https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%99רבי אהרן עזריאל קנווארטי - היסטוריית גרסאות2026-04-24T12:39:46Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%99&diff=124215&oldid=prevווייצמאן: /* משפחתו */2019-02-15T04:13:56Z<p><span class="autocomment">משפחתו</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־04:13, 15 בפברואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==משפחתו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "[[פלא יועץ]]") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: [[רפאל יהושע עזריאל]], שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון [[יעקב מאיר]], ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה ה[[בוכרה|בוכרית]] בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "[[פלא יועץ]]") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: [[רפאל יהושע עזריאל]], שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב </ins>יעקב מאיר]], ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה ה[[בוכרה|בוכרית]] בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נכדו מבנו משה היה הרב [[אברהם עזריאל]], נינו היה [[משה עזריאל]] ובן נינו היה [[יוסף עזריאל]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נכדו מבנו משה היה הרב [[אברהם עזריאל]], נינו היה [[משה עזריאל]] ובן נינו היה [[יוסף עזריאל]].</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123901:rev-124215:php=table -->
</table>ווייצמאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%99&diff=123901&oldid=prevווייצמאן: /* ביוגרפיה */2019-02-06T20:26:04Z<p><span class="autocomment">ביוגרפיה</span></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:26, 6 בפברואר 2019</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון [[לוב]], [[תוניס]], ו[[אלג'יר]]. בהקדמה לספרו "מקוה מים" הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר מהעיר נאבל שבתוניסיה וכן מהערים סוסא, מונסתיר, מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס ליום השנה לרבי [[אברהם הכהן יצחקי]] בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' ועוד .</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בין השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון [[לוב]], [[תוניס]], ו[[אלג'יר]]. בהקדמה לספרו "מקוה מים" הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר מהעיר נאבל שבתוניסיה וכן מהערים סוסא, מונסתיר, מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס ליום השנה לרבי [[אברהם הכהן יצחקי]] בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' ועוד .</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמה מ[[פיוט]]יו נתקבלו ברוב ערי המזרח הקרוב והם מושרים בשמחות. שיריו "אומר לה' מחסי" ו"אמא רחל" - הובאו בראש ספרו "כפי אהרן". אחדים משיריו נדפסו בספר "יצחק ירנן" לר' רפאל יצחק אלטאראס (ירושלים, תרמ"ו) וכן בספר "יגל יעקב" לר' יעקב חי בורלא (ירושלים, תרמ"ה).</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמה מ[[פיוט]]יו נתקבלו ברוב ערי המזרח הקרוב והם מושרים בשמחות. שיריו "אומר לה' מחסי" ו"אמא רחל" - הובאו בראש ספרו "<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>כפי אהרן<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</ins>". אחדים משיריו נדפסו בספר "יצחק ירנן" לר' רפאל יצחק אלטאראס (ירושלים, תרמ"ו) וכן בספר "יגל יעקב" לר' יעקב חי בורלא (ירושלים, תרמ"ה).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתמוז תרל"א נפתחה בירושלים ישיבת "שבת אחים" עבור יהודי בוסניה שהתיישבו בעיר. הישיבה התקימה בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. כמו כן שימש נשיא חברת "משכיל אל דל".</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בתמוז תרל"א נפתחה בירושלים ישיבת "שבת אחים" עבור יהודי בוסניה שהתיישבו בעיר. הישיבה התקימה בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. כמו כן שימש נשיא חברת "משכיל אל דל".</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-123644:rev-123901:php=table -->
</table>ווייצמאןhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%9F_%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%9C_%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%95%D7%90%D7%A8%D7%98%D7%99&diff=123644&oldid=prevווייצמאן: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית; הרב '''אהרן עזריאל''', (ה'תקע"ט, 1818 - 3 במאי 1879) היה מקובל ..."2019-01-31T20:39:44Z<p>יצירת דף עם התוכן "מתוך ה<a href="/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%93%D7%99%D7%94_%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA&action=edit&redlink=1" class="new" title="ויקיפדיה העברית (הדף אינו קיים)">ויקיפדיה העברית</a>; הרב '''אהרן עזריאל''', (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%94%27%D7%AA%D7%A7%D7%A2%22%D7%98&action=edit&redlink=1" class="new" title="ה'תקע"ט (הדף אינו קיים)">ה'תקע"ט</a>, <a href="/wiki/index.php?title=1818&action=edit&redlink=1" class="new" title="1818 (הדף אינו קיים)">1818</a> - <a href="/wiki/index.php?title=3_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%99&action=edit&redlink=1" class="new" title="3 במאי (הדף אינו קיים)">3 במאי</a> <a href="/wiki/index.php?title=1879&action=edit&redlink=1" class="new" title="1879 (הדף אינו קיים)">1879</a>) היה <a href="/wiki/index.php?title=%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%9C&action=edit&redlink=1" class="new" title="מקובל (הדף אינו קיים)">מקובל</a> ..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]; הרב '''אהרן עזריאל''', ([[ה'תקע"ט]], [[1818]] - [[3 במאי]] [[1879]]) היה [[מקובל]] [[ארץ ישראל]]י, [[ראש ישיבה|ראש]] [[ישיבת המקובלים בית אל|ישיבת המקובלים בית-אל]] ב[[העיר העתיקה|עיר העתיקה]] ב[[ירושלים]] בין השנים [[ה'תרל"א]] - [[ה'תרמ"א]] ([[1871]]–[[1881]]).<br />
<br />
==ביוגרפיה==<br />
נולד בירושלים לרב עזריאל (הידוע בשם קונורטי) וללונה בת הרב אהרן הלוי, מחבר ספר "מטה אהרן". סבו הוא רבי יהודה אברהם, בן הרב אביגדור עזריאל, מחבר הספר "זמרת הארץ וכסף הכפורים" ו[[תלמיד חבר]] של המקובל [[שלום שרעבי|רש"ש]]. למד אצל הרב נסים שמואל יהודה ארואץ ואצל הרב [[ידידיה רפאל אבולעפיה]], ועם פטירתו עמד במקומו בראש [[ישיבת המקובלים בית אל]]. בנוסף, במשך עשרים שנים כיהן כראש [[אב בית דין]] (ראב"ד) ל[[ועד העדה הספרדית בירושלים|עדת הספרדים בירושלים]]. עם תלמידיו נמנה גם הרב [[יעקב מאיר]], לימים [[הראשון לציון]].<br />
<br />
רבי אהרן יצא כמה פעמים ב[[שד"ר|שליחות]] כוללות ירושלים ו[[חברון]] ובשליחות קהל ישיבת "בית-אל" שבירושלים.<br />
בין השנים תר"ט-1849 תרי"ג-1853 עבר במערב החיצון [[לוב]], [[תוניס]], ו[[אלג'יר]]. בהקדמה לספרו "מקוה מים" הוא מציין את שמות הנדבנים אשר התנדבו להוצאת הספר מהעיר נאבל שבתוניסיה וכן מהערים סוסא, מונסתיר, מוכנין ובאז'ה ואל-כף. בדף ע"ו ישנו דרוש שדרש בתוניס ליום השנה לרבי [[אברהם הכהן יצחקי]] בשנת תרכ"ו-1866. בדף פ"ב ישנו עוד דרוש שדרש בתוניס בשנת תרכ"ג-1863 על פטירתו של רבי יאושע (ישועה) צפיז' ועוד .<br />
<br />
כמה מ[[פיוט]]יו נתקבלו ברוב ערי המזרח הקרוב והם מושרים בשמחות. שיריו "אומר לה' מחסי" ו"אמא רחל" - הובאו בראש ספרו "כפי אהרן". אחדים משיריו נדפסו בספר "יצחק ירנן" לר' רפאל יצחק אלטאראס (ירושלים, תרמ"ו) וכן בספר "יגל יעקב" לר' יעקב חי בורלא (ירושלים, תרמ"ה).<br />
<br />
בתמוז תרל"א נפתחה בירושלים ישיבת "שבת אחים" עבור יהודי בוסניה שהתיישבו בעיר. הישיבה התקימה בבית הרב אהרן עזריאל שעמד בראשה. כמו כן שימש נשיא חברת "משכיל אל דל".<br />
<br />
בטבת תרל"ד, חלה מאד וראה בהחלמתו [[נס]], אליו התייחס בהקדמת ספרו "כפי אהרן" שעסק אז בהדפסתו, וכך כתב: "ועתה חסדי ה' אזכור, תהילות כעל כל גמולות, כי בחורף זה הקשה שעבר עלינו, בה' טבת נפלתי חליי והייתי כפשע ביני ובין המוות רחמנא ליצלן...". ספרים נוספים שכתב הם: "אזן אהרן וארעא סמיכתא", בו ליקט בסדר א"ב ציודים בהלכה, שניתנו על ידו ובבית הדין שבו כיהן, ובהם הלכות בדיני גיטין בכלל ומנהגי ירושלים בפרט; "מקווה מים" [[מביא לבית הדפוס|שהובא לבית הדפוס]] בידי בנו רפאל-יהושע; "ליקוטים, זכרונות וחידושים"; אגרת בשם "מוסר אבי", שאותה כתב לבנו הבכור משה, בהיותו בשליחות מטעם ישיבת בית-אל באי קורפו, ובה הדריך אותו כיצד עליו להתנהג עם הבריות.<br />
<br />
בשנותיו האחרונות לקה בלבו ועבר להתגורר ביפו בעצת רופאיו, בתקווה שהקירבה לים תשפר את מצבו. בתקופה זו הגן על כשרותם של אתרוגי יפו ב"פולמוס האתרוגים". הרב אהרן עזריאל נפטר בגיל 60 ביום שבת [[ט' בסיון]] [[ה'תרל"ט]], [[3 במאי]] [[1879]] והובא למנוחות ב[[בית העלמין היהודי ביפו]]. על מצבתו נכתב:{{ציטוט|תוכן=<br />
ויהי בנסוע אהרן על פי הדיבור ויצא מבת ציון וירד יפו/קל מן שמיא נפק יאסף אהרן/ויהי בהשמע דבר המלך מלכו של עולם/קול נהי נשמע מציון נשאו נהרות קולם ויבכו את אהרן/ויהי קול הארץ ממררין אמרי ה'/וי לארעא דישראל תזעק בחבליה, בזאת יבא אהרן/ויהי איש אחד מן הרמתיים, ראב"ד מקודש שקדשוהו שמים מראשי סנהדראות/דומה למלאך ה' צבאות, הרב המופלא המקובל האלוקי כל רז לא אנוס לה'/ כמהר"ר אהרן עזריאל זכרונו לחיי העולם הבא/בעל המחבר "כפי אהרן"/ מך ביום ט' סיון התרל"ט תנצב"ה.|מקור=|אנגלית=}}<br />
<br />
==משפחתו==<br />
הרב אהרן עזריאל נישא למזל בתו של הרב אליעזר פאפו, (נכדו של מחבר הספר "[[פלא יועץ]]") מזל נפטרה בעת הולדת בנם הבכור משה בכ"ב תשרי תר"ב, 1842. לאחר תום שנת האבל נישא בשנית ונולדו לו: [[רפאל יהושע עזריאל]], שנישא ללבנה, בתו של הראשון לציון [[יעקב מאיר]], ושרה, שנישאה לישראל חפץ, מראשי העדה ה[[בוכרה|בוכרית]] בירושלים ובנו של דוד חפץ, העולה הראשון מבוכרה שהגיע לארץ ישראל עם משפחתו בשנת 1871, והשתכן בחצרו של הרב אהרן עזריאל.<br />
<br />
נכדו מבנו משה היה הרב [[אברהם עזריאל]], נינו היה [[משה עזריאל]] ובן נינו היה [[יוסף עזריאל]].<br />
<br />
== לקריאה נוספת ==<br />
* שמעון ואנונו, '''הרב אהרן עזריאל''', בתוך: '''[[אנציקלופדיה ארזי הלבנון]]''', ירושלים: [[יפה נוף (הוצאה לאור)|יפה נוף]], תשס"ו, עמ' 203 - 205<br />
* חנה רם, היישוב היהודי ביפו בעת החדשה, ירושלים: [[הוצאת כרמל]], תשנ"ו עמ' 55, עמ' פ"ט<br />
<br />
==קישורים חיצוניים==<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/6912 ספרו - "אזן אהרן"] - באתר [[היברובוקס]]{{PDF}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/1059 ספרו - "כפי אהרן" חלק ראשון] - באתר [[היברובוקס]]{{PDF}}<br />
* [http://www.hebrewbooks.org/1060 ספרו - "כפי אהרן" חלק שני] - באתר [[היברובוקס]]{{PDF}}<br />
* * {{תדהר|7|2948|אהרן עזריאל}}</div>ווייצמאן