רבי אליעזר בן הורקנוס - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־10:14, 6 באוגוסט 2013

2013-08-06T10:14:42Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:14, 6 באוגוסט 2013
שורה 145:		שורה 145:
	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]
			[[קטגוריה:תלמידי רבן יוחנן בן זכאי]]

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצונים */

2013-08-06T09:58:37Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:58, 6 באוגוסט 2013
שורה 130:		שורה 130:
	* העננים באים מהרקיע {{מקור\|צד העולם}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.		* העננים באים מהרקיע {{מקור\|צד העולם}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.

			==לקריאה נוספת==
			* הרב יואל שוורץ, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=47365&pgnum=1 '''רבן יוחנן בן זכאי ותלמידיו'''], סדרת גדולי ישראל, תש"ס
	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==
	* הרב משה פאלוך, [http://www.ypt.co.il/show.asp?id=22975 "ראשו, רובו ושולחנו" - עיצוב וייצוג משמעות: מידות הסוכה ושטחה במחשבת חז"ל]		* הרב משה פאלוך, [http://www.ypt.co.il/show.asp?id=22975 "ראשו, רובו ושולחנו" - עיצוב וייצוג משמעות: מידות הסוכה ושטחה במחשבת חז"ל]

למאי נ"מ? ב־20:26, 11 באוקטובר 2012

2012-10-11T20:26:43Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:26, 11 באוקטובר 2012
שורה 3:		שורה 3:

	רבי אליעזר היה הראשון והחשוב ביותר מבין תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]], שדימה אותו ל"בור סוד שאינו מאבד טיפה" והעיד עליו כי אם יהיו כל חכמי ישראל על כף המאזניים, ורבי אליעזר בכף השניה, מכריע את כולם {{מקור\|משנה אבות ב ח\|כן}}.		רבי אליעזר היה הראשון והחשוב ביותר מבין תלמידי [[רבן יוחנן בן זכאי]], שדימה אותו ל"בור סוד שאינו מאבד טיפה" והעיד עליו כי אם יהיו כל חכמי ישראל על כף המאזניים, ורבי אליעזר בכף השניה, מכריע את כולם {{מקור\|משנה אבות ב ח\|כן}}.

			== מתולדותיו ==

	המקורות חלוקים לגבי ראשית דרכו של רבי אליעזר. ישנם מקורות לפיהם כבר מגיל צעיר היה רבי אליעזר תלמיד מוכשר וחכם, ומסופר כי פעם אחת, ביום סגרירי, לא באו חכמי ישראל לבית המדרש. באו התינוקות לבית המדרש והחליטו לעסוק בתורה כדי שבית המדרש לא יבוטל. ישבו ודרשו את האותיות וסיימו אותן, ועמדו חכמים גדולים בישראל, וביניהם היו רבי אליעזר ו[[רבי יהושע]] ({{מקור\|בראשית רבה א יא}}; {{מקור\|ירושלמי מגילה א ט}}). אמנם, רוב המקורות מוסרים כי בתחילתו היה רבי אליעזר [[עם הארץ]] בגיל מבוגר, והיה עובד עם אחיו בשדות אביו. רק כשבגיע לגיל 22 או 28, חשקה נפשו בתורה, אולם אביו לא הרשהו לעזוב את העבודה וללכת ללמוד. רבי אליעזר נאלץ לברוח מבית אביו, ובא ללמוד בבית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי בירושלים (לפי מקור אחד היה זה בעצת [[אליהו הנביא]]), עד שהפך לחכם גדול. אחיו, שכעסו עליו בשל בריחתו, בקשו מאביהם כי יעלה לירושלים ו[[נידוי\|ינדה]] את רבי אליעזר. אביו עלה לירושלים, וכשראה את בנו בביתו של רבן יוחנן בן זכאי, ודורש בתורה במחיצת גדולי החכמים, החליט להוריש את כל הונו לרבי אליעזר בלבד, אולם רבי אליעזר סרב לקבל חלק גדול יותר מאחיו ({{מקור\|בראשית רבה מב}}; {{מקור\|תנחומא )בובר( לך לך י$תנחומא (בובר) לך לך י}}; {{מקור\|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ו$אבות דרבי נתן ו}}; {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר א$פרקי דרבי אליעזר א}}-{{מקור\|פרקי דרבי אליעזר ב$ב}}).		המקורות חלוקים לגבי ראשית דרכו של רבי אליעזר. ישנם מקורות לפיהם כבר מגיל צעיר היה רבי אליעזר תלמיד מוכשר וחכם, ומסופר כי פעם אחת, ביום סגרירי, לא באו חכמי ישראל לבית המדרש. באו התינוקות לבית המדרש והחליטו לעסוק בתורה כדי שבית המדרש לא יבוטל. ישבו ודרשו את האותיות וסיימו אותן, ועמדו חכמים גדולים בישראל, וביניהם היו רבי אליעזר ו[[רבי יהושע]] ({{מקור\|בראשית רבה א יא}}; {{מקור\|ירושלמי מגילה א ט}}). אמנם, רוב המקורות מוסרים כי בתחילתו היה רבי אליעזר [[עם הארץ]] בגיל מבוגר, והיה עובד עם אחיו בשדות אביו. רק כשבגיע לגיל 22 או 28, חשקה נפשו בתורה, אולם אביו לא הרשהו לעזוב את העבודה וללכת ללמוד. רבי אליעזר נאלץ לברוח מבית אביו, ובא ללמוד בבית מדרשו של רבן יוחנן בן זכאי בירושלים (לפי מקור אחד היה זה בעצת [[אליהו הנביא]]), עד שהפך לחכם גדול. אחיו, שכעסו עליו בשל בריחתו, בקשו מאביהם כי יעלה לירושלים ו[[נידוי\|ינדה]] את רבי אליעזר. אביו עלה לירושלים, וכשראה את בנו בביתו של רבן יוחנן בן זכאי, ודורש בתורה במחיצת גדולי החכמים, החליט להוריש את כל הונו לרבי אליעזר בלבד, אולם רבי אליעזר סרב לקבל חלק גדול יותר מאחיו ({{מקור\|בראשית רבה מב}}; {{מקור\|תנחומא )בובר( לך לך י$תנחומא (בובר) לך לך י}}; {{מקור\|מסכתות קטנות אבות דרבי נתן נוסחא א ו$אבות דרבי נתן ו}}; {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר א$פרקי דרבי אליעזר א}}-{{מקור\|פרקי דרבי אליעזר ב$ב}}).

למאי נ"מ?: /* שיטתו כבית שמאי (בניגוד לרבי יהושע) */

2012-10-11T20:26:00Z

שיטתו כבית שמאי (בניגוד לרבי יהושע)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:26, 11 באוקטובר 2012
שורה 29:		שורה 29:

	==== שיטתו כבית שמאי (בניגוד ל[[רבי יהושע]]) ====		==== שיטתו כבית שמאי (בניגוד ל[[רבי יהושע]]) ====
	יש מה[[אחרונים]] שטענו שכלל זה {{מקור\|"רבי אליעזר שמותי הוא" - דהיינו מבית שמאי\|כן}} מהוה מפתח להבנת שיטתו של רבי אליעזר במקומות רבים. ניתן למצוא הקבלות רעיוניות בין שיטתם העקרונית של בית שמאי בפסקיהם לפסקיו ואמרותיו של רבי אליעזר. כגון<ref>כמובן, בערך זה לא נעסוק בביאור שיטת בית שמאי (ר' ערך: [[בית שמאי]]), אלא רק במקומות שנראה שרבי אליעזר הלך ברך זו.</ref>: שיטתם [[חומרא\|להחמיר]], לפסוק רק על פי ה[[סברא]] {{מקור\|גם כשהמציאות כעת נראית שונה\|כן}}, להעדיף את האיכות על הכמות ואת ה[[בכח]] על הבפועל. לעומתו, רבי יהושע, שהיה מתלמידי בית הלל, חלק עליו ברבים ממקומות אלו.		יש מה[[אחרונים]]{{דרוש מקור}} שטענו שכלל זה {{מקור\|"רבי אליעזר שמותי הוא" - דהיינו מבית שמאי\|כן}} מהוה מפתח להבנת שיטתו של רבי אליעזר במקומות רבים. ניתן למצוא הקבלות רעיוניות בין שיטתם העקרונית של בית שמאי בפסקיהם לפסקיו ואמרותיו של רבי אליעזר. כגון<ref>כמובן, בערך זה לא נעסוק בביאור שיטת בית שמאי (ר' ערך: [[בית שמאי]]), אלא רק במקומות שנראה שרבי אליעזר הלך ברך זו.</ref>: שיטתם [[חומרא\|להחמיר]], לפסוק רק על פי ה[[סברא]] {{מקור\|גם כשהמציאות כעת נראית שונה\|כן}}, להעדיף את האיכות על הכמות ואת ה[[בכח]] על הבפועל. לעומתו, רבי יהושע, שהיה מתלמידי בית הלל, חלק עליו ברבים ממקומות אלו.

	מצאנו כמה מקומות בהם רבי אליעזר '''פוסק על פי הסברא, הבכח והאיכות''' {{מקור\|ולא אחר המציאות הפשוטה בפועל ואחר הריבוי הכמותי\|כן}} ורבי יהושע נחלק עליו:		מצאנו כמה מקומות בהם רבי אליעזר '''פוסק על פי הסברא, הבכח והאיכות''' {{מקור\|ולא אחר המציאות הפשוטה בפועל ואחר הריבוי הכמותי\|כן}} ורבי יהושע נחלק עליו:

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-06T07:23:04Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצונים */

2012-08-02T01:03:19Z

קישורים חיצונים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־01:03, 2 באוגוסט 2012
שורה 132:		שורה 132:
	* הרב משה לייטר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21176&st=&pgnum=527 בשולי גילוני] ל{{מקור\|בבלי:סנהדרין לב ב$סנהדרין לב:}}		* הרב משה לייטר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21176&st=&pgnum=527 בשולי גילוני] ל{{מקור\|בבלי:סנהדרין לב ב$סנהדרין לב:}}
	* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16833 רבי אליעזר שמותי הוא], מתוך: פורטל הדף היומי		* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16833 רבי אליעזר שמותי הוא], מתוך: פורטל הדף היומי
			* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16834 אם רבי אליעזר הגדול חש לנידויו], מתוך: פורטל הדף היומי
	~~{{הערות שוליים}}~~		* [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16740 בעניין רבי אליעזר שמותי הוא] - גיליון 'עלים לתרופה', מתוך: פורטל הדף היומי



	{{תנאים}}		{{תנאים}}

			{{הערות שוליים}}

	[[קטגוריה:תנאים]]		[[קטגוריה:תנאים]]
	[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]		[[קטגוריה:יסודות וחקירות]]

למאי נ"מ? ב־00:58, 2 באוגוסט 2012

2012-08-02T00:58:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:58, 2 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{בעבודה}}~~
	{{מפנה\|רבי אליעזר}}		{{מפנה\|רבי אליעזר}}
	'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' הוא סתם '''רבי אליעזר''' היה מגדולי התנאים בדור השני ומתלמידי [[בית שמאי]].		'''רבי אליעזר בן הורקנוס''' הוא סתם '''רבי אליעזר''' היה מגדולי התנאים בדור השני ומתלמידי [[בית שמאי]].
שורה 10:		שורה 9:

	רבי אליעזר היה שקדן עצום. הוא מעיד על עצמו: "מעולם לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש... ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם" {{מקור\|בבי סוכה כח א\|כן}}.		רבי אליעזר היה שקדן עצום. הוא מעיד על עצמו: "מעולם לא קדמני אדם בבית המדרש, ולא ישנתי בבית המדרש... ולא הנחתי אדם בבית המדרש ויצאתי, ולא שחתי שיחת חולין, ולא אמרתי דבר שלא שמעתי מפי רבי מעולם" {{מקור\|בבי סוכה כח א\|כן}}.

	== שמותי ==		== שמותי ==
	בגמרא {{מקור\|בבלי:שבת קל ב$שבת קל:\|כן}} מסופר:		בגמרא {{מקור\|בבלי:שבת קל ב$שבת קל:\|כן}} מסופר:
שורה 25:		שורה 25:
	@ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור\|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור\|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור\|בבלי:עירובין יג ב$עירובין יג:\|כן}}.		@ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור\|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור\|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור\|בבלי:עירובין יג ב$עירובין יג:\|כן}}.

			* ב[[תבנית:הידעת?/י"ב חשוון ה'תשס"ט]] מובא: יש דעה שאין כוונת הגמרא שאין הלכה כמותו, אלא רק שאינו עדיף משאר התנאים.

	*ב[[תבנית:הידעת?/י"ב חשוון ה'תשס"ט]] מובא: יש דעה שאין כוונת הגמרא שאין הלכה כמותו, אלא רק שאינו עדיף משאר התנאים.


שורה 68:		שורה 66:

	==תורתו==		==תורתו==

	==== עקרונות עִקביים במשנתו ====		==== עקרונות עִקביים במשנתו ====
	מתרחק מהגויים {{מקור\|(}}[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm ד"ר אברהם ארזי, בספר שנה בשנה, תשמ"ו]{{מקור\|)}}:		מתרחק מהגויים {{מקור\|(}}[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm ד"ר אברהם ארזי, בספר שנה בשנה, תשמ"ו]{{מקור\|)}}:
שורה 132:		שורה 129:

	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==
	* [http://www.ypt.co.il/show.asp?id=22975 "ראשו, רובו ושולחנו" - עיצוב וייצוג משמעות: מידות הסוכה ושטחה במחשבת חז"ל] - הרב משה ~~פאלוך~~		* הרב משה פאלוך, [http://www.ypt.co.il/show.asp?id=22975 "ראשו, רובו ושולחנו" - עיצוב וייצוג משמעות: מידות הסוכה ושטחה במחשבת חז"ל]
	* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21176&st=&pgnum=527 בשולי גילוני] ~~- הרב משה לייטר -~~ ל{{מקור\|סנהדרין לב:}}		* הרב משה לייטר, [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=21176&st=&pgnum=527 בשולי גילוני] ל{{מקור\|בבלי:סנהדרין לב ב$סנהדרין לב:}}
			* הרב יהודה קוק, [http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=16833 רבי אליעזר שמותי הוא], מתוך: פורטל הדף היומי


	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

טישיו ב־23:39, 13 ביוני 2012

2012-06-13T23:39:39Z

טישיו: /* תורתו */

2012-06-13T23:38:07Z

תורתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:38, 13 ביוני 2012
שורה 75:		שורה 75:
	* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|בבלי שבת קנג ב}}.		* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|בבלי שבת קנג ב}}.
	* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה -}} {{מקור\|משנה פרה ב א}} {{מקור\|שאר קורבנות -}} {{מקור\|בבלי עבודה זרה כג א}}.		* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה -}} {{מקור\|משנה פרה ב א}} {{מקור\|שאר קורבנות -}} {{מקור\|בבלי עבודה זרה כג א}}.
	* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|גיטין מה.}}.		* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|בבלי גיטין מה א}}.
	* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד ד}} .		* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד ד}} .

שורה 85:		שורה 85:

	חשיבות הלימוד מרב		חשיבות הלימוד מרב
	* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}} .		* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}}.
	* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|בבלי ~~ערובין~~ נד ב}}.		* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|בבלי עירובין נד ב}}.
	* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.		* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.
	* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|בבלי פסחים לח א}}.		* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|בבלי פסחים לח א}}.
	* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|בבלי סנהדרין סח א}}.		* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|בבלי סנהדרין סח א}}.
	* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.		* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.
	* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|אבות ב-טו}}.		* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|משנה אבות ב טו}}.

	מפרש פסוקים כפשוטם		מפרש פסוקים כפשוטם
	ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.		ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.
	* אביה ואמה ממש {{מקור\|יבמות מח.}}.		* אביה ואמה ממש {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.
	* זונה כשמה {{מקור\|יבמות סא:}}.		* זונה כשמה {{מקור\|בבלי יבמות סא ב}}.
	* כסותה כמשמע {{מקור\|כתובות מג.}}.		* כסותה כמשמע {{מקור\|בבלי בבלי כתובות מג א}}.
	* רפידים כשמה {{מקור\|סנהדרין קו.}}.		* רפידים כשמה {{מקור\|בבלי סנהדרין קו א}}.
	* ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער {{מקור\|מועד קטן טו.}}.		* ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער {{מקור\|בבלי מועד קטן טו א}}.
	* ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו {{מקור\|יבמות מח.}}.		* ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.
	* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|יבמות עא.}}.		* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|בבלי יבמות עא א}}.

	עונה בלשון חיובית במקום שלילית		עונה בלשון חיובית במקום שלילית

טישיו: /* תורתו */

2012-06-13T23:34:27Z

תורתו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:38, 13 ביוני 2012
שורה 75:		שורה 75:
	* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|בבלי שבת קנג ב}}.		* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|בבלי שבת קנג ב}}.
	* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה -}} {{מקור\|משנה פרה ב א}} {{מקור\|שאר קורבנות -}} {{מקור\|בבלי עבודה זרה כג א}}.		* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה -}} {{מקור\|משנה פרה ב א}} {{מקור\|שאר קורבנות -}} {{מקור\|בבלי עבודה זרה כג א}}.
	* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|גיטין מה.}}.		* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|בבלי גיטין מה א}}.
	* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד ד}} .		* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד ד}} .

שורה 85:		שורה 85:

	חשיבות הלימוד מרב		חשיבות הלימוד מרב
	* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}} .		* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}}.
	* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|בבלי ~~ערובין~~ נד ב}}.		* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|בבלי עירובין נד ב}}.
	* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.		* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.
	* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|בבלי פסחים לח א}}.		* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|בבלי פסחים לח א}}.
	* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|בבלי סנהדרין סח א}}.		* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|בבלי סנהדרין סח א}}.
	* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.		* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.
	* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|אבות ב-טו}}.		* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|משנה אבות ב טו}}.

	מפרש פסוקים כפשוטם		מפרש פסוקים כפשוטם
	ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.		ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.
	* אביה ואמה ממש {{מקור\|יבמות מח.}}.		* אביה ואמה ממש {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.
	* זונה כשמה {{מקור\|יבמות סא:}}.		* זונה כשמה {{מקור\|בבלי יבמות סא ב}}.
	* כסותה כמשמע {{מקור\|כתובות מג.}}.		* כסותה כמשמע {{מקור\|בבלי בבלי כתובות מג א}}.
	* רפידים כשמה {{מקור\|סנהדרין קו.}}.		* רפידים כשמה {{מקור\|בבלי סנהדרין קו א}}.
	* ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער {{מקור\|מועד קטן טו.}}.		* ראשו יהיה פרוע - כפשוטו, גידול שער {{מקור\|בבלי מועד קטן טו א}}.
	* ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו {{מקור\|יבמות מח.}}.		* ועשתה את ציפורניה - תקוץ, כמשמעו {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.
	* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|יבמות עא.}}.		* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|בבלי יבמות עא א}}.

	עונה בלשון חיובית במקום שלילית		עונה בלשון חיובית במקום שלילית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 6 בספטמבר 2012
שורה 16:		שורה 16:

	במקום נוסף בתלמוד {{מקור\|בבלי:נדה ז ב$נדה ז:\|כן}} מסופר:		במקום נוסף בתלמוד {{מקור\|בבלי:נדה ז ב$נדה ז:\|כן}} מסופר:
	:"כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כ[[רבי יהושע]] {{מקור\|(שרק בתולה 'דיה שעתה')}}, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו {{מקור\|(שגם מעוברת, מניקה וזקנה דיין שעתן)}}.		:"כל ימיו של רבי אליעזר היו עושין כ[[רבי יהושע]] {{מקור\|שרק בתולה 'דיה שעתה'\|כן}}, לאחר פטירתו של רבי אליעזר החזיר רבי יהושע את הדבר ליושנו {{מקור\|שגם מעוברת, מניקה וזקנה דיין שעתן\|כן}}.
	:כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא {{מקור\|- למה לא עשו כרבי אליעזר כבר בחייו\|כן}}?		:כרבי אליעזר בחייו מאי טעמא לא {{מקור\|- למה לא עשו כרבי אליעזר כבר בחייו\|כן}}?
	:משום ד'''רבי אליעזר שמותי הוא''', וסבר {{מקור\|רבי יהושע\|כן}}: אי עבדינן כוותיה {{מקור\|- נעשה כמותו\|כן}} בחדא {{מקור\|בהלכה אחת\|כן}} - עבדינן כוותיה באחרנייתא {{מקור\|יבואו לעשות כמותו גם בדברים אחרים\|כן}}, ומשום כבודו דררבי אליעזר לא מצינן [[מחאה\|מחינן]] בהו {{מקור\|לא נוכל למחות בהם\|כן}}. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו {{מקור\|(שאנו יכולים למחות בהם)}}, החזיר {{מקור\|(רבי יהושע)}} את הדבר ליושנו."		:משום ד'''רבי אליעזר שמותי הוא''', וסבר {{מקור\|רבי יהושע\|כן}}: אי עבדינן כוותיה {{מקור\|- נעשה כמותו\|כן}} בחדא {{מקור\|בהלכה אחת\|כן}} - עבדינן כוותיה באחרנייתא {{מקור\|יבואו לעשות כמותו גם בדברים אחרים\|כן}}, ומשום כבודו דררבי אליעזר לא מצינן [[מחאה\|מחינן]] בהו {{מקור\|לא נוכל למחות בהם\|כן}}. לאחר פטירתו של רבי אליעזר, דמצינו מחינן בהו {{מקור\|שאנו יכולים למחות בהם\|כן}}, החזיר {{מקור\|רבי יהושע\|כן}} את הדבר ליושנו."
	גם כאן מבואר שאין נכון לפסוק כרבי אליעזר, מפני שהוא "שמותי" {{מקור\|מלבד לגבי דין אחד - איזה נשים דיין שעתן, ששם הלכה כמותו\|כן}}.		גם כאן מבואר שאין נכון לפסוק כרבי אליעזר, מפני שהוא "שמותי" {{מקור\|מלבד לגבי דין אחד - איזה נשים דיין שעתן, ששם הלכה כמותו\|כן}}.

	וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי":		וישנם שני הסברים לביטוי "שמותי":
	@ יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "[[שמתא]]" {{מקור\|(- נידוי)}}, כלומר: היות ו[[נידוי\|נידו]] את רבי אליעזר מפני ש[[מחלוקת\|חלק]] על חכמים ולא קיבל את הכרעת ה[[רוב]] {{מקור\|בבלי:ב"מ נט ב$ב"מ נט:\|כן}}, לכן אין לפסוק כמותו {{מקור\|רש"י שבת קל ב$רש"י שבת שם ד"ה שמותי\|כן}}.		@ יש המסבירים שהכוונה "שמותי" מלשון "[[שמתא]]" {{מקור\|- נידוי\|כן}}, כלומר: היות ו[[נידוי\|נידו]] את רבי אליעזר מפני ש[[מחלוקת\|חלק]] על חכמים ולא קיבל את הכרעת ה[[רוב]] {{מקור\|בבלי:ב"מ נט ב$ב"מ נט:\|כן}}, לכן אין לפסוק כמותו {{מקור\|רש"י שבת קל ב$רש"י שבת שם ד"ה שמותי\|כן}}.
	@ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור\|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור\|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור\|בבלי:עירובין יג ב$עירובין יג:\|כן}}.		@ יש המסבירים שהכוונה שרבי אליעזר היה מ[[בית שמאי]] {{מקור\|(}}{{מקור\|רש"י הנ"ל בשם הירושלמי;}} {{מקור\|תוספות שבת קל ב$תוס' שבת שם ד"ה דרבי אליעזר}}{{מקור\|)}}. וכידוע נפסקה הלכה כ[[בית הלל]] {{מקור\|בבלי:עירובין יג ב$עירובין יג:\|כן}}.

שורה 29:		שורה 29:

	==== שיטתו כבית שמאי (בניגוד ל[[רבי יהושע]]) ====		==== שיטתו כבית שמאי (בניגוד ל[[רבי יהושע]]) ====
	יש מה[[אחרונים]] שטענו שכלל זה {{מקור\|("רבי אליעזר שמותי הוא" - דהיינו מבית שמאי)}} מהוה מפתח להבנת שיטתו של רבי אליעזר במקומות רבים. ניתן למצוא הקבלות רעיוניות בין שיטתם העקרונית של בית שמאי בפסקיהם לפסקיו ואמרותיו של רבי אליעזר. כגון<ref>כמובן, בערך זה לא נעסוק בביאור שיטת בית שמאי (ר' ערך: [[בית שמאי]]), אלא רק במקומות שנראה שרבי אליעזר הלך ברך זו.</ref>: שיטתם [[חומרא\|להחמיר]], לפסוק רק על פי ה[[סברא]] {{מקור\|גם כשהמציאות כעת נראית שונה\|כן}}, להעדיף את האיכות על הכמות ואת ה[[בכח]] על הבפועל. לעומתו, רבי יהושע, שהיה מתלמידי בית הלל, חלק עליו ברבים ממקומות אלו.		יש מה[[אחרונים]] שטענו שכלל זה {{מקור\|"רבי אליעזר שמותי הוא" - דהיינו מבית שמאי\|כן}} מהוה מפתח להבנת שיטתו של רבי אליעזר במקומות רבים. ניתן למצוא הקבלות רעיוניות בין שיטתם העקרונית של בית שמאי בפסקיהם לפסקיו ואמרותיו של רבי אליעזר. כגון<ref>כמובן, בערך זה לא נעסוק בביאור שיטת בית שמאי (ר' ערך: [[בית שמאי]]), אלא רק במקומות שנראה שרבי אליעזר הלך ברך זו.</ref>: שיטתם [[חומרא\|להחמיר]], לפסוק רק על פי ה[[סברא]] {{מקור\|גם כשהמציאות כעת נראית שונה\|כן}}, להעדיף את האיכות על הכמות ואת ה[[בכח]] על הבפועל. לעומתו, רבי יהושע, שהיה מתלמידי בית הלל, חלק עליו ברבים ממקומות אלו.

	מצאנו כמה מקומות בהם רבי אליעזר '''פוסק על פי הסברא, הבכח והאיכות''' {{מקור\|ולא אחר המציאות הפשוטה בפועל ואחר הריבוי הכמותי\|כן}} ורבי יהושע נחלק עליו:		מצאנו כמה מקומות בהם רבי אליעזר '''פוסק על פי הסברא, הבכח והאיכות''' {{מקור\|ולא אחר המציאות הפשוטה בפועל ואחר הריבוי הכמותי\|כן}} ורבי יהושע נחלק עליו:
שורה 36:		שורה 36:
	* משגיח ב[[בת קול]] - פוסק על פי הוכחות מהשמים {{מקור\|בבלי:ב"מ נט ב$בבא מציעא שם\|כן}}, ומעדיף את האמת האבסולטית על ההכרעה האנושית.{{מקור\|ואילו רבי יהושע אמר שם: "לא בשמים היא"}} {{מקור\|דברים ל יב$דברים ל, יב\|כן}} {{מקור\|- "אין אנו משגיחין בבת קול". כלומר: יש להעדיף את ההכרעה האנושית על האמת האבסולוטית, ר'}} [[דרשות הר"ן]]{{מקור\|, דרוש שלישי, מובא בהקדמת}} [[קצות החושן]]{{מקור\|;}} [[ספר החינוך]] {{מקור\|מצוה תצו; ועוד).}}		* משגיח ב[[בת קול]] - פוסק על פי הוכחות מהשמים {{מקור\|בבלי:ב"מ נט ב$בבא מציעא שם\|כן}}, ומעדיף את האמת האבסולטית על ההכרעה האנושית.{{מקור\|ואילו רבי יהושע אמר שם: "לא בשמים היא"}} {{מקור\|דברים ל יב$דברים ל, יב\|כן}} {{מקור\|- "אין אנו משגיחין בבת קול". כלומר: יש להעדיף את ההכרעה האנושית על האמת האבסולוטית, ר'}} [[דרשות הר"ן]]{{מקור\|, דרוש שלישי, מובא בהקדמת}} [[קצות החושן]]{{מקור\|;}} [[ספר החינוך]] {{מקור\|מצוה תצו; ועוד).}}
	* אמר "[[בריאת העולם\|העולם נברא]] ב[[תשרי]]" {{מקור\|בבלי:ר"ה י ב$ראש השנה י:}}, דהיינו שדנים לפי הבכח, שעלה במחשבה להיברא בתשרי {{מקור\|תוספות ר"ה כז א$ותוס' שם כז. ד"ה כמאן\|כן}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע אמר}} {{מקור\|בבלי:ר"ה יא א$שם יא.\|כן}} {{מקור\|ב}}[[ניסן]]{{מקור\|נברא העולם.}}		* אמר "[[בריאת העולם\|העולם נברא]] ב[[תשרי]]" {{מקור\|בבלי:ר"ה י ב$ראש השנה י:}}, דהיינו שדנים לפי הבכח, שעלה במחשבה להיברא בתשרי {{מקור\|תוספות ר"ה כז א$ותוס' שם כז. ד"ה כמאן\|כן}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע אמר}} {{מקור\|בבלי:ר"ה יא א$שם יא.\|כן}} {{מקור\|ב}}[[ניסן]]{{מקור\|נברא העולם.}}
	* אסר [[הערמה]] {{מקור\|בבלי:שבת קיז ב$שבת קיז:\|כן}}, כי [[כוונה\|התכוון]] לאיסור {{מקור\|(אע"פ שבפועל עשה מעשה מותר, כשיטתו ללכת אחרי הכוונה והבכח, ולא אחר המציאות המעשית)}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע שם התיר הערמה באיסור}} [[דרבנן]]{{מקור\|.}}		* אסר [[הערמה]] {{מקור\|בבלי:שבת קיז ב$שבת קיז:\|כן}}, כי [[כוונה\|התכוון]] לאיסור {{מקור\|אע"פ שבפועל עשה מעשה מותר, כשיטתו ללכת אחרי הכוונה והבכח, ולא אחר המציאות המעשית\|כן}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע שם התיר הערמה באיסור}} [[דרבנן]]{{מקור\|.}}
	* אומרים "[[הואיל]]", ולא מסתכלים על המציאות העכשווית - בכח {{מקור\|בבלי:פסחים מו ב$פסחים מו:\|כן}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע שם סבר שלא אומרים "הואיל".}}		* אומרים "[[הואיל]]", ולא מסתכלים על המציאות העכשווית - בכח {{מקור\|בבלי:פסחים מו ב$פסחים מו:\|כן}}. {{מקור\|ואילו רבי יהושע שם סבר שלא אומרים "הואיל".}}
	* סבר שב[[לילה]] ה[[חמה]] למעלה{{מקור\|, שלא כדעת רבי יהושע}} {{מקור\|בבלי בבא בתרא כה ב$ב"ב כה:\|כן}}.		* סבר שב[[לילה]] ה[[חמה]] למעלה{{מקור\|, שלא כדעת רבי יהושע}} {{מקור\|בבלי בבא בתרא כה ב$ב"ב כה:\|כן}}.
שורה 43:		שורה 43:

	==== הליכתו בדרכו הקפדנית של [[שמאי הזקן]] ====		==== הליכתו בדרכו הקפדנית של [[שמאי הזקן]] ====
	שמאי הזקן היה [[קפדנות\|קפדן]] {{מקור\|בבלי:שבת ל ב$שבת ל:\|כן}}, מפני ששיטתו<ref>ר' שו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|(חי"ד סי' צח, סוף אות ה, ד"ה הוא הדבר,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190 עמ' קפא]{{מקור\|)}}: "...התנאים הקדושים כשנקטו קו בהליכותיהם בחיים לא היה זה מפאת נטית מזגם הטבעי לכך, אלא מפני שמצאו מהלכים לכך בתוה"ק, שמאי מצא שהדרך דרך - התורה היא להתנהג בקפדנות ושזוהי הדרך לשמור את דרך עץ החיים היא מצוותיה וחוקותיה של תוה"ק, ואילו היה מוצא שצריכים לשנות את הקו היה מיד משנה אותו בלי כל היסוס, ואותו הדבר גם הלל, הוא מצא שצריכים להתנהג בענוה ולכן התנהג ככה, ואם היה מוצא שצריכים להתנהג אחרת היה מתנהג אחרת..."</ref> תובעת להחמיר<ref>ר' ערבי נחל {{מקור\|לחומש ויקרא, פרשת אמור, דרוש ה, ד"ה וידוע\|כן}}: "וידוע שבכל מקום מחלוקת בית שמאי ובית הלל בית שמאי מחמירין ובית הלל מקילין, כי מדת בית שמאי הגבורות הקדושים, ומדת בית הלל רחמים, וכמו שאמרו [[חז"ל\|רז"ל]]: 'לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי', ואמנם מדרגות בית שמאי גדול יותר וכמו שאמרו רז"ל {{מקור\|בבלי:יבמות יד א$יבמות יד.\|כן}}: 'שאני בית שמאי דמחדדי טפי', כמ"ש כל זה בכתבים {{מקור\|(- כתבי האר"י הקודש)}}, ולכן [[לעתיד לבוא]] יהיה הלכה כבית שמאי. ומובן זאת היטב עם האמור, כי הבית שמאי מדריגתן יותר, והמציאו ההנהגה תמיד מ[[עולם הבריאה\|בריאה]] עצמה בלי מסך [[עולם היצירה\|היצירה]], כמו שעלה תחילה במחשבה לברוא ב[[מידת הדין]], ושם הדקדוק. מצוי, ולכן לעולם מחמירין. משא"כ מדת בית הלל ההנהגה על ידי מסך היצירה שהקדים [[מידת הרחמים]], ולכן מקילין. ועכשיו הלכה כבית הלל כי הנהגות רוב העולם על ידי היצירה, ולעתיד שיתוקן העולם ויהיה כמו שעלה במחשבה, אז יהיה הלכה כבית שמאי".</ref> ושלא לוותר ולהתפשר. ואף אצל רבי אליעזר מצאנו שהולך בדרך זו, אינו מעביר על מידותיו {{מקור\|בבלי:תענית כה ב$תענית כה:\|כן}}, מעניש ומדבר בלשון תקיפה.		שמאי הזקן היה [[קפדנות\|קפדן]] {{מקור\|בבלי:שבת ל ב$שבת ל:\|כן}}, מפני ששיטתו<ref>ר' שו"ת ציץ אליעזר {{מקור\|(חי"ד סי' צח, סוף אות ה, ד"ה הוא הדבר,}} [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14513&st=&pgnum=190 עמ' קפא]{{מקור\|)}}: "...התנאים הקדושים כשנקטו קו בהליכותיהם בחיים לא היה זה מפאת נטית מזגם הטבעי לכך, אלא מפני שמצאו מהלכים לכך בתוה"ק, שמאי מצא שהדרך דרך - התורה היא להתנהג בקפדנות ושזוהי הדרך לשמור את דרך עץ החיים היא מצוותיה וחוקותיה של תוה"ק, ואילו היה מוצא שצריכים לשנות את הקו היה מיד משנה אותו בלי כל היסוס, ואותו הדבר גם הלל, הוא מצא שצריכים להתנהג בענוה ולכן התנהג ככה, ואם היה מוצא שצריכים להתנהג אחרת היה מתנהג אחרת..."</ref> תובעת להחמיר<ref>ר' ערבי נחל {{מקור\|לחומש ויקרא, פרשת אמור, דרוש ה, ד"ה וידוע\|כן}}: "וידוע שבכל מקום מחלוקת בית שמאי ובית הלל בית שמאי מחמירין ובית הלל מקילין, כי מדת בית שמאי הגבורות הקדושים, ומדת בית הלל רחמים, וכמו שאמרו [[חז"ל\|רז"ל]]: 'לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ולא קפדן כשמאי', ואמנם מדרגות בית שמאי גדול יותר וכמו שאמרו רז"ל {{מקור\|בבלי:יבמות יד א$יבמות יד.\|כן}}: 'שאני בית שמאי דמחדדי טפי', כמ"ש כל זה בכתבים {{מקור\|- כתבי האר"י הקודש\|כן}}, ולכן [[לעתיד לבוא]] יהיה הלכה כבית שמאי. ומובן זאת היטב עם האמור, כי הבית שמאי מדריגתן יותר, והמציאו ההנהגה תמיד מ[[עולם הבריאה\|בריאה]] עצמה בלי מסך [[עולם היצירה\|היצירה]], כמו שעלה תחילה במחשבה לברוא ב[[מידת הדין]], ושם הדקדוק. מצוי, ולכן לעולם מחמירין. משא"כ מדת בית הלל ההנהגה על ידי מסך היצירה שהקדים [[מידת הרחמים]], ולכן מקילין. ועכשיו הלכה כבית הלל כי הנהגות רוב העולם על ידי היצירה, ולעתיד שיתוקן העולם ויהיה כמו שעלה במחשבה, אז יהיה הלכה כבית שמאי".</ref> ושלא לוותר ולהתפשר. ואף אצל רבי אליעזר מצאנו שהולך בדרך זו, אינו מעביר על מידותיו {{מקור\|בבלי:תענית כה ב$תענית כה:\|כן}}, מעניש ומדבר בלשון תקיפה.

	להלן כמה דוגמאות שנהג לדבר בלשון תקיפה ולזרוק מרה ב[[תלמיד\|תלמידיו]]:		להלן כמה דוגמאות שנהג לדבר בלשון תקיפה ולזרוק מרה ב[[תלמיד\|תלמידיו]]:

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:39, 13 ביוני 2012
שורה 93:		שורה 93:
	* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|משנה אבות ב טו}}.		* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|משנה אבות ב טו}}.

	מפרש פסוקים כפשוטם		;מפרש פסוקים כפשוטם
	ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.		ודומה לסעיף הקודם, שמחשיב את הלימוד מהרב, ולא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם {{מקור\|פרקי דרבי אליעזר עם פירוש הרד"ל, קונטרס מבוא לפרקי דרבי אליעזר, אות ד}}.
	* אביה ואמה ממש {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.		* אביה ואמה ממש {{מקור\|בבלי יבמות מח א}}.
שורה 103:		שורה 103:
	* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|בבלי יבמות עא א}}.		* דברה תורה כלשון בני אדם {{מקור\|בבלי יבמות עא א}}.

	עונה בלשון חיובית במקום שלילית		;עונה בלשון חיובית במקום שלילית
	* פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' {{מקור\|יומא סו:}}.		* פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' {{מקור\|יומא סו ב}}.
	* מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' {{מקור\|בבלי סוכה כז:}}.		* מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}}.
	* שמא לא שמעת אלא לעניין שבת {{מקור\|שבת נב:}}.		* שמא לא שמעת אלא לעניין שבת {{מקור\|בבלי שבת נב א}}.

	לא מחלק {{מקור\|- השווה את מידותיו\|כן}} {{מקור\|אוצר כתבי האדר"ת, קונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות\|כן}}		;לא מחלק {{מקור\|- השווה את מידותיו\|כן}} {{מקור\|אוצר כתבי האדר"ת, קונטרס ענייני ביקורת לסדרי הדורות\|כן}}
	* זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי אליעזר השווה את מידותיו {{מקור\|שקלים יב. במשנה}}.		* זכרים ימכרו לצרכי עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי אליעזר השווה את מידותיו {{מקור\|שקלים יב. במשנה}}.
	* אמר רבי: רבי אליעזר השווה את מידותיו {{מקור\|לגבי קטנה שנישאה}} {{מקור\|בבלי:יבמות קח א$יבמות קח.\|כן}}.		* אמר רבי: רבי אליעזר השווה את מידותיו {{מקור\|לגבי קטנה שנישאה}} {{מקור\|בבלי:יבמות קח א$יבמות קח.\|כן}}.
	* ארבע נשים דיין שעתן: בתולה, מעוברת, מניקה וזקנה {{מקור\|בבלי:נדה ז א$נידה ז. במשנה\|כן}}.		* ארבע נשים דיין שעתן: [[בתולה]], מעוברת, מניקה וזקנה {{מקור\|בבלי:נדה ז א$נידה ז. במשנה\|כן}}.


	הדברים נוצרים מהמרכז {{מקור\|משך חכמה בראשית א, ה\|כן}}		;הדברים נוצרים מהמרכז {{מקור\|משך חכמה בראשית א, ה\|כן}}
	* עולם מאמצעיתו נברא {{מקור\|בבלי:יומא נד ב$יומא נד:\|כן}}.		* עולם מאמצעיתו נברא {{מקור\|בבלי:יומא נד ב$יומא נד:\|כן}}.
	* העננים באים מהאוקיינוס {{מקור\|אמצע}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.		* העננים באים מהאוקיינוס {{מקור\|אמצע}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־23:34, 13 ביוני 2012
שורה 71:		שורה 71:
	==== עקרונות עִקביים במשנתו ====		==== עקרונות עִקביים במשנתו ====
	מתרחק מהגויים {{מקור\|(}}[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm ד"ר אברהם ארזי, בספר שנה בשנה, תשמ"ו]{{מקור\|)}}:		מתרחק מהגויים {{מקור\|(}}[http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/shiluv-4.htm ד"ר אברהם ארזי, בספר שנה בשנה, תשמ"ו]{{מקור\|)}}:
	* וחסד לאומים חטאת - כל [[צדקה]] וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו {{מקור\|בבא בתרא י:}}.		* וחסד לאומים חטאת - כל [[צדקה]] וחסד שעושים אומות העולם חטא הוא להם, שאינם עושים אלא להתגדל בו {{מקור\|בבלי בבא בתרא י ב}}.
	* כל הגויים אין להם חלק ל[[עולם הבא]] {{מקור\|סנהדרין קה.}}.		* כל הגויים אין להם חלק ל[[עולם הבא]] {{מקור\|סנהדרין קה.}}.
	* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|שבת קנג:}}.		* טוב עשו בית שמאי שגזרו י"ח דבר, שחלק מהם הוא התרחקות מהגויים {{מקור\|בבלי שבת קנג ב}}.
	* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה - פרה ב-א, שאר קורבנות - עבודה זרה כג.}}.		* פרת חטאת אינה נלקחת מן הגויים, וכן היה פוסל בכל הקורבנות {{מקור\|פרה -}} {{מקור\|משנה פרה ב א}} {{מקור\|שאר קורבנות -}} {{מקור\|בבלי עבודה זרה כג א}}.
	* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|גיטין מה.}}.		* [[ספר תורה]] שכתבו נכרי ישרף {{מקור\|גיטין מה.}}.
	* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד-ד}} .		* קנסו את מי שנעשה אריס לגוי, שיתחייב במעשרות ובשביעית {{מקור\|ירושלמי חלה ד ד}} .

	מכשירי הדבר {{מקור\|האמצעים}} נחשבים כמו הדבר בעצמו		לפי שיטת רבי אליעזר, מכשירי הדבר {{מקור\|האמצעים}} נחשבים כמו הדבר בעצמו, והם דוחים את השבת והחג:
	* מכשירי מילה דוחים את השבת {{מקור\|שבת קל.}}.		* מכשירי מילה דוחים את השבת {{מקור\|בבלי שבת קל א}}.
	* מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת {{מקור\|שבת קלב.}}.		* מכשירי לולב, שופר וכו' דוחים את השבת {{מקור\|בבלי שבת קלב א}}.
	* מכשירי קורבן דוחים את השבת {{מקור\|פסחים סט.}}.		* מכשירי קורבן דוחים את השבת {{מקור\|בבלי פסחים סט א}}.
	* מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב {{מקור\|שבת קלז:}}.		* מכשירי אוכל נפש נעשים ביום טוב {{מקור\|בבלי שבת קלז ב}}.

	חשיבות הלימוד מרב		חשיבות הלימוד מרב
	* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|סוכה כז~~: כח.~~}} .		* מעולם לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו, כרבו רבן יוחנן בן זכאי {{מקור\|בבלי סוכה כז ב}} .
	* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|ערובין נד:}}.		* חייב אדם לשנות לתלמידו ארבע פעמים {{מקור\|בבלי ערובין נד ב}}.
	* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.		* "סוד ה' ליראיו ובריתו להודיעם" צא ואמור להם אל תחושו למניינכם מקובל אני מרבן יוחנן בן זכאי ששמע מרבו ורבו מרבו עד הלכה למשה מסיני" וכו' {{מקור\|ידיים ד-ג}}.
	* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|פסחים לח:}}.		* אמר ליה לא שמעתי. אמר ליה וכו'. אמר ליה ברית הן הן הדברים שניתנו מסיני {{מקור\|לאחת הגרסאות}} {{מקור\|בבלי פסחים לח א}}.
	* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|סנהדרין סח.}}.		* לא חסרתי מרבותי אפילו ככלב המלקק מן הים ולא חסרוני תלמידי אלא כמכחול בשפופרת {{מקור\|בבלי סנהדרין סח א}}.
	* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.		* אמר לרבי עקיבא: שלך קשה משלהן {{מקור\|המיתה שלך תהיה קשה משל חברך}}, מפני שלבך פתוח כאולם ואילו שימשתני היית למד תורה הרבה {{מקור\|סנהדרין סח. ורש"י}}.
	* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|אבות ב-טו}}.		* הוי מתחמם כנגד אורן של תלמידי חכמים {{מקור\|אבות ב-טו}}.
שורה 105:		שורה 105:
	עונה בלשון חיובית במקום שלילית		עונה בלשון חיובית במקום שלילית
	* פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' {{מקור\|יומא סו:}}.		* פלוני מהו לעוה"ב. שמא לא שאלתוני אלא על וכו' {{מקור\|יומא סו:}}.
	* מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' {{מקור\|סוכה כז:}}.		* מהו שאפרוש סדין. אין לך כל שבט ושבט שלא העמיד וכו' {{מקור\|בבלי סוכה כז:}}.
	* שמא לא שמעת אלא לעניין שבת {{מקור\|שבת נב:}}.		* שמא לא שמעת אלא לעניין שבת {{מקור\|שבת נב:}}.

שורה 118:		שורה 118:
	* העננים באים מהאוקיינוס {{מקור\|אמצע}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.		* העננים באים מהאוקיינוס {{מקור\|אמצע}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.
	* הוולד נוצר מטיבורו {{מקור\|בבלי:סוטה מה ב$סוטה מה:\|כן}}.		* הוולד נוצר מטיבורו {{מקור\|בבלי:סוטה מה ב$סוטה מה:\|כן}}.




שורה 127:		שורה 125:
	* זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי יהושע חילק {{מקור\|שקלים יב.		* זכרים עצמם יקרבו עולות ונקבות ימכרו לצרכי זבחי שלמים וכו' אמר רבי עקיבא רבי יהושע חילק {{מקור\|שקלים יב.
	במשנה}}.		במשנה}}.
	* אמר רבי: רבי יהושע חילק ~~{{מקור\|~~לגבי קטנה שנישאה}} {{מקור\|בבלי:יבמות קח א$יבמות קח.\|כן}}.		* אמר רבי: רבי יהושע חילק (לגבי קטנה שנישאה) {{מקור\|בבלי:יבמות קח א$יבמות קח.\|כן}}.
	* אני לא שמעתי אלא בתולה {{מקור\|בבלי:נדה ז א$נידה ז. במשנה\|כן}}.		* אני לא שמעתי אלא בתולה {{מקור\|בבלי:נדה ז א$נידה ז. במשנה\|כן}}.
	הדברים נוצרים מהצד {{מקור\|משך חכמה בראשית א, ה\|כן}}		הדברים נוצרים מהצד {{מקור\|משך חכמה בראשית א, ה\|כן}}
	* העולם נברא מן הצדדין {{מקור\|בבלי:יומא נד ב$יומא נד:\|כן}}.		* העולם נברא מן הצדדין {{מקור\|בבלי:יומא נד ב$יומא נד:\|כן}}.
	* העננים באים מהרקיע {{מקור\|צד העולם}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.		* העננים באים מהרקיע {{מקור\|צד העולם}} {{מקור\|בבלי:תענית ט ב$תענית ט:\|כן}}.


	== קישורים חיצונים ==		== קישורים חיצונים ==