד.
			==לקריאה נוספת==
	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה= 4970\|מספר שנים=54}}		* א"ח פריימן, '''הרא"ש''', פרק א'.
			{{ציר זמן לרבנים\|התחלה= 4970\|מספר שנים=53}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	{{מיון רגיל:יחיאל ב"ר אורי}}		{{מיון רגיל:יחיאל ב"ר אורי}}

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2013-06-25T14:52:39Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 25 ביוני 2013
שורה 9:		שורה 9:
	בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.		בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.

	ספרו היחידי שהודפס הוא '''ספר על עסק התורה''' (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו.		ספרו היחידי שהודפס הוא "'''ספר על עסק התורה'''" (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו.

	==משפחות ותלמידיו==		==משפחות ותלמידיו==
	היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.		היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.

אריאל ביגל נ"י ב־14:52, 25 ביוני 2013

2013-06-25T14:52:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:52, 25 ביוני 2013
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]].		'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]].
			==תולדות חייו==
	יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.		יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.

	תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".		תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא\|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור\|זכרון יהודה קעט\|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".

			פטירתו התיה ב[[חול המועד]] [[סוכות]] שנת כ"ד.

	בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.		בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.

			ספרו היחידי שהודפס הוא '''ספר על עסק התורה''' (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח). פסקים ממנו מובאים בחיבורי צאצאיו.
			==משפחות ותלמידיו==
	היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.		היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.

	~~ספרו היחידי שהודפס הוא '''ספר על עסק התורה''' (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא~~"ה, ~~קרית ספר תשס~~"ח).		נכדיו המפורסמים היו [[רבי יעקב בן אשר]]- בעל הטורים, [[רבי יהודה בן הרא"ש]]- רב בטולדו, [[רבי יחיאל בן הרא"ש]] שקרוי על שמו ועוד.

			{{ציר זמן לרבנים\|התחלה= 4970\|מספר שנים=54}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
			{{מיון רגיל:יחיאל ב"ר אורי}}
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]		[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]
	[[קטגוריה:הרא"ש]]		[[קטגוריה:הרא"ש]]

אריאל ביגל נ"י: אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבי יחיאל אבי הרא"ש לרבי יחיאל ב"ר אורי

2013-06-25T14:46:51Z

אריאל ביגל נ"י העביר את הדף רבי יחיאל אבי הרא"ש לרבי יחיאל ב"ר אורי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:46, 25 ביוני 2013
(אין הבדלים)

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו א..."

2013-06-25T14:45:11Z

יצירת דף עם התוכן "'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו א..."

דף חדש

'''רבי יחיאל ב"ר אורי''' היה מחכמי אשכנז בסוף האלף החמישי ותחילת האלף השישי, אביו של [[רבנו אשר]].

יחוסו מגיע ל[[רבנו גרשום מאור הגולה]]. נולד בשנת ד' תתק"ע.

תלמידם של "חסידי אשכנז" מבית מדרשם של [[רבי יהודה החסיד]] ו[[רבי אלעזר מגרמייזא|בעל הרוקח]]. שימש כ[[רב]] וסופר סת"ם. מצעירותו כרת ברית ידידות עם חכם רבי שלמה הכהן, ברית שנמשכה עד מותו של רבי יחיאל ואף לאחר מכן, כפי שמספר נכדו [[רבי יהודה בן הרא"ש]] {{מקור|זכרון יהודה קעט|כן}}: "וכבוד גדול עשו לו במותו, ובאו מן המקומות הסמוכות לקבורתו. ומנהג באשכנז שסמוך לבית הקברות מניחין הארון על אבן אחת מיוחדת לכך ופותחים אותו לראות אם לא נתנדנדו אבריו מחמת טלטול הארון. וכאשר עשו לו כן קרב אליו ה"ר שלמה הכהן ז"ל עד ד' אמות<ref>מפני שהיה [[כהן]] והיה אסור לו להיטמא למת</ref> ואמר בקול רם לפני הקהל: אני מזכיר בפניכם שיזכור הברית שכרת עמדי, '''אז התחיל לשחוק בארון עד שראו אותו רוב הקהל, וכן אמרו אדוני אבי ז"ל וזקנתי מנוחתה כבוד, אני מעיד שאמרו שאו אותו מצחק'''".

בהמשך, מספר ר' יהודה כי רבי יחיאל התגלה לבני ביתו לאחר פטירתו, ובכך הצילם מפוגרום שהתרחש בעירם.

היו לו שלושה בנים ושש בנות. בנו הבכור ר' חיים היה תלמיד חכם ומתלמידיו הקרובים של [[מהר"ם מרוטנבורג]]. בן נוסף היה [[רבנו אשר]] המפורסם. בניו היו תלמידיו.

ספרו היחידי שהודפס הוא '''ספר על עסק התורה''' (יצא לאור לראשונה ע"י מכון מרא"ה, קרית ספר תשס"ח).

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:חכמי אשכנז]]
[[קטגוריה:הרא"ש]]