https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9Fרבי גדליה חיון - היסטוריית גרסאות2026-04-24T09:50:11Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=122174&oldid=prevמזרחי ורדיגר ב־10:27, 16 בינואר 20192019-01-16T10:27:17Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:27, 16 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''גדליה חיון''' (Rabbi Gedalia Hayoun, Rosh Yeshiva of the Kabbalists Beit El in Jerusalem) היה [[מקובל]], [[שד"ר]], מייסד [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''גדליה חיון''' (Rabbi Gedalia Hayoun, Rosh Yeshiva of the Kabbalists Beit El in Jerusalem) היה [[מקובל]], [[שד"ר]], מייסד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וראש הישיבה הראשון של </ins>[[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חייו ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== חייו ==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[טורקיה]] בעיר [[קושטא]] שם היה תלמידו של ר' [[חיים אלפנדרי]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד ב[[טורקיה]] בעיר [[קושטא]] שם היה תלמידו של ר' [[חיים אלפנדרי]]. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-122173:rev-122174:php=table -->
</table>מזרחי ורדיגרhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=122173&oldid=prevמזרחי ורדיגר: /* חייו */2019-01-16T10:26:40Z<p><span class="autocomment">חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:26, 16 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l9">שורה 9:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 9:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' גדליה מצוין לשבח על שסירב לקבל עבור שליחותו זו כל שכר שהוא, למרות השכר הרב שהיה מקובל לתת לשליחים שהסכימו לצאת למסעות מסוג שכזה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' גדליה מצוין לשבח על שסירב לקבל עבור שליחותו זו כל שכר שהוא, למרות השכר הרב שהיה מקובל לתת לשליחים שהסכימו לצאת למסעות מסוג שכזה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשובו משליחותו בשנת [[ה'תצ"ז]] ([[1737]]) ייסד בירושלים ועמד בראשה של ישיבת מקובלים שנקראה בשם "מדרש חסידים" ואחר כך בשם [[ישיבת המקובלים בית אל]], כנראה בזכות כספים שהצליח לאסוף למטרה זו בשעה שעבר בקהילות טורקיה. הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד [[קבלה|תורת הסוד]], למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמעה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. עם השנים הגיעו רבים מה[[גלות (יהדות)|גולה]] במיוחד כדי ללמוד בה, למשל רבי [[גרשון מקיטוב]], גיסו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]].</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשובו משליחותו בשנת [[ה'תצ"ז]] ([[1737]]) ייסד בירושלים ועמד בראשה של ישיבת מקובלים שנקראה בשם "מדרש חסידים" ואחר כך בשם [[ישיבת המקובלים בית אל]], כנראה בזכות כספים שהצליח לאסוף למטרה זו בשעה שעבר בקהילות טורקיה. הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד [[קבלה|תורת הסוד]], למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמעה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. עם השנים הגיעו רבים מה[[גלות (יהדות)|גולה]] במיוחד כדי ללמוד בה, למשל רבי [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם </ins>גרשון מקיטוב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] מ[[ברודי]] שבמדינת [[גליציה</ins>]], גיסו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]].</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה, מבין העדות שבעיר באותם ימים לשלוח בעצמם [[שד"ר]]ים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה ולהקים בהן קופות למען הישיבה. הישיבה קיימת עד היום ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אף על פי שחכמי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>ירושלים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה, מבין העדות שבעיר באותם ימים לשלוח בעצמם [[שד"ר]]ים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה ולהקים בהן קופות למען הישיבה. הישיבה קיימת עד היום ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תצ"ט]] ([[1739]]) נתן חיון [[הסכמה]] לספר "אדמת קודש" שכתב ר' [[ניסים חיים משה מזרחי]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תצ"ט]] ([[1739]]) נתן חיון [[הסכמה]] לספר "אדמת קודש" שכתב ר' [[ניסים חיים משה מזרחי]].</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תק"ט]] ([[1749]]) חתם על תקנות שונות בירושלים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תק"ט]] ([[1749]]) חתם על תקנות שונות בירושלים.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תק"י]] ([[1750]]), על פי בקשתו, מונה לראשות הישיבה תלמידו המקובל ר' [[שלום שרעבי]] שעלה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתימן </del>ונשא את בתו חנה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בשנת [[ה'תק"י]] ([[1750]]), על פי בקשתו, מונה לראשות הישיבה תלמידו המקובל ר' [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>שלום שרעבי<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] [[הרש"ש (הראשון)</ins>]] שעלה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל[[ארץ ישראל]] מ[[תימן]] </ins>ונשא את בתו חנה.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' גדליה חיון נפטר בשנת [[ה'תקי"א]] ([[1751]]) ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ר' גדליה חיון נפטר בשנת [[ה'תקי"א]] ([[1751]]) ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].</div></td></tr>
</table>מזרחי ורדיגרhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%92%D7%93%D7%9C%D7%99%D7%94_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%9F&diff=122172&oldid=prevמזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''גדליה חיון''' (Rabbi Gedalia Hayoun, Rosh Yeshiva of the Kabbalists Beit El in Jerusalem) היה..."2019-01-16T10:24:38Z<p>יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: ה<a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91" title="רב">רב</a> '''גדליה חיון''' (Rabbi Gedalia Hayoun, Rosh Yeshiva of the Kabbalists Beit El in Jerusalem) היה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מתוך הויקיפדיה העברית: ה[[רב]] '''גדליה חיון''' (Rabbi Gedalia Hayoun, Rosh Yeshiva of the Kabbalists Beit El in Jerusalem) היה [[מקובל]], [[שד"ר]], מייסד [[ישיבת המקובלים בית אל]] ב[[ירושלים]] ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של [[המאה ה-18]].<br />
== חייו ==<br />
נולד ב[[טורקיה]] בעיר [[קושטא]] שם היה תלמידו של ר' [[חיים אלפנדרי]]. <br />
<br />
הרב [[החיד"א]] שהיה סמוך לזמנו ולמד בישיבתו מתאר אותו בהערצה גדולה ומכנה אותו בתואר "קדוש" תואר השמור ליחידי סגולה שחיו חיי קדושה ופרישות כמו כן תיאר אותו כ"[[בעל מופת]]".<br />
<br />
בשנת [[ה'תצ"ג]] ([[1733]]) פנו אליו במיוחד אנשי היישוב היהודי ב[[חברון]] שהיה במצב קשה ביותר, בבקשה לצאת מטעמם כ[[שד"ר]] לטורקיה. בקושטא הבירה פעל מוסד כלל יהודי בשם "[[ועד פקידי קושטא]]" שהוקם במטרה לרכז את הסיוע ליישוב היהודי שבירושלים, אנשי חברון ביקשו מר' גדליה להשפיע עליהם לפעול גם למען יהודי חברון, ואכן הצליח ר' גדליה במשימתו זו ובזכותו הוקם בקושטא ועד "פקידי חברון" שתפקידו היה לסייע במיוחד בהסדרת תשלום חובותיהם של יהודי חברון לשליטים מטעם [[האימפריה העות'מאנית]] שהרבו לרדות ולהתעמר בהם.<br />
<br />
ר' גדליה מצוין לשבח על שסירב לקבל עבור שליחותו זו כל שכר שהוא, למרות השכר הרב שהיה מקובל לתת לשליחים שהסכימו לצאת למסעות מסוג שכזה.<br />
<br />
בשובו משליחותו בשנת [[ה'תצ"ז]] ([[1737]]) ייסד בירושלים ועמד בראשה של ישיבת מקובלים שנקראה בשם "מדרש חסידים" ואחר כך בשם [[ישיבת המקובלים בית אל]], כנראה בזכות כספים שהצליח לאסוף למטרה זו בשעה שעבר בקהילות טורקיה. הישיבה נוסדה מראשיתה כמקום ללימוד [[קבלה|תורת הסוד]], למובחרים שבאנשי ירושלים, ובמהרה נודע שמעה בקהילות יהודיות בכל רחבי העולם. עם השנים הגיעו רבים מה[[גלות (יהדות)|גולה]] במיוחד כדי ללמוד בה, למשל רבי [[גרשון מקיטוב]], גיסו ותלמידו של [[הבעל שם טוב]].<br />
<br />
אף על פי שחכמי ירושלים אסרו על כל גורם פרטי, מוסד או קהילה, מבין העדות שבעיר באותם ימים לשלוח בעצמם [[שד"ר]]ים, קיבל מוסד זה אישור לשלוח מטעמו שד"רים לקהילות ישראל שבגולה ולהקים בהן קופות למען הישיבה. הישיבה קיימת עד היום ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] בירושלים.<br />
<br />
בשנת [[ה'תצ"ט]] ([[1739]]) נתן חיון [[הסכמה]] לספר "אדמת קודש" שכתב ר' [[ניסים חיים משה מזרחי]].<br />
<br />
בשנת [[ה'תק"ז]] ([[1747]]) נתן הסכמה לספר "פרי האדמה" שכתב ר' מיוחס ב"ר שמואל וכן נתן הסכמה לספר "ראשון לציון" שכתב ר' [[חיים בן עטר]].<br />
<br />
בשנת [[ה'תק"ט]] ([[1749]]) חתם על תקנות שונות בירושלים.<br />
<br />
בשנת [[ה'תק"י]] ([[1750]]), על פי בקשתו, מונה לראשות הישיבה תלמידו המקובל ר' [[שלום שרעבי]] שעלה מתימן ונשא את בתו חנה.<br />
<br />
ר' גדליה חיון נפטר בשנת [[ה'תקי"א]] ([[1751]]) ונקבר ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]].</div>מזרחי ורדיגר