רבי יום טוב מיואני - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */

2015-04-30T20:55:24Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 30 באפריל 2015
שורה 2:		שורה 2:

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד בצרפת. אביו רבי יצחק היה אף תלמיד חכם, ועדות הלכתית אודות הנהגתו מובאת על ידי ה[[ראשונים]]<ref>{{מקור\|הגהות מיימוניות שבת ו ו}}; {{מקור\|הגהות מרדכי שבת תנב}} ועוד</ref>. למד בישיבתו של [[רבנו תם]]. בהמשך נמנה על תלמידי ר"ת שעברו לאנגליה, שם נתמנה קצת לפני שנת ד'תת"ן ל[[רב]] קהילת יורק העשירה.		נולד בצרפת. אביו רבי יצחק היה אף תלמיד חכם, ועדות הלכתית אודות הנהגתו מובאת על ידי ה[[ראשונים]]<ref>{{מקור\|הגהות מיימוניות שבת ו ו}}; {{מקור\|הגהות מרדכי שבת תנב}} ועוד</ref>. למד בישיבתו של [[רבנו תם]]. בהמשך נמנה על תלמידי ר"ת שעברו לאנגליה, שם נתמנה קצת לפני שנת ד'תתק"ן ל[[רב]] קהילת יורק העשירה.

	===הטבח ביהודי העיר===		===הטבח ביהודי העיר===

אריאל ביגל נ"י ב־20:54, 30 באפריל 2015

2015-04-30T20:54:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:54, 30 באפריל 2015
שורה 35:		שורה 35:
	[[קטגוריה:בעלי התוספות]]		[[קטגוריה:בעלי התוספות]]
	[[קטגוריה:חכמי בריטניה]]		[[קטגוריה:חכמי בריטניה]]
	[[קטגוריה:תלמידי ~~רבנו~~ תם]]		[[קטגוריה:תלמידי רבינו תם]]
	[[קטגוריה:פייטנים]]		[[קטגוריה:פייטנים]]
	[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]		[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]

אריאל ביגל נ"י: /* הטבח ביהודי העיר */

2015-04-30T20:53:43Z

הטבח ביהודי העיר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:53, 30 באפריל 2015
שורה 5:		שורה 5:

	===הטבח ביהודי העיר===		===הטבח ביהודי העיר===
	ממעמדם הכלכלי הגבוה של יהודי אנגליה בכלל ויהודי יורק בפרט, ליבתה את שנאתם של שכניהם הנוצרים. בערב [[שבת הגדול]], ז' ב[[ניסן]] ד'תתקנ"א<ref>ולפי גרסאות אחרות בשנת ד'תתק"ן</ref>, התאספו אנשי העיר, ובראשם אנשי אצולה וכמרים, והחלו לפרוע בבתי היהודים. יהודים רבים, ורבי יום טוב בראשם, נמלטו מהטבח והתבצרו במצודת קליפורד בעיר. לאחר שהפורעים סיימו לבזוז את רכוש היהודים, החלו לצור על המצודה. הם הותירו ליהודים ברירה בין התנצרות לבין מוות. רבי יום טוב פנה לאנשי העיר בקריאה: "אלוקי אבותינו, מי יאמר לו מה תעשה, והוא המצווה עלינו היום למות על תורתנו, והנה המוות עומד בפתח. מובטחני כי אינכם חושבים ח"ו לעזוב את התורה הקדושה בשביל שעה קלה של חיים, ולבחור לכם גורל יותר קשה לאנשי כבוד מן המוות, לחיות כבוגדים, תלויים ברחמי האויבים הזדים ונתונים לכלימת עולם. והנה, הואיל והבורא דורש מאיתנו היום להשיב את החיים אשר מסר לנו, הבה נמסרם לו במו ידינו, והרי רבים מבני עמנו ידעו לעשות כדבר הזה בימי הגזירות". לאחר נאומו, יהודים רבים ששהו במצודה בחרו להיענות לקריאתו, והתאבדו או שמסרו את נפשם בידי חבריהם. על פי עדויות שונות, רבי יום טוב בעצמו הרג כשישים נפשות מיהודי העיר<ref>רבי אפרים מבונא, ספר הזכירה. </ref>. יהודים אחרים לא התאבדו ובחרו להישרף במצודה על קדושת השם. על פי ~~עדויות שונות~~, נהרגו בפרעות כ-150 יהודים<ref>שם</ref>.		ממעמדם הכלכלי הגבוה של יהודי אנגליה בכלל ויהודי יורק בפרט, ליבתה את שנאתם של שכניהם הנוצרים. בערב [[שבת הגדול]], ז' ב[[ניסן]] ד'תתקנ"א<ref>ולפי גרסאות אחרות בשנת ד'תתק"ן</ref>, התאספו אנשי העיר, ובראשם אנשי אצולה וכמרים, והחלו לפרוע בבתי היהודים. יהודים רבים, ורבי יום טוב בראשם, נמלטו מהטבח והתבצרו במצודת קליפורד בעיר. לאחר שהפורעים סיימו לבזוז את רכוש היהודים, החלו לצור על המצודה. הם הותירו ליהודים ברירה בין התנצרות לבין מוות. רבי יום טוב פנה לאנשי העיר בקריאה: "אלוקי אבותינו, מי יאמר לו מה תעשה, והוא המצווה עלינו היום למות על תורתנו, והנה המוות עומד בפתח. מובטחני כי אינכם חושבים ח"ו לעזוב את התורה הקדושה בשביל שעה קלה של חיים, ולבחור לכם גורל יותר קשה לאנשי כבוד מן המוות, לחיות כבוגדים, תלויים ברחמי האויבים הזדים ונתונים לכלימת עולם. והנה, הואיל והבורא דורש מאיתנו היום להשיב את החיים אשר מסר לנו, הבה נמסרם לו במו ידינו, והרי רבים מבני עמנו ידעו לעשות כדבר הזה בימי הגזירות". לאחר נאומו, יהודים רבים ששהו במצודה בחרו להיענות לקריאתו, והתאבדו או שמסרו את נפשם בידי חבריהם. על פי עדויות שונות, רבי יום טוב בעצמו הרג כשישים נפשות מיהודי העיר<ref>רבי אפרים מבונא, ספר הזכירה. </ref>. יהודים אחרים לא התאבדו ובחרו להישרף במצודה על קדושת השם. על פי העדויות, נהרגו בפרעות כ-150 יהודים<ref>שם</ref>.

	בקינה שכתב רבי יוסף מקרארטרש על הטבח, כתב על רבי יום טוב:		בקינה שכתב רבי יוסף מקרארטרש על הטבח, כתב על רבי יום טוב:
שורה 20:		שורה 20:
	מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.		מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.

	בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.		בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.

	==תורתו==		==תורתו==
	רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ופעמים רבות מוזכר חכם בשם "הר"ר יום טוב", שיתכן שהכוונה אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני".</ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>{{מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.		רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ופעמים רבות מוזכר חכם בשם "הר"ר יום טוב", שיתכן שהכוונה אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני".</ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>{{מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.

אריאל ביגל נ"י: /* תורתו */

2015-04-30T20:53:06Z

תורתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:53, 30 באפריל 2015
שורה 22:		שורה 22:
	בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.		בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.
	==תורתו==		==תורתו==
	רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ~~ועוד מספר פעמים שישנו ספק האם הכוונה~~ אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני"~~, ועוד מקומות רבים בהם מוזכר "הר"ר יום טוב" סתם, ויתכן שהכוונה אליו~~. </ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>{{מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.		רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ופעמים רבות מוזכר חכם בשם "הר"ר יום טוב", שיתכן שהכוונה אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני".</ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>{{מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.

	לצד פירושיו ההלכתיים, מוצאים גם פירושים לתורה שכתב, ונכנסו לפירושם של בעלי התוספות לתורה. פירושים אלו חתם בם "תיטב" - תוספות יום טוב, וחלקם הוזכרו בשם "הרב תיטב" על ידי חכמים כמו ה[[ראבי"ה]] ועוד.		לצד פירושיו ההלכתיים, מוצאים גם פירושים לתורה שכתב, ונכנסו לפירושם של בעלי התוספות לתורה. פירושים אלו חתם בם "תיטב" - תוספות יום טוב, וחלקם הוזכרו בשם "הרב תיטב" על ידי חכמים כמו ה[[ראבי"ה]] ועוד.

אריאל ביגל נ"י ב־20:51, 30 באפריל 2015

2015-04-30T20:51:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 30 באפריל 2015
שורה 16:		שורה 16:
	מה טובו אהליך יעקב"		מה טובו אהליך יעקב"

	מעשה זה שימש כמה פוסקים בדיון אודות התאבדותם של אנשי מצדה בהלכה, כהוכחה להיתר התאבדות במקרה כזה{{~~גרוש~~ מקור}}.		מעשה זה שימש כמה פוסקים בדיון אודות התאבדותם של אנשי מצדה בהלכה, כהוכחה להיתר התאבדות במקרה כזה{{דרוש מקור}}.

	מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.		מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.

	בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.		בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>{{מקור\|אור זרוע ב צט}}</ref>.
	==תורתו==		==תורתו==
	רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ועוד מספר פעמים שישנו ספק האם הכוונה אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני", ועוד מקומות רבים בהם מוזכר "הר"ר יום טוב" סתם, ויתכן שהכוונה אליו. </ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.		רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור\|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור\|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור\|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור\|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור\|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ועוד מספר פעמים שישנו ספק האם הכוונה אליו<ref>למשל {{מקור\|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני", ועוד מקומות רבים בהם מוזכר "הר"ר יום טוב" סתם, ויתכן שהכוונה אליו. </ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור\|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל\|מרדכי]]<ref>{{מקור\|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור\|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור\|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.

	לצד פירושיו ההלכתיים, מוצאים גם פירושים לתורה שכתב, ונכנסו לפירושם של בעלי התוספות לתורה. פירושים אלו חתם בם "תיטב" - תוספות יום טוב, וחלקם הוזכרו בשם "הרב תיטב" על ידי חכמים כמו ה[[ראבי"ה]] ועוד.		לצד פירושיו ההלכתיים, מוצאים גם פירושים לתורה שכתב, ונכנסו לפירושם של בעלי התוספות לתורה. פירושים אלו חתם בם "תיטב" - תוספות יום טוב, וחלקם הוזכרו בשם "הרב תיטב" על ידי חכמים כמו ה[[ראבי"ה]] ועוד.

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי יום טוב ב"ר יצחק מיואני''' היה מבעלי התוספות באנגליה, שנודע בעיקר כמי שהנהיג את יהו..."

2015-04-30T20:49:55Z

יצירת דף עם התוכן "'''רבי יום טוב ב"ר יצחק מיואני''' היה מבעלי התוספות באנגליה, שנודע בעיקר כמי שהנהיג את יהו..."

דף חדש

'''רבי יום טוב ב"ר יצחק מיואני''' היה מ[[בעלי התוספות]] באנגליה, שנודע בעיקר כמי שהנהיג את יהודי העיר יורק למסור את נפשם על [[קידוש השם]] בפרעות בשנת ד'תתקנ"א.

==תולדות חייו==
נולד בצרפת. אביו רבי יצחק היה אף תלמיד חכם, ועדות הלכתית אודות הנהגתו מובאת על ידי ה[[ראשונים]]<ref>{{מקור|הגהות מיימוניות שבת ו ו}}; {{מקור|הגהות מרדכי שבת תנב}} ועוד</ref>. למד בישיבתו של [[רבנו תם]]. בהמשך נמנה על תלמידי ר"ת שעברו לאנגליה, שם נתמנה קצת לפני שנת ד'תת"ן ל[[רב]] קהילת יורק העשירה.

===הטבח ביהודי העיר===
ממעמדם הכלכלי הגבוה של יהודי אנגליה בכלל ויהודי יורק בפרט, ליבתה את שנאתם של שכניהם הנוצרים. בערב [[שבת הגדול]], ז' ב[[ניסן]] ד'תתקנ"א<ref>ולפי גרסאות אחרות בשנת ד'תתק"ן</ref>, התאספו אנשי העיר, ובראשם אנשי אצולה וכמרים, והחלו לפרוע בבתי היהודים. יהודים רבים, ורבי יום טוב בראשם, נמלטו מהטבח והתבצרו במצודת קליפורד בעיר. לאחר שהפורעים סיימו לבזוז את רכוש היהודים, החלו לצור על המצודה. הם הותירו ליהודים ברירה בין התנצרות לבין מוות. רבי יום טוב פנה לאנשי העיר בקריאה: "אלוקי אבותינו, מי יאמר לו מה תעשה, והוא המצווה עלינו היום למות על תורתנו, והנה המוות עומד בפתח. מובטחני כי אינכם חושבים ח"ו לעזוב את התורה הקדושה בשביל שעה קלה של חיים, ולבחור לכם גורל יותר קשה לאנשי כבוד מן המוות, לחיות כבוגדים, תלויים ברחמי האויבים הזדים ונתונים לכלימת עולם. והנה, הואיל והבורא דורש מאיתנו היום להשיב את החיים אשר מסר לנו, הבה נמסרם לו במו ידינו, והרי רבים מבני עמנו ידעו לעשות כדבר הזה בימי הגזירות". לאחר נאומו, יהודים רבים ששהו במצודה בחרו להיענות לקריאתו, והתאבדו או שמסרו את נפשם בידי חבריהם. על פי עדויות שונות, רבי יום טוב בעצמו הרג כשישים נפשות מיהודי העיר<ref>רבי אפרים מבונא, ספר הזכירה. </ref>. יהודים אחרים לא התאבדו ובחרו להישרף במצודה על קדושת השם. על פי עדויות שונות, נהרגו בפרעות כ-150 יהודים<ref>שם</ref>.

בקינה שכתב רבי יוסף מקרארטרש על הטבח, כתב על רבי יום טוב:

"נאספו למשמר ואשר עמנו אך השר הצר והצר לימינו{{ש}}
ונאמר בידו קימנו, ויאמרו '''לא, כי על יום טוב באנו'''{{ש}}
סין ועוקר הרים למישור שם עקוב{{ש}}
על פה וספרים במוקשים לא ינקב{{ש}}
ישכן לבטח בשרו לא ירקב{{ש}}
מה טובו אהליך יעקב"

מעשה זה שימש כמה פוסקים בדיון אודות התאבדותם של אנשי מצדה בהלכה, כהוכחה להיתר התאבדות במקרה כזה{{גרוש מקור}}.

מותו של רבי יום טוב על קידוש השם הקנה לט את התואר "הקדוש", בו הוא מוזכר לעיתים.

בנו רבי יצחק היה אף הוא חכם, כפי שהעיד עליו [[רבי שמשון משאנץ]] כי הוא "חכם בן חכם" ו"כל רז לא אניס ליה" בתשובה שהשיב לו<ref>מקור|אור זרוע ב צט}}</ref>.
==תורתו==
רבי יום טוב נזכר בפירוש ב[[תוספות]] שלנו חמש פעמים<ref>{{מקור|תוספות פסחים קטז א$פסחים קטז ע"א}} ד"ה מה; {{מקור|תוספות יומא מח א$יומא מח ע"א}} ד"ה מי; {{מקור|תוספות יבמות מד א$יבמות מד ע"א}} ד"ה אלמה; {{מקור|תוספות יבמות נז ב$שם נז ע"ב}} ד"ה רב; {{מקור|תוספות מנחות פח א$מנחות פח ע"א}} ד"ה רביעית</ref>, ועוד מספר פעמים שישנו ספק האם הכוונה אליו<ref>למשל {{מקור|תוספות עירובין צו ב$עירובין צו ע"ב ד"ה לא}}: "הקשה הר"י יו"ט מווין", שאין ידוע לנו חכם בשם כזה, וא"א אורבך הציע לגרוס "מיוני", ועוד מקומות רבים בהם מוזכר "הר"ר יום טוב" סתם, ויתכן שהכוונה אליו. </ref>, וכן בתוספות [[רבי יהודה שיר ליאון]]<ref>{{מקור|תוספות רבי יהודה שיר ליאון ברכות כ ב$ברכות כ ע"ב ד"ה 'ומן'}}, וכן ב"ברכה משולשת" שם י ע"ב ועוד.</ref>, ב[[רבי מרדכי בן הלל|מרדכי]]<ref>מקור|מרדכי כתובות פז קצח}}</ref>, וב[[מהר"ם מרוטנבורג]]<ref>{{מקור|מהר"ם הלכות שמחות מב}}; {{מקור|רא"ש מועד קטן ג סא}}.</ref>.

לצד פירושיו ההלכתיים, מוצאים גם פירושים לתורה שכתב, ונכנסו לפירושם של בעלי התוספות לתורה. פירושים אלו חתם בם "תיטב" - תוספות יום טוב, וחלקם הוזכרו בשם "הרב תיטב" על ידי חכמים כמו ה[[ראבי"ה]] ועוד.

כתב גם פיוטים רבים, חלקם ב[[ארמית]], ובהם קינה על פרעות יהודי בלוויש בשנת ד'תתקל"א.

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:יום טוב מיואני}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:בעלי התוספות]]
[[קטגוריה:חכמי בריטניה]]
[[קטגוריה:תלמידי רבנו תם]]
[[קטגוריה:פייטנים]]
[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]