רבי אפרים תלמיד הרי"ף - היסטוריית גרסאות

מעלת התורה: /* מקומו */

2020-11-27T08:03:26Z

מקומו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:03, 27 בנובמבר 2020
שורה 7:		שורה 7:

	==מקומו==		==מקומו==
	במקורות אחדים מכונה '''רבי אפרים קלעי'''<ref>{{מקור\|שבלי הלקט א ריח}}; {{מקור\|תניא רבתי מח א}}</ref> או '''רבי אפרים מקלע''', דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף<ref>אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").</ref>. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף<ref>ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.</ref>, יש אומרים שברח לפרובנס, שכן ~~מובכר~~ הרבה בקרב חכמי פרובנס<ref>"דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד</ref>, ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד<ref>כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.</ref>, שם ניהל ישיבה.		במקורות אחדים מכונה '''רבי אפרים קלעי'''<ref>{{מקור\|שבלי הלקט א ריח}}; {{מקור\|תניא רבתי מח א}}</ref> או '''רבי אפרים מקלע''', דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף<ref>אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").</ref>. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף<ref>ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.</ref>, יש אומרים שברח לפרובנס, שכן הוא מוזכר הרבה בקרב חכמי פרובנס<ref>"דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד</ref>, ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד<ref>כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.</ref>, שם ניהל ישיבה.


	==תלמידיו==		==תלמידיו==

מעלת התורה: /* זהותו */

2020-11-27T08:02:43Z

זהותו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:02, 27 בנובמבר 2020
שורה 4:		שורה 4:
	הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.		הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.

	בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.		בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את רבי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.

	==מקומו==		==מקומו==

2001:470:6B12:E0:0:0:0:59: שגיאת כתיב

2015-09-03T20:31:43Z

שגיאת כתיב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:31, 3 בספטמבר 2015
שורה 2:		שורה 2:

	==זהותו==		==זהותו==
	הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם ~~שלו~~ מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.		הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלא מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.

	בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.		בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.

	==מקומו==		==מקומו==

אריאל ביגל נ"י ב־09:41, 9 במרץ 2015

2015-03-09T09:41:28Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:41, 9 במרץ 2015
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי אפרים מקלעת חמאד''' (נקרא גם '''רבי אפרים תלמיד הרי"ף'''; '''רבי אפרים קלעי'''<ref>לעיתים גם '''מקלע''' או בשיבוש אשכנזי '''מקולונא''', '''מקולוניא''' או מ'''קולניא'''</ref> או '''רבי אפרים הספרדי'''<ref>{{מקור\|תלמידי רבנו יונה ברכות לה ב}}; {{מקור\|תלמידי רבנו יונה ברכות לו א$שם לו א}}; {{מקור\|מגן ~~אבולת~~ למאירי ~~סוף ענין~~ א}} ועוד. אולי נקרא כך על מנת להבדילו מרבי אפרים האשכנזי, כדלקמן. יש שהסיקו מכך כי בהמשך עבר לספרד, אולם כנראה אין זה נכון, אלא שחכמי צפון אפרקיה נקרא בפי יהודי אירופה בשם "ספרדים" (וראה במבוא הרב ישראל שציפנסקי לספר ""רבינו אפרים- פירושים, פסקים ותשובות" עמ' 50.</ref>) היה מגדולי חכמי אלג'יר בתקופת ה[[ראשונים]], תלמידו של ה[[רי"ף]]. עסק בהלכה, בדקדוק ובבירור נוסחאות.		'''רבי אפרים מקלעת חמאד''' (נקרא גם '''רבי אפרים תלמיד הרי"ף'''; '''רבי אפרים קלעי'''<ref>לעיתים גם '''מקלע''' או בשיבוש אשכנזי '''מקולונא''', '''מקולוניא''' או מ'''קולניא'''</ref> או '''רבי אפרים הספרדי'''<ref>{{מקור\|תלמידי רבנו יונה ברכות לה ב}}; {{מקור\|תלמידי רבנו יונה ברכות לו א$שם לו א}}; {{מקור\|מגן אבות למאירי א}} ועוד. אולי נקרא כך על מנת להבדילו מרבי אפרים האשכנזי, כדלקמן. יש שהסיקו מכך כי בהמשך עבר לספרד, אולם כנראה אין זה נכון, אלא שחכמי צפון אפרקיה נקרא בפי יהודי אירופה בשם "ספרדים" (וראה במבוא הרב ישראל שציפנסקי לספר ""רבינו אפרים- פירושים, פסקים ותשובות" עמ' 50.</ref>) היה מגדולי חכמי אלג'יר בתקופת ה[[ראשונים]], תלמידו של ה[[רי"ף]]. עסק בהלכה, בדקדוק ובבירור נוסחאות.

	==זהותו==		==זהותו==
	הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|~~פיתחת~~ מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלו מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.		הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור\|פתיחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלו מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם\|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור\|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.

	בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.		בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור\|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.

	==מקומו==		==מקומו==
	במקורות אחדים מכונה '''רבי אפרים קלעי'''<ref>{{מקור\|שבלי הלקט א ריח}}; {{תניא רבתי מח א}}</ref> או '''רבי אפרים מקלע''', דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף<ref>אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").</ref>. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף<ref>ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.</ref>, יש אומרים שברח לפרובנס, שכן מובכר הרבה בקרב חכמי פרובנס<ref>"דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד</ref>, ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד<ref>כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.</ref>, שם ניהל ישיבה.		במקורות אחדים מכונה '''רבי אפרים קלעי'''<ref>{{מקור\|שבלי הלקט א ריח}}; {{מקור\|תניא רבתי מח א}}</ref> או '''רבי אפרים מקלע''', דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף<ref>אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").</ref>. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף<ref>ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.</ref>, יש אומרים שברח לפרובנס, שכן מובכר הרבה בקרב חכמי פרובנס<ref>"דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד</ref>, ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד<ref>כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.</ref>, שם ניהל ישיבה.

אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי אפרים מקלעת חמאד''' (נקרא גם '''רבי אפרים תלמיד הרי"ף'''; '''רבי אפרים קלעי'''לעיתים גם '..."

2015-03-09T09:39:51Z

יצירת דף עם התוכן "'''רבי אפרים מקלעת חמאד''' (נקרא גם '''רבי אפרים תלמיד הרי"ף'''; '''רבי אפרים קלעי'''<ref>לעיתים גם '..."

דף חדש

'''רבי אפרים מקלעת חמאד''' (נקרא גם '''רבי אפרים תלמיד הרי"ף'''; '''רבי אפרים קלעי'''<ref>לעיתים גם '''מקלע''' או בשיבוש אשכנזי '''מקולונא''', '''מקולוניא''' או מ'''קולניא'''</ref> או '''רבי אפרים הספרדי'''<ref>{{מקור|תלמידי רבנו יונה ברכות לה ב}}; {{מקור|תלמידי רבנו יונה ברכות לו א$שם לו א}}; {{מקור|מגן אבולת למאירי סוף ענין א}} ועוד. אולי נקרא כך על מנת להבדילו מרבי אפרים האשכנזי, כדלקמן. יש שהסיקו מכך כי בהמשך עבר לספרד, אולם כנראה אין זה נכון, אלא שחכמי צפון אפרקיה נקרא בפי יהודי אירופה בשם "ספרדים" (וראה במבוא הרב ישראל שציפנסקי לספר ""רבינו אפרים- פירושים, פסקים ותשובות" עמ' 50.</ref>) היה מגדולי חכמי אלג'יר בתקופת ה[[ראשונים]], תלמידו של ה[[רי"ף]]. עסק בהלכה, בדקדוק ובבירור נוסחאות.

==זהותו==
הראשונים מביאים רבות מדבריו של רבי אפרים בתור אחד מתלמידיו של הרי"ף<ref>למשל {{מקור|פיתחת מסכת אבות למאירי; ר"ן תחילת גיטין; ספר יוחסין}} ועוד</ref>. עם זאת, ישנם גם שלו מנו אותו עם תלמידי הרי"ף<ref>למשל ב[[ספר הקבלה]] ל[[רבי אברהם אבן דאוד]], ה[[רמב"ם]] בתשובותיו מהדורת פריימן עמ' 364 וב[[הקדמות הרמב"ם|הקדמה לפירוש המשנה]], {{מקור|תשב"ץ א עב}} ועוד.</ref>.

בעקבות בלבול בין השמות, היו שזיהו אותו עם רבי אפרים "הצרפתי", היינו [[רבי אפרים מרגנשבורג]]<ref>למשל {{מקור|ספר חרדים פ"ה מצוות לא תעשה התלויות בידיים עמ' קכז}}; "קורא הדורות" מהד' קסל ט, א; ר' צבי הירש אדלמן במבואו ל[[כפתור ופרח]] ועוד.</ref>, ויש שיזהו את [[רבי אפרים מצור]], תלמיד ה[[רמב"ם]], כתלמיד הרי"ף<ref>ר' חיים מיכל (אור החיים עמ' 241). וראה "מבוא לראב"יה" לאופטוביצר, עמ' 235 דחיית אפשרות זו.</ref>. אכן, הבלבול בינו לבין רבי אפרים מרגנשבורג נפוץ מאד, אולם ברור כי היו אלו שני חכמים שונים, שכן רבים מזכירים את בי אפרים תלמיד הרי"ף, בעוד שר' אפרים מרגנשבורג חי באשכנז ובתקופה מאוחרת יותר.

==מקומו==
במקורות אחדים מכונה '''רבי אפרים קלעי'''<ref>{{מקור|שבלי הלקט א ריח}}; {{תניא רבתי מח א}}</ref> או '''רבי אפרים מקלע''', דבר המעיד על מקום מגוריו- קלעת חמאד- עיירת מגוריו של הרי"ף<ref>אצל חכמי אשכנז, יש ושם העיר שובש ל"קולוניא", "קולניא" או "קולונא").</ref>. לאחר בריחת הרי"ף לספרד, יתכן שעבר לאליסונה, שם גם לימד לאחר פטירת הרי"ף<ref>ראה במבוא הרב שציפנסקי (פרק ב סי' ג) דעות שסברו כך.</ref>, יש אומרים שברח לפרובנס, שכן מובכר הרבה בקרב חכמי פרובנס<ref>"דור דור ודורשיו" פ"ה, ועוד</ref>, ויש אומרים שנשאר בקלעת חמאד<ref>כך מכריע הרב שצפינסקיף שם עמ' 53.</ref>, שם ניהל ישיבה.

==תלמידיו==
* המדקדק [[רבי שלמה אבן פרחון]], בעל "מחברת הערוך" העיד על עצמו כתלמידו, ואולי אף תלמידו המובהק. הוא מספר כי התייעץ עמו בעניינים דקדוקיים בספרו.
* יתכן שרבי יוסף אבן פלאח, אף הוא בן קלעת חמאד, היה תלמידו.

==חיבוריו==
רבי אפרים חיבר חיבורים רבים במקצועות רבים בתורה. ביניהם כנראה היו:
* פירוש על ה[[שמנה]] ובייחוד על [[פרקי אבות]]
* פירוש על ה[[תוספתא]]
* פירוש על התלמוד
* בירורי נוסחאות התלמוד
* פסקים ותשובות בכל תחומי ההלכה
* הגהות, השגות, תוספות והשלמות לחיבורו הגדול של הרי"ף.
* קונטרס על דיני הקניינים.

כל כתבים אלו לא שרדו בשלמותם, אולם ממה שהביאו חכמי הדורות ניתן לדלות רבים מחידושיו, פירושיו ופסקיו. בשנת תשל"ו הוציא הרב ישראל שציפנסקי את הספר '''רבינו אפרים: פירושים, פסקים ותשובות''', בו ליקט מכתבי יד ומספרי הראשונים את כל תורתו של רבינו אפרים בחלוקה לפירושים (על המשנה, התלמוד והרי"ף), פסקי הלכה ותשובות, בתוספת מבוא נרחב (בהוצאת [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]]).

{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:אפרים תלמיד הרי"ף}}
[[קטגוריה:ראשונים]]
[[קטגוריה:הרי"ף]]
[[קטגוריה:רבנים אלג'יראים]]