רבי יונה - היסטוריית גרסאות

טישיו: /* משנתו */

2012-10-14T02:10:44Z

משנתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:10, 14 באוקטובר 2012
שורה 21:		שורה 21:

	==משנתו==		==משנתו==
	רבי יונה שם את עיקר עיסוקו בבירור משנת התנאים, הסברת לשונה ועניינה ומסירת שמועות מגדולי האמוראים בשמם. העיסוק במשא ומתן של חידוד ופלפול היה לו לציצים ופרחים לתורה, אך לעניין הלכה למעשה אמר: "נישבוק אולפנא ונייתי לן למתניתא".{{הערה\|תלמוד ירושלמי, ברכות ו ה, דף מח עמוד א} רבי יונה היה ידוע בהסבריו המפורשים שהיו מובנים היטב לשומעיו.		רבי יונה שם את עיקר עיסוקו בבירור משנת התנאים, הסברת לשונה ועניינה ומסירת שמועות מגדולי האמוראים בשמם. העיסוק במשא ומתן של חידוד ופלפול היה לו לציצים ופרחים לתורה, אך לעניין הלכה למעשה אמר: "נישבוק אולפנא ונייתי לן למתניתא".{{הערה\|תלמוד ירושלמי, ברכות ו ה, דף מח עמוד א}} רבי יונה היה ידוע בהסבריו המפורשים שהיו מובנים היטב לשומעיו.
	בניגוד לדעת [[רבי יוחנן]], סבר ש[[שיעורים]] נקבעו על ידי חכמים ואינם [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה\|מתוך מאמרו של וויס שם.}}		בניגוד לדעת [[רבי יוחנן]], סבר ש[[שיעורים]] נקבעו על ידי חכמים ואינם [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה\|מתוך מאמרו של וויס שם.}}
	בתלמוד הירושלמי נכתב כי רבי יונה העדיף לתת את ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]], המיועדים לבני [[שבט לוי]], ל[[תלמיד חכם]] - רבי אחא בר עולא - שהיה עני, כדי לקיים את מאמר הכתוב: {{הדגשה\|לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'\|דברי הימים ב לא ד\|ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, א'}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, מעשר שני ה ג}} לפי פרשנות אחת הוא העדיף לתת את המעשרות לכהן שהיה גם תלמיד חכם.{{הערה\|1=נראה שכך פירש רבי [[אליעזר יהודה וולדינברג]], בספרו '''ציץ אליעזר''',[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14503&st=&pgnum=65 חלק ד', סימן י', ענף א', ו'].}} לפי פרשנות אחרת, בעקבות גזרת [[עזרא]] שלא לתת את המעשרות ללוויים שנמנעו מלעלות לארץ ישראל, הוא העניק את המעשר לתלמיד חכם עני, למרות שלא היה כהן, כדי לקיים את רוח הכתוב.{{הערה\|1=רבי [[ברוך הלוי עפשטיין]], '''תורה תמימה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14018&st=&pgnum=236 במדבר, פרק י"ח, הערה קי"ד].}}		בתלמוד הירושלמי נכתב כי רבי יונה העדיף לתת את ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]], המיועדים לבני [[שבט לוי]], ל[[תלמיד חכם]] - רבי אחא בר עולא - שהיה עני, כדי לקיים את מאמר הכתוב: {{הדגשה\|לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'\|דברי הימים ב לא ד\|ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, א'}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, מעשר שני ה ג}} לפי פרשנות אחת הוא העדיף לתת את המעשרות לכהן שהיה גם תלמיד חכם.{{הערה\|1=נראה שכך פירש רבי [[אליעזר יהודה וולדינברג]], בספרו '''ציץ אליעזר''',[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14503&st=&pgnum=65 חלק ד', סימן י', ענף א', ו'].}} לפי פרשנות אחרת, בעקבות גזרת [[עזרא]] שלא לתת את המעשרות ללוויים שנמנעו מלעלות לארץ ישראל, הוא העניק את המעשר לתלמיד חכם עני, למרות שלא היה כהן, כדי לקיים את רוח הכתוב.{{הערה\|1=רבי [[ברוך הלוי עפשטיין]], '''תורה תמימה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14018&st=&pgnum=236 במדבר, פרק י"ח, הערה קי"ד].}}

טישיו: /* קישורים חיצוניים */

2012-10-14T02:09:52Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:09, 14 באוקטובר 2012
שורה 35:		שורה 35:
	*{{תנאים ואמוראים\|ב\|277\|עמודים=697-694}}		*{{תנאים ואמוראים\|ב\|277\|עמודים=697-694}}
	* {{אנצ דעת\|2831}}		* {{אנצ דעת\|2831}}
	* {{אנצ יהודית\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=390&letter=J&search=Jonah}} {{כ}}
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

טישיו: /* ביוגרפיה */

2012-10-14T02:09:08Z

ביוגרפיה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:09, 14 באוקטובר 2012
שורה 14:		שורה 14:
	'''רבי יונה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל\|ארצישראלי]] בולט, מהדור הרביעי של התקופה. שימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת טבריה]], ועסק בעיקר ב[[הלכה]] (ופחות ב[[אגדה]]). ב{{ה\|תלמוד הבבלי}} הוא מתואר מ"תקיפי ארעא דישראל".		'''רבי יונה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל\|ארצישראלי]] בולט, מהדור הרביעי של התקופה. שימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת טבריה]], ועסק בעיקר ב[[הלכה]] (ופחות ב[[אגדה]]). ב{{ה\|תלמוד הבבלי}} הוא מתואר מ"תקיפי ארעא דישראל".
	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
	רבי יונה היה תלמידו של [[רבי ירמיה]],{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', ה'.}} ו[[רבי הילא]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי, תרומות ב ב, דף יג עמוד א' וב'{{הערה \|[[אייזיק הירש וייס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume3/dorvolume305.pdf דור דור ודורשיו], חלק ג', פרק עשירי, עמודים 98-99 }} ובמקום נוסף מוזכר כי גם שמע מ[[רבי זירא]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת בכורות]], ל', א'.}} כבר מגיל צעיר התבלט בכשרונו ו[[רבי אבהו]] כיבד אותו כגדולי הרבנים בדורו{{הערה\|וויס, שם.}}		רבי יונה היה תלמידו של [[רבי ירמיה]],{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', ה'.}} ו[[רבי הילא]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי, תרומות ב ב, דף יג עמוד א' וב'.}}{{הערה \|[[אייזיק הירש וייס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume3/dorvolume305.pdf דור דור ודורשיו], חלק ג', פרק עשירי, עמודים 98-99 }} ובמקום נוסף מוזכר כי גם שמע מ[[רבי זירא]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת בכורות]], ל', א'.}} כבר מגיל צעיר התבלט בכשרונו ו[[רבי אבהו]] כיבד אותו כגדולי הרבנים בדורו{{הערה\|וויס, שם.}}

	רבי יונה היה חבר קרוב של [[רבי יוסי בר זבידא]], והם מופיעים כ[[חברותא]] ו[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%AA%D7%90 בני-פלוגתא] פעמים רבות ב{{ה\|תלמוד הירושלמי}}. הם לא רק למדו אחד עם השני, אלא גם היו שותפים עיסקיים (במסחר ב[[יין]]) לאורך כל חייהם,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מעשר שני]], ד', ו'.}} וכן בילו יחד רבות; כך לדוגמה ביקרו יחד את [[רבי אחא]] כשהיה חולה,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שבת]], ו', ט'.}} והלכו יחד לנחם את [[רבי אבהו]] כשהיה [[אבלות (יהדות)\|אבל]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], ו', ה'.}} הם היו חברים טובים עד כדי כך שכשרבי יונה שמע שבנו של רבי יוסי נפטר, הוא [[צום\|צם]] לאורך כל היום.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ח', א'.}}		רבי יונה היה חבר קרוב של [[רבי יוסי בר זבידא]], והם מופיעים כ[[חברותא]] ו[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%AA%D7%90 בני-פלוגתא] פעמים רבות ב{{ה\|תלמוד הירושלמי}}. הם לא רק למדו אחד עם השני, אלא גם היו שותפים עיסקיים (במסחר ב[[יין]]) לאורך כל חייהם,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מעשר שני]], ד', ו'.}} וכן בילו יחד רבות; כך לדוגמה ביקרו יחד את [[רבי אחא]] כשהיה חולה,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שבת]], ו', ט'.}} והלכו יחד לנחם את [[רבי אבהו]] כשהיה [[אבלות (יהדות)\|אבל]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], ו', ה'.}} הם היו חברים טובים עד כדי כך שכשרבי יונה שמע שבנו של רבי יוסי נפטר, הוא [[צום\|צם]] לאורך כל היום.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ח', א'.}}

טישיו ב־02:08, 14 באוקטובר 2012

2012-10-14T02:08:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:08, 14 באוקטובר 2012
שורה 12:		שורה 12:
	\|מקום קבורתו=		\|מקום קבורתו=
	}}		}}
	'''רבי יונה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל\|ארצישראלי]] בולט, מהדור הרביעי של התקופה. שימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת טבריה]], ועסק בעיקר ב[[הלכה]] (ופחות ב[[~~אגדה (יהדות)\|~~אגדה]]). ב{{ה\|תלמוד הבבלי}} הוא מתואר מ"תקיפי ארעא דישראל".~~{{הערה\|שם=בבל}}~~		'''רבי יונה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל\|ארצישראלי]] בולט, מהדור הרביעי של התקופה. שימש כ[[ראש ישיבה\|ראש]] [[ישיבת טבריה]], ועסק בעיקר ב[[הלכה]] (ופחות ב[[אגדה]]). ב{{ה\|תלמוד הבבלי}} הוא מתואר מ"תקיפי ארעא דישראל".

	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
	רבי יונה היה תלמידו של [[רבי ירמיה]],{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', ה'.}} ו[[רבי הילא]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי, תרומות ב ב, דף יג עמוד א' וב'{{הערה \|[[אייזיק הירש וייס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume3/dorvolume305.pdf דור דור ודורשיו], חלק ג', פרק עשירי, עמודים 98-99 }} ובמקום נוסף מוזכר כי גם שמע מ[[רבי זירא]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת בכורות]], ל', א'.}} כבר מגיל צעיר התבלט בכשרונו ו[[רבי אבהו]] כיבד אותו כגדולי הרבנים בדורו{{הערה\|שם~~=דור~~}}.		רבי יונה היה תלמידו של [[רבי ירמיה]],{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', ה'.}} ו[[רבי הילא]]{{הערה\|תלמוד ירושלמי, תרומות ב ב, דף יג עמוד א' וב'{{הערה \|[[אייזיק הירש וייס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume3/dorvolume305.pdf דור דור ודורשיו], חלק ג', פרק עשירי, עמודים 98-99 }} ובמקום נוסף מוזכר כי גם שמע מ[[רבי זירא]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת בכורות]], ל', א'.}} כבר מגיל צעיר התבלט בכשרונו ו[[רבי אבהו]] כיבד אותו כגדולי הרבנים בדורו{{הערה\|וויס, שם.}}

	רבי יונה היה חבר קרוב של [[רבי יוסי בר זבידא]], והם מופיעים כ[[חברותא]] ו[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%AA%D7%90 בני-פלוגתא] פעמים רבות ב{{ה\|תלמוד הירושלמי}}. הם לא רק למדו אחד עם השני, אלא גם היו שותפים עיסקיים (במסחר ב[[יין]]) לאורך כל חייהם,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מעשר שני]], ד', ו'.}} וכן בילו יחד רבות; כך לדוגמה ביקרו יחד את [[רבי אחא]] כשהיה חולה,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שבת]], ו', ט'.}} והלכו יחד לנחם את [[רבי אבהו]] כשהיה [[אבלות (יהדות)\|אבל]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], ו', ה'.}} הם היו חברים טובים עד כדי כך שכשרבי יונה שמע שבנו של רבי יוסי נפטר, הוא [[צום\|צם]] לאורך כל היום.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ח', א'.}}		רבי יונה היה חבר קרוב של [[רבי יוסי בר זבידא]], והם מופיעים כ[[חברותא]] ו[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%AA%D7%90 בני-פלוגתא] פעמים רבות ב{{ה\|תלמוד הירושלמי}}. הם לא רק למדו אחד עם השני, אלא גם היו שותפים עיסקיים (במסחר ב[[יין]]) לאורך כל חייהם,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מעשר שני]], ד', ו'.}} וכן בילו יחד רבות; כך לדוגמה ביקרו יחד את [[רבי אחא]] כשהיה חולה,{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שבת]], ו', ט'.}} והלכו יחד לנחם את [[רבי אבהו]] כשהיה [[אבלות (יהדות)\|אבל]].{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], ו', ה'.}} הם היו חברים טובים עד כדי כך שכשרבי יונה שמע שבנו של רבי יוסי נפטר, הוא [[צום\|צם]] לאורך כל היום.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ח', א'.}}
שורה 24:		שורה 23:
	רבי יונה שם את עיקר עיסוקו בבירור משנת התנאים, הסברת לשונה ועניינה ומסירת שמועות מגדולי האמוראים בשמם. העיסוק במשא ומתן של חידוד ופלפול היה לו לציצים ופרחים לתורה, אך לעניין הלכה למעשה אמר: "נישבוק אולפנא ונייתי לן למתניתא".{{הערה\|תלמוד ירושלמי, ברכות ו ה, דף מח עמוד א} רבי יונה היה ידוע בהסבריו המפורשים שהיו מובנים היטב לשומעיו.		רבי יונה שם את עיקר עיסוקו בבירור משנת התנאים, הסברת לשונה ועניינה ומסירת שמועות מגדולי האמוראים בשמם. העיסוק במשא ומתן של חידוד ופלפול היה לו לציצים ופרחים לתורה, אך לעניין הלכה למעשה אמר: "נישבוק אולפנא ונייתי לן למתניתא".{{הערה\|תלמוד ירושלמי, ברכות ו ה, דף מח עמוד א} רבי יונה היה ידוע בהסבריו המפורשים שהיו מובנים היטב לשומעיו.
	בניגוד לדעת [[רבי יוחנן]], סבר ש[[שיעורים]] נקבעו על ידי חכמים ואינם [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה\|מתוך מאמרו של וויס שם.}}		בניגוד לדעת [[רבי יוחנן]], סבר ש[[שיעורים]] נקבעו על ידי חכמים ואינם [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה\|מתוך מאמרו של וויס שם.}}
	בתלמוד הירושלמי נכתב כי רבי יונה העדיף לתת את ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]], המיועדים לבני [[שבט לוי]], ל[[תלמיד חכם]] - רבי אחא בר עולא - שהיה עני, כדי לקיים את מאמר הכתוב: {{הדגשה\|לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'\|דברי הימים ב לא ד\|ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, א'}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, מעשר שני\|ה\|ג}} לפי פרשנות אחת הוא העדיף לתת את המעשרות לכהן שהיה גם תלמיד חכם.{{הערה\|1=נראה שכך פירש רבי [[אליעזר יהודה וולדינברג]], בספרו '''ציץ אליעזר''',[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14503&st=&pgnum=65 חלק ד', סימן י', ענף א', ו'].}} לפי פרשנות אחרת, בעקבות גזרת [[עזרא]] שלא לתת את המעשרות ללוויים שנמנעו מלעלות לארץ ישראל, הוא העניק את המעשר לתלמיד חכם עני, למרות שלא היה כהן, כדי לקיים את רוח הכתוב.{{הערה\|1=רבי [[ברוך הלוי עפשטיין]], '''תורה תמימה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14018&st=&pgnum=236 במדבר, פרק י"ח, הערה קי"ד].}}		בתלמוד הירושלמי נכתב כי רבי יונה העדיף לתת את ה[[תרומות ומעשרות\|מעשרות]], המיועדים לבני [[שבט לוי]], ל[[תלמיד חכם]] - רבי אחא בר עולא - שהיה עני, כדי לקיים את מאמר הכתוב: {{הדגשה\|לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'\|דברי הימים ב לא ד\|ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, א'}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, מעשר שני ה ג}} לפי פרשנות אחת הוא העדיף לתת את המעשרות לכהן שהיה גם תלמיד חכם.{{הערה\|1=נראה שכך פירש רבי [[אליעזר יהודה וולדינברג]], בספרו '''ציץ אליעזר''',[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14503&st=&pgnum=65 חלק ד', סימן י', ענף א', ו'].}} לפי פרשנות אחרת, בעקבות גזרת [[עזרא]] שלא לתת את המעשרות ללוויים שנמנעו מלעלות לארץ ישראל, הוא העניק את המעשר לתלמיד חכם עני, למרות שלא היה כהן, כדי לקיים את רוח הכתוב.{{הערה\|1=רבי [[ברוך הלוי עפשטיין]], '''תורה תמימה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14018&st=&pgnum=236 במדבר, פרק י"ח, הערה קי"ד].}}

	רבי יונה, יחד עם חברו רבי יוסי, התיר ליהודי [[הגליל]] [[ל"ט אבות מלאכה#אפייה ובישול\|לאפות לחם בשבת]] בתקופת [[מרד גאלוס]], על פי דרישת הכובשים, מפני פיקוח נפש, וקבע שאין זו [[גזירות אדריאנוס\|שעת השמד]], מפני שכוונת הרומאים להנאתם בלבד.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ד', ב'.}}		רבי יונה, יחד עם חברו רבי יוסי, התיר ליהודי [[הגליל]] [[ל"ט אבות מלאכה#אפייה ובישול\|לאפות לחם בשבת]] בתקופת [[מרד גאלוס]], על פי דרישת הכובשים, מפני פיקוח נפש, וקבע שאין זו [[גזירות אדריאנוס\|שעת השמד]], מפני שכוונת הרומאים להנאתם בלבד.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ד', ב'.}}
שורה 31:		שורה 30:

	==הערכה==		==הערכה==
	רבי יונה נחשב ל[[צדיק]] ועושה [[חסד]]; כך לדוגמה מסופר עליו כי נתן [[צדקה]] באופן מיוחד: {{ציטוטון\|כיצד רבי יונה היה עושה? כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו, היה אומר לו: 'שמעתי שנפלה לך [[ירושה]] ממקום אחר, טול ואתה פורע' {{גודל\|1\|(קח ממני, ופרע לי בעתיד)}}, ואחרי שהיה לוקח היה אומר לו יהא במתנה}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פאה]], ח', א'.}} סופרו אודותיו [[נס\|מופתים]] שונים שהתפרסמו אפילו עד [[בבל]],{{הערה\| \|[[תלמוד בבלי]], ~~[[מסכת תענית]], [[S:~~תענית כג ב~~\|דף כ"ג, ב']].~~}} לדוגמה, הוא מנע מ[[כותי]] לחלל שבת ולכבות שריפה שפרצה בביתו, ובאופן פלאי הכל ניצל.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ד', ט'.}}		רבי יונה נחשב ל[[צדיק]] ועושה [[חסד]]; כך לדוגמה מסופר עליו כי נתן [[צדקה]] באופן מיוחד: {{ציטוטון\|כיצד רבי יונה היה עושה? כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו, היה אומר לו: 'שמעתי שנפלה לך [[ירושה]] ממקום אחר, טול ואתה פורע' {{גודל\|1\|(קח ממני, ופרע לי בעתיד)}}, ואחרי שהיה לוקח היה אומר לו יהא במתנה}}.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פאה]], ח', א'.}} סופרו אודותיו [[נס\|מופתים]] שונים שהתפרסמו אפילו עד [[בבל]],{{הערה\|[[תלמוד בבלי]], תענית כג ב}}. לדוגמה, הוא מנע מ[[כותי]] לחלל שבת ולכבות שריפה שפרצה בביתו, ובאופן פלאי הכל ניצל.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ד', ט'.}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

טישיו: מויקיפדיה

2012-10-14T02:07:31Z

מויקיפדיה

דף חדש

{{חז"ל|
|שם=רבי יונה
|תמונה=
|כיתוב=
|תקופתו=[[תקופת האמוראים]]
|מקום פעילות=[[ארץ ישראל]]
|דור=רביעי של התקופה
|בית מדרש=ישיבת טבריה
|רבותיו=[[רבי ירמיה]]
|חבריו=[[רבי יוסי בר זבידא]]
|תלמידיו=
|מקום קבורתו=
}}
'''רבי יונה''' היה [[אמורא]] [[ארץ ישראל|ארצישראלי]] בולט, מהדור הרביעי של התקופה. שימש כ[[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת טבריה]], ועסק בעיקר ב[[הלכה]] (ופחות ב[[אגדה (יהדות)|אגדה]]). ב{{ה|תלמוד הבבלי}} הוא מתואר מ"תקיפי ארעא דישראל".{{הערה|שם=בבל}}

==ביוגרפיה==
רבי יונה היה תלמידו של [[רבי ירמיה]],{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מגילה]], ד', ה'.}} ו[[רבי הילא]]{{הערה|תלמוד ירושלמי, תרומות ב ב, דף יג עמוד א' וב'{{הערה |[[אייזיק הירש וייס]], [http://www.daat.ac.il/daat/vl/dorvolume3/dorvolume305.pdf דור דור ודורשיו], חלק ג', פרק עשירי, עמודים 98-99 }} ובמקום נוסף מוזכר כי גם שמע מ[[רבי זירא]].{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת בכורות]], ל', א'.}} כבר מגיל צעיר התבלט בכשרונו ו[[רבי אבהו]] כיבד אותו כגדולי הרבנים בדורו{{הערה|שם=דור}}.

רבי יונה היה חבר קרוב של [[רבי יוסי בר זבידא]], והם מופיעים כ[[חברותא]] ו[http://he.wiktionary.org/wiki/%D7%91%D7%A8_%D7%A4%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%AA%D7%90 בני-פלוגתא] פעמים רבות ב{{ה|תלמוד הירושלמי}}. הם לא רק למדו אחד עם השני, אלא גם היו שותפים עיסקיים (במסחר ב[[יין]]) לאורך כל חייהם,{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת מעשר שני]], ד', ו'.}} וכן בילו יחד רבות; כך לדוגמה ביקרו יחד את [[רבי אחא]] כשהיה חולה,{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שבת]], ו', ט'.}} והלכו יחד לנחם את [[רבי אבהו]] כשהיה [[אבלות (יהדות)|אבל]].{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת סנהדרין]], ו', ה'.}} הם היו חברים טובים עד כדי כך שכשרבי יונה שמע שבנו של רבי יוסי נפטר, הוא [[צום|צם]] לאורך כל היום.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ח', א'.}}

כאשר רבי יונה נפטר, בנו, [[רבי מנא]], שאף הוא היה [[תלמיד חכם]], החליף אותו בראשות הישיבה בטבריה, לצד רבי יוסי.

==משנתו==
רבי יונה שם את עיקר עיסוקו בבירור משנת התנאים, הסברת לשונה ועניינה ומסירת שמועות מגדולי האמוראים בשמם. העיסוק במשא ומתן של חידוד ופלפול היה לו לציצים ופרחים לתורה, אך לעניין הלכה למעשה אמר: "נישבוק אולפנא ונייתי לן למתניתא".{{הערה|תלמוד ירושלמי, ברכות ו ה, דף מח עמוד א} רבי יונה היה ידוע בהסבריו המפורשים שהיו מובנים היטב לשומעיו.
בניגוד לדעת [[רבי יוחנן]], סבר ש[[שיעורים]] נקבעו על ידי חכמים ואינם [[הלכה למשה מסיני]].{{הערה|מתוך מאמרו של וויס שם.}}
בתלמוד הירושלמי נכתב כי רבי יונה העדיף לתת את ה[[תרומות ומעשרות|מעשרות]], המיועדים לבני [[שבט לוי]], ל[[תלמיד חכם]] - רבי אחא בר עולא - שהיה עני, כדי לקיים את מאמר הכתוב: {{הדגשה|לָתֵת מְנָת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם לְמַעַן יֶחֶזְקוּ בְּתוֹרַת ה'|דברי הימים ב לא ד|ספר דברי הימים ב', פרק ל"ד, א'}}.{{הערה|תלמוד ירושלמי, מעשר שני|ה|ג}} לפי פרשנות אחת הוא העדיף לתת את המעשרות לכהן שהיה גם תלמיד חכם.{{הערה|1=נראה שכך פירש רבי [[אליעזר יהודה וולדינברג]], בספרו '''ציץ אליעזר''',[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14503&st=&pgnum=65 חלק ד', סימן י', ענף א', ו'].}} לפי פרשנות אחרת, בעקבות גזרת [[עזרא]] שלא לתת את המעשרות ללוויים שנמנעו מלעלות לארץ ישראל, הוא העניק את המעשר לתלמיד חכם עני, למרות שלא היה כהן, כדי לקיים את רוח הכתוב.{{הערה|1=רבי [[ברוך הלוי עפשטיין]], '''תורה תמימה''', [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14018&st=&pgnum=236 במדבר, פרק י"ח, הערה קי"ד].}}

רבי יונה, יחד עם חברו רבי יוסי, התיר ליהודי [[הגליל]] [[ל"ט אבות מלאכה#אפייה ובישול|לאפות לחם בשבת]] בתקופת [[מרד גאלוס]], על פי דרישת הכובשים, מפני פיקוח נפש, וקבע שאין זו [[גזירות אדריאנוס|שעת השמד]], מפני שכוונת הרומאים להנאתם בלבד.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת שביעית]], ד', ב'.}}

כשעלו רבי יונה יחד עם חבירו רבי יוסי ל[[אנטיוכיה|אנטוכיא]], כאשר ראה אותם [[ארסקינוס]], מפקד הצבא הרומאי, קם לכבודם, {{ציטוטון|שאלוהו עבדיו: האם מפני יהודים אלה אתה קם?! אמר להם: את פניהם של אלה אני רואה ונוצח {{גודל|1|(מנצח)}} בקרב.}}{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת ברכות]], ה', א'.}}

==הערכה==
רבי יונה נחשב ל[[צדיק]] ועושה [[חסד]]; כך לדוגמה מסופר עליו כי נתן [[צדקה]] באופן מיוחד: {{ציטוטון|כיצד רבי יונה היה עושה? כשהיה רואה בן טובים שירד מנכסיו, היה אומר לו: 'שמעתי שנפלה לך [[ירושה]] ממקום אחר, טול ואתה פורע' {{גודל|1|(קח ממני, ופרע לי בעתיד)}}, ואחרי שהיה לוקח היה אומר לו יהא במתנה}}.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת פאה]], ח', א'.}} סופרו אודותיו [[נס|מופתים]] שונים שהתפרסמו אפילו עד [[בבל]],{{הערה| |[[תלמוד בבלי]], [[מסכת תענית]], [[S:תענית כג ב|דף כ"ג, ב']].}} לדוגמה, הוא מנע מ[[כותי]] לחלל שבת ולכבות שריפה שפרצה בביתו, ובאופן פלאי הכל ניצל.{{הערה|תלמוד ירושלמי, [[מסכת נדרים]], ד', ט'.}}

==קישורים חיצוניים==
*{{תנאים ואמוראים|ב|277|עמודים=697-694}}
* {{אנצ דעת|2831}}
* {{אנצ יהודית|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=390&letter=J&search=Jonah}} {{כ}}
{{הערות שוליים}}

{{אמוראים}}

{{מיון רגיל:יונה}}
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:הדור הרביעי לאמוראי ארץ ישראל]]