רבי אשתורי הפרחי - היסטוריית גרסאות

למאי נ"מ?: /* על הספר כפתור ופרח */ טכני

2013-02-18T02:46:18Z

על הספר כפתור ופרח: טכני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:46, 18 בפברואר 2013
שורה 35:		שורה 35:

	'''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה\|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה\|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]].		'''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה\|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה\|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]].

	~~המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי [[אברהם משה לונץ]] בירושלים פעמיים:~~
	~~# ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים~~
	# ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת [[כל ישראל חברים]] מ[[פאריז]] ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

	לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתור '''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''<ref> לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ק הלכו רק כדרך הסלולה ד ר ך ה ש י י ר ו ת ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקים היותר נודע בקורותינו ודבריימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים א ח ד י ס .</ref> . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

	הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של [[ארץ-ישראל]], חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.		הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של [[ארץ-ישראל]], חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.
שורה 49:		שורה 43:

	רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר ב[[ונציה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".		רק בשנת ש"ן או ש"ט (בשער הספר אין שנה) נדפס הספר ב[[ונציה]] על-יד מאיר בן יעקב "איש פרענץ".

			המהדורה הנוכחית של הספר הודפסה על-ידי [[אברהם משה לונץ]] בירושלים פעמיים:
			# ספר א' - פרקים א' עד נ"א בשנת 1897 - - 418 עמודים
			# ספר ב' - פרקים ט"ז עד נ"ט, בתוספת מבואות, מפתחות והשלמות בשנת 1899 - 487 עמודים. ספר בב הודפס בתמיכת חברת [[כל ישראל חברים]] מ[[פאריז]] ומכון-צונץ (צונץ שטיפטונג) בברלין.

			לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתואר '''הראשון בחוקרי ארץ הקודש'''<ref>לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[רבי בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחיה מרגנשבורג, הרב ר' שמואל ב״ר שמשין והרב ר' יעקב שליח ישיבת פריז. אולם, לונץ מוסיף, כי "את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות בשם 'חוקרי ארץ הקודש', כי המה בבואם לארץ הקודש הלכו רק בדרך הסלולה, דרך השיירות, ולא נטו אף שעל אחד הצִדה למען דעת את תכונת המקום היותר נודע בקורותינו ודברי ימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים אחדים".</ref>. הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פרסומיו: "ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי עניין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

	==ספריו הנוספים==		==ספריו הנוספים==

למאי נ"מ?: /* על הספר כפתור ופרח */

2013-02-18T02:42:34Z

על הספר כפתור ופרח

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:42, 18 בפברואר 2013
שורה 32:		שורה 32:
	==על הספר כפתור ופרח==		==על הספר כפתור ופרח==

	{{ערך מורחב\|כפתור ופרח}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[כפתור ופרח]]}}

	'''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה\|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה\|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]].		'''כפתור ופרח''' הוא חיבורו [[הלכה\|הלכתי]] של רבי אישתורי הפרחי שחובר במאה ה-14 על ה[[מצוות התלויות בארץ]]. אגב הדיון ההלכתי, הוא מביא תיאור [[גאוגרפיה\|גאוגרפי]] של הארץ בזמנו, על תושביה, על גבולותיה - בהקשר לתחומים עליהם חלות המצוות. למימוש מחקרו הוא למד את השפה ה[[ערבית]] ושוטט בארץ ישראל. הוא חיפש שרידים למקומות ול[[צמחים]] המוזכרים ב[[מקרא]]. על פי חקירותיו בארץ הוא מצא 180מקומות ששמותיהם מוזכרים במקרא וב[[תלמוד]].
שורה 42:		שורה 42:
	לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתור '''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''<ref> לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ק הלכו רק כדרך הסלולה ד ר ך ה ש י י ר ו ת ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקים היותר נודע בקורותינו ודבריימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים א ח ד י ס .</ref> . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".		לונץ מגדיר את אשתורי הפרחי בתור '''(ב)ראשון בחוקרי ארה"ק'''<ref> לפי המבוא של לונץ קדמו לו: [[בנימין מטודלה]] - אשר "עשה שם כולם בספר מסעותיו, רי פתחי׳ מרגנשבורג, הרב ר2 שמואל ב״ר שמשין והרב ר׳ יעקב שליח ישיבת פריז. אולם את ארבעה מטיבי לכת האלו לא נוכל לכנות כשם ״חוקרי ארה" ק " כי המה בבואם לאדה״ק הלכו רק כדרך הסלולה ד ר ך ה ש י י ר ו ת ולא נטו אף שעל אחר הצדה למען דעת את תכונת המקים היותר נודע בקורותינו ודבריימינו, ולכן נשמע מכלם כמעט שפה אחת ודברים א ח ד י ס .</ref> . הוא מקדיש את שני הספרים לכבוד הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. בספר א' הוא מביא רשימה מלאה של המנויים על פירסומיו :"ירושלים" ו[[לוח ארץ ישראל]] - לא מן הנמנע שאלו סיוע לו במימון הספר . פרק 11 של הספר כולל נושאים בעלי ענין מיוחד בימינו והודפס על-ידי "המכון ללימודי מצוות הארץ".

	הספר כפתור ופרח ~~הינו~~ ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של ארץ-ישראל, חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.		הספר כפתור ופרח הִנו ספר הלכה מובהק העוסק במצוות התלויות בארץ. לשם ברור סוגיה זו, הוא מברר את גבולותיה ההיסטוריים של [[ארץ-ישראל]], חלוקתה לשבטים, הטופוגרפיה של ירושלים, צמחיית הארץ וגידוליה החקלאים, משקולות מידות ומטבעות בעבר ובהווה. לפי-כך ספר זה אוצר בתוכו חומר רב על הנעשה בארץ-ישראל באותה תקופה.

	בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר' מתתיהו מבית שאן בדק את תוכן ספרו. העותק האחרון של [[כתב יד\|כתב היד]] של ספרו אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי.		בשנת ה"א פ"ב (1322) השלים את כתיבת ספרו "כפתור ופרח". הוא הציגן בפני ר' ברוך בירושלים "למען יוכח אם צדקו כל דבריו". גם הר' מתתיהו מבית שאן בדק את תוכן ספרו. העותק האחרון של [[כתב יד\|כתב היד]] של ספרו אבד. הוא ליקט מחדש את הפרקים שכתב וזאת הסיבה שלעיתים אין למצוא בהם סדר עיקבי.

212.76.97.185: /* תולדות חייו */

2013-02-13T16:51:53Z

תולדות חייו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:51, 13 בפברואר 2013
שורה 18:		שורה 18:
	בברצלונה שבספרד חבר ספר על אגדות [[חז"ל]] ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הדעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה.		בברצלונה שבספרד חבר ספר על אגדות [[חז"ל]] ובאר אותם בהתאם ל"מחקר והמדע המתקבליפ על הדעת". לעיתים הוא קבל אותם כפשוטם ולעיתים הסביר כי נכתבו רק בדרך המליצה או ההפלגה.

	בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. הוא פגש ב[[קהיר]] את רבי [[שמואל הנגיד]] ואת ה[[רמב"ם]]. הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה ל[[ירושלים]]. הוא החל במחקריו ועסק בסוגיות הקשורות ל[[הר הבית]] על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו בעיר גרמה לו לעזוב את העיר ולעבור לבית שאן.		בשנת ה"א ע"ג (1313) הפליג לבדו ל[[אלכסנדריה]] שב[[מצרים]]. <s>הוא פגש ב[[קהיר]] את רבי [[שמואל הנגיד]] ואת ה[[רמב"ם]].</s> הוצע לו להישאר אך כעבור "ימים אחדים" עלה ל[[ירושלים]]. הוא החל במחקריו ועסק בסוגיות הקשורות ל[[הר הבית]] על מנת לקבוע את התחום בו מותר ליהודים לבוא. הריב בין תומכי הרמ"ם ושולליו בעיר גרמה לו לעזוב את העיר ולעבור לבית שאן.

	==בבית שאן==		==בבית שאן==

יוסף שמח: /* סופו */ עדכון תבנית לתאריך עברי

2012-10-28T07:55:28Z

סופו: עדכון תבנית לתאריך עברי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:55, 28 באוקטובר 2012
שורה 66:		שורה 66:
	לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום ספרו. בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, אשר תאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב גם כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו לגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".		לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום ספרו. בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, אשר תאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב גם כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו לגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".

	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=~~1250~~\|מספר שנים=75}} <!-- פרטים משוערים -->		{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=5010\|מספר שנים=75}} <!-- פרטים משוערים -->

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

אריאל ביגל נ"י ב־17:56, 21 בינואר 2012

2012-01-21T17:56:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:56, 21 בינואר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~רבי~~ '''אֶשְׁתוֹרִי הפרחי''' - איש-תורי (= תורה) בן רבי משה הפרחי - (נולד : 1280 (משוער) - נפטר: המועד והמקום לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מוצא משפחתו הוא מפלוראנצה (Florenzia) <ref> פרושה פרח ומכאן שמו</ref> ‏‏ב[[ספרד]] . הוא חי ב[[פרובאנס]] שב[[צרפת]]. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה דרך [[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] . בשנת 1313 הוא הגיע ל[[ירושלים]]. בתום שנה עבר לגור ב[[בית שאן]]. ספרו החשוב הוא "[[כפתור ופרח]]", המהווה ספר הלכה ואגב כך עוסק ב[[גאוגרפיה]] של [[ארץ ישראל]]. ייחודו בתחום '''תולדות ארץ חשראל''' הוא בזיהוי מקומות בארץ לפי אזכורים במקורות יהודיים.		‏[[תמונה:Kaftor va'ferach.jpg\|ימין\|200Px\|ממוזער\| שער הספר 'כפתור ופרח' דפוס ונציה]]
			'''רבי אֶשְׁתוֹרִי הפרחי''' - איש-תורי (= תורה) בן רבי משה הפרחי - (נולד : 1280 (משוער) - נפטר: המועד והמקום לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מוצא משפחתו הוא מפלוראנצה (Florenzia) <ref> פרושה פרח ומכאן שמו</ref> ‏‏ב[[ספרד]] . הוא חי ב[[פרובאנס]] שב[[צרפת]]. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה דרך [[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] . בשנת 1313 הוא הגיע ל[[ירושלים]]. בתום שנה עבר לגור ב[[בית שאן]]. ספרו החשוב הוא "[[כפתור ופרח]]", המהווה ספר הלכה ואגב כך עוסק ב[[גאוגרפיה]] של [[ארץ ישראל]]. ייחודו בתחום '''תולדות ארץ חשראל''' הוא בזיהוי מקומות בארץ לפי אזכורים במקורות יהודיים.

	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==

אריאל ביגל נ"י: /* הערות שוליים */

2011-11-10T12:45:36Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:45, 10 בנובמבר 2011
שורה 84:		שורה 84:
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:פוסקים]]		[[קטגוריה:פוסקים]]
	[[קטגוריה:~~רבני~~ ארץ ~~ישראלי~~]]		[[קטגוריה:חכמי ארץ ישראל]]
			[[קטגוריה:חכמי פרובנס]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:52, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T21:52:34Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:52, 16 באוגוסט 2011
שורה 1:		שורה 1:
	~~[[תמונה:Caftor_va-pherach.jpg\|left\|thumb\|250px\|ספרו "כפתור ופרח"]]~~
	רבי '''אֶשְׁתוֹרִי הפרחי''' - איש-תורי (= תורה) בן רבי משה הפרחי - (נולד : 1280 (משוער) - נפטר: המועד והמקום לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מוצא משפחתו הוא מפלוראנצה (Florenzia) <ref> פרושה פרח ומכאן שמו</ref> ‏‏ב[[ספרד]] . הוא חי ב[[פרובאנס]] שב[[צרפת]]. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה דרך [[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] . בשנת 1313 הוא הגיע ל[[ירושלים]]. בתום שנה עבר לגור ב[[בית שאן]]. ספרו החשוב הוא "[[כפתור ופרח]]", המהווה ספר הלכה ואגב כך עוסק ב[[גאוגרפיה]] של [[ארץ ישראל]]. ייחודו בתחום '''תולדות ארץ חשראל''' הוא בזיהוי מקומות בארץ לפי אזכורים במקורות יהודיים.		רבי '''אֶשְׁתוֹרִי הפרחי''' - איש-תורי (= תורה) בן רבי משה הפרחי - (נולד : 1280 (משוער) - נפטר: המועד והמקום לא ידוע) היה חוקר ארץ ישראל והלכותיה. מוצא משפחתו הוא מפלוראנצה (Florenzia) <ref> פרושה פרח ומכאן שמו</ref> ‏‏ב[[ספרד]] . הוא חי ב[[פרובאנס]] שב[[צרפת]]. לאחר גירוש יהודי צרפת הוא חזר לספרד ועלה דרך [[מצרים]] ל[[ארץ ישראל]] . בשנת 1313 הוא הגיע ל[[ירושלים]]. בתום שנה עבר לגור ב[[בית שאן]]. ספרו החשוב הוא "[[כפתור ופרח]]", המהווה ספר הלכה ואגב כך עוסק ב[[גאוגרפיה]] של [[ארץ ישראל]]. ייחודו בתחום '''תולדות ארץ חשראל''' הוא בזיהוי מקומות בארץ לפי אזכורים במקורות יהודיים.

שורה 83:		שורה 82:

	{{מיון רגיל:אשתורי הפרחי}}		{{מיון רגיל:אשתורי הפרחי}}
	~~[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]~~
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:פוסקים]]		[[קטגוריה:פוסקים]]
	[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]		[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]

אריאל ביגל נ"י ב־08:53, 30 ביוני 2011

2011-06-30T08:53:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:53, 30 ביוני 2011
שורה 65:		שורה 65:

	לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום ספרו. בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, אשר תאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב גם כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו לגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".		לונץ מצר שלא ידוע לנו דבר על נסיבות פטירתו, מועדה, מקום קבורתו וצאצאיו. כנראה נפטר אחרי פירסום ספרו. בשנת ה"א צ"ז (1335) ביקר בארץ ר' יצחק חילו, אשר תאר את המקומות המוזכרים בספרו של ר' אישתורי הפרחי, אך הוא לא מזכיר את שמו ואת שם העיר בית שאן. הוא כתב גם כי שנת הקץ תהיה ה"א קל"ח (1378) ולונץ קובע כי "נפש רבינן שבה למקור מחוצבה לפני שנה זו". הוא מעלה את ההשערה כי הוא המשיך בסיורים הארץ ואולי הוא נרצח ורוצחיו "קרעונו לגזרין לבלי יודע עוונם ויבולע להם".

			{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=1250\|מספר שנים=75}} <!-- פרטים משוערים -->

	==לקריאה נוספת==		==לקריאה נוספת==

אריאל ביגל נ"י ב־19:42, 21 באפריל 2011

2011-04-21T19:42:11Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:42, 21 באפריל 2011
שורה 83:		שורה 83:
	[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]		[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
			[[קטגוריה:פוסקים]]
	[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]		[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]

אריאל ביגל נ"י ב־22:40, 9 בינואר 2011

2011-01-09T22:40:09Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:40, 9 בינואר 2011
שורה 80:		שורה 80:
	<references />		<references />

			{{מיון רגיל:אשתורי הפרחי}}
			[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
			[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]		[[קטגוריה:רבני ארץ ישראלי]]