https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93 2026-04-30T17:38:50Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=162135&oldid=prev 2025-07-29T15:04:06Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־15:04, 29 ביולי 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|ראב&quot;ד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|ראב&quot;ד}}</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{רב</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|שם= רבי אברהם בן דוד (ראב"ד)</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תאריך לידה= ד'תת"ע לערך</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תאריך פטירה= כ"ז טבת ד'תתקנ"ט</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|מקום פעילות=פרובנאס</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|השתייכות=ראשוני פרובאנס</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|רבותיו=[[רמ"ך]], חותנו [[רבי אברהם אב"ד]], [[רבי יוסף אבן פלאת]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|תלמידיו=בנו [[רבי יצחק סגי נהור]], [[רבי אשר הכהן מלוניל]] ועוד</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|חיבוריו=[[השגות הראב"ד]] על הרמב"ם, השגות הראב"ד על הרי"ף ועוד</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי אברהם בן דוד מפושקיירא&#039;&#039;&#039; (המכונה &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד השלישי&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד בעל ההשגות&#039;&#039;&#039; וכן סתם &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד&#039;&#039;&#039;) היה מגדולי ה[[ראשונים]]. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]].</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;רבי אברהם בן דוד מפושקיירא&#039;&#039;&#039; (המכונה &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד השלישי&#039;&#039;&#039;, &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד בעל ההשגות&#039;&#039;&#039; וכן סתם &#039;&#039;&#039;הראב&quot;ד&#039;&#039;&#039;) היה מגדולי ה[[ראשונים]]. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה]] ל[[רמב&quot;ם]].</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161951:rev-162135:php=table --> </table>

יודה https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=161951&oldid=prev 2025-06-30T17:59:06Z

<p><span class="autocomment">השגות על הרמב&quot;ם: </span>הפרדת מילים</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:59, 30 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l11">שורה 11:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 11:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתביו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגות על הרמב&quot;ם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגות על הרמב&quot;ם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזקנותו התפרסם בעולם היהודי חיבורו של ה[[רמב"ם]] "[[משנה תורה]]". כשהגיע ספר זה לידי הראב"ד, עיין בו בדקדוק רב, וכתב עליו את השגותיו. השגות אלו נכתבו בקצרה ובחריפות. הוא הנתגד לשיטה העקרונית על פיה מתבסס הספר להביא את הפסקים ללא ציון המקור: "שעזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם... ועוד כי דברים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהגאוניםחולקים </del>זה על זה, וזה בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו, ולמה אסמוך אני לע ברירתו והיא לא נראית בעיני?" {{מקור|השגות להקדמת הרמב"ם|כן}}. למרות ביקורת זאת, הוא העריך את העבודה הגדולה שעשה הרמב"ם: "מלאכה גדולה עשה באסיפתו דברי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] וה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] וה[[תוספתא]]" {{מקור|רמב"ם כלאים ו ב$השגות להלכות כלאים ו ב|כן}}. מכיוון שעבר על כל פרט ופרט בדברי הרמב"ם, מקובל לומר שכאשר לא העיר סימן שהסכים לדעתו (ולכן במקרים כאלה יש מונים את שיטת הרמב"ם כשתי דעות). לפעמים הוא גם משבח את הרמב"ם כי דבריו "סברא יפה היא" או שאמר כי גרסת הרמב"ם "מיושרת מן הגרסא שלנו". על הרמב"ם עצמו אמר: "הוא צעיר ואנחנו ישישים" {{מקור|תשב"ץ א עב|כן}}, אך למרות זאת הערכיו וכיבדו, ובאחד מפסקיו כתב: "לא שבאנו לחוק על הרמב"ם, אך מה שהניח הוא אנחנו השלמנו". עם זאת הוא לא נמנע מלהשתמש בביטויים חריפים בהשגותיו כגון: "לא נהג המחבר מנהג חכמים" {{מקור|רמב"ם תשובה ה ה$השגות להלכות תשובה ה ה|כן}} ועוד. השגותיו מודפסות כיום לצד הרמב"ם בכל המהדורות ונלמדות יחד עמו. לרובה השגותיו מתחילתו ב"אומר אברהם..." ובקיצור "א"א" (בחלק מהדפוסים כתוב לפעמים: כתב הראב"ד ז"ל...).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזקנותו התפרסם בעולם היהודי חיבורו של ה[[רמב"ם]] "[[משנה תורה]]". כשהגיע ספר זה לידי הראב"ד, עיין בו בדקדוק רב, וכתב עליו את השגותיו. השגות אלו נכתבו בקצרה ובחריפות. הוא הנתגד לשיטה העקרונית על פיה מתבסס הספר להביא את הפסקים ללא ציון המקור: "שעזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם... ועוד כי דברים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהגאונים חולקים </ins>זה על זה, וזה בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו, ולמה אסמוך אני לע ברירתו והיא לא נראית בעיני?" {{מקור|השגות להקדמת הרמב"ם|כן}}. למרות ביקורת זאת, הוא העריך את העבודה הגדולה שעשה הרמב"ם: "מלאכה גדולה עשה באסיפתו דברי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] וה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] וה[[תוספתא]]" {{מקור|רמב"ם כלאים ו ב$השגות להלכות כלאים ו ב|כן}}. מכיוון שעבר על כל פרט ופרט בדברי הרמב"ם, מקובל לומר שכאשר לא העיר סימן שהסכים לדעתו (ולכן במקרים כאלה יש מונים את שיטת הרמב"ם כשתי דעות). לפעמים הוא גם משבח את הרמב"ם כי דבריו "סברא יפה היא" או שאמר כי גרסת הרמב"ם "מיושרת מן הגרסא שלנו". על הרמב"ם עצמו אמר: "הוא צעיר ואנחנו ישישים" {{מקור|תשב"ץ א עב|כן}}, אך למרות זאת הערכיו וכיבדו, ובאחד מפסקיו כתב: "לא שבאנו לחוק על הרמב"ם, אך מה שהניח הוא אנחנו השלמנו". עם זאת הוא לא נמנע מלהשתמש בביטויים חריפים בהשגותיו כגון: "לא נהג המחבר מנהג חכמים" {{מקור|רמב"ם תשובה ה ה$השגות להלכות תשובה ה ה|כן}} ועוד. השגותיו מודפסות כיום לצד הרמב"ם בכל המהדורות ונלמדות יחד עמו. לרובה השגותיו מתחילתו ב"אומר אברהם..." ובקיצור "א"א" (בחלק מהדפוסים כתוב לפעמים: כתב הראב"ד ז"ל...).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגותיו על הרי&quot;ף והמאור הגדול===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגותיו על הרי&quot;ף והמאור הגדול===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כתב השגות על &quot;הלכות רב אלפס&quot; של ה[[רי&quot;ף]], אליו הוא מתייחס בהערצה, ומסביר את כתבית ההשגות בכך ש&quot;לא נמנעתי מלחפש אחריו כאשר תשיג ידי פעם לסתור ופעם לחזק&quot; {{מקור|שו&quot;ת הראב&quot;ד רלח|כן}}. אולם, רוב השגותיו בחיבור זה מפונות לא כלפי הרי&quot;ף עצמו אלא על נושא כליו [[רבי זרחיה הלוי]] (הרז&quot;ה)- &quot;המאור הגדול&quot;. אליו, בשונה מאל הרי&quot;ף, לא מתייחס הראב&quot;ד בהערצה, ותקפו בחריפות עד כדי שהמדפיסים נאלצו לעדן חלק מההשגות משום כבודו של הרז&quot;ה. הוא כותב כי המאור כי &quot;זה המאור אינו מאיר?&quot; ו&quot;תואנה ועוורון, ומי שקרא לו מאור לא ראה אור מימיו&quot;. הוא מאשים את הרז&quot;ה כי נטה יותר מדי אחר דעת [[רש&quot;י]]: &quot;הצרפתי (רש&quot;י) נשתבש וזה הזנב הלך אחריו לא ידע בין טוב לרע&quot;. הוא תוקף בביטויים חריפים כמו: &quot;לא הקושיא קושיא ולא התירוץ תירוץ, הראשון הבל והשני שקר&quot;, ו&quot;קורי עכביש יארוג כי הכל הבל ואין בו מועיל&quot;. אמנם, שלא כמו בהשגותיו ל[[מסכת ברכות]] ול[[סדר מועד]], בהשגותיו ל[[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]] היחס לרז&quot;ה שונה, והוא משיג אך ורק בהערות ענייניות בלי פגיעה אישית במחבר ובחיבורו. במקום אחד הוא אף כותב &quot;בחיי ראיש, דבר טוב הוא אומר&quot;&lt;ref&gt;הרב גרשום הרפנס מציע (&quot;עידן הראשונים&quot; עמ&#039; 132) כי שינוי זה נובע מכל שהשגותיו לסדרים אלו עברו הגהה נוספת לאחר פטירת הרז&quot;ה. &lt;/ref&gt;. השגות אלו מכונות לפעמים בשם &quot;כתוב שם&quot;, בשל העובדה כי נהג לרשום בתחלית כל השגה, בהביאו את דברי המאור &quot;כתוב שם...&quot;. על השגות אלו כתב ה[[רמב&quot;ן]] את &quot;ספר הזכות&quot;, בו מגן על הרי&quot;ף מקושיות הראב&quot;ד&lt;ref&gt;הרז&quot;ה פרסם קונטרס בשם &quot;דברי ריבות&quot; בו התכבתו בינו לבין הראב&quot;ד בנושא סוגיא תלמודית כלשהי. בחיבור זה, הראב&quot;ד מתווכח בחריפות עם הרז&quot;ה שעונה על כל קושיותיו ולבסוף יוצא כאשר ידו על העליונה. &lt;/ref&gt;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כתב השגות על &quot;הלכות רב אלפס&quot; של ה[[רי&quot;ף]], אליו הוא מתייחס בהערצה, ומסביר את כתבית ההשגות בכך ש&quot;לא נמנעתי מלחפש אחריו כאשר תשיג ידי פעם לסתור ופעם לחזק&quot; {{מקור|שו&quot;ת הראב&quot;ד רלח|כן}}. אולם, רוב השגותיו בחיבור זה מפונות לא כלפי הרי&quot;ף עצמו אלא על נושא כליו [[רבי זרחיה הלוי]] (הרז&quot;ה)- &quot;המאור הגדול&quot;. אליו, בשונה מאל הרי&quot;ף, לא מתייחס הראב&quot;ד בהערצה, ותקפו בחריפות עד כדי שהמדפיסים נאלצו לעדן חלק מההשגות משום כבודו של הרז&quot;ה. הוא כותב כי המאור כי &quot;זה המאור אינו מאיר?&quot; ו&quot;תואנה ועוורון, ומי שקרא לו מאור לא ראה אור מימיו&quot;. הוא מאשים את הרז&quot;ה כי נטה יותר מדי אחר דעת [[רש&quot;י]]: &quot;הצרפתי (רש&quot;י) נשתבש וזה הזנב הלך אחריו לא ידע בין טוב לרע&quot;. הוא תוקף בביטויים חריפים כמו: &quot;לא הקושיא קושיא ולא התירוץ תירוץ, הראשון הבל והשני שקר&quot;, ו&quot;קורי עכביש יארוג כי הכל הבל ואין בו מועיל&quot;. אמנם, שלא כמו בהשגותיו ל[[מסכת ברכות]] ול[[סדר מועד]], בהשגותיו ל[[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]] היחס לרז&quot;ה שונה, והוא משיג אך ורק בהערות ענייניות בלי פגיעה אישית במחבר ובחיבורו. במקום אחד הוא אף כותב &quot;בחיי ראיש, דבר טוב הוא אומר&quot;&lt;ref&gt;הרב גרשום הרפנס מציע (&quot;עידן הראשונים&quot; עמ&#039; 132) כי שינוי זה נובע מכל שהשגותיו לסדרים אלו עברו הגהה נוספת לאחר פטירת הרז&quot;ה. &lt;/ref&gt;. השגות אלו מכונות לפעמים בשם &quot;כתוב שם&quot;, בשל העובדה כי נהג לרשום בתחלית כל השגה, בהביאו את דברי המאור &quot;כתוב שם...&quot;. על השגות אלו כתב ה[[רמב&quot;ן]] את &quot;ספר הזכות&quot;, בו מגן על הרי&quot;ף מקושיות הראב&quot;ד&lt;ref&gt;הרז&quot;ה פרסם קונטרס בשם &quot;דברי ריבות&quot; בו התכבתו בינו לבין הראב&quot;ד בנושא סוגיא תלמודית כלשהי. בחיבור זה, הראב&quot;ד מתווכח בחריפות עם הרז&quot;ה שעונה על כל קושיותיו ולבסוף יוצא כאשר ידו על העליונה. &lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161905:rev-161951:php=table --> </table>

172.71.164.34 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=161905&oldid=prev 2025-06-19T09:49:11Z

<p>תיקון שמו של שמואל אטלס</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:49, 19 ביוני 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l22">שורה 22:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש לכל הש&quot;ס, אולם רוב פירושיו אבדו ואנו יודעים על קיומם מכל שהוא מזכירם בכתביו וכן ראשונים אחרםי מצטטים מהם. [[רבי מנחם המאירי]] מכנהו בעקבות פירושו &quot;גדול המפרשים&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש לכל הש&quot;ס, אולם רוב פירושיו אבדו ואנו יודעים על קיומם מכל שהוא מזכירם בכתביו וכן ראשונים אחרםי מצטטים מהם. [[רבי מנחם המאירי]] מכנהו בעקבות פירושו &quot;גדול המפרשים&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[משנה|משניות]] [[מסכת עדיות]], [[מסכת קינים|קנים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]],  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[משנה|משניות]] [[מסכת עדיות]], [[מסכת קינים|קנים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חידושים על [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]&lt;ref&gt;[[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] ייחס פירושים אלו ל[[ראב"ד השני]] (הערות לחידושי הראב"ד על ב"ק מהדורת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאיר </del>אטלס עמ' שפג). אולם הדעה הרווחת היא שחידושים אלו הם של הראב"ד בעל ההשגות (וכן כתב <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאיר </del>אטלס, שם עמ' 9-12.&lt;/ref&gt;. פירושיו הם שילוב של של פירושים וחידושים, שכן יש בהם פירוש הדברים ויחד עם זאת העמקה ועיון, קושיות ותירוצים וכן נטיה לפסק ההלכה&lt;ref&gt;יתכן שבכך שילב את שיטת ראשוני צרפת, שנטו יותר לפרשנות לשיטת ראשוני ספרד שנטו יותר לחידושים ולפסיקת הלכה, שכן פרובנס שוכנת בין ספרד לצרפת והושפעה מגדולי שתי מדינות אלו.&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חידושים על [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]&lt;ref&gt;[[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] ייחס פירושים אלו ל[[ראב"ד השני]] (הערות לחידושי הראב"ד על ב"ק מהדורת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמואל </ins>אטלס עמ' שפג). אולם הדעה הרווחת היא שחידושים אלו הם של הראב"ד בעל ההשגות (וכן כתב <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמואל </ins>אטלס, שם עמ' 9-12.&lt;/ref&gt;. פירושיו הם שילוב של של פירושים וחידושים, שכן יש בהם פירוש הדברים ויחד עם זאת העמקה ועיון, קושיות ותירוצים וכן נטיה לפסק ההלכה&lt;ref&gt;יתכן שבכך שילב את שיטת ראשוני צרפת, שנטו יותר לפרשנות לשיטת ראשוני ספרד שנטו יותר לחידושים ולפסיקת הלכה, שכן פרובנס שוכנת בין ספרד לצרפת והושפעה מגדולי שתי מדינות אלו.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[ספרא]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[ספרא]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[מכילתא]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[מכילתא]]  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160029:rev-161905:php=table --> </table>

199.203.227.29 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=160029&oldid=prev 2023-05-07T22:23:43Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:23, 7 במאי 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תת</del>"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה לפירושו למסכת עדיות}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן פירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תתפ</ins>"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה לפירושו למסכת עדיות}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן פירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134266:rev-160029:php=table --> </table>

213.151.58.65 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=134266&oldid=prev 2019-07-22T19:14:09Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:14, 22 ביולי 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ליפרושו </del>למסכת עדיות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|</del>}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן פירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפירושו </ins>למסכת עדיות}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן פירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-121961:rev-134266:php=table --> </table>

איש גלילי https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=121961&oldid=prev 2019-01-15T05:49:39Z

<p><span class="autocomment">תולדות חייו</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־05:49, 15 בינואר 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה ליפרושו למסכת עדיות|}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]ירוש </del>ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד'תת"ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב"ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- "הראב"ד השני" שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב"ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: "אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת" {{מקור|הקדמה ליפרושו למסכת עדיות|}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: "כל נגלה לי מסוד ה' ליראיו", "כך הראוני מן השמים" "כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב"ם שופר ח$השגות לרמב"ם הלכות לולב פ"ח ה"ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד'תתקל"ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר "רזי פרקי סודות" וכן <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש </ins>ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפטר בפושקיירא בערב שבת [[חנוכה]] ד&#039;תתקנ&quot;ט.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-119977:rev-121961:php=table --> </table>

מזרחי ורדיגר https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=119977&oldid=prev 2018-12-17T23:08:13Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־23:08, 17 בדצמבר 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|ראב&quot;ד}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מפנה|ראב&quot;ד}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אבהם </del>בן דוד מפושקיירא''' (המכונה '''הראב"ד השלישי''', '''הראב"ד בעל ההשגות''' וכן סתם '''הראב"ד''') היה מגדולי ה[[ראשונים]]. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]].  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אברהם </ins>בן דוד מפושקיירא''' (המכונה '''הראב"ד השלישי''', '''הראב"ד בעל ההשגות''' וכן סתם '''הראב"ד''') היה מגדולי ה[[ראשונים]]. ידוע בעיקר בזכות השגותיו לספר [[משנה תורה]] ל[[רמב"ם]].</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תת&quot;ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב&quot;ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- &quot;הראב&quot;ד השני&quot; שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב&quot;ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: &quot;אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת&quot; {{מקור|הקדמה ליפרושו למסכת עדיות|}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: &quot;כל נגלה לי מסוד ה&#039; ליראיו&quot;, &quot;כך הראוני מן השמים&quot; &quot;כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב&quot;ם שופר ח$השגות לרמב&quot;ם הלכות לולב פ&quot;ח ה&quot;ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד&#039;תתקל&quot;ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר &quot;רזי פרקי סודות&quot; וכן ]ירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת ד&#039;תת&quot;ה בערך בנרבונה שבפרובנס (פרובינציה). למד בישיבת נרבונה אצל רבי משה ב&quot;ר יוסף מרון הלוי, ולאחריו אצל [[רבי אברהם אב בית דין]]- &quot;הראב&quot;ד השני&quot; שהפך לרבו המובהק ואף השיא לו את בתו לאשה. בהמשך למד בישיבת לוניל אצל רבי משולם ב&quot;ר יעקב מלוניל. למרות זאת, חשיבתו היתה עצמאית ולא הושפע הרבה מרבותיו כפי שכותב: &quot;אין עמי בכל אלה לא מפי רב ולא מפי מורה, כי אם מעזרת המלמד לאדם דעת&quot; {{מקור|הקדמה ליפרושו למסכת עדיות|}}. כמו כן, התגלו לו הרבה חידושים על ידי גילויים כפי שכותב פעמים רבות: &quot;כל נגלה לי מסוד ה&#039; ליראיו&quot;, &quot;כך הראוני מן השמים&quot; &quot;כבר הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים {{מקור|רמב&quot;ם שופר ח$השגות לרמב&quot;ם הלכות לולב פ&quot;ח ה&quot;ה|כן}}. היה עשיר גדול, אך למרות עושרו נהג להסתפק במועט. הוא התיישב בעיר פושקיירא, בה הקים ישיבה אותה החזיק מכספו הפרטי. שר העיר פושקיירא קינא בעשרו והכניסו למאסר בשנת ד&#039;תתקל&quot;ב, והוא שוחרר לאחר שמושל העיר קרקסונה רוגיר ה-11 התערב בענין. הוא תכנן לחזור לנרבונה, אולם ראשי קהילת קרקסונה שכנעוהו לעבור לעירם {{מקור|מגן אבות למאירי קג|כן}}. ישב זמן מה בקרקסונה ולארח מכן במונטפליר ובנמשי, אך רוב ימיו התגורר בפושקיירא. כפי הנראה היה בעל ידיעות ב[[קבלה]], ויש מייחסים לו את ספר &quot;רזי פרקי סודות&quot; וכן ]ירוש ל[[ספר יצירה]]. בניו, רבי יצחק סגי נהור ורבי דוד היו מראשוני חכמי הקבלה.  </div></td></tr> </table>

וייצמאן https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=117402&oldid=prev 2018-08-26T21:50:30Z

<p><span class="autocomment">פירושים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:50, 26 באוגוסט 2018</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש לכל הש&quot;ס, אולם רוב פירושיו אבדו ואנו יודעים על קיומם מכל שהוא מזכירם בכתביו וכן ראשונים אחרםי מצטטים מהם. [[רבי מנחם המאירי]] מכנהו בעקבות פירושו &quot;גדול המפרשים&quot;.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש לכל הש&quot;ס, אולם רוב פירושיו אבדו ואנו יודעים על קיומם מכל שהוא מזכירם בכתביו וכן ראשונים אחרםי מצטטים מהם. [[רבי מנחם המאירי]] מכנהו בעקבות פירושו &quot;גדול המפרשים&quot;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[משנה|משניות]] [[מסכת עדיות]], [[מסכת קינים|קנים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]],  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[משנה|משניות]] [[מסכת עדיות]], [[מסכת קינים|קנים]] ו[[מסכת תמיד|תמיד]],  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חידושים על [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]&lt;ref&gt;[[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] ייחס פירושים אלו ל[[ראב"ד השני]] (הערות לחידושי הראב"ד על ב"ק מהדורת מאיר אטלס עמ' שפג). אולם הדעה הרווחת היא שחידושים אלו הם של הראב"ד בעל ההשגות (וכן כתב מאיר אטלס, שם עמ' 9-12.&lt;/ref&gt;. פירושיו הם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שליוב </del>של של פירושים וחידושים, שכן יש בהם פירוש הדברים ויחד עם זאת העמקה ועיון, קושיות ותירוצים וכן נטיה לפסק ההלכה&lt;ref&gt;יתכן שבכך שילב את שיטת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראושני </del>צרפת, שנטו יותר לפרשנות לשיטת ראשוני ספרד שנטו יותר לחידושים ולפסיקת הלכה, שכן פרובנס שוכנת בין ספרד לצרפת והושפעה מגדולי שתי מדינות אלו.&lt;/ref&gt;.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* חידושים על [[מסכת בבא קמא|בבא קמא]], [[מסכת שבועות|שבועות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]]&lt;ref&gt;[[הרב יחיאל יעקב ויינברג]] ייחס פירושים אלו ל[[ראב"ד השני]] (הערות לחידושי הראב"ד על ב"ק מהדורת מאיר אטלס עמ' שפג). אולם הדעה הרווחת היא שחידושים אלו הם של הראב"ד בעל ההשגות (וכן כתב מאיר אטלס, שם עמ' 9-12.&lt;/ref&gt;. פירושיו הם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שילוב </ins>של של פירושים וחידושים, שכן יש בהם פירוש הדברים ויחד עם זאת העמקה ועיון, קושיות ותירוצים וכן נטיה לפסק ההלכה&lt;ref&gt;יתכן שבכך שילב את שיטת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשוני </ins>צרפת, שנטו יותר לפרשנות לשיטת ראשוני ספרד שנטו יותר לחידושים ולפסיקת הלכה, שכן פרובנס שוכנת בין ספרד לצרפת והושפעה מגדולי שתי מדינות אלו.&lt;/ref&gt;.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[ספרא]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[ספרא]]  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[מכילתא]]  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* פירוש ל[[מכילתא]]  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105575:rev-117402:php=table --> </table>

141.226.8.249 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=105575&oldid=prev 2017-08-08T07:42:24Z

<p><span class="autocomment">השגותיו על הרי&quot;ף והמאור הגדול</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:42, 8 באוגוסט 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזקנותו התפרסם בעולם היהודי חיבורו של ה[[רמב&quot;ם]] &quot;[[משנה תורה]]&quot;. כשהגיע ספר זה לידי הראב&quot;ד, עיין בו בדקדוק רב, וכתב עליו את השגותיו. השגות אלו נכתבו בקצרה ובחריפות. הוא הנתגד לשיטה העקרונית על פיה מתבסס הספר להביא את הפסקים ללא ציון המקור: &quot;שעזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם... ועוד כי דברים שהגאוניםחולקים זה על זה, וזה בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו, ולמה אסמוך אני לע ברירתו והיא לא נראית בעיני?&quot; {{מקור|השגות להקדמת הרמב&quot;ם|כן}}. למרות ביקורת זאת, הוא העריך את העבודה הגדולה שעשה הרמב&quot;ם: &quot;מלאכה גדולה עשה באסיפתו דברי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] וה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] וה[[תוספתא]]&quot; {{מקור|רמב&quot;ם כלאים ו ב$השגות להלכות כלאים ו ב|כן}}. מכיוון שעבר על כל פרט ופרט בדברי הרמב&quot;ם, מקובל לומר שכאשר לא העיר סימן שהסכים לדעתו (ולכן במקרים כאלה יש מונים את שיטת הרמב&quot;ם כשתי דעות). לפעמים הוא גם משבח את הרמב&quot;ם כי דבריו &quot;סברא יפה היא&quot; או שאמר כי גרסת הרמב&quot;ם &quot;מיושרת מן הגרסא שלנו&quot;. על הרמב&quot;ם עצמו אמר: &quot;הוא צעיר ואנחנו ישישים&quot; {{מקור|תשב&quot;ץ א עב|כן}}, אך למרות זאת הערכיו וכיבדו, ובאחד מפסקיו כתב: &quot;לא שבאנו לחוק על הרמב&quot;ם, אך מה שהניח הוא אנחנו השלמנו&quot;. עם זאת הוא לא נמנע מלהשתמש בביטויים חריפים בהשגותיו כגון: &quot;לא נהג המחבר מנהג חכמים&quot; {{מקור|רמב&quot;ם תשובה ה ה$השגות להלכות תשובה ה ה|כן}} ועוד. השגותיו מודפסות כיום לצד הרמב&quot;ם בכל המהדורות ונלמדות יחד עמו. לרובה השגותיו מתחילתו ב&quot;אומר אברהם...&quot; ובקיצור &quot;א&quot;א&quot; (בחלק מהדפוסים כתוב לפעמים: כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל...).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בזקנותו התפרסם בעולם היהודי חיבורו של ה[[רמב&quot;ם]] &quot;[[משנה תורה]]&quot;. כשהגיע ספר זה לידי הראב&quot;ד, עיין בו בדקדוק רב, וכתב עליו את השגותיו. השגות אלו נכתבו בקצרה ובחריפות. הוא הנתגד לשיטה העקרונית על פיה מתבסס הספר להביא את הפסקים ללא ציון המקור: &quot;שעזב דרך כל המחברים אשר היו לפניו, כי הם הביאו ראיה לדבריהם וכתבו הדברים בשם אמרם... ועוד כי דברים שהגאוניםחולקים זה על זה, וזה בירר דברי האחד וכתבם בחיבורו, ולמה אסמוך אני לע ברירתו והיא לא נראית בעיני?&quot; {{מקור|השגות להקדמת הרמב&quot;ם|כן}}. למרות ביקורת זאת, הוא העריך את העבודה הגדולה שעשה הרמב&quot;ם: &quot;מלאכה גדולה עשה באסיפתו דברי ה[[תלמוד בבלי|גמרא]] וה[[תלמוד ירושלמי|ירושלמי]] וה[[תוספתא]]&quot; {{מקור|רמב&quot;ם כלאים ו ב$השגות להלכות כלאים ו ב|כן}}. מכיוון שעבר על כל פרט ופרט בדברי הרמב&quot;ם, מקובל לומר שכאשר לא העיר סימן שהסכים לדעתו (ולכן במקרים כאלה יש מונים את שיטת הרמב&quot;ם כשתי דעות). לפעמים הוא גם משבח את הרמב&quot;ם כי דבריו &quot;סברא יפה היא&quot; או שאמר כי גרסת הרמב&quot;ם &quot;מיושרת מן הגרסא שלנו&quot;. על הרמב&quot;ם עצמו אמר: &quot;הוא צעיר ואנחנו ישישים&quot; {{מקור|תשב&quot;ץ א עב|כן}}, אך למרות זאת הערכיו וכיבדו, ובאחד מפסקיו כתב: &quot;לא שבאנו לחוק על הרמב&quot;ם, אך מה שהניח הוא אנחנו השלמנו&quot;. עם זאת הוא לא נמנע מלהשתמש בביטויים חריפים בהשגותיו כגון: &quot;לא נהג המחבר מנהג חכמים&quot; {{מקור|רמב&quot;ם תשובה ה ה$השגות להלכות תשובה ה ה|כן}} ועוד. השגותיו מודפסות כיום לצד הרמב&quot;ם בכל המהדורות ונלמדות יחד עמו. לרובה השגותיו מתחילתו ב&quot;אומר אברהם...&quot; ובקיצור &quot;א&quot;א&quot; (בחלק מהדפוסים כתוב לפעמים: כתב הראב&quot;ד ז&quot;ל...).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגותיו על הרי&quot;ף והמאור הגדול===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===השגותיו על הרי&quot;ף והמאור הגדול===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כתב השגות על "הלכות רב אלפס" של ה[[רי"ף]], אליו הוא מתייחס בהערצה, ומסביר את כתבית ההשגות בכך ש"לא נמנעתי מלחפש אחריו כאשר תשיג ידי פעם לסתור ופעם לחזק" {{מקור|שו"ת הראב"ד רלח|כן}}. אולם, רוב השגותיו בחיבור זה מפונות לא כלפי הרי"ף עצמו אלא על נושא כליו [[רבי זרחיה הלוי]] (הרז"ה)- "המאור הגדול". אליו, בשונה מאל הרי"ף, לא מתייחס הראב"ד בהערצה, ותקפו בחריפות עד כדי שהמדפיסים נאלצו לעדן חלק מההשגות משום כבודו של הרז"ה. הוא כותב כי המאור כי "זה המאור אינו מאיר?" ו"תואנה ועוורון, ומי שקרא לו מאור לא ראה אור מימיו". הוא מאשים את הרז"ה כי נטה יותר מדי אחר דעת [[רש"י]]: "הצרפתי (רש"י) נשתבש וזה הזנב הלך אחריו לא ידע בין טוב לרע". הוא תוקף בביטויים חריפים כמו: "לא הקושיא קושיא ולא התירוץ תירוץ, הראשון הבל והשני שקר", ו"קורי עכביש יארוג כי הכל הבל ואין בו מועיל". אמנם, שלא כמו בהשגותיו ל[[מסכת ברכות]] ול[[סדר מועד]], בהשגותיו ל[[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]] היחס לרז"ה שונה, והוא משיג אך ורק בהערות ענייניות בלי פגיעה אישית במחבר ובחיבורו. במקום אחד הוא אף כותב "בחיי ראיש, דבר טוב הוא אומר"&lt;ref&gt;הרב גרשום הרפנס מציע ("עידן הראשונים" עמ' 132) כי שינוי זה נובע מכל שהשגותיו לסדרים אלו עברו הגהה נוספת לאחר פטירת הרז"ה. &lt;/ref&gt;. השגות אלו מכונות לפעמים בשם "כתוב שם", בשל העובדה כי נהג לרשום בתחלית כל השגה, בהביאו את דברי המאור "כתוב שם...". על השגות אלו כתב ה[[רמב"ן]] את "ספר הזכות", בו מגן על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המארו </del>מקושיות הראב"ד&lt;ref&gt;הרז"ה פרסם קונטרס בשם "דברי ריבות" בו התכבתו בינו לבין הראב"ד בנושא סוגיא תלמודית כלשהי. בחיבור זה, הראב"ד מתווכח בחריפות עם הרז"ה שעונה על כל קושיותיו ולבסוף יוצא כאשר ידו על העליונה. &lt;/ref&gt;. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">  </del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הוא כתב השגות על "הלכות רב אלפס" של ה[[רי"ף]], אליו הוא מתייחס בהערצה, ומסביר את כתבית ההשגות בכך ש"לא נמנעתי מלחפש אחריו כאשר תשיג ידי פעם לסתור ופעם לחזק" {{מקור|שו"ת הראב"ד רלח|כן}}. אולם, רוב השגותיו בחיבור זה מפונות לא כלפי הרי"ף עצמו אלא על נושא כליו [[רבי זרחיה הלוי]] (הרז"ה)- "המאור הגדול". אליו, בשונה מאל הרי"ף, לא מתייחס הראב"ד בהערצה, ותקפו בחריפות עד כדי שהמדפיסים נאלצו לעדן חלק מההשגות משום כבודו של הרז"ה. הוא כותב כי המאור כי "זה המאור אינו מאיר?" ו"תואנה ועוורון, ומי שקרא לו מאור לא ראה אור מימיו". הוא מאשים את הרז"ה כי נטה יותר מדי אחר דעת [[רש"י]]: "הצרפתי (רש"י) נשתבש וזה הזנב הלך אחריו לא ידע בין טוב לרע". הוא תוקף בביטויים חריפים כמו: "לא הקושיא קושיא ולא התירוץ תירוץ, הראשון הבל והשני שקר", ו"קורי עכביש יארוג כי הכל הבל ואין בו מועיל". אמנם, שלא כמו בהשגותיו ל[[מסכת ברכות]] ול[[סדר מועד]], בהשגותיו ל[[סדר נשים]] ו[[סדר נזיקין]] היחס לרז"ה שונה, והוא משיג אך ורק בהערות ענייניות בלי פגיעה אישית במחבר ובחיבורו. במקום אחד הוא אף כותב "בחיי ראיש, דבר טוב הוא אומר"&lt;ref&gt;הרב גרשום הרפנס מציע ("עידן הראשונים" עמ' 132) כי שינוי זה נובע מכל שהשגותיו לסדרים אלו עברו הגהה נוספת לאחר פטירת הרז"ה. &lt;/ref&gt;. השגות אלו מכונות לפעמים בשם "כתוב שם", בשל העובדה כי נהג לרשום בתחלית כל השגה, בהביאו את דברי המאור "כתוב שם...". על השגות אלו כתב ה[[רמב"ן]] את "ספר הזכות", בו מגן על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי"ף </ins>מקושיות הראב"ד&lt;ref&gt;הרז"ה פרסם קונטרס בשם "דברי ריבות" בו התכבתו בינו לבין הראב"ד בנושא סוגיא תלמודית כלשהי. בחיבור זה, הראב"ד מתווכח בחריפות עם הרז"ה שעונה על כל קושיותיו ולבסוף יוצא כאשר ידו על העליונה. &lt;/ref&gt;.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעלי הנפש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעלי הנפש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[בעלי הנפש]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[בעלי הנפש]]}}</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92070:rev-105575:php=table --> </table>

5.28.134.20 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%93%D7%95%D7%93&diff=92070&oldid=prev 2015-06-25T17:28:27Z

<p><span class="autocomment">בעלי הנפש</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־17:28, 25 ביוני 2015</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעלי הנפש===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===בעלי הנפש===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[בעלי הנפש]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ערך מורחב|ערך=[[בעלי הנפש]]}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבור בלהכות [[נידה]] ו[[מקווה|מקוואות]] שחיבר בעת זקנותו. על הסבר השם הוא כותב בהקדמה: "על שם כי הוא חוק משפט למושלים על נפשותם ואין נפשם מושלת עליהם, רצוני לומר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נשפ </del>המתאווה היא נפש הבהמה המושלת על הכסילים והמשוכת אותם לתאוות העולם והנאותיו". הספר מחולק לשבעה שערים. האחרון שבהם, "שער הקדושה" עוסק בענייני הזיווג ובדברי [[מוסר]] הקשורים לנושא זה ולנושאים אחרים. הראב"ד עצמו העיד כי חיבור זה הוא "חיבור יפה". הרמב"ן מסביר לתלמידיו וחבריו מדוע אינו נענה לבקשתם לכתוב חיבור על הלכתו נידה: כבר קדמני אחד קדוש דורש... ולא נאה לדרוש וחיבר בהם ספר נכבד לבעלי הנפש..." (אמנם, לבסוף הרמב"ן כתב חיבור על הכלות נידה המכונה "הלכות נידה לרמב"ן). הרז"ה כתב השגות לספר זה עוד בחיי הראב"ד, ובהקדמה כותב: ואני אוהבי אוהב, ואינני לריב ניצב, ולא חפץ קרב, ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב (אשתוקק) ולהבין אקרב".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חיבור בלהכות [[נידה]] ו[[מקווה|מקוואות]] שחיבר בעת זקנותו. על הסבר השם הוא כותב בהקדמה: "על שם כי הוא חוק משפט למושלים על נפשותם ואין נפשם מושלת עליהם, רצוני לומר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נפש </ins>המתאווה היא נפש הבהמה המושלת על הכסילים והמשוכת אותם לתאוות העולם והנאותיו". הספר מחולק לשבעה שערים. האחרון שבהם, "שער הקדושה" עוסק בענייני הזיווג ובדברי [[מוסר]] הקשורים לנושא זה ולנושאים אחרים. הראב"ד עצמו העיד כי חיבור זה הוא "חיבור יפה". הרמב"ן מסביר לתלמידיו וחבריו מדוע אינו נענה לבקשתם לכתוב חיבור על הלכתו נידה: כבר קדמני אחד קדוש דורש... ולא נאה לדרוש וחיבר בהם ספר נכבד לבעלי הנפש..." (אמנם, לבסוף הרמב"ן כתב חיבור על הכלות נידה המכונה "הלכות נידה לרמב"ן). הרז"ה כתב השגות לספר זה עוד בחיי הראב"ד, ובהקדמה כותב: ואני אוהבי אוהב, ואינני לריב ניצב, ולא חפץ קרב, ואת הרב אינני רב, כי חכמתו אתאב (אשתוקק) ולהבין אקרב".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===פירושים===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-92069:rev-92070:php=table --> </table>

אריאל ביגל נ"י