רבי בנימין אהרן סלניק - היסטוריית גרסאות

ווייצמאן: /* תולדות חייו */

2018-12-20T18:53:31Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:53, 20 בדצמבר 2018
שורה 2:		שורה 2:

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד בשנת ר"צ לערך לאביו רבי אברהם<ref>מוזכר ב{{מקור\|שו"ת מהר"ם פדואה לג}}</ref>. ישנה מסורת לפיה מוצא משפחתו מסלוניקי וכי הם מצאצאי [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ד"ר ש. סולניק, '''מלכות ישראל''', י-ם תש"ג, בהקדמה.</ref>. למד אצל ה[[מהרש"ל]], ה[[רמ"א]], [[רבי שלמה לייבש]] מלובלין (מהרש"ל השני) ור' אליעזר אשכנזי אב"ד פוזנא. בתחילת דרכו ישב בקראקא ולאחר מכן בהורודנא שבליטא. משם עבר לכהן כרבה של מדינת שלזיה, ולאחר זמן קצר התמנה לכהן כרבה של פודהייץ, שם ישב כ-40 שנה. שמו הלך והתפרסם ברחבי אירופה, והוא הפך לאחד מגדולי המשיבים בדורו. בין השאר, התכתב עם [[רבי יהושע ולק כ"ץ]] בעל הסמ"ע<ref>{{מקור\|משאת בנימין יב}}; {{מקור\|משאת בנימין יג$שם יג}} ועוד</ref>, [[מהר"ם מלובלין]]<ref>{{מקור\|משאת בנימין נז}} ועוד</ref>, [[רבי מרדכי יפה]] בעל ה'לבוש'<ref>{{מקור\|משאת בנימין לב}} ועוד</ref> ועוד. השתתף בחלק מישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. באחרית ימיו סבל מיסורים רבים, ולקה בראייתו. נפטר בכ"ג ב[[אב]] שע"ט, ויש אומרים שנפטר מספר שנים מאוחר יותר<ref>בסידור רבי שבתי סופר עמ' 373 שמציגו כחי בשנת שפ"א.</ref>.		נולד בשנת ר"צ לערך לאביו רבי אברהם<ref>מוזכר ב{{מקור\|שו"ת מהר"ם פדואה לג}}</ref>. ישנה מסורת לפיה מוצא משפחתו מסלוניקי וכי הם מצאצאי [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ד"ר ש. סולניק, '''מלכות ישראל''', י-ם תש"ג, בהקדמה.</ref>. למד אצל ה[[מהרש"ל]], ה[[רמ"א]], [[רבי שלמה לייבש]] מלובלין (מהרש"ל השני) ור' אליעזר אשכנזי אב"ד פוזנא. בתחילת דרכו ישב בקראקא ולאחר מכן בהורודנא שבליטא. משם עבר לכהן כרבה של מדינת [[שלזיה]], ולאחר זמן קצר התמנה לכהן כרבה של פודהייץ, שם ישב כ-40 שנה. שמו הלך והתפרסם ברחבי אירופה, והוא הפך לאחד מגדולי המשיבים בדורו. בין השאר, התכתב עם [[רבי יהושע ולק כ"ץ]] בעל הסמ"ע<ref>{{מקור\|משאת בנימין יב}}; {{מקור\|משאת בנימין יג$שם יג}} ועוד</ref>, [[מהר"ם מלובלין]]<ref>{{מקור\|משאת בנימין נז}} ועוד</ref>, [[רבי מרדכי יפה]] בעל ה'לבוש'<ref>{{מקור\|משאת בנימין לב}} ועוד</ref> ועוד. השתתף בחלק מישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. באחרית ימיו סבל מיסורים רבים, ולקה בראייתו. נפטר בכ"ג ב[[אב]] שע"ט, ויש אומרים שנפטר מספר שנים מאוחר יותר<ref>בסידור רבי שבתי סופר עמ' 373 שמציגו כחי בשנת שפ"א.</ref>.

	==צאצאיו==		==צאצאיו==

אריאל ביגל נ"י: /* צאצאיו */

2014-02-22T16:45:02Z

צאצאיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:45, 22 בפברואר 2014
שורה 7:		שורה 7:
	בנו רבי יעקב שימש כרבה של באר ומילא מקום אביו בפודהייץ, מחבר ספר "נחלת יעקב" על פירוש [[רש"י]] לתורה. בן נוסף רבי אברהם שימש כרב בטרנופול ובבריסק דליטא. שניהם נמננו על בולטי הרבנים בדורם, והשתתפו ביכנוסי ועד ארבע ארצות.		בנו רבי יעקב שימש כרבה של באר ומילא מקום אביו בפודהייץ, מחבר ספר "נחלת יעקב" על פירוש [[רש"י]] לתורה. בן נוסף רבי אברהם שימש כרב בטרנופול ובבריסק דליטא. שניהם נמננו על בולטי הרבנים בדורם, והשתתפו ביכנוסי ועד ארבע ארצות.

	חתנו ר' חיים מנחם מן (תלמיד בעל מטה משה), מצאצאי [[מהרי"ק]], כיהן כרב בשידלוב ובוינה. חיבר ~~הגהותל~~ על "[[סדר הגט]]" הקצר והארוך ועל עוד ספרים שונים.		חתנו ר' חיים מנחם מן (תלמיד בעל מטה משה), מצאצאי [[מהרי"ק]], כיהן כרב בשידלוב ובוינה. חיבר הגהות על "[[סדר הגט]]" הקצר והארוך ועל עוד ספרים שונים.

	==חיבוריו==		==חיבוריו==
	* [[שו"ת]] '''משאת בנימין'''- 112 תשובות בהלכה, בהן התכתבויות עם גדולי הדור, כאמור לעיל. לספר נוספו גם תשובות חתנו הרב חיים מנחם מן.		* [[שו"ת]] '''משאת בנימין'''- 112 תשובות בהלכה, בהן התכתבויות עם גדולי הדור, כאמור לעיל. לספר נוספו גם תשובות חתנו הרב חיים מנחם מן.

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי בנימין אהרן סלניק''' היה מגדולי הפוסקים בפולין בראשית תקופת האחרונים. מחבר [[שו"..."

2013-11-19T15:11:58Z

יצירת דף עם התוכן "'''רבי בנימין אהרן סלניק''' היה מגדולי הפוסקים בפולין בראשית תקופת האחרונים. מחבר [[שו"..."

דף חדש

'''רבי בנימין אהרן סלניק''' היה מגדולי ה[[פוסק]]ים בפולין בראשית תקופת ה[[אחרונים]]. מחבר [[שו"ת]] '''משאת בנימין'''.

==תולדות חייו==
נולד בשנת ר"צ לערך לאביו רבי אברהם<ref>מוזכר ב{{מקור|שו"ת מהר"ם פדואה לג}}</ref>. ישנה מסורת לפיה מוצא משפחתו מסלוניקי וכי הם מצאצאי [[רבי יצחק אברבנאל]]<ref>ד"ר ש. סולניק, '''מלכות ישראל''', י-ם תש"ג, בהקדמה.</ref>. למד אצל ה[[מהרש"ל]], ה[[רמ"א]], [[רבי שלמה לייבש]] מלובלין (מהרש"ל השני) ור' אליעזר אשכנזי אב"ד פוזנא. בתחילת דרכו ישב בקראקא ולאחר מכן בהורודנא שבליטא. משם עבר לכהן כרבה של מדינת שלזיה, ולאחר זמן קצר התמנה לכהן כרבה של פודהייץ, שם ישב כ-40 שנה. שמו הלך והתפרסם ברחבי אירופה, והוא הפך לאחד מגדולי המשיבים בדורו. בין השאר, התכתב עם [[רבי יהושע ולק כ"ץ]] בעל הסמ"ע<ref>{{מקור|משאת בנימין יב}}; {{מקור|משאת בנימין יג$שם יג}} ועוד</ref>, [[מהר"ם מלובלין]]<ref>{{מקור|משאת בנימין נז}} ועוד</ref>, [[רבי מרדכי יפה]] בעל ה'לבוש'<ref>{{מקור|משאת בנימין לב}} ועוד</ref> ועוד. השתתף בחלק מישיבות [[ועד ארבע ארצות]]. באחרית ימיו סבל מיסורים רבים, ולקה בראייתו. נפטר בכ"ג ב[[אב]] שע"ט, ויש אומרים שנפטר מספר שנים מאוחר יותר<ref>בסידור רבי שבתי סופר עמ' 373 שמציגו כחי בשנת שפ"א.</ref>.

==צאצאיו==
בנו רבי יעקב שימש כרבה של באר ומילא מקום אביו בפודהייץ, מחבר ספר "נחלת יעקב" על פירוש [[רש"י]] לתורה. בן נוסף רבי אברהם שימש כרב בטרנופול ובבריסק דליטא. שניהם נמננו על בולטי הרבנים בדורם, והשתתפו ביכנוסי ועד ארבע ארצות.

חתנו ר' חיים מנחם מן (תלמיד בעל מטה משה), מצאצאי [[מהרי"ק]], כיהן כרב בשידלוב ובוינה. חיבר הגהותל על "[[סדר הגט]]" הקצר והארוך ועל עוד ספרים שונים.
==חיבוריו==
* [[שו"ת]] '''משאת בנימין'''- 112 תשובות בהלכה, בהן התכתבויות עם גדולי הדור, כאמור לעיל. לספר נוספו גם תשובות חתנו הרב חיים מנחם מן.
* '''סדר מצוות הנשים'''- חיבור ב[[יידיש]] על הלכות [[נדה]], [[הפרשת חלה]] ו[[נרות שבת]]- מיועד לנשים. הספר תורגם לאיטלקית, אנגלית ועברית, וזכה לתפצה רבה.
* חידושים על ה[[שולחן ערוך]]- הודפסו בסוף ספר משאת בנימין מהדורות "זכרון אהרן" תשע"ג
* הגהות על "סדר הגט" לר"י מרגליות
* '''סדר [[חליצה]]'''- לא הגיע לידינו
* חיבור בענייני עיבור השנה- לא הגיע לידינו.

{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5290|מספר שנים=90}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:סלניק בנימין אהרן}}
[[קטגוריה:אחרונים]]
[[קטגוריה:פוסקים]]
[[קטגוריה:רבנים פולנים]]