https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94
רבי חיים די לה רוזה - היסטוריית גרסאות
2026-04-18T00:54:21Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=105240&oldid=prev
Yossara ב־11:06, 17 במאי 2017
2017-05-17T11:06:13Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:06, 17 במאי 2017</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים של צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו (אב"ד סלוניקי) בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. מקובלי ירושלים התייחסו אליו בהערצה גדולה, ואמרו אודותיו: "הממנו יפלא כל דבר וכל רז לא אניס ליה, וכך המבקר את ספרו הקדוש יודע כי לא קם כמוהו בדומים מי שהעמיק והרחיב להבין עומק דעתו של מורנו הרב [הרש"ש]"<ref>רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הקדמה ל"סידור היר"א" אות ל"א. </ref>, "הצניף הקודש, עטרה בראש כל אדם, דין גלי רזיא, מפי זקנים שמענו את כבודו ואת גדלו ועזו בשחקים... האדם הגדול בענקים, מים עמוקים, מגלה עמוקות דמטמרן ליה גלין... נהירים שבילין דשמיא כשבילי דנהר דעה..."<ref>החכם באשי רבי אשר קובו (מח"ס "שער אשר") בהסמכתו ל"תורת חכם". </ref> ועוד<ref>ראה בהקדמת ספר "אפר יצחק" על תורת חכם מאת רבי אהרן רפאל פירירה ובס' "ארזי הלבנון" מאת הר' שמעון ואנונו, ח"ב עמ' 619. </ref> בשנת תקי"ג, התכנס עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה בחזקה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך<ref>ראו: פראנקל, "ירושלימה" עמ' 324-326; אריה מורגנשטרן, "נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)", בתוך "מיסטיקה ומשיחיות- מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנא", הוצאת מאור, י-ם תשנ"ט, פרק שלישי.</ref>. הרבה במנהגי סיגוף, נהג לצום במשך שלושה ימים רצופים ולערוך "גלגולי שלג". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים של צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו (אב"ד סלוניקי) בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. מקובלי ירושלים התייחסו אליו בהערצה גדולה, ואמרו אודותיו: "הממנו יפלא כל דבר וכל רז לא אניס ליה, וכך המבקר את ספרו הקדוש יודע כי לא קם כמוהו בדומים מי שהעמיק והרחיב להבין עומק דעתו של מורנו הרב [הרש"ש]"<ref>רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הקדמה ל"סידור היר"א" אות ל"א. </ref>, "הצניף הקודש, עטרה בראש כל אדם, דין גלי רזיא, מפי זקנים שמענו את כבודו ואת גדלו ועזו בשחקים... האדם הגדול בענקים, מים עמוקים, מגלה עמוקות דמטמרן ליה גלין... נהירים שבילין דשמיא כשבילי דנהר דעה..."<ref>החכם באשי רבי אשר קובו (מח"ס "שער אשר") בהסמכתו ל"תורת חכם". </ref> ועוד<ref>ראה בהקדמת ספר "אפר יצחק" על תורת חכם מאת רבי אהרן רפאל פירירה ובס' "ארזי הלבנון" מאת הר' שמעון ואנונו, ח"ב עמ' 619. </ref> בשנת תקי"ג, התכנס עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה בחזקה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך<ref>ראו: פראנקל, "ירושלימה" עמ' 324-326; אריה מורגנשטרן, "נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)", בתוך "מיסטיקה ומשיחיות- מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנא", הוצאת מאור, י-ם תשנ"ט, פרק שלישי.</ref>. הרבה במנהגי סיגוף, נהג לצום במשך שלושה ימים רצופים ולערוך "גלגולי שלג". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�ל פי המסופר, </del>ביקש <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בצוואתו לערוך לו "</del>ארבע מיתות בית דין<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">", אך מפאת </del>כבודו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סרבו לבקשתו, כאשר במהלך מסע הלוייתו התנפלו </del>ערבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על המיטה, והתלמידים מצאו </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גופתו שרופה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מושלכת ומבותרת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כצוואתו</del><ref>ראו אצל פראנקל, "ירושלימה" שם ואצל מורגנשטרן שם. </ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפני פטירתו </ins>ביקש <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתלמידיו לעשות בו לאחר פטירתו </ins>ארבע מיתות בית דין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמנהג המקובלים. תלמידיו לא העיזו לעשות זאת מפני </ins>כבודו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וערכו את לוויתו ללא קיום בקשתו. באמצע הלוויה התנפלה עליהם קבוצת </ins>ערבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחטפו </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גופת רבי חיים. התלמידים התחבאו עד שהערבים הסתלקו וכשחזרו לגופה ראו שהערבים ביתרו ושרפו אותה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">זרקו אותה בביזוי והשליכו עליה אבנים. על פי המסופר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">התלמידים התאבלו על בזיון רבם עד שהגיע בחלום לאחד התלמידים ואמר לו שהוא שמח מכך שהתקיימה צוואתו. נקבר בחלקת המקובלים בהר הזיתים.</ins><ref>ראו אצל פראנקל, "ירושלימה" שם ואצל מורגנשטרן שם. </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שמו ייסד [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] את בית המדרש "תורת חכם" בירושלים, שבו נוהגים על פי דרכו של רבי חיים די לה רוזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שמו ייסד [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] את בית המדרש "תורת חכם" בירושלים, שבו נוהגים על פי דרכו של רבי חיים די לה רוזה.</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99704:rev-105240:php=table -->
</table>
Yossara
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99704&oldid=prev
א. ב. אמזלג: /* תולדות חייו */ הגהה
2015-07-06T13:57:41Z
<p><span class="autocomment">תולדות חייו: </span> הגהה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:57, 6 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו (אב"ד סלוניקי) בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. מקובלי ירושלים התייחסו אליו בהערצה גדולה, ואמרו אודותיו: "הממנו יפלא כל דבר וכל רז לא אניס ליה, וכך המבקר את ספרו הקדוש יודע כי לא קם כמוהו בדומים מי שהעמיק והרחיב להבין עומק דעתו של מורנו הרב [הרש"ש]"<ref>רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הקדמה ל"סידור היר"א" אות ל"א. </ref>, "הצניף הקודש, עטרה בראש כל אדם, דין גלי רזיא, מפי זקנים שמענו את כבודו ואת גדלו ועזו בשחקים... האדם הגדול בענקים, מים עמוקים, מגלה עמוקות דמטמרן ליה גלין... נהירים שבילין דשמיא כשבילי דנהר דעה..."<ref>החכם באשי רבי אשר קובו (מח"ס "שער אשר") בהסמכתו ל"תורת חכם". </ref> ועוד<ref>ראה בהקדמת ספר "אפר יצחק" על תורת חכם מאת רבי אהרן רפאל פירירה ובס' "ארזי הלבנון" מאת הר' שמעון ואנונו, ח"ב עמ' 619. </ref> בשנת תקי"ג, התכנס עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה בחזקה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך<ref>ראו: פראנקל, "ירושלימה" עמ' 324-326; אריה מורגנשטרן, "נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)", בתוך "מיסטיקה ומשיחיות- מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנא", הוצאת מאור, י-ם תשנ"ט, פרק שלישי.</ref>. הרבה במנהגי סיגוף, נהג לצום במשך שלושה ימים רצופים ולערוך "גלגולי שלג". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של </ins>צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו (אב"ד סלוניקי) בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. מקובלי ירושלים התייחסו אליו בהערצה גדולה, ואמרו אודותיו: "הממנו יפלא כל דבר וכל רז לא אניס ליה, וכך המבקר את ספרו הקדוש יודע כי לא קם כמוהו בדומים מי שהעמיק והרחיב להבין עומק דעתו של מורנו הרב [הרש"ש]"<ref>רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הקדמה ל"סידור היר"א" אות ל"א. </ref>, "הצניף הקודש, עטרה בראש כל אדם, דין גלי רזיא, מפי זקנים שמענו את כבודו ואת גדלו ועזו בשחקים... האדם הגדול בענקים, מים עמוקים, מגלה עמוקות דמטמרן ליה גלין... נהירים שבילין דשמיא כשבילי דנהר דעה..."<ref>החכם באשי רבי אשר קובו (מח"ס "שער אשר") בהסמכתו ל"תורת חכם". </ref> ועוד<ref>ראה בהקדמת ספר "אפר יצחק" על תורת חכם מאת רבי אהרן רפאל פירירה ובס' "ארזי הלבנון" מאת הר' שמעון ואנונו, ח"ב עמ' 619. </ref> בשנת תקי"ג, התכנס עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה בחזקה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך<ref>ראו: פראנקל, "ירושלימה" עמ' 324-326; אריה מורגנשטרן, "נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)", בתוך "מיסטיקה ומשיחיות- מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנא", הוצאת מאור, י-ם תשנ"ט, פרק שלישי.</ref>. הרבה במנהגי סיגוף, נהג לצום במשך שלושה ימים רצופים ולערוך "גלגולי שלג". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על </del>פי המסופר, ביקש בצוואתו לערוך לו "ארבע מיתות בית דין", אך מפאת כבודו סרבו לבקשתו, כאשר במהלך מסע הלוייתו התנפלו ערבים על המיטה, והתלמידים מצאו את גופתו שרופה, מושלכת ומבותרת, כצוואתו<ref>ראו אצל פראנקל, "ירושלימה" שם ואצל מורגנשטרן שם. </ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">�ל </ins>פי המסופר, ביקש בצוואתו לערוך לו "ארבע מיתות בית דין", אך מפאת כבודו סרבו לבקשתו, כאשר במהלך מסע הלוייתו התנפלו ערבים על המיטה, והתלמידים מצאו את גופתו שרופה, מושלכת ומבותרת, כצוואתו<ref>ראו אצל פראנקל, "ירושלימה" שם ואצל מורגנשטרן שם. </ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שמו ייסד [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] את בית המדרש "תורת חכם" בירושלים, שבו נוהגים על פי דרכו של רבי חיים די לה רוזה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על שמו ייסד [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] את בית המדרש "תורת חכם" בירושלים, שבו נוהגים על פי דרכו של רבי חיים די לה רוזה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99685:rev-99704:php=table -->
</table>
א. ב. אמזלג
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99685&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־19:33, 5 ביולי 2015
2015-07-05T19:33:46Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:33, 5 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|חיבוריו="'''תורת חכם'''". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|חיבוריו="'''תורת חכם'''". </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי חיים די לה רוזה''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], תלמידו וחברו של ה[[רש"ש]]. מחבר ספר '''תורת חכם'''. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי חיים די לה רוזה''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], תלמידו וחברו של ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי שלום שרעבי|</ins>רש"ש]]. מחבר ספר '''תורת חכם'''. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99673:rev-99685:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99673&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־08:12, 5 ביולי 2015
2015-07-05T08:12:55Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:12, 5 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l34">שורה 34:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 34:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אריה מורגנשטרן, "'''נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)'''", פרק שלישי מתוך "'''מיסטיקה ומשיחיות - מעליית ה[[רמח"ל]] ועד [[הגאון מוילנא]]'''", הוצאת מאור, ירושלים תשנ"ט. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אריה מורגנשטרן, "'''נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)'''", פרק שלישי מתוך "'''מיסטיקה ומשיחיות - מעליית ה[[רמח"ל]] ועד [[הגאון מוילנא]]'''", הוצאת מאור, ירושלים תשנ"ט. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]], שו"ת "ים החכמה" (תש"ע), [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47468&st=&pgnum=97 סי' ד (עמ' צז והלאה)], יישוב הסתירות שישנן לכאורה בין דברי הרש"ש לבין דברים המובאים בשמו ב"תורת חכם". </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99672:rev-99673:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99672&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י: /* ספר תורת חכם */
2015-07-05T08:07:55Z
<p><span class="autocomment">ספר תורת חכם</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:07, 5 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l24">שורה 24:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 24:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Torat.Hacham.jpg|שמאל|200px|ממוזער|שער הספר בדפוס סלוניקי תר"ח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Torat.Hacham.jpg|שמאל|200px|ממוזער|שער הספר בדפוס סלוניקי תר"ח]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו "תורת חכם" הינו אחד הספרים היסודיים והחשובים בביאור קבלת הרש"ש. שיטתו בהבנת דברי הרש"ש והסברתם הינה מקורית ומיוחדת, ופעמים שאמר שאע"פ שהרש"ש אמר בפירוש דבר מסוים, "מבין ריסי עיניו" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראה שכוונתו היתה להיפך</del><ref>ראה שו"ת ים החכמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרב יצחק מאיר מורגנשטרן, </del>עמ' צז. </ref><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. דרכו היתה להסביר עניינים שונים ומחלוקות כ"ערכים" שונים{{דרושה הבהרה}}</del>. גדולי המקובלים התייחסו בהערכה גדולה מאד לספר זה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספרו "תורת חכם" הינו אחד הספרים היסודיים והחשובים בביאור קבלת הרש"ש. שיטתו בהבנת דברי הרש"ש והסברתם הינה מקורית ומיוחדת, ופעמים שאמר שאע"פ שהרש"ש אמר בפירוש דבר מסוים, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כוונתו היתה להיפך. למשל: הרש"ש הורה שלא לכוון כוונה מיוחדת בתפילות בימי [[ספירת העומר]]<ref>נהר שלום לב ע"ב ד"ה 'שאלה'; וכן בשמו בס' זמרת הארץ לתלמידו [[רבי אביגדור עזריאל]], [[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21128&st=&pgnum=49&hilite= סי' נז דף יט ע"ב] ועוד. </ref>, אולם ב"תורת חכם</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7547&st=&pgnum=309 דף קנב ע"ב]</ref> כתב שלדעת הרש"ש יש לכוון בימים אלו, וכן הורה<ref>[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7547&st=&pgnum=291 דף קמג ע"ב-קמד ע"א] </ref> לתייג את האותיות ב[[תפילין]] וב[[מזוזה]] כשיטת ה"[[שימושא רבא]]", בניגוד לדברי הרש"ש, משום ש"אני ראיתי </ins>מבין ריסי עיניו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלא היה דעתו כן... ומורי הרב ז"ל בכמה מקומות סומך על המעיין</ins>"<ref>ראה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדברי הרב יצחק מאיר מורגנשטרן, </ins>שו"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47468&st=&pgnum=97 </ins>ים החכמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תש"ע סי' ד (</ins>עמ' צז <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והלאה)] בהסבר הסתירות שישנן לכאורה בין שיטת הרש"ש לשיטת ה'תורת חכם'</ins>.</ref>. גדולי המקובלים התייחסו בהערכה גדולה מאד לספר זה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ספר "תורת חכם" חיבר ר' אהרן רפאל פירירו את הספר "אפר יצחק", הכולל הערות, מקורות והגהות על הספר. כמו כן, כתב רבי יצחק קלמרו (מחכמי ישיבת בית אל) הגהות על הספר, וכן רבה של חברון [[הרב אליהו מני]] הקדיש פרק מיוחד בספרו "מעיל אליהו" פרק שלם המכיל הערות ומראי מקומות על ספר "תורת חכם". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>על ספר "תורת חכם" חיבר ר' אהרן רפאל פירירו את הספר "אפר יצחק", הכולל הערות, מקורות והגהות על הספר. כמו כן, כתב רבי יצחק קלמרו (מחכמי ישיבת בית אל) הגהות על הספר, וכן רבה של חברון [[הרב אליהו מני]] הקדיש פרק מיוחד בספרו "מעיל אליהו" פרק שלם המכיל הערות ומראי מקומות על ספר "תורת חכם". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר זה לא נכתב בצורה מסודרת כספר, אלא נכתב על גליונות נייר מפורדים שלאחר פטירתו קובצו והודפסו כספר, אי לכך, פעמים שישנם בו אי סדרים המקשים על הבנת הדברים<ref>ראה בהגהת הרב אליהו מני בספר "מעיל אליהו" דף קס"ח ע"ב ובהקדמת הרב רפאל אהרן פירירה לספר "אפר יצחק".</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר זה לא נכתב בצורה מסודרת כספר, אלא נכתב על גליונות נייר מפורדים שלאחר פטירתו קובצו והודפסו כספר, אי לכך, פעמים שישנם בו אי סדרים המקשים על הבנת הדברים<ref>ראה בהגהת הרב אליהו מני בספר "מעיל אליהו" דף קס"ח ע"ב ובהקדמת הרב רפאל אהרן פירירה לספר "אפר יצחק".</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר הודפס לראשונה בסלוניקי בשנת תר"ח, ובשנית במהדורה מתוקנת בירושלים בשנת תשס"ה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר הודפס לראשונה בסלוניקי בשנת תר"ח, ובשנית במהדורה מתוקנת בירושלים בשנת תשס"ה.</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לקריאה נוספת==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אריה מורגנשטרן, "'''נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)'''", פרק שלישי מתוך "'''מיסטיקה ומשיחיות - מעליית ה[[רמח"ל]] ועד [[הגאון מוילנא]]'''", הוצאת מאור, ירושלים תשנ"ט. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אריה מורגנשטרן, "'''נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)'''", פרק שלישי מתוך "'''מיסטיקה ומשיחיות - מעליית ה[[רמח"ל]] ועד [[הגאון מוילנא]]'''", הוצאת מאור, ירושלים תשנ"ט. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99656:rev-99672:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99656&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־06:52, 3 ביולי 2015
2015-07-03T06:52:35Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:52, 3 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|אריאל ביגל נ&#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|שיחה]]) 23:33, 2 ביולי 2015 (IDT)}}</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{רב</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{רב</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם=רבי חיים די לה רוזה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|שם=רבי חיים די לה רוזה</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|כיתוב=מצבתו המחודשת ב[[הר הזיתים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|כיתוב=מצבתו המחודשת ב[[הר הזיתים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תאריך לידה=לאחר שנת תק"ה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תאריך לידה=לאחר שנת תק"ה</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תאריך פטירה=</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תאריך פטירה=<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו' ב[[תמוז]] תקמ"ו</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|מקום פעילות=[[ירושלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|מקום פעילות=[[ירושלים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|השתייכות=מקובלי [[ישיבת המקובלים בית אל|בית אל]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|השתייכות=מקובלי [[ישיבת המקובלים בית אל|בית אל]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|נושאים בהם עסק=[[קבלה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|נושאים בהם עסק=[[קבלה]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תפקידים נוספים=</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תפקידים נוספים=</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|רבותיו=[[רבי גדליה חיון]]; [[רבי שלום שרעבי]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(הרש"ש)</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|רבותיו=[[רבי גדליה חיון]]; [[רבי שלום שרעבי]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תלמידיו=</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|תלמידיו=</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|חיבוריו="'''תורת חכם'''". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>|חיבוריו="'''תורת חכם'''". </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. על פי האגדה, התכנס פעם עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך</del>. בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(אב"ד סלוניקי) </ins>בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. מקובלי ירושלים התייחסו אליו בהערצה גדולה, ואמרו אודותיו: "הממנו יפלא כל דבר וכל רז לא אניס ליה, וכך המבקר את ספרו הקדוש יודע כי לא קם כמוהו בדומים מי שהעמיק והרחיב להבין עומק דעתו של מורנו הרב [הרש"ש]"<ref>רבי ידידיה רפאל אבולעפיה, הקדמה ל"סידור היר"א" אות ל"א. </ref>, "הצניף הקודש, עטרה בראש כל אדם, דין גלי רזיא, מפי זקנים שמענו את כבודו ואת גדלו ועזו בשחקים... האדם הגדול בענקים, מים עמוקים, מגלה עמוקות דמטמרן ליה גלין... נהירים שבילין דשמיא כשבילי דנהר דעה..."<ref>החכם באשי רבי אשר קובו (מח"ס "שער אשר") בהסמכתו ל"תורת חכם". </ref> ועוד<ref>ראה בהקדמת ספר "אפר יצחק" על תורת חכם מאת רבי אהרן רפאל פירירה ובס' "ארזי הלבנון" מאת הר' שמעון ואנונו, ח"ב עמ' 619. </ref> בשנת תקי"ג, התכנס עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה בחזקה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך<ref>ראו: פראנקל, "ירושלימה" עמ' 324-326; אריה מורגנשטרן, "נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)", בתוך "מיסטיקה ומשיחיות- מעליית הרמח"ל ועד הגאון מוילנא", הוצאת מאור, י-ם תשנ"ט, פרק שלישי.</ref>. הרבה במנהגי סיגוף, נהג לצום במשך שלושה ימים רצופים ולערוך "גלגולי שלג". </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. על פי המסופר, ביקש בצוואתו לערוך לו "ארבע מיתות בית דין", אך מפאת כבודו סרבו לבקשתו, כאשר במהלך מסע הלוייתו התנפלו ערבים על המיטה, והתלמידים מצאו את גופתו שרופה, מושלכת ומבותרת, כצוואתו<ref>ראו אצל פראנקל, "ירושלימה" שם ואצל מורגנשטרן שם. </ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על שמו ייסד [[הרב יצחק מאיר מורגנשטרן]] את בית המדרש "תורת חכם" בירושלים, שבו נוהגים על פי דרכו של רבי חיים די לה רוזה</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. </del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר תורת חכם==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[תמונה:Torat.Hacham.jpg|שמאל|200px|ממוזער|שער הספר בדפוס סלוניקי תר"ח]]</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרו "תורת חכם" הינו אחד הספרים היסודיים והחשובים בביאור קבלת הרש"ש. שיטתו בהבנת דברי הרש"ש והסברתם הינה מקורית ומיוחדת, ופעמים שאמר שאע"פ שהרש"ש אמר בפירוש דבר מסוים, "מבין ריסי עיניו" ראה שכוונתו היתה להיפך<ref>ראה שו"ת ים החכמה לרב יצחק מאיר מורגנשטרן, עמ' צז. </ref>. דרכו היתה להסביר עניינים שונים ומחלוקות כ"ערכים" שונים{{דרושה הבהרה}}. גדולי המקובלים התייחסו בהערכה גדולה מאד לספר זה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על ספר "תורת חכם" חיבר ר' אהרן רפאל פירירו את הספר "אפר יצחק", הכולל הערות, מקורות והגהות על הספר. כמו כן, כתב רבי יצחק קלמרו (מחכמי ישיבת בית אל) הגהות על הספר, וכן רבה של חברון [[הרב אליהו מני]] הקדיש פרק מיוחד בספרו "מעיל אליהו" פרק שלם המכיל הערות ומראי מקומות על ספר "תורת חכם". </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספר זה לא נכתב בצורה מסודרת כספר, אלא נכתב על גליונות נייר מפורדים שלאחר פטירתו קובצו והודפסו כספר, אי לכך, פעמים שישנם בו אי סדרים המקשים על הבנת הדברים<ref>ראה בהגהת הרב אליהו מני בספר "מעיל אליהו" דף קס"ח ע"ב ובהקדמת הרב רפאל אהרן פירירה לספר "אפר יצחק".</ref>. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספר הודפס לראשונה בסלוניקי בשנת תר"ח, ובשנית במהדורה מתוקנת בירושלים בשנת תשס"ה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* אריה מורגנשטרן, "'''נסיונם הנואש של הרש"ש, החיד"א ורבי חיים די לה רוזה לקרב את הגאולה בראשית שנת תקי"ג (השחר)'''", פרק שלישי מתוך "'''מיסטיקה ומשיחיות - מעליית ה[[רמח"ל]] ועד [[הגאון מוילנא]]'''", הוצאת מאור, ירושלים תשנ"ט. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7547&pgnum=1 תורת חכם]''', דפוס סלוניקי תר"ח, אתר HebrewBooks. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:די לה רוזה חיים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:די לה רוזה חיים}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l27">שורה 27:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 41:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקובלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקובלים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבני ירושלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבני ירושלים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99654:rev-99656:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99654&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־20:34, 2 ביולי 2015
2015-07-02T20:34:47Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:34, 2 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקובלים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:מקובלים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנים </del>ירושלים]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבני </ins>ירושלים]]</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99653:rev-99654:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%93%D7%99_%D7%9C%D7%94_%D7%A8%D7%95%D7%96%D7%94&diff=99653&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} {{רב |שם=רבי חיים די לה רוזה |תמונה=200px |כיתוב=מצבתו המחודשת בה..."
2015-07-02T20:33:54Z
<p>יצירת דף עם התוכן "{{בעבודה|~~~~}} {{רב |שם=רבי חיים די לה רוזה |תמונה=<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:DSC_0017.jpg" title="קובץ:DSC 0017.jpg">200px</a> |כיתוב=מצבתו המחודשת בה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>{{בעבודה|[[משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|אריאל ביגל נ&#34;י]] ([[שיחת משתמש:אריאל ביגל נ&#34;י|שיחה]]) 23:33, 2 ביולי 2015 (IDT)}}<br />
{{רב<br />
|שם=רבי חיים די לה רוזה<br />
|תמונה=[[תמונה:DSC 0017.jpg|200px]]<br />
|כיתוב=מצבתו המחודשת ב[[הר הזיתים]]<br />
|תאריך לידה=לאחר שנת תק"ה<br />
|תאריך פטירה=<br />
|מקום פעילות=[[ירושלים]]<br />
|השתייכות=מקובלי [[ישיבת המקובלים בית אל|בית אל]]<br />
|נושאים בהם עסק=[[קבלה]]<br />
|תפקידים נוספים=<br />
|רבותיו=[[רבי גדליה חיון]]; [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש)<br />
|תלמידיו=<br />
|חיבוריו="'''תורת חכם'''". <br />
}}<br />
'''רבי חיים די לה רוזה''' היה מגדולי ה[[קבלה|מקובלים]] ב[[ירושלים]], תלמידו וחברו של ה[[רש"ש]]. מחבר ספר '''תורת חכם'''. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בירושלים מעט לאחר שנת תנ"ה, כבן למשפחת די לה רוזה שמוצאה ממגורשי קורדובה שבספרד. בצעירותו החל ללמוד ב[[ישיבת המקובלים בית אל]], אצל [[רבי גדליה חיון]]. לאחר פטירתו הרב חיון בשנת תקי"א, התמנה תחתיו [[רבי שלום שרעבי]] (הרש"ש). היה מבני החבורה הקרובה של הרש"ש, ויחד עם [[רבי יעקב ישראל אלגאזי]], [[רבי יום טוב אלגאזי]], [[רבי רפאל גאליקו]] ועוד, חתמו על "שטר התקשרות" עם הרש"ש בשנת תקי"ד (בשנת תקי"ח נוספו להתקשרות הזו ה[[חיד"א]] ועוד). נודע כבעל מופת, ובירושלים רחשו לו כבוד ויראו מפניו. על פי האגדה, התכנס פעם עם הרש"ש והחיד"א במטרה להביא את הגאולה, אולם מן השמים עכבו אותם לכך. בתקופת הרעב בירושלים נסע לסלוניקי למשך כשנתיים. כמו כן, ביקר מספר פעמים בחאלב, וישב שם בבית הדין. בשבתו בירושלים חי חיים צער<ref>ראה במכתבו לידידו המקובל רבי שלמה מולכו בספר "ירושלים", שנה ד' עמ' 104 (הובאה ב"ארזי הלבנון" ח"א עמ' 618). </ref>. <br />
<br />
נפטר בו' ב[[תמוז]] תקמ"ו, ונקבר בחלקת הספרדים בהר המנוחות, בסמוך לקברי הרש"ש ו[[הראשון לציון]] [[רבי אברהם אשכנזי]]. <br />
==ספר תורת חכם==<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:די לה רוזה חיים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים ירושלים]]</div>
אריאל ביגל נ"י