https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99רבי ידעיה הפניני - היסטוריית גרסאות2026-04-28T22:24:41Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=116711&oldid=prev212.76.124.34: /* תולדות חייו */2018-07-08T21:01:22Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:01, 8 ביולי 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף ספרו "בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף ספרו "בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לברצלנוה </del>(עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לברצלונה </ins>(עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91057:rev-116711:php=table -->
</table>212.76.124.34https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=91057&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־18:03, 28 באפריל 20152015-04-28T18:03:56Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:03, 28 באפריל 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צלצל כנפים''' או '''אוהב נשים'''- כנגד ספר "שונא נשים" ל[[רבי יהודה בן שבתאי]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צלצל כנפים''' או '''אוהב נשים'''- כנגד ספר "שונא נשים" ל[[רבי יהודה בן שבתאי]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באור בדרך החקירה </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספורים ממדרשים רבים: </del>[[מדרש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנחומא|תנחומא</del>]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרי</del>]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרקי דרבי אליעזר</del>]] ו[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרש תהילים</del>]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(נותר בכת</del>"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש פילוסופי </ins>על [[מדרש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבה</ins>]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מדרש תנחומא</ins>]], [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרי</ins>]] ו[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרקי דרבי אליעזר</ins>]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. יצא לאור מכת"י בשנת תשע"ג בירושלים, ע</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב משה טולידאנו</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[פרקי אבות]] ועל אגדות התלמוד בסדר נזיקין (נותר בכת"י).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[פרקי אבות]] ועל אגדות התלמוד בסדר נזיקין (נותר בכת"י).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''בקשת המ"מין''' - בקשות שכל מילותיהן מתחילות באות מ"ם, והוא מתחיל בלשון זו: "מרום מראשון מקום מקדשנו, ממציא מצואים מאין, מחולל משמרות מרומו מאפס, מעמיד מחברת מערכות מבהילות מתוהו מוחלט..." (סוף ספר בחינת עולם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''בקשת המ"מין''' - בקשות שכל מילותיהן מתחילות באות מ"ם, והוא מתחיל בלשון זו: "מרום מראשון מקום מקדשנו, ממציא מצואים מאין, מחולל משמרות מרומו מאפס, מעמיד מחברת מערכות מבהילות מתוהו מוחלט..." (סוף ספר בחינת עולם).</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84476:rev-91057:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84476&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2013-06-17T13:19:39Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:19, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף ספרו "בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף ספרו "בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לברצולנוה </del>(עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לברצלנוה </ins>(עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84475&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־13:19, 17 ביוני 20132013-06-17T13:19:15Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:19, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ידעיה ב"ר אברם הפניני''' (המכונה "'''הבדרשי'''") היה משורר והוגה דעות בפרובנס בתקופת ה[[ראשונים]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''בחינות עולם'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ידעיה ב"ר אברם הפניני''' (המכונה "'''הבדרשי'''") היה משורר והוגה דעות בפרובנס בתקופת ה[[ראשונים]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''בחינות עולם'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פר</del>"בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף ספרו </ins>"בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר לברצולנוה (עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר לברצולנוה (עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84474&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־13:17, 17 ביוני 20132013-06-17T13:17:16Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:17, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ידעיה ב"ר אברם הפניני''' (המכונה "'''הבדרשי'''") היה משורר והוגה דעות בפרובנס בתקופת ה[[ראשונים]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''בחינות עולם'''. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי ידעיה ב"ר אברם הפניני''' (המכונה "'''הבדרשי'''") היה משורר והוגה דעות בפרובנס בתקופת ה[[ראשונים]]. נודע בעיקר בזכות ספרו '''בחינות עולם'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבשיריהם. לפרנסתו עבד כרופא. רבי ידעיה הלך בשיטתו של ה[[רמב"ם]] אותו העריץ ביותר<ref>ראה מש"כ עליו בסוף סרפו </del>"בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת ל' בעיר בדרש שבפרובנס. שמו המקורי הוא '''אנבוניט אברם פרופיאט''', וכינויו "הפניני" בא לו מן הערבית, בה כינו את המשוררים בכינוי זה על שם המשקלים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פר</ins>"בחינות עולם": "סוף דבר: תשמאיל לבי או תימין, תאמין בכל מה שהאמין בו אחרון הגאונים בזמן וראשם בחשיבות הרב המורה הגדול הרמב"ם זצ"ל, אשר אין ערוך אליו בכל חכמי ישראל אחרי חתימת התלמוד. בזאת אני בטוח אשר בכל חדרי החכמה והתורה את ה' אלוקיך תירא".</ref>, והגן עליו בפולמוס שפרץ אודות היחס ל[[פילוסופיה]], ובייחוד הגן עליו מביקורתו של ה[[רשב"א]], וכתב כתב התנצלות המגן על הרמב"ם מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר לברצולנוה (עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יתכן שבסוף ימיו עבר לברצולנוה (עירו של בן מחלוקתו הרשב"א). נפטר בסביבות שנת ק'.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84473:rev-84474:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84473&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* ספריו */2013-06-17T13:16:36Z<p><span class="autocomment">ספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:16, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" ל[[רבי משה גלאנטי]] מ[[צפת]], פירוש מ[[רבי יום טוב ליפמן הלר]] והגהות מ[[רבי משה פרובינצאלו]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" ל[[רבי משה גלאנטי]] מ[[צפת]], פירוש מ[[רבי יום טוב ליפמן הלר]] והגהות מ[[רבי משה פרובינצאלו]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנם </del>רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנים </ins>רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[מדרש שוחר טוב]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[מדרש שוחר טוב]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84472:rev-84473:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84472&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */2013-06-17T13:15:19Z<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:15, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הוגי דעות]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:הוגי דעות]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פייטנים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פייטנים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:מפרשי המדרש]]</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-84471:rev-84472:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=84471&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* ספריו */2013-06-17T13:14:56Z<p><span class="autocomment">ספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:14, 17 ביוני 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" ל[[רבי משה גלאנטי]] מ[[צפת]], פירוש מ[[רבי יום טוב ליפמן הלר]] והגהות מ[[רבי משה פרובינצאלו]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" ל[[רבי משה גלאנטי]] מ[[צפת]], פירוש מ[[רבי יום טוב ליפמן הלר]] והגהות מ[[רבי משה פרובינצאלו]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו בשנם רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>). <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו בשנם רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>).</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* פירוש על [[מדרש שוחר טוב]]. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צלצל כנפים''' או '''אוהב נשים'''- כנגד ספר "שונא נשים" ל[[רבי יהודה בן שבתאי]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''צלצל כנפים''' או '''אוהב נשים'''- כנגד ספר "שונא נשים" ל[[רבי יהודה בן שבתאי]]. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82787:rev-84471:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=82787&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* ספריו */2013-03-30T22:46:01Z<p><span class="autocomment">ספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:46, 30 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=72 בחינות עולם]'''- בספר זה מתאר ר' ידעיה את מעמדו של האדם בעולם, על פי תפיסת עולמו של הרמב"ם בספרו [[מורה נבוכים]]. לדעתו, אין האדם תכלית העולם. הספר כולל גם ענייני מוסר בלשון מליצית, על ענייני העולם הזה ועל העניינים המביאים את האדם לחיי העולם הבא. הספר נקרא גם "ספר בדרשי" וגם "אגרת שמים לרום" (על שם חרוזי הפתיחה של הספר). הספר כתוב בפרוזה שירית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מספר חכמים כתבו הערות ופירושים על ספר זה, בהם ספר "ויפרש משה" ל[[רבי משה גלאנטי]] מ[[צפת]], פירוש מ[[רבי יום טוב ליפמן הלר]] והגהות מ[[רבי משה פרובינצאלו]]</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו בשנם רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>). </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[http://www.daat.ac.il/daat/vl/tohen.asp?id=506 מבחר הפנינים]'''- ספר זה מיוחס לו (אולם יש המפקפקים בייחוס זה, שכן בשער הספר נכתב כי מקורו בערבית והוא תורגם על ידי [[רבי יהודה אבן תבון]], אולם בפרובנס הערבית לא היתה שפה מדוברת, וכן מכך שרבי יהודה אבן תבון קדם לו בשנם רבות, ולכן רבים מייחסים אותו ל[[רבי שלמה אבן גבירול]]<ref> ב[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/sinay/mehabro-4.htm מאמרה של החוקרת שרה כ"ץ] מקובץ 'סיני' קג, תשמ"ט, וכן מאמרו של יהודה רצהבי: "מקורותיו הערביים של מבחר הפנינים" שנדפס בקובץ סיני קב (עמ' צז - קס). </ref>). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''ספר הפרדס'''- משלי מוסר בדרך מבחר הפנינים ובו שמונה שערים. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82487:rev-82787:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%A0%D7%99&diff=82487&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* ספריו */2013-03-24T08:04:48Z<p><span class="autocomment">ספריו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:04, 24 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[פרקי אבות]] ועל אגדות התלמוד בסדר נזיקין (נותר בכת"י).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש על [[פרקי אבות]] ועל אגדות התלמוד בסדר נזיקין (נותר בכת"י).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''בקשת המ"מין''' - בקשות שכל מילותיהן מתחילות באות מ"ם, והוא מתחיל בלשון זו: "מרום מראשון מקום מקדשנו, ממציא מצואים מאין, מחולל משמרות מרומו מאפס, מעמיד מחברת מערכות מבהילות מתוהו מוחלט..." (סוף ספר בחינת עולם).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''בקשת המ"מין''' - בקשות שכל מילותיהן מתחילות באות מ"ם, והוא מתחיל בלשון זו: "מרום מראשון מקום מקדשנו, ממציא מצואים מאין, מחולל משמרות מרומו מאפס, מעמיד מחברת מערכות מבהילות מתוהו מוחלט..." (סוף ספר בחינת עולם).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/pilosof/shaar-2.htm כתב התנצלות] המגן על שיטת הרמב"ם וחכמי פרובנס מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה. בקונטרס זה ניתן לראות את כשרנונו כמשורר, ולעִתים כתב בחריזה ובלשון פיוטית.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/pilosof/shaar-2.htm כתב התנצלות] המגן על שיטת הרמב"ם וחכמי פרובנס מחרם הרשב"א על הלומד פילוסופיה. בקונטרס זה ניתן לראות את כשרנונו כמשורר, ולעִתים כתב בחריזה ובלשון פיוטית<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. מופיע גם ב{{מקור|שו"ת הרשב"א א תיח}}</ins>.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== קישורים חיצוניים ==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-82483:rev-82487:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"י