רבי בנאה - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2015-04-14T12:58:33Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 14 באפריל 2015
שורה 43:		שורה 43:
	{{אמוראי ארץ ישראל}}		{{אמוראי ארץ ישראל}}
	{{מיון רגיל:בנאה}}		{{מיון רגיל:בנאה}}
	[[קטגוריה:דור ~~המעברבין~~ התנאים לאמוראים]]		[[קטגוריה:דור המעבר בין התנאים לאמוראים]]

אריאל ביגל נ"י ב־12:58, 14 באפריל 2015

2015-04-14T12:58:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 14 באפריל 2015
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי בנאה''' (~~במקורות [[ארץ ישראל ארץ ישראליים]]:~~ '''רבי בניה''', או בנייה) היה בדור המעבר ~~בין~~ ה[[תנאים]] ~~ל[[אמוראים]] (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3)~~. רוב מאמריו בתלמוד מובאים בסגנון המקובל לגבי אמוראים,<ref>בבא בתרא נז ב: "בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה".</ref> אולם מצאנו שהוזכר בתוך [[ברייתא]] בתלמוד{{מקור\|תענית ז א}} וכן מספר פעמים [[מדרשי הלכה במדרש]] "ספרי", המאגד את תורת התנאים ופירושיהם לספר דברים.		'''רבי בנאה''' ('''רבי בניה''', או '''רבי בנייה''') היה [[אמורא]] ארצישראלי בדור המעבר שבין ה[[תנאים]] לאמוראים. רוב מאמריו בתלמוד מובאים בסגנון המקובל לגבי אמוראים,<ref>בבא בתרא נז ב: "בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה".</ref> אולם מצאנו שהוזכר בתוך [[ברייתא]] בתלמוד{{מקור\|תענית ז א}} וכן מספר פעמים [[מדרשי הלכה במדרש]] "ספרי", המאגד את תורת התנאים ופירושיהם לספר דברים.

	מרבית מאמרי רבי בנאה הם בענייני [[אגדה]], ומיעוטם ב[[הלכה]]. האמורא [[רבי יוחנן]] מרבה למסור בשמו, ורוב מאמרי רבי בנאה בתלמוד מובאים על ידו.		מרבית מאמרי רבי בנאה הם בענייני [[אגדה]], ומיעוטם ב[[הלכה]]. האמורא [[רבי יוחנן]] מרבה למסור בשמו, ורוב מאמרי רבי בנאה בתלמוד מובאים על ידו.
שורה 41:		שורה 41:
	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

	{{~~אמוראים~~}}		{{אמוראי ארץ ישראל}}

	{{מיון רגיל:בנאה}}		{{מיון רגיל:בנאה}}
	~~[[קטגוריה:תנאים]]~~		[[קטגוריה:דור המעברבין התנאים לאמוראים]]
	~~[[קטגוריה:אמוראים]]~~
	[[קטגוריה:דור ~~המעבר לאמוראי ארץ ישראל~~]]

טישיו: /* קורותיו */

2012-10-12T18:55:57Z

קורותיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:55, 12 באוקטובר 2012
שורה 4:		שורה 4:

	==קורותיו==		==קורותיו==
	כנראה התגורר ב[[טבריה]], שכן [[תלמוד ירושלמי\|התלמוד הירושלמי]] מספר שרבי יוחנן לאחר עלותו לגדולה היה דורש לפעמים בבית מדרשו של רבי בנאה, רבו.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, שבת יב ג, תלמוד ירושלמי, הוריות ג ד. בברכות נה ב}} מספר רבי בנאה על שהותו [[ירושלים בירושלים]], אבל ב[[דקדוקי סופרים]] שם נוסח אחר.}}		כנראה התגורר ב[[טבריה]], שכן [[תלמוד ירושלמי\|התלמוד הירושלמי]] מספר שרבי יוחנן לאחר עלותו לגדולה היה דורש לפעמים בבית מדרשו של רבי בנאה, רבו.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, שבת יב ג, תלמוד ירושלמי, הוריות ג ד. בברכות נה ב מספר רבי בנאה על שהותו [[ירושלים בירושלים]], אבל ב[[דקדוקי סופרים]] שם נוסח אחר.}}

	לא ידוע דבר על משפחתו. בעל [[אהרן היימן\|תולדות תנאים ואמוראים]] משער שנולד בחוץ לארץ, על פי דבריו אודות שפת מקומו.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, שבת י ו}}: "באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא", בהשוואה לברכות סא א}}: "בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא". אך ראו במקבילה בבראשית רבה פרשה יח, א, שם הובאו דברי רבי בנאה בלשון: "אית אתרין" (יש מקומות), ולא "באתרין" (במקומנו).}}		לא ידוע דבר על משפחתו. בעל [[אהרן היימן\|תולדות תנאים ואמוראים]] משער שנולד בחוץ לארץ, על פי דבריו אודות שפת מקומו.{{הערה\|תלמוד ירושלמי, שבת י ו}}: "באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא", בהשוואה לברכות סא א}}: "בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא". אך ראו במקבילה בבראשית רבה פרשה יח, א, שם הובאו דברי רבי בנאה בלשון: "אית אתרין" (יש מקומות), ולא "באתרין" (במקומנו).

	==מעשיו והנהגותיו==		==מעשיו והנהגותיו==

טישיו ב־18:55, 12 באוקטובר 2012

2012-10-12T18:55:34Z

טישיו: מויקיפדיה

2012-10-12T18:54:20Z

מויקיפדיה

דף חדש

'''רבי בנאה''' (במקורות [[ארץ ישראל ארץ ישראליים]]: '''רבי בניה''', או בנייה) היה בדור המעבר בין ה[[תנאים]] ל[[אמוראים]] (סוף המאה ה-2 ותחילת המאה ה-3). רוב מאמריו בתלמוד מובאים בסגנון המקובל לגבי אמוראים,<ref>בבא בתרא נז ב}}: "בעא מיניה רבי יוחנן מרבי בנאה".</ref> אולם מצאנו שהוזכר בתוך [[ברייתא]] בתלמוד{{מקור|תענית ז א}} וכן מספר פעמים [[מדרשי הלכה במדרש]] "ספרי", המאגד את תורת התנאים ופירושיהם לספר דברים.

מרבית מאמרי רבי בנאה הם בענייני [[אגדה]], ומיעוטם ב[[הלכה]]. האמורא [[רבי יוחנן]] מרבה למסור בשמו, ורוב מאמרי רבי בנאה בתלמוד מובאים על ידו.

==קורותיו==
כנראה התגורר ב[[טבריה]], שכן [[תלמוד ירושלמי|התלמוד הירושלמי]] מספר שרבי יוחנן לאחר עלותו לגדולה היה דורש לפעמים בבית מדרשו של רבי בנאה, רבו.{{הערה|תלמוד ירושלמי, שבת יב ג}},תלמוד ירושלמי, הוריות ג ד}}. בברכות נה ב}} מספר רבי בנאה על שהותו [[ירושלים בירושלים]], אבל ב[[דקדוקי סופרים]] שם נוסח אחר.}}

לא ידוע דבר על משפחתו. בעל [[אהרן היימן|תולדות תנאים ואמוראים]] משער שנולד בחוץ לארץ, על פי דבריו אודות שפת מקומו.{{הערה|תלמוד ירושלמי, שבת י ו}}: "באתרין צווחין לקלעיתא בנייתא", בהשוואה לברכות סא א}}: "בכרכי הים קורין לקליעתא בנייתא". אך ראו במקבילה בבראשית רבה פרשה יח, א, שם הובאו דברי רבי בנאה בלשון: "אית אתרין" (יש מקומות), ולא "באתרין" (במקומנו).}}

==מעשיו והנהגותיו==
התלמוד<ref>בבא בתרא נח א}}</ref> מספר שרבי בנאה נהג לסמן מערות קבורה, על מנת שידעו להימנע מטומאה. יש משערים שנקרא "רבי בנאה" על שם מנהגו לסמן ולציין את הקברות (כלשון הכתוב:<ref>יחזקאל לט טו</ref>"וְרָאָה עֶצֶם אָדָם וּבָנָה אֶצְלוֹ צִיּוּן עַד קָבְרוּ אֹתוֹ הַמְקַבְּרִים".).{{הערה|"עיון יעקב", על [[עין יעקב]] בבא בתרא שם}}

בהקשר זה מסופר בתלמוד סיפור מפליא אודות ביקורו של רבי בנאה ב[[מערת המכפלה]], והאופן שבו ראה את [[אברהם אבינו אברהם]] [[שרה אימנו|ושרה]] [[אדם הראשון|ואדם הראשון]]. הסיפור זכה לפירושים רבים, על דרך הפשט והדרש.{{הערה|ראו [[תוספות]] במסכת שבת קנג, א ד"ה ונשמתו; [[שו"ת]] [[רי"ף|הרי"ף]] סימן שיג, שהדבר היה בחלום; שו"ת [[רשב"א|הרשב"א]] חלק א סימן תיח; [[כפתור ופרח]] פרק יא (מהדורת לונץ עמ' רצט-ש); [[מאיר שמחה הכהן מדוינסק|משך חכמה]] בראשית כא, יב.}}

רבי בנאה היה מכריע לעתים בדין על פי אומדן בלא ראיות קבילות. כך, למשל, מסופר על אדם שנודע לו שתשעה מתוך עשרת בניו הם [[ממזר|ממזרים]] ואינם שלו, והותיר [[צוואה]] ובה כתב "כל נכסי - לבן אחד". לא ידעו למי מהם כוונתו, ורבי בנאה הורה להם שילכו לחבוט בקבר אביהם, עד שיעמוד ויגלה למי התכוון. הלכו כל הבנים לבית הקברות פרט לאחד, שסירב לחבוט על קבר אביו, ורבי בנאה הורה שזהו הבן החוקי. שאר הבנים התלוננו בפני השלטון הביזנטי על פסק זה, ורבי בנאה נאסר, עד שאשתו שחררה אותו בחכמתה.<ref>וראו הרב צבי יהודה בן יעקב, '''פסיקת דין על פי אומדנא''', בתוך "שנה בשנה", בטאון היכל שלמה, ירושלים תשנ"ח.</ref>

עוד מסופר, שעל פי חוקי השלטון היה מקובל שכל דיין שהייתה כנגדו תביעה משפטית - נפסל מלדון עוד, ורבי בנאה שיכנע אותם שהדבר אינו צודק, אלא רק אם הדיין הפסיד במשפט, והתברר שהחזיק בידו רכוש שאינו שלו - ראוי שייפסל.

רבי בנאה הקפיד על הופעה מכובדת וסדר ונקיון, ואף דרש זאת מתלמידי חכמים. כך הורה בתשובה לשאלותיו של [[רבי יוחנן]]:<ref>בבא בתרא|נח א}}</ref>
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=חלוק של תלמיד חכם כיצד? כל שאין בשרו נראה מתחתיו. טלית של תלמיד חכם כיצד? כל שאין חלוקו נראה מתחתיו טפח. שולחן של תלמיד חכם כיצד? שני שלישי גדיל (=מכוסה במפה) ושליש גלאי (מגולה), ועליו קערות וירק, וטבעתו מבחוץ. ושל עם הארץ - דומה למדורה, וקדרות מקיפות אותה. מטה של תלמידי חכמים כיצד? כל שאין תחתיה אלא סנדלין בימות החמה ומנעלין בימות הגשמים, ושל עם הארץ - דומה לאוצר בלוס.}}

אכן, רבי יוחנן תלמידו נהג בעצמו יחס מכובד לביגוד.<ref>שבת קיג א}}</ref>

==ממאמריו בהלכה==
השותפים בחצר רשאים למנוע זה מזה שימוש בחצר לצרכים שונים, אבל אינם יכולים למנוע מן השכנות השותפות בחצר [[כביסה|לכבס]] בה, כי אין זה כבודן של בנות ישראל לכבס ברשות הרבים.<ref>בבא בתרא|נז ב}} תלמוד ירושלמי, נדרים ה א}}</ref>

==ממאמריו באגדה==
*[[תורה]] - מגילה מגילה ניתנה.<ref>גיטין ס א}}</ref>
*[[ארבע כוסות]] - כנגד ארבע גאולות.<ref>תלמוד ירושלמי, פסחים י א}}</ref>
*לעולם ישקיע אדם עצמו [[משנה במשניות]].{{הערה|ויקרא רבה פרשה כא, ה}}
*כל העוסק בתורה לשמה – תורתו נעשית לו סם חיים... וכל העוסק בתורה שלא לשמה – נעשית לו סם המות.<ref>תענית ז א}}</ref>
ב[[אוצר המדרשים]] מופיע מדרש בשם "דרשת רבי בנאה".

==קישורים חיצוניים==
* {{תנאים ואמוראים א|311|רבי בנאה-בנייה|עמודים=281-2810}}
* {{אנצ דעת|2778}}
* {{אנצ יהודית|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?letter=B&artid=212}} {{כ}}
* [http://www.zadikim.co.il/scripts/Sit.dll?language=Heb&kind=SiteInfo&id=69&in=1 קבר רבי בנאה], במדריך קברי צדיקים

{{הערות שוליים}}

{{אמוראים}}

{{מיון רגיל:בנאה}}
[[קטגוריה:תנאים]]
[[קטגוריה:אמוראים]]
[[קטגוריה:דור המעבר לאמוראי ארץ ישראל]]