רבי זכריה בן הקצב - היסטוריית גרסאות

2.53.132.128: /* הלכות שנאמרו בשמו */תיקוני כתיב

2017-05-12T14:43:49Z

הלכות שנאמרו בשמו: תיקוני כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:43, 12 במאי 2017
שורה 4:		שורה 4:

	==הלכות שנאמרו בשמו==		==הלכות שנאמרו בשמו==
	ב[[משנה]] {{מקור\|משנה עדיות ח ב$עדיות ח ב\|כן}} מובאת עדות שהעיד יחד עם [[רבי יוסי הכהן]] אודות תינוקת ממשפחת כהנים ~~שהתמכנה~~ לגוים באשקלון, ורחקוה בני משפחתה בשל כך, אך אותם עדים שהעידו שהתמשכנה העידו שלא נטמאה, ואעפ"כ בני משפחתה רחקוה, עד שאמרו להם חכמים: "אם מאמינים אתם ~~שהרהנה~~ (שהתמשכנה), האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, אל תאמינו שהורהנה".		ב[[משנה]] {{מקור\|משנה עדיות ח ב$עדיות ח ב\|כן}} מובאת עדות שהעיד יחד עם [[רבי יוסי הכהן]] אודות תינוקת ממשפחת כהנים שהתמשכנה לגוים באשקלון, ורחקוה בני משפחתה בשל כך, אך אותם עדים שהעידו שהתמשכנה העידו שלא נטמאה, ואעפ"כ בני משפחתה רחקוה, עד שאמרו להם חכמים: "אם מאמינים אתם שהורהנה (שהתמשכנה), האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, אל תאמינו שהורהנה".

	[[רבי יהושע]] מביא בשמו דרשה הלכתית, לפיה אשה שזינתה תחת בעלה אסורה הן לבעלה והן לבועל {{מקור\|משנה סוטה ה א\|כן}}.		[[רבי יהושע]] מביא בשמו דרשה הלכתית, לפיה אשה שזינתה תחת בעלה אסורה הן לבעלה והן לבועל {{מקור\|משנה סוטה ה א\|כן}}.

אריאל ביגל נ"י: /* הלכות שנאמרו בשמו */

2015-04-13T14:09:11Z

הלכות שנאמרו בשמו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:09, 13 באפריל 2015
שורה 4:		שורה 4:

	==הלכות שנאמרו בשמו==		==הלכות שנאמרו בשמו==
	ב[[משנה]] {{מקור\|משנה עדיות ח ב$עדיות ח ב\|כן}} מובאת עדות שהעיד יחד עם [[רבי יוסי הכהן]] אודות תינוקת ~~ממשםפחת~~ כהנים שהתמכנה לגוים באשקלון, ורחקוה בני משפחתה בשל כך, אך אותם עדים שהעידו שהתמשכנה העידו שלא נטמאה, ואעפ"כ בני משפחתה רחקוה, עד שאמרו להם חכמים: "אם מאמינים אתם שהרהנה (שהתמשכנה), האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, אל תאמינו שהורהנה".		ב[[משנה]] {{מקור\|משנה עדיות ח ב$עדיות ח ב\|כן}} מובאת עדות שהעיד יחד עם [[רבי יוסי הכהן]] אודות תינוקת ממשפחת כהנים שהתמכנה לגוים באשקלון, ורחקוה בני משפחתה בשל כך, אך אותם עדים שהעידו שהתמשכנה העידו שלא נטמאה, ואעפ"כ בני משפחתה רחקוה, עד שאמרו להם חכמים: "אם מאמינים אתם שהרהנה (שהתמשכנה), האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, אל תאמינו שהורהנה".

	[[רבי יהושע]] מביא בשמו דרשה הלכתית, לפיה אשה שזינתה תחת בעלה אסורה הן לבעלה והן לבועל {{מקור\|משנה סוטה ה א\|כן}}.		[[רבי יהושע]] מביא בשמו דרשה הלכתית, לפיה אשה שזינתה תחת בעלה אסורה הן לבעלה והן לבועל {{מקור\|משנה סוטה ה א\|כן}}.

אריאל ביגל נ"י ב־14:05, 13 באפריל 2015

2015-04-13T14:05:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:05, 13 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי זכריה בן הקצב''' היה [[תנא]] בדור הראשון. חי ב[[ירושלים]] בתקופת ה[[חורבן בית המקדש השני\|חורבן]].		'''רבי זכריה בן הקצב''' היה [[תנא]] בדור הראשון. חי ב[[ירושלים]] בתקופת ה[[חורבן בית המקדש השני\|חורבן]].
	==חייו==		==חייו==
	היה [[כהן]]. בזמן החורבן, נכנסו הגוים לירושלים. בהעדר עדים שיעידו כי אשתו של רבי זכריה לא נאנסה, נאסרה לרבי זכריה, בהיותו כהן. רבי זכריה נשבע: "המעון הזה (לשון שבועה בבית המקדש)! לא זזה ידה מתוך ידי, מעשה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו", אך על פי כן לא קיבלו את עדותו משום ש[[אין אדם מעיד על עצמו]] {{מקור\|משנה כתובות ב ט\|כן}}. אף על פי כן, רבי זכריה לא נפרד מאשתו, אלא בנה לה בית החצרו שבו לנה, ונמנע מ[[ייחוד\|להתייחד]] עמה אלא בנוכחות בניהם. על מאורע זה קרא רבי זכריה את הפסוק {{מקור\|ירמיהו מה ג}}: "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" ({{מקור\|בבלי כתובות כז ב}} ו{{מקור\|ירושלמי כתובות ב ט$ירושלמי שם ב ט}}).		היה [[כהן]]. בזמן החורבן, נכנסו הגוים לירושלים. בהעדר עדים שיעידו כי אשתו של רבי זכריה לא נאנסה, נאסרה לרבי זכריה, בהיותו כהן. רבי זכריה נשבע: "המעון הזה (לשון שבועה בבית המקדש)! לא זזה ידה מתוך ידי, מעשה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו", אך על פי כן לא קיבלו את עדותו משום ש[[אין אדם מעיד על ידי עצמו]] {{מקור\|משנה כתובות ב ט\|כן}}. אף על פי כן, רבי זכריה לא נפרד מאשתו, אלא בנה לה בית החצרו שבו לנה, ונמנע מ[[ייחוד\|להתייחד]] עמה אלא בנוכחות בניהם. על מאורע זה קרא רבי זכריה את הפסוק {{מקור\|ירמיהו מה ג}}: "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" ({{מקור\|בבלי כתובות כז ב}} ו{{מקור\|ירושלמי כתובות ב ט$ירושלמי שם ב ט}}).

	==הלכות שנאמרו בשמו==		==הלכות שנאמרו בשמו==

אריאל ביגל נ"י: שימוש בתבנית מקור

2015-04-13T14:02:34Z

שימוש בתבנית מקור

דף חדש

'''רבי זכריה בן הקצב''' היה [[תנא]] בדור הראשון. חי ב[[ירושלים]] בתקופת ה[[חורבן בית המקדש השני|חורבן]].
==חייו==
היה [[כהן]]. בזמן החורבן, נכנסו הגוים לירושלים. בהעדר עדים שיעידו כי אשתו של רבי זכריה לא נאנסה, נאסרה לרבי זכריה, בהיותו כהן. רבי זכריה נשבע: "המעון הזה (לשון שבועה בבית המקדש)! לא זזה ידה מתוך ידי, מעשה שנכנסו גויים לירושלים ועד שיצאו", אך על פי כן לא קיבלו את עדותו משום ש[[אין אדם מעיד על עצמו]] {{מקור|משנה כתובות ב ט|כן}}. אף על פי כן, רבי זכריה לא נפרד מאשתו, אלא בנה לה בית החצרו שבו לנה, ונמנע מ[[ייחוד|להתייחד]] עמה אלא בנוכחות בניהם. על מאורע זה קרא רבי זכריה את הפסוק {{מקור|ירמיהו מה ג}}: "יגעתי באנחתי ומנוחה לא מצאתי" ({{מקור|בבלי כתובות כז ב}} ו{{מקור|ירושלמי כתובות ב ט$ירושלמי שם ב ט}}).

==הלכות שנאמרו בשמו==
ב[[משנה]] {{מקור|משנה עדיות ח ב$עדיות ח ב|כן}} מובאת עדות שהעיד יחד עם [[רבי יוסי הכהן]] אודות תינוקת ממשםפחת כהנים שהתמכנה לגוים באשקלון, ורחקוה בני משפחתה בשל כך, אך אותם עדים שהעידו שהתמשכנה העידו שלא נטמאה, ואעפ"כ בני משפחתה רחקוה, עד שאמרו להם חכמים: "אם מאמינים אתם שהרהנה (שהתמשכנה), האמינו שלא נסתרה ושלא נטמאה, ואם אין אתם מאמינים שלא נסתרה, אל תאמינו שהורהנה".

[[רבי יהושע]] מביא בשמו דרשה הלכתית, לפיה אשה שזינתה תחת בעלה אסורה הן לבעלה והן לבועל {{מקור|משנה סוטה ה א|כן}}.

ב[[תלמוד]] מובאת בשמו הלכה נוספת: "[[רבי יוסי ברבי יהודה]] יהודה ו[[רבי אלעזר ברבי יוסי]] אמרו משום רבי זכריה בן הקצב: אחד הבן ואחד הבת שוין בנכסי האם. מאי טעמא? [[דיו לבא מן הדין להיות כנדון]]". משמעות ההלכה היא, שהבן והבת שווים בירושתם את נחלת אמם.

הלכה נוספת משמו נאמרה ב{{מקור|תוספתא מגילה א ו}}, לגבי שנה שבה [[קריאת מגילה|קראו את המגילה]] בי"ד ב[[אדר]] ולאחר מכן התעברה השנה: "רבי לעזר בי רבי יוסה אומר משם רבי זכריה בן הקצב: אין צריכין לקרותה באדר השֵני, שכל מצוות שנוהגות באדר השֵני נוהגות באדר הראשון".

{{תנאים}}

{{מיון רגיל:זכריה בן הקצב}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:כהנים]]