https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_%28%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D%29 2026-05-06T13:29:51Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=158511&oldid=prev 2023-01-11T10:52:31Z

<p><span class="autocomment">מעמדו: </span>תקון</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:52, 11 בינואר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l5">שורה 5:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 5:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי חיים תפס מעמד נכבד מאד בישראל. ספריו "אור החיים" התפשטו עד מהרה, ואף נפוצו ברחבי אירופה. הבעל <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שפ </del>טוב דיבר רבות על גדולתו ורוחק קדשו, ובעקבות כך, ב[[תנועת החסידות]] מתייחסים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאיו </del>בהערצה גדולה, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולומים </del>רבות בספר "אור החיים"&lt;ref&gt;ראה בדברי החיד"א, מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים": ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".&lt;/ref&gt;. בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] אומרים, כי הלימוד בספר "אור החיים" מסוגל לטהר את הנפש כפי ש[[ספר הזוהר]] מסוגל. [[רבי חיים מצאנז]] פסק כי מלמד תינוקות שאמר שספר אור החיים לא נכתב ברוח הקודש הינו כופר ואפיקורוס, ויש לפטרו {{מקור|דברי חיים יו"ד ח"ב קה|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי חיים תפס מעמד נכבד מאד בישראל. ספריו "אור החיים" התפשטו עד מהרה, ואף נפוצו ברחבי אירופה. הבעל <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם </ins>טוב דיבר רבות על גדולתו ורוחק קדשו, ובעקבות כך, ב[[תנועת החסידות]] מתייחסים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אליו </ins>בהערצה גדולה, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולומדים </ins>רבות בספר "אור החיים"&lt;ref&gt;ראה בדברי החיד"א, מערכת ספרים אות א', ערך "אור החיים": ושמענו כי עתה בפולוניא הם מחשיבים אותו הרבה ונדפס עוד שני פעמים, ונתעורר זה ע"י שהרב החסיד קדוש מהרר"י בעל שם טוב הגיד גדולת נשמת מהר"ח הנזכר".&lt;/ref&gt;. בשם [[רבי ישראל מרוז'ין]] אומרים, כי הלימוד בספר "אור החיים" מסוגל לטהר את הנפש כפי ש[[ספר הזוהר]] מסוגל. [[רבי חיים מצאנז]] פסק כי מלמד תינוקות שאמר שספר אור החיים לא נכתב ברוח הקודש הינו כופר ואפיקורוס, ויש לפטרו {{מקור|דברי חיים יו"ד ח"ב קה|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-153837:rev-158511:php=table --> </table>

81.2.149.61 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=153837&oldid=prev 2021-07-13T12:20:43Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:20, 13 ביולי 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב ראובן מרגליות]], &#039;&#039;&#039;תולדות אור החיים&#039;&#039;&#039;, בהוצאת &quot;בית מוריה&quot;, באר שבע.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[הרב ראובן מרגליות]], &#039;&#039;&#039;תולדות אור החיים&#039;&#039;&#039;, בהוצאת &quot;בית מוריה&quot;, באר שבע.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* שמואל צדיק, &#039;&#039;&#039;שבח צדיק&#039;&#039;&#039; באר שבע תשס&quot;ח.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* שמואל צדיק, &#039;&#039;&#039;שבח צדיק&#039;&#039;&#039; באר שבע תשס&quot;ח.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יעקב לוי, '''באור החיים''', מכון עוז והדר, ירושלים תשע"ד.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הרב יעקב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שלמה </ins>לוי, '''באור החיים''', מכון עוז והדר, ירושלים תשע"ד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אברהם משי זהב, &#039;&#039;&#039;תולדות אור החיים&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשל&quot;ה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* אברהם משי זהב, &#039;&#039;&#039;תולדות אור החיים&#039;&#039;&#039;, ירושלים תשל&quot;ה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חנוך ריגל, &#039;&#039;&#039;נר המערבי&#039;&#039;&#039;, מכון אור החיים, בני ברק, תשע&quot;ג.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חנוך ריגל, &#039;&#039;&#039;נר המערבי&#039;&#039;&#039;, מכון אור החיים, בני ברק, תשע&quot;ג.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-133703:rev-153837:php=table --> </table>

109.66.76.59 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=133703&oldid=prev 2019-06-12T08:27:00Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:27, 12 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או במוגדור</del>&lt;ref&gt;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם </del>הרב אהרן מרקוס <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב בספר </del>"החסידות" עמ' 318 <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנולד במוגדור (אסואירה)</del>. &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[מקנס]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים (השני)]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי&lt;ref&gt;הרב אהרן מרקוס <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סבור שנולד במוגדור (אסואירה) ספר </ins>"החסידות" עמ' 318. &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[מקנס]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים (השני)]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-131607:rev-133703:php=table --> </table>

89.139.200.107 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=131607&oldid=prev 2019-05-16T22:27:52Z

<p>Wikiboss העביר את הדף <a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99)" class="mw-redirect" title="רבי חיים בן עטר (השני)">רבי חיים בן עטר (השני)</a> לשם <a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)" title="רבי חיים בן עטר (אור החיים)">רבי חיים בן עטר (אור החיים)</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 16 במאי 2019</td> </tr><tr><td colspan="4" class="diff-notice" lang="he"><div class="mw-diff-empty">(אין הבדלים)</div> </td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123282:rev-131607 --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123282&oldid=prev 2019-01-24T22:01:20Z

<p><span class="autocomment">ספריו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:01, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[אור החיים]]'''- ספרו על התורה. פירוש יסודי ובסיסי, המשלב פשט עם דברי חז"ל וקבלה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[אור החיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(השני)</ins>]]'''- ספרו על התורה. פירוש יסודי ובסיסי, המשלב פשט עם דברי חז"ל וקבלה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15237&amp;pgnum=1 חפץ ה&#039;] &#039;&#039;&#039; - על התלמוד.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15237&amp;pgnum=1 חפץ ה&#039;] &#039;&#039;&#039; - על התלמוד.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&amp;pgnum=1 פרי תואר]&#039;&#039;&#039; על ה[[שולחן ערוך]].  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9330&amp;pgnum=1 פרי תואר]&#039;&#039;&#039; על ה[[שולחן ערוך]].  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123281:rev-123282:php=table --> </table>

ווייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123281&oldid=prev 2019-01-24T22:00:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:00, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי חיים בן עטר''' מכונה; '''האור החיים הקדוש''' היה [[תלמיד חכם]], מקובל ו[[ראש ישיבה]] ב[[מרוקו]], ב[[איטליה]] וב[[ירושלים]]. נודע בזכות ספרו '''[[אור החיים]]''' על ה[[תורה]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי חיים בן עטר''' מכונה; '''האור החיים הקדוש''' היה [[תלמיד חכם]], מקובל ו[[ראש ישיבה]] ב[[מרוקו]], ב[[איטליה]] וב[[ירושלים]]. נודע בזכות ספרו '''[[אור החיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(השני)</ins>]]''' על ה[[תורה]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123275:rev-123281:php=table --> </table>

ווייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123275&oldid=prev 2019-01-24T21:47:31Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:47, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[מקנס]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[מקנס]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(השני)</ins>]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123274:rev-123275:php=table --> </table>

ווייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123274&oldid=prev 2019-01-24T21:46:39Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:46, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנאס</del>]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנס</ins>]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123271:rev-123274:php=table --> </table>

ווייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123271&oldid=prev 2019-01-24T21:45:06Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:45, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנס</del>]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקנאס</ins>]], ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123270:rev-123271:php=table --> </table>

ווייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%98%D7%A8_(%D7%90%D7%95%D7%A8_%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D)&diff=123270&oldid=prev 2019-01-24T21:44:48Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:44, 24 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר מקנס, ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תנ"ו בסאלי או במוגדור&lt;ref&gt;רוב כותבי תולדותיו כתבו שנולד בסאלי, אולם הרב אהרן מרקוס כתב בספר "החסידות" עמ' 318 שנולד במוגדור (אסואירה). &lt;/ref&gt; שבמרוקו לאביו הדרשן רבי משה בן עטר, בנו של [[רבי חיים בן עטר (הזקן)]], וכן מכונה [[רבי חיים בן עטר (הראשון)]]. למד תורה מפי סביו, וגילה כשרונות מיוחדים. כמו כן, השתלפ בתורת הקבלה. בצעירותו נדד עם משפחתו לעיר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>מקנס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>, ועם שובו לסאלי נשא את קרובתו פצוניה בן עטר. הוא החל ללמד תלמידים בישיבה בסאלי ולשמש כדרשן וכגבאי צדקה. בהמשך נדד בערי מרוקו. יש המסבירים כי גזר על צמו גלות בעקבות מקרה שבו מת אדם עשיר בעקבות הקפדה שרבי חיים הקפיד עליו על כי רצה לקנות מהבשר המיועד לצדקה&lt;ref&gt;"באר החיים", החל מעמ' 105. &lt;/ref&gt;. משלא נולדו לו ילדים נשא אשה נוספת, אסתר, ושתי נשותיו חיו עמו עד יום מותו. לאחר פטירת חמיו, נקלע לסכסוכים משפטיים קשים עם מוסלמים ויהודים שעמדו בקשרי מסחר עם חמיו, ובגין אחד מהם אף ישב לתקופת מה בכלא. כמו כן, משפחתו נקלעה לסכסוך כספי חמור עם משפחת ביבאס&lt;ref&gt;ראו ב[[שו"ת]] "משפט וצדקה ביעקב" של [[רבי יעקב אבן צור]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1107&amp;st=&amp;pgnum=70&amp;hilite= ח"א סי' יד]. &lt;/ref&gt;, וכן המצב הכלכלי והבטחוני במרוקו החל להתערער (הוא מעיד כי את ספרו "חפץ ה'" כתב בתקופה רווית פרעות, ועל כן לא תמיד יכול היה להתרכז בכתיבה כיאות). בשנת תצ"א, בהיותו בן 35, נסע לאמסטרדם שבהולנד על מנת להדפיס את ספרו "חפץ ה'". עם חזרתו גילה כי יריביו במרוקו נישלו אותו מבית מדרשו, אז גמלה בלבו ההחלטה הסופית לעלות לארץ ישראל. בדרכו עבר לפס, שם לימד בישיבתו של [[רבי שמואל אבן אלבז]]. בשנת תצ"ט עבר לטיטואן, משם נסע לאלג'יר וממנה הפליג לליוורנו שבאיטליה. בליוורנו המשיך ללמד תורה לבני הקהילה, ואף לנשות הקהילה, וכן ללמד מספר תלמידים שבאו עמו ממרוקו. בליוורנו הדפיס את ספריו "[[אור החיים]]" ו"פרי תואר". כמו כן, החל לארגן את התשתית לעלייתו לא"י, שבה תכנן לייסד ישיבה גדולה. הוא פנה לעשירי ליוורנו על מנת שירימו את תרומתם, וייסד "ועד נאמנים" מעשירי ליוורנו שדאג לממן את פעילות ישיבתו. הוא גייס תלמידים ממרוקו, ולאחר מכן יצא במסע גיוס כספים ברחבי איטליה. בסוף שנת תק"א החל במסע עם תלמידיו מאיטליה לכיוון אלכסנדריה שבמצרים, שם שהו מפני מגפה שפרצה בירושלים, ויצאו בהפלגה ל[[עכו]]&lt;ref&gt;ההפלגה היתה אמורה להגיע ל[[יפו]], שממנה הדרך לירושלים קצרה יותר, אולם רב החובל החליט לעגון בעכו. למפרע התברר כי בכך ניצלו ממגפה שפרצה ביפו באותם ימים. &lt;/ref&gt;. בשל המגפה בירושלים נשארו תקופה מסוימת בעכו, והסתובבו בערי הגליל. הם ערכו מסע בקברי הצדיקים בגליל, והגיעו עד [[טבריה]]. בחודש חשוון תק"ב ייסד את ישיבתו בעכו, שכללה את תלמידיו שעלו עמו מאיטליה ומרוקו לצד תלמידים מ[[צפת]] שנלוו אליהם. הוצא לו על ידי רבה של טבריה, [[רבי חיים אבולעפיה]] לייסד את ישיבתו בעיר ואף לרשת את מקומו הרב אבולעפיה לאחר פטירתו. הרב אבולעפיה ניסה לשכנעו כי מצב החיים בירושלים קשה ביותר, ועדיף לחיות בטבריה. לבסוף החליט שלא להיענות להצעתו, ולעלות ירושלימה. תקפה קצרה התגורר בפקיעין. ב[[אלול]] תק"ב עלתה החבורה לירושלים, שם הקים ישיבה בחצרו של [[רבי עמנואל חי ריקי]]. בישיבתו למדו נגלה ונסתר, והחלה להיווצר סביבו קהילה גדולה מבני ירושלים, שכללה גם תלמידי חכמים. בין הבולטים שבתלמידיו באותה תקופה נמנה [[רבי חיים יוסף דוד אזולאי]] (החיד"א), ולפי מקורות מסוימים גם [[רבי אברהם גרשון מקיטוב]] (גיסו של [[הבעל שם טוב]])&lt;ref&gt;יש שחלקו בתוקף על עובדה זו, ויש שאימצו אותה. ראה "באור החיים" עמ' 242-244. &lt;/ref&gt;. לצד פעילותו התורנית המרכזית בירושלים, עסק גם בצרכי ציבור, ופעל למען הקהילה אל מול המושל העות'מאני של העיר. בירושלים שהה פחות משנה. בקיץ תק"ג החל לדבר עם תלמידיו על הגאולה הקרבה, והורה להם להכין את עצמם, אולם לאחר תקופה אמר כי הוחמצה השעה. מיד לאחר מכן חלה, וממחלתו נפטר בט"ו ב[[צמוז]] תק"ג (1743), בגיל 47. הוא נקבר בחלקת הספרדים במורדות [[הר הזיתים]], סמוך לקבר [[רבי חזקיה די סילוה]] (בעל "פרי חדש").</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מעמדו==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123269:rev-123270:php=table --> </table>

ווייצמאן