https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%90 2026-05-17T07:50:53Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%A0%D7%A0%D7%99%D7%90_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%A7%D7%91%D7%99%D7%90&diff=79878&oldid=prev 2012-10-31T02:58:58Z

<p>כ&#039; בויקיפדיה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>רבי &#039;&#039;&#039;חנניא בן עקביא&#039;&#039;&#039; (נכתב גם &#039;&#039;&#039;חנניה&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;עקביה&#039;&#039;&#039; ו&#039;&#039;&#039;חנינא&#039;&#039;&#039;) היה [[תנא]] בדור הרביעי.<br /> <br /> רבי חנניא בן עקביא שמר בזכרונו המופלא שמועות עתיקות בהלכה, אותן מסר לחבריו התנאים. כך הוא למשל הוא מוסר גרסה שהייתה בידו למחלוקת בין [[רבן גמליאל]] לחכמים,{{הערה|כתובות עח ב}} ומסר קבלה שהייתה בידו לפרש הלכה בדיני [[טומאה וטהרה]],{{הערה|שבת ט ב}} שעל כך אמר [[רב יהודה]] בשם [[רב (אמורא)|רב]]: &quot;לעולם אל ימנע אדם עצמו מבית המדרש ואפילו שעה אחת. שהרי כמה שנים נשנית משנה זו בבית המדרש ולא נתגלה טעמה. עד שבא ר&#039; חנינא בן עקביא ופירשה&quot;. לפי פרשנותו של היימן, [[רב (אמורא)|רב]] שהה במקום באותה שעה, ומכאן עדותו{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43956&amp;st=&amp;pgnum=48 תולדות תנאים ואמוראים בערך &quot;רב&quot;].}}. כאשר דנו החכמים אודות האיסור לטלטל מי חטאת בספינה עקב מעשה שהיה שנמצאה טומאה במי החטאת, מסר רבי חנניא בן עקביא קבלה שהייתה בידו שאסרו &quot;רק ב[[ירדן]] ורק ב[[ספינה]]&quot;, כדוגמת המעשה שהתרחש.{{הערה|יבמות קו א, שבת ס א}}<br /> <br /> ==תקנותיו בטבריה==<br /> רבי חנניא בן עקביא התיר שלושה דברים לאנשי [[טבריה]]: <br /> <br /> *[[היתר שאיבת מים בשבת|התיר לשאוב מים מהכנרת]] ל[[מרפסת]] הפתוחה מעליה, שיש בה שטח של לפחות ד&#039; על ד&#039; [[אמה (מידת אורך)|אמות]], והנקב הוא לפחות ד&#039; על ד&#039; [[טפח]]ים, אפילו ללא [[מחיצה]] מיוחדת לנקב, היות שרואים חלק מהמרפסת כאילו הוא מכופף ונעשה כמחיצה לנקב, בדומה להיתר בספינה.<br /> {{ציטוט|תוכן=אמ&#039; ר&#039; יוחנן משום ר&#039; יוסי בן זימרא: לא התיר לי חנניה בן עקביה אלא בימה של טבריא, הואיל ויש לה אוגניים ועיירות וקרפיפות מקיפות אותה; אבל בשאר מימות לא.|מקור=[[מסכת ערובין]], פ&quot;ז ע&quot;א וע&quot;ב}}<br /> :סיבת דין מיוחד זה היא שלשפת הכנרת הייתה כעין [[מחיצה]] (&#039;אוגנים&#039;) ויש היכר לכך שהיא [[כרמלית]], ולכן די בתיקון קל. דין זה הוא דעת יחיד, ואינו להלכה כיום.<br /> *התיר לטמון פירות בפסולת של [[קטנית]] דקה ש[[לחות|לחה]] ב[[טל]], ואין לחשוש שברטיבות נעשו הפירות [[הכשר לקבל טומאה|מוכשרים לקבל טומאה]], מכיוון שמכיוון שאנשי טבריה היו עסוקים במלאכתם כל היום, ידוע שהסיבה שהם טמנו את הפירות בחול הוא כדי לחסוך [[זמן]] מיותר ולא מכיוון שהם רצו להרטיב אותן, ועל פי ההלכה אין פירות נעשים מוכשרים לקבל טומאה אלא אם נרטבו מרצונם של הבעלים.<br /> *התיר להסתפג ב[[שבת]] ב[[מגבת]], ואין לחשוש שמא יסחוט אותה, מכיוון שאין אדם מקפיד על [[ניקיון]] המגבת המיועדת לשימוש מיוחד זה.<br /> <br /> ==חביריו==<br /> הוא דן בהלכה עם [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]] ו[[רבי יוסי]]. בשעת אבלו של ר&#039; יהודה על מות בנו, שימש רבי חנניא כמעין מתורגמן, כאשר ר&#039; יהודה לוחש באוזנו (מפני האיסור על האבל ללמד תורה), ור&#039; חנניא משמיע בקול.<br /> <br /> ==קישורים חיצוניים==<br /> *{{תנאים ואמוראים|ב|77|ר&#039; חנינא בן עקיבא|עמוד=494}}<br /> * {{HebrewBooksPage|[[בנימין זאב בכר]]|אגדות התנאים (כרך ב, חלק ב) (מגרמנית: [[אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ|א. ז. רבינוביץ]])|37979|תל אביב: דביר, תרפ&quot;ח, סי&#039; ד: חנניה בן עקביא (עמ&#039; 70)|75}}<br /> {{הערות שוליים}}<br /> {{תנאים}}<br /> <br /> {{מיון רגיל:חנניא בן עקביא}}<br /> [[קטגוריה:תנאים]]</div>

טישיו