https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95רבי בנימין הכהן מריג'יו - היסטוריית גרסאות2026-04-08T19:00:31Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=121118&oldid=prev93.173.101.226: עדכון קישורים2019-01-03T21:43:39Z<p>עדכון קישורים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:43, 3 בינואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מגילת סדרים'''- תקנות ומנהגים שנהגו בקהילת ריג'יו. חובר בעילום שמו, ולא נדפס מעולם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מגילת סדרים'''- תקנות ומנהגים שנהגו בקהילת ריג'יו. חובר בעילום שמו, ולא נדפס מעולם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https</del>://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">sites</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">google</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/alonbachut </del>אלון בכות]'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http</ins>://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">beta</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hebrewbooks</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">5569 </ins>אלון בכות]'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https</del>://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">sites</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">google</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/abot_olam </del>אבות עולם]'''- פירוש ל[[פרקי אבות]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http</ins>://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">beta</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hebrewbooks</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">45419 </ins>אבות עולם]'''- פירוש ל[[פרקי אבות]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">https</del>://<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">sites</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">google</del>.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home</del>/<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">gvul_binyamin </del>גבול בנימין]'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">http</ins>://<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">beta</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">hebrewbooks</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">org</ins>/<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">45371 </ins>גבול בנימין]'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אגרות רבות שכתב הודפסו בספר "אגרות הרמ"ז</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אגרות רבות שכתב הודפסו בספר "אגרות הרמ"ז</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-106214:rev-121118:php=table -->
</table>93.173.101.226https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=106214&oldid=prev89.139.107.57: /* תולדות חייו */2018-01-16T09:26:49Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:26, 16 בינואר 2018</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתלמידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דבנו </del>לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתלמידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ידבנו </ins>לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתאי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתאי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103940:rev-106214:php=table -->
</table>89.139.107.57https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=103940&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: הוספת ספר2016-11-13T09:09:02Z<p>הוספת ספר</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:09, 13 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l16">שורה 16:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 16:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/alonbachut אלון בכות]'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/alonbachut אלון בכות]'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">*'''[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/abot_olam אבות עולם]'''- פירוש ל[[פרקי אבות]]. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/gvul_binyamin גבול בנימין]'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/gvul_binyamin גבול בנימין]'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-103939:rev-103940:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=103939&oldid=prev2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: קישורים2016-11-13T09:06:18Z<p>קישורים</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:06, 13 בנובמבר 2016</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l14">שורה 14:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מגילת סדרים'''- תקנות ומנהגים שנהגו בקהילת ריג'יו. חובר בעילום שמו, ולא נדפס מעולם. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מגילת סדרים'''- תקנות ומנהגים שנהגו בקהילת ריג'יו. חובר בעילום שמו, ולא נדפס מעולם. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''אלון בכות'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/alonbachut </ins>אלון בכות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''גבול בנימין'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[https://sites.google.com/site/rabbibinyaminhakohenvitale/home/gvul_binyamin </ins>גבול בנימין<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אגרות רבות שכתב הודפסו בספר "אגרות הרמ"ז</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*אגרות רבות שכתב הודפסו בספר "אגרות הרמ"ז</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-87875:rev-103939:php=table -->
</table>2001:470:6B12:E0:0:0:0:59https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=87875&oldid=prev37.19.120.249 ב־06:57, 24 ביוני 20142014-06-24T06:57:59Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:57, 24 ביוני 2014</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתמלידו </del>[[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתלמידו </ins>[[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתאי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתאי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-81624:rev-87875:php=table -->
</table>37.19.120.249https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=81624&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־09:46, 8 במרץ 20132013-03-08T09:46:24Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:46, 8 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתמלידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתמלידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<ref>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א</ref>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה"<ref>שם יג ע"א</ref>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<ref>גבול בנימין ח"ב סי' מו</ref>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<ref>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א</ref>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<ref>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד</ref>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<ref>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב</ref>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<ref>ספר מארכס עמ' 94</ref>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתי </del>צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבתאי </ins>צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<ref>אגרות רמח"ל עמ' שס</ref>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<ref>שו"ת רב"ך סי' ב</ref>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהג להרבות בתעניות וסיגופים, ופעל רבות להגדלת לימוד התורה בריג'יו. הוא ייסד חבורה ללימוד הלכות ה[[רי"ף]] כסדרן, וכשסיימו את כל החיבור דרש דרשה גדולה וכתב שיר הודאה. ביתו היה פתוח לרווחה לחכמים ולעוברים ושבים, ולא אחת הגיעו אליו שד"רים מא"י. מכל רחבי איטליה הפנו אליו שאלות, והיו אף שבטלו את פסקם מפני שהיה מנוגד לפסקו. בהיותו תלמידו של הרמ"ז, באו מקובלים רבים ללמוד אצלו, בהם [[רבי יוסף אירגאס]], רבי אביעד שר שלום באזילה (בנו של רבו ר' מנחם שמשון באסולי) ר' ישראל ברכיה פונטאנילה (שכיהן אחריו כרב בריג'יו, בעל 'מפתחות הזוהר') ועוד. כמו כן, חתניו היו חכמים מופלגים, והם [[רבי ישעיה באסאן]] (רבו של ה[[רמח"ל]]) ורבי יהושע ב"ר יהודה מצליח פאדובה, שכיהן כרב במודינה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהג להרבות בתעניות וסיגופים, ופעל רבות להגדלת לימוד התורה בריג'יו. הוא ייסד חבורה ללימוד הלכות ה[[רי"ף]] כסדרן, וכשסיימו את כל החיבור דרש דרשה גדולה וכתב שיר הודאה. ביתו היה פתוח לרווחה לחכמים ולעוברים ושבים, ולא אחת הגיעו אליו שד"רים מא"י. מכל רחבי איטליה הפנו אליו שאלות, והיו אף שבטלו את פסקם מפני שהיה מנוגד לפסקו. בהיותו תלמידו של הרמ"ז, באו מקובלים רבים ללמוד אצלו, בהם [[רבי יוסף אירגאס]], רבי אביעד שר שלום באזילה (בנו של רבו ר' מנחם שמשון באסולי) ר' ישראל ברכיה פונטאנילה (שכיהן אחריו כרב בריג'יו, בעל 'מפתחות הזוהר') ועוד. כמו כן, חתניו היו חכמים מופלגים, והם [[רבי ישעיה באסאן]] (רבו של ה[[רמח"ל]]) ורבי יהושע ב"ר יהודה מצליח פאדובה, שכיהן כרב במודינה. </div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-81623:rev-81624:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=81623&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: /* תולדות חייו */2013-03-08T09:45:28Z<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:45, 8 במרץ 2013</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתמלידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..." <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה" <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>שם יג ע"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>גבול בנימין ח"ב סי' מו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש" <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי" <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>ספר מארכס עמ' 94<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתמלידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..."<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה"<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>שם יג ע"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>גבול בנימין ח"ב סי' מו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש"<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי"<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>ספר מארכס עמ' 94<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>אגרות רמח"ל עמ' שס<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"><</del>שו"ת סי' ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>אגרות רמח"ל עמ' שס<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>שו"ת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב"ך </ins>סי' ב<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהג להרבות בתעניות וסיגופים, ופעל רבות להגדלת לימוד התורה בריג'יו. הוא ייסד חבורה ללימוד הלכות ה[[רי"ף]] כסדרן, וכשסיימו את כל החיבור דרש דרשה גדולה וכתב שיר הודאה. ביתו היה פתוח לרווחה לחכמים ולעוברים ושבים, ולא אחת הגיעו אליו שד"רים מא"י. מכל רחבי איטליה הפנו אליו שאלות, והיו אף שבטלו את פסקם מפני שהיה מנוגד לפסקו. בהיותו תלמידו של הרמ"ז, באו מקובלים רבים ללמוד אצלו, בהם [[רבי יוסף אירגאס]], רבי אביעד שר שלום באזילה (בנו של רבו ר' מנחם שמשון באסולי) ר' ישראל ברכיה פונטאנילה (שכיהן אחריו כרב בריג'יו, בעל 'מפתחות הזוהר') ועוד. כמו כן, חתניו היו חכמים מופלגים, והם [[רבי ישעיה באסאן]] (רבו של ה[[רמח"ל]]) ורבי יהושע ב"ר יהודה מצליח פאדובה, שכיהן כרב במודינה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נהג להרבות בתעניות וסיגופים, ופעל רבות להגדלת לימוד התורה בריג'יו. הוא ייסד חבורה ללימוד הלכות ה[[רי"ף]] כסדרן, וכשסיימו את כל החיבור דרש דרשה גדולה וכתב שיר הודאה. ביתו היה פתוח לרווחה לחכמים ולעוברים ושבים, ולא אחת הגיעו אליו שד"רים מא"י. מכל רחבי איטליה הפנו אליו שאלות, והיו אף שבטלו את פסקם מפני שהיה מנוגד לפסקו. בהיותו תלמידו של הרמ"ז, באו מקובלים רבים ללמוד אצלו, בהם [[רבי יוסף אירגאס]], רבי אביעד שר שלום באזילה (בנו של רבו ר' מנחם שמשון באסולי) ר' ישראל ברכיה פונטאנילה (שכיהן אחריו כרב בריג'יו, בעל 'מפתחות הזוהר') ועוד. כמו כן, חתניו היו חכמים מופלגים, והם [[רבי ישעיה באסאן]] (רבו של ה[[רמח"ל]]) ורבי יהושע ב"ר יהודה מצליח פאדובה, שכיהן כרב במודינה. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקראת סוף ימיו, החל לסבול ייסורי גוף קשים. בשנת תפ"ז, כאשר החל הפולמוס הגדול אודות קבלת הרמח"ל, כאשר ראש המתנגדים אליה היה מהר"ם חאגיז מירושלים. הרמ"חל רצה להשיב מלחמה שערה, אך נמנע מפני כבודו של הרב"ך שהוקיר והעריך את מהר"ם חאגיז. ר' ישעיה באסאן, שכנע את תלמידו הרמח"ל לבוא לריג'יו ללמוד מהרב"ך, ואכן הרמח"ל כותב כי חמד אצלו דברים עמוקים. הרב"ך פנה לרמח"ל שישאל את ה"מגיד" מדוע הוא סובל ייסורים כה גדולים. הרמח"ל ענה לו: "חי נפשי כי באמת כדבר הזה דבר אלי קדוש מדבר, אשר רק על חטא הדור ולתקונו המה", ושלח לו תיקונים לכך. הרב"ך התרשם מאד מהתיקונים, וביקש מהרמח"ל לשלוח אליו גילויים נוספים <<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">< </del>אגרות הרמח"ל עמ' מז-מח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">></del>>. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקראת סוף ימיו, החל לסבול ייסורי גוף קשים. בשנת תפ"ז, כאשר החל הפולמוס הגדול אודות קבלת הרמח"ל, כאשר ראש המתנגדים אליה היה מהר"ם חאגיז מירושלים. הרמ"חל רצה להשיב מלחמה שערה, אך נמנע מפני כבודו של הרב"ך שהוקיר והעריך את מהר"ם חאגיז. ר' ישעיה באסאן, שכנע את תלמידו הרמח"ל לבוא לריג'יו ללמוד מהרב"ך, ואכן הרמח"ל כותב כי חמד אצלו דברים עמוקים. הרב"ך פנה לרמח"ל שישאל את ה"מגיד" מדוע הוא סובל ייסורים כה גדולים. הרמח"ל ענה לו: "חי נפשי כי באמת כדבר הזה דבר אלי קדוש מדבר, אשר רק על חטא הדור ולתקונו המה", ושלח לו תיקונים לכך. הרב"ך התרשם מאד מהתיקונים, וביקש מהרמח"ל לשלוח אליו גילויים נוספים<<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ref></ins>אגרות הרמח"ל עמ' מז-מח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ref</ins>>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר זמן קצר, בליל שבת [[פרשת בשלח]], י"ז ב[[שבט]] תפ"ז, נפטר הרב"ך. גדולי דורו קוננו על פטירתו, בהם הרמח"ל, רבי ישעיה באסאן, מהר"ם חאגיז, רבני פאדובה, מהר"י אירגאס ועוד. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר זמן קצר, בליל שבת [[פרשת בשלח]], י"ז ב[[שבט]] תפ"ז, נפטר הרב"ך. גדולי דורו קוננו על פטירתו, בהם הרמח"ל, רבי ישעיה באסאן, מהר"ם חאגיז, רבני פאדובה, מהר"י אירגאס ועוד.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חיבוריו==</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-81622:rev-81623:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%9F_%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%92%27%D7%99%D7%95&diff=81622&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי בנימין הכהן מריג'יו''' (המכונה '''הרב"ך''') היה מקובל ופוסק חשוב באיטליה. ==תול..."2013-03-08T09:39:54Z<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי בנימין הכהן מריג'יו''' (המכונה '''הרב"ך''') היה <a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%91%D7%9C%D7%94" title="קבלה">מקובל</a> ו<a href="/wiki/index.php/%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7" title="פוסק">פוסק</a> חשוב באיטליה. ==תול..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי בנימין הכהן מריג'יו''' (המכונה '''הרב"ך''') היה [[קבלה|מקובל]] ו[[פוסק]] חשוב באיטליה. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בשנת תי"א לערך באליסאנדריה שבאיטליה. מגיל צעיר שרד על תלמודו, ובטרם הגיע לגיל עשרים כבר החל לעסוק בקבלה והוציא מהדורה של "[[שער הכוונות]]" ל[[רבי חיים ויטאל]]. כמה שנים מאוחר יותר החל לעמוד בקשרי מכתבים עם [[רבי משה זכות]] (הרמ"ז), גדול מקובלי איטליה בדורו, ששמע עליו מתמלידו [[רבי אברהם רוויגו]]. בשנת ת"ל, משלא עלה בידי הרמ"ז לעלות ל[[ארץ ישראל]], בחר ברב"ך וברבי אברהם רוויגו להיות תלמידיו הקרובים, אליהם יעביר את תורתו. בהזמנתו לרב"ך לבוא אליו לונציה, הוא כותב לו: "ואם רוח ה' בך נושבה ותשוקת החכמה בלבך תחובה, לילות כימים קימה בזמן שכיבה..." <<אגרות הרמ"ז סי י"ח דף יד ע"א>>. הרב"ך ענה לו במכתבו: "ארוצה עד איש הא-להים ואקחה לי תרומה, מאת אשר דבנו לבו ודעתו השלמה" <<שם יג ע"א>>. בשנת תל"א הגיע לונציה, שם למד יחד עם ידידו ר"א רוויגו אצל הרמ"ז, ואף נסמך ממנו. כמו כן, התקרב לרבי מנחם שמשון באסולי <<גבול בנימין ח"ב סי' מו>>. לאחר כשבעה חדשים, עזב הרב"ך את הרמ"ז לאחר כשבעה חדשים בלבד. לאחר פרידתו כתב אליו הרמ"ז כי הפרידה קשה לו, כי הוא "אוהבו אהבת נפש" <<אגרות הרמ"ז סי' א דף א ע"א>>. רב"ך חזר לעירו אליאסנדריה, שם השתדך עם קרובת משפחתו נחמה בת משה כהן רופא. החתונה נקבעה לחודש [[אלול]] תל"ב, אולם הוא הקדימה מפני ש"אי אפשר להתבטל מלימוד בימי חודש אלול המיוחדים לתשובה". הרמ"ז שלח לו שיר שחיבר לכבוד החתונה, והם המשיכו בחליפת מכתבים תדירה ביניהם. הרב"ך אף פעל על מנת שהרמ"ז יתקבל לרב קהילת מנטובה. לאחר נישואיו עבר לקסאלי, שם שימש כרב במשך שלוש שנים. בקסאלי שימש את את המקובל רבי שמשון באקי, ולמד מפיו עד שכנהו "מורי", ואף הפנה אליו שאלות הלכתיות <<שו"ת הרבך סי' ו-ז; כד>>. בהספד שנשא עליו כנהו "מורי ואלופי" <<גבול בנימין ח"ב מד דף כח ע"ב>>. בשנת תל"ג הגיע הרמ"ז למנטובה, וקרא לרב"ך ולר"א רוויגו להצטרף אליו, ואכן, הרב"ך החל לנסוע אליו למנטובה לעיתים החל משנת תל"ד. ב[[חג הסוכות]] תל"ה התבקש לכהן כרב בעירו אליאסנדריה. מלאכת הרבנות קשתה עליו מאד, הן מפני שגזלה את זמן לימודו והן מפני שגרמה למרביות בתוך משפחתו. הוא קבל על כך באגרתו לרמ"ז, שגם הוא כרע תחת עול הרבנות במנטובה, שלא הותיר זמן ללימודו. הם תכננו יחד לעלות לארץ ישראל ולהתיישב ב[[ירושלים]], שם לקבוע לימוד משותף <<ספר מארכס עמ' 94>>. אולם, בני קהילותיהם לא אפשרו להם לעזוב את משרתם, וכן אחיו של הרב"ך מנע ממנו לעשות זאת. לכן, הורה הרמ"ז לרב"ך להישאר בחו"ל (מפני שבני קהילתו מנעו ממנו, וכן אשתו היתה בהריון, ואלו סימנים כי כנראה לא נשלם עדיין תיקונו בחו"ל) ולמעט בעסקי ציבור שאינם הכרחיים. בראשית שנת תמ"א חלה הרמ"ז, וביקש מהרב"ך כי יתפלל עליו, מפני ש"רק עליך דעתי ופני כל מעיני, לבלתי סור נאמנותך מנגד עיני". בתמוז שנת תמ"ב נענה לבקשת קהילת ריג'יו לכהן כרבה, מפני שהיתה סמוכה למקומו של הרמ"ז, והרב"ך רצה להתקרב אליו יותר. גם בשבתו בריגיו תכנן לעלות לא"י, ואף החל למכור את ספריו לצורך כך, אולם בסוכות שנת תנ"ח נפטר הרמ"ז, והרב"ך כתב עליו מספד גדול. מספר חודשים לאחר מכן, הוציא קול קורא לייסוד ישיבה בירושלים, בו מרחיב על קדושת הארץ וחשיבות חיזוק התורה בירושלים, אולם גם זאת לא עלתה בידו והוא נשאר באיטליה. <br />
<br />
עם הופעתו של [[משיח שקר|משיח השקר]] [[שבתי צבי]], היה הרב"ך מן המסופקים שנטו להאמין לדבריו,אך למרות זאת [[מהר"ם חאגיז]], שהיה מהלוחמים בש"צ ובנוהים אחריו לא תקף אותו מפני הערכתו אליו <<אגרות רמח"ל עמ' שס>>. בשנת תס"ו, יצאה שמועה משמו כי הגאולה החלה לבוא (על פי הנרמז בפסוק, "כי הנה ה'''סתו''' עבר), אולם הוא הזים שמועה זו <<שו"ת סי' ב>>. <br />
<br />
נהג להרבות בתעניות וסיגופים, ופעל רבות להגדלת לימוד התורה בריג'יו. הוא ייסד חבורה ללימוד הלכות ה[[רי"ף]] כסדרן, וכשסיימו את כל החיבור דרש דרשה גדולה וכתב שיר הודאה. ביתו היה פתוח לרווחה לחכמים ולעוברים ושבים, ולא אחת הגיעו אליו שד"רים מא"י. מכל רחבי איטליה הפנו אליו שאלות, והיו אף שבטלו את פסקם מפני שהיה מנוגד לפסקו. בהיותו תלמידו של הרמ"ז, באו מקובלים רבים ללמוד אצלו, בהם [[רבי יוסף אירגאס]], רבי אביעד שר שלום באזילה (בנו של רבו ר' מנחם שמשון באסולי) ר' ישראל ברכיה פונטאנילה (שכיהן אחריו כרב בריג'יו, בעל 'מפתחות הזוהר') ועוד. כמו כן, חתניו היו חכמים מופלגים, והם [[רבי ישעיה באסאן]] (רבו של ה[[רמח"ל]]) ורבי יהושע ב"ר יהודה מצליח פאדובה, שכיהן כרב במודינה. <br />
<br />
לקראת סוף ימיו, החל לסבול ייסורי גוף קשים. בשנת תפ"ז, כאשר החל הפולמוס הגדול אודות קבלת הרמח"ל, כאשר ראש המתנגדים אליה היה מהר"ם חאגיז מירושלים. הרמ"חל רצה להשיב מלחמה שערה, אך נמנע מפני כבודו של הרב"ך שהוקיר והעריך את מהר"ם חאגיז. ר' ישעיה באסאן, שכנע את תלמידו הרמח"ל לבוא לריג'יו ללמוד מהרב"ך, ואכן הרמח"ל כותב כי חמד אצלו דברים עמוקים. הרב"ך פנה לרמח"ל שישאל את ה"מגיד" מדוע הוא סובל ייסורים כה גדולים. הרמח"ל ענה לו: "חי נפשי כי באמת כדבר הזה דבר אלי קדוש מדבר, אשר רק על חטא הדור ולתקונו המה", ושלח לו תיקונים לכך. הרב"ך התרשם מאד מהתיקונים, וביקש מהרמח"ל לשלוח אליו גילויים נוספים << אגרות הרמח"ל עמ' מז-מח>>. <br />
<br />
לאחר זמן קצר, בליל שבת [[פרשת בשלח]], י"ז ב[[שבט]] תפ"ז, נפטר הרב"ך. גדולי דורו קוננו על פטירתו, בהם הרמח"ל, רבי ישעיה באסאן, מהר"ם חאגיז, רבני פאדובה, מהר"י אירגאס ועוד. <br />
<br />
==חיבוריו==<br />
*'''מגילת סדרים'''- תקנות ומנהגים שנהגו בקהילת ריג'יו. חובר בעילום שמו, ולא נדפס מעולם. <br />
*'''אלון בכות'''- על [[מגילת איכה]], ובסופו פירוש על מדרש [[מדרש רבה|איכה רבתי]] ועל ט"ו שירי המעלות ב[[תהלים]]. <br />
*'''עת הזמיר'''- שירי גאולה על דרך הקבלה ל[[ראש חודש|ראשי חודשים]], מועדים, [[תשעה באב]] ו[[ברית מילה]]. <br />
*'''גבול בנימין'''- דרשות ל[[פרשת שבוע|פרשיות השבוע]], מועדים ואירועים. כולל הספדים שכתב, בהם על ר"א רוויגו. בסופו- קונטרס '''רזי עולם''' על [[עשר הספירות]]. <br />
*'''[[שו"ת]] הרב"ך'''- בהלכה. יצא לאור מכתב יד על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל בירושלים. <br />
*אגרות רבות שכתב הודפסו בספר "אגרות הרמ"ז<br />
*כתבי יד רבים בקבלה שלא הודפסו, בהם העתקות והגהות של כתבי [[האר"י]] ורבי חיים ויטאל, [[סידור]] עם כוונות וייחודים, חיבור בשם '''פתחי שערים''', סגולות בקבלה מעשית ועוד. <br />
<br />
{{ציר זמן לרבנים| התחלה=5411|מספר שנים=76}} <br />
{{הערות שוליים}}<br />
{{מיון רגיל:הכהן בנימין}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:מקובלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים איטלקים]]<br />
[[קטגוריה:כהנים]]</div>אריאל ביגל נ"י