https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95רבי דוד הכהן מקורפו - היסטוריית גרסאות2026-05-06T02:31:52Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95&diff=86627&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־10:32, 3 בדצמבר 20132013-12-03T10:32:48Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:32, 3 בדצמבר 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:הכהן דוד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:הכהן דוד}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]</ins></div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-81628:rev-86627:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95&diff=81628&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2013-03-08T09:51:18Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:51, 8 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת רכ"ה כנראה באי קורפו שביוון לאביו רבי חיים הכהן שהיה תלמיד חכם גדול. כבר מגיל צעיר ניכר בלמדנותו, חריפותו וחסידותו. למד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי יוסף פיצ'ו]] בקורפו, ובישיבתו של רבי שלמה ב"ר שמואל הספרדי (חמיו של [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] בעל "בנימין זאב" שהפך לבר-פלוגתא של הרד"ך, וראה להלן) בעיר ארטא. לאחר מכן נסע ללמוד מפי חכמי אשכנז שבאילטיה, ולמד אצל [[מהר"י מינץ]] בפאדובה וכנראה נסמך על ידו, וכן למד ונסמך מתלמידו של מהר"י מינץ, רבי בנדיט אכסילרד בונציה. לאחר שנסמך כיהן כרב בכמה קהילות ביוון, וידוע לנו שעוד לפני שנת רס"ח חזר לקורפו. בסביבות שנת ר"ע עבר ליאנינה, בה נהגו כמנהגי קהילת קורפו, ומסתבר שכיהן כרב הקהילה. ביאנינה התקרב לאחד מתושבי העיר, [[רבי יוסף טאיטצאק]]. לאחר מכן התיישב בפטרס שבגבול יוון-איטליה, שם נקשר ל[[רבי משה אלשקר]]. בשנת רפ"ה, בעת שבתו בעיר ליפאנטו, התעורר ויכוח גדול אודות עגונה שהתיר [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] מארטא (בעל שו"ת בנימין זאב) [[עגונה]] על סמך [[עדות]] של [[גוי]] [[מסיח לפי תומו]]. הרד"ך חלק עליו בתוקף, וטען שעדות כזו אינה נאמנת להיתר את העגונה. וכיוח זה עורר דיון רחב בקרב פוסקי דורו, ובסופו של דבר, מרבית גדולי דורו ובראשם מהר"י טאיטאצאק סמכו את ידיהם על היתרו של ה"בנימין זאב". דבר זה כאב מאד לרד"ך, שחש כי מהר"י טאיטאצאק, אותו העריך ביותר, לא התמודד עם הטענות שהציג {{מקור|שו"ת רד"ך כא י|כן}}<ref>לגבי פולמוס זה, ראה בהרחבה במבוא של רבי מאיר בניהו לשו"ת בנימין זאב, מכון יד הרב נסים ירושלים תשמ"ט, עמ' עב- צו.</ref>. למרות המחלוקת החריפה, בעת זקנותו, היה בא אליו ה"בנימין זאב" לדון עמו בהלכה, "יען כי זקן ויושב בישיבה היה" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{</del>{{מקור|בנימין זאב רמח|כן}}. הרד"ך התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם: מהר"ם אלשקר, [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם), [[רבי יעקב בן חביב]] ובנו [[רבי לוי בן חביב]], מהר"י טאיטצאצק ועוד. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בסביבות שנת רכ"ה כנראה באי קורפו שביוון לאביו רבי חיים הכהן שהיה תלמיד חכם גדול. כבר מגיל צעיר ניכר בלמדנותו, חריפותו וחסידותו. למד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי יוסף פיצ'ו]] בקורפו, ובישיבתו של רבי שלמה ב"ר שמואל הספרדי (חמיו של [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] בעל "בנימין זאב" שהפך לבר-פלוגתא של הרד"ך, וראה להלן) בעיר ארטא. לאחר מכן נסע ללמוד מפי חכמי אשכנז שבאילטיה, ולמד אצל [[מהר"י מינץ]] בפאדובה וכנראה נסמך על ידו, וכן למד ונסמך מתלמידו של מהר"י מינץ, רבי בנדיט אכסילרד בונציה. לאחר שנסמך כיהן כרב בכמה קהילות ביוון, וידוע לנו שעוד לפני שנת רס"ח חזר לקורפו. בסביבות שנת ר"ע עבר ליאנינה, בה נהגו כמנהגי קהילת קורפו, ומסתבר שכיהן כרב הקהילה. ביאנינה התקרב לאחד מתושבי העיר, [[רבי יוסף טאיטצאק]]. לאחר מכן התיישב בפטרס שבגבול יוון-איטליה, שם נקשר ל[[רבי משה אלשקר]]. בשנת רפ"ה, בעת שבתו בעיר ליפאנטו, התעורר ויכוח גדול אודות עגונה שהתיר [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] מארטא (בעל שו"ת בנימין זאב) [[עגונה]] על סמך [[עדות]] של [[גוי]] [[מסיח לפי תומו]]. הרד"ך חלק עליו בתוקף, וטען שעדות כזו אינה נאמנת להיתר את העגונה. וכיוח זה עורר דיון רחב בקרב פוסקי דורו, ובסופו של דבר, מרבית גדולי דורו ובראשם מהר"י טאיטאצאק סמכו את ידיהם על היתרו של ה"בנימין זאב". דבר זה כאב מאד לרד"ך, שחש כי מהר"י טאיטאצאק, אותו העריך ביותר, לא התמודד עם הטענות שהציג {{מקור|שו"ת רד"ך כא י|כן}}<ref>לגבי פולמוס זה, ראה בהרחבה במבוא של רבי מאיר בניהו לשו"ת בנימין זאב, מכון יד הרב נסים ירושלים תשמ"ט, עמ' עב- צו.</ref>. למרות המחלוקת החריפה, בעת זקנותו, היה בא אליו ה"בנימין זאב" לדון עמו בהלכה, "יען כי זקן ויושב בישיבה היה" {{מקור|בנימין זאב רמח|כן}}. הרד"ך התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם: מהר"ם אלשקר, [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם), [[רבי יעקב בן חביב]] ובנו [[רבי לוי בן חביב]], מהר"י טאיטצאצק ועוד. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחייו סבל מנדודים, ייסורים, תלאות, גירושים ומחלות. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בחייו סבל מנדודים, ייסורים, תלאות, גירושים ומחלות. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 8:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זמן פטירתו לא ידוע במדויק, אולם ידוע כי בתחילת שנת רפ"ח הוא מוזכר כבר בברכת המתים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>זמן פטירתו לא ידוע במדויק, אולם ידוע כי בתחילת שנת רפ"ח הוא מוזכר כבר בברכת המתים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט מתשובותיו הודפסו על ידי בנו רבי חיים הכהן בשנת רצ"ז בקושטא, כאשר הן מחלוקת לשלושים ושלושה "בתים" (סימנים), שכל אחד מהם מחולק ל"חדרים". מאז מוזכר בדברי גדולי הפוסקים ובראשם [[רבי יוסף קארו]]. ספרו '''[[שו"ת]] הרד"ך''' הודפס מאז בכמה מהדורות, ובשנת תשס"ח הודפס במהדורה חדשה בתוספת הערות ע"י מכון "זכרון אהרן" ב[[ירושלים]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט מתשובותיו הודפסו על ידי בנו רבי חיים הכהן בשנת רצ"ז בקושטא, כאשר הן מחלוקת לשלושים ושלושה "בתים" (סימנים), שכל אחד מהם מחולק ל"חדרים". מאז מוזכר בדברי גדולי הפוסקים ובראשם [[רבי יוסף קארו]]. ספרו '''[[שו"ת]] הרד"ך''' הודפס מאז בכמה מהדורות, ובשנת תשס"ח הודפס במהדורה חדשה בתוספת הערות ע"י מכון "זכרון אהרן" ב[[ירושלים]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו ותלמידיו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==בניו ותלמידיו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני בניו היו תלמידי חכמים גדולים, והם רבי חיים הכהן ורבי שלחיה הכהן. שתיים מבנותיו נפטרו עוד בחייו. חתניו הם רבי יצחק (מוזכר ב{{מקור|שו"ת רד"ך כא ד}}) ו[[רבי דוד ויטאל]] שהיה פוסק, [[קבלה|מקובל]], דקדקן, משורר ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] שספריו הרבים בכל חלקי התורה אבדו, ונותר רק חיבור "כתר תורה". </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>שני בניו היו תלמידי חכמים גדולים, והם רבי חיים הכהן ורבי שלחיה הכהן. שתיים מבנותיו נפטרו עוד בחייו. חתניו הם רבי יצחק (מוזכר ב{{מקור|שו"ת רד"ך כא ד}}) ו[[רבי דוד ויטאל]] שהיה פוסק, [[קבלה|מקובל]], דקדקן, משורר ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] שספריו הרבים בכל חלקי התורה אבדו, ונותר רק חיבור "כתר תורה". </div></td></tr>
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%93%D7%95%D7%93_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%A4%D7%95&diff=81619&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי דוד הכהן מקורפו''' (מכונה '''רד"ך''') היה פוסק חשוב ביוון בראשית תקופת האחרונים. ==תול..."2013-03-08T09:35:55Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי דוד הכהן מקורפו''' (מכונה '''רד"ך''') היה פוסק חשוב ביוון בראשית תקופת ה<a href="/wiki/index.php/%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D" title="אחרונים">אחרונים</a>. ==תול..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי דוד הכהן מקורפו''' (מכונה '''רד"ך''') היה פוסק חשוב ביוון בראשית תקופת ה[[אחרונים]]. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בסביבות שנת רכ"ה כנראה באי קורפו שביוון לאביו רבי חיים הכהן שהיה תלמיד חכם גדול. כבר מגיל צעיר ניכר בלמדנותו, חריפותו וחסידותו. למד ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי יוסף פיצ'ו]] בקורפו, ובישיבתו של רבי שלמה ב"ר שמואל הספרדי (חמיו של [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] בעל "בנימין זאב" שהפך לבר-פלוגתא של הרד"ך, וראה להלן) בעיר ארטא. לאחר מכן נסע ללמוד מפי חכמי אשכנז שבאילטיה, ולמד אצל [[מהר"י מינץ]] בפאדובה וכנראה נסמך על ידו, וכן למד ונסמך מתלמידו של מהר"י מינץ, רבי בנדיט אכסילרד בונציה. לאחר שנסמך כיהן כרב בכמה קהילות ביוון, וידוע לנו שעוד לפני שנת רס"ח חזר לקורפו. בסביבות שנת ר"ע עבר ליאנינה, בה נהגו כמנהגי קהילת קורפו, ומסתבר שכיהן כרב הקהילה. ביאנינה התקרב לאחד מתושבי העיר, [[רבי יוסף טאיטצאק]]. לאחר מכן התיישב בפטרס שבגבול יוון-איטליה, שם נקשר ל[[רבי משה אלשקר]]. בשנת רפ"ה, בעת שבתו בעיר ליפאנטו, התעורר ויכוח גדול אודות עגונה שהתיר [[רבי בנימין ב"ר מתתיה]] מארטא (בעל שו"ת בנימין זאב) [[עגונה]] על סמך [[עדות]] של [[גוי]] [[מסיח לפי תומו]]. הרד"ך חלק עליו בתוקף, וטען שעדות כזו אינה נאמנת להיתר את העגונה. וכיוח זה עורר דיון רחב בקרב פוסקי דורו, ובסופו של דבר, מרבית גדולי דורו ובראשם מהר"י טאיטאצאק סמכו את ידיהם על היתרו של ה"בנימין זאב". דבר זה כאב מאד לרד"ך, שחש כי מהר"י טאיטאצאק, אותו העריך ביותר, לא התמודד עם הטענות שהציג {{מקור|שו"ת רד"ך כא י|כן}}<ref>לגבי פולמוס זה, ראה בהרחבה במבוא של רבי מאיר בניהו לשו"ת בנימין זאב, מכון יד הרב נסים ירושלים תשמ"ט, עמ' עב- צו.</ref>. למרות המחלוקת החריפה, בעת זקנותו, היה בא אליו ה"בנימין זאב" לדון עמו בהלכה, "יען כי זקן ויושב בישיבה היה" {{{מקור|בנימין זאב רמח|כן}}. הרד"ך התכתב בהלכה עם חכמי דורו, בהם: מהר"ם אלשקר, [[רבי אליהו מזרחי]] (הרא"ם), [[רבי יעקב בן חביב]] ובנו [[רבי לוי בן חביב]], מהר"י טאיטצאצק ועוד. <br />
<br />
בחייו סבל מנדודים, ייסורים, תלאות, גירושים ומחלות. <br />
<br />
זמן פטירתו לא ידוע במדויק, אולם ידוע כי בתחילת שנת רפ"ח הוא מוזכר כבר בברכת המתים. <br />
<br />
מעט מתשובותיו הודפסו על ידי בנו רבי חיים הכהן בשנת רצ"ז בקושטא, כאשר הן מחלוקת לשלושים ושלושה "בתים" (סימנים), שכל אחד מהם מחולק ל"חדרים". מאז מוזכר בדברי גדולי הפוסקים ובראשם [[רבי יוסף קארו]]. ספרו '''[[שו"ת]] הרד"ך''' הודפס מאז בכמה מהדורות, ובשנת תשס"ח הודפס במהדורה חדשה בתוספת הערות ע"י מכון "זכרון אהרן" ב[[ירושלים]]. <br />
==בניו ותלמידיו==<br />
שני בניו היו תלמידי חכמים גדולים, והם רבי חיים הכהן ורבי שלחיה הכהן. שתיים מבנותיו נפטרו עוד בחייו. חתניו הם רבי יצחק (מוזכר ב{{מקור|שו"ת רד"ך כא ד}}) ו[[רבי דוד ויטאל]] שהיה פוסק, [[קבלה|מקובל]], דקדקן, משורר ו[[פילוסופיה|פילוסוף]] שספריו הרבים בכל חלקי התורה אבדו, ונותר רק חיבור "כתר תורה". <br />
<br />
תלמיד נוסף שלו היה [[רבי שמואל קלעי]], חתנו של בן-מחלוקתו ה"בנימין זאב" ו[[דיין]] בבית דינו, בעל שו"ת "משפטי שמואל". <br />
==דרכו==<br />
הרד"ך, שהתחנך בישיבות אשכנזיות באיטליה, הושפע מדרך הלימוד האשכנזית ה[[פלפול|מפולפלת]]. כמו כן, ביקר בחריפות את חכמי הספרדים שמשקיעים מזמנם בלימוד חכמות חיצוניות במקום ללמוד תורה {{מקור|שו"ת רד"ך כב ה|כן}}. <br />
<br />
רד"ך היה מיראי ההוראה ({{מקור|שו"ת רד"ך ד א}} ועוד). <br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5225|מספר שנים=55}}<br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הכהן דוד}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]</div>אריאל ביגל נ"י