https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%27%D7%99%D7%9C
רבי אברהם בן בורג'יל - היסטוריית גרסאות
2026-04-12T07:53:41Z
היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי
MediaWiki 1.43.0
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%27%D7%99%D7%9C&diff=91822&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־19:23, 13 ביוני 2015
2015-06-13T19:23:27Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:23, 13 ביוני 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 13:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר "לחם אבירים"==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר "לחם אבירים"==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר '''לחם אבירים''' על מסכתות [[מסכת בבא קמא]]|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת יבמות|יבמות]]<ref>בקובץ "ספונות" י"ג, פסר יון ג' עמ' כד נטען כי החידושים ליבמות אינם מפרי עטו של רבי אברהם, אולם במבוא הרב חטאב למהדורתו, עמ' 7 דחה טענה זו. </ref>, [[מסכת כתובות|כתובות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]], הודפס בונציה בשנת שס"ה, לאחר פטירתו, על ידי תלמידו וגיסו רבי יוסף די נוביש. מאז הודפס שוב במהדורת צילום בישראל בשנת תשכ"ט. מהדורה זו מלאה בטעויות ושיבושים, כשסדר החידושים מבולבל וללא ציון הדפים. רבי יוסף די נוביש מסביר עובדות אלו בהקדמתו: "כי הספר הזה הורק מכלי אל כלי ובגולה הלך נע ונד בארץ, ארץ צלמות ולא סדרים... ולקטתי לקוטים זעיר שם זעיר שם". בשנת תש"ן הדפיס הרב יהושע חטאב את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת. החידושים על בבא מציעא הודפסו על ידי מכון מעוז התורה בבני ברק באותה שנה. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ספר '''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44856&pgnum=1 </ins>לחם אבירים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]</ins>''' על מסכתות [[מסכת בבא קמא]]|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת יבמות|יבמות]]<ref>בקובץ "ספונות" י"ג, פסר יון ג' עמ' כד נטען כי החידושים ליבמות אינם מפרי עטו של רבי אברהם, אולם במבוא הרב חטאב למהדורתו, עמ' 7 דחה טענה זו. </ref>, [[מסכת כתובות|כתובות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]], הודפס בונציה בשנת שס"ה, לאחר פטירתו, על ידי תלמידו וגיסו רבי יוסף די נוביש. מאז הודפס שוב במהדורת צילום בישראל בשנת תשכ"ט. מהדורה זו מלאה בטעויות ושיבושים, כשסדר החידושים מבולבל וללא ציון הדפים. רבי יוסף די נוביש מסביר עובדות אלו בהקדמתו: "כי הספר הזה הורק מכלי אל כלי ובגולה הלך נע ונד בארץ, ארץ צלמות ולא סדרים... ולקטתי לקוטים זעיר שם זעיר שם". בשנת תש"ן הדפיס הרב יהושע חטאב את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת. החידושים על בבא מציעא הודפסו על ידי מכון מעוז התורה בבני ברק באותה שנה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. בשנת תשס"ח הודפסו החידושים על שני הפרקים הראשונים של מסכת יבמות, בתוספות הערות על ידי תלמידי [[ישיבת בנין אב]] בירושלים</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר הובא מעט על ידי החכמים שבאו אחריו, כדוגמת [[מהרש"א]]<ref>{{מקור|מהרש"א קידושין טז ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יח ב$שם יח ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יט$שם יט א וב'}}. </ref>, [[פני יהושע]] ל[[רבי יעקב יהושע פלק]], "אמרי בינה" ל[[רבי שמואל גארמיזאן]], "כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]], "יד יוסף" ל[[רבי יוסף זינצהיים]] "עין יהוסף" ל[[רבי יוסף חזן]], "פנים מאירות" ל[[רבי מאיר אייזנשטט]], שו"ת נבחר מכסף ועוד. המהרש"א גמר לכתוב את חידושיו למסכת קידושין בשנת שפ"א (כפי שכתב בסוף חידושיו), כשש עשרה שנה לאחר הדפסת הספר, ומכאן ניתן ללמוד שתוך זמן קצר הספר התפשט באירופה והגיע עד לבתי המדרש האשכנזיים. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הספר הובא מעט על ידי החכמים שבאו אחריו, כדוגמת [[מהרש"א]]<ref>{{מקור|מהרש"א קידושין טז ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יח ב$שם יח ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יט$שם יט א וב'}}. </ref>, [[פני יהושע]] ל[[רבי יעקב יהושע פלק]], "אמרי בינה" ל[[רבי שמואל גארמיזאן]], "כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]], "יד יוסף" ל[[רבי יוסף זינצהיים]] "עין יהוסף" ל[[רבי יוסף חזן]], "פנים מאירות" ל[[רבי מאיר אייזנשטט]], שו"ת נבחר מכסף ועוד. המהרש"א גמר לכתוב את חידושיו למסכת קידושין בשנת שפ"א (כפי שכתב בסוף חידושיו), כשש עשרה שנה לאחר הדפסת הספר, ומכאן ניתן ללמוד שתוך זמן קצר הספר התפשט באירופה והגיע עד לבתי המדרש האשכנזיים. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידושים המיוחסים אליו על [[מסכת חולין]] ומעט מ[[מסכת ערכין]] הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידושים המיוחסים אליו על [[מסכת חולין]] ומעט מ[[מסכת ערכין]] הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44856&pgnum=1 לחם אבירים]'''- דפוס ונציה שס"ה. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52983&pgnum=1 '''לחם אבירים על מסכת יבמות''' (פרקים א-ב)], מהדורת ישיבת בנין אב תשס"ח. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:בן בורג'יל אברהם}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מיון רגיל:בן בורג'יל אברהם}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-91815:rev-91822:php=table -->
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%27%D7%99%D7%9C&diff=91815&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י ב־07:42, 12 ביוני 2015
2015-06-12T07:42:43Z
<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:42, 12 ביוני 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי אברהם בן עזוז בן בורג'יל''' היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רב]] </del>וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר '''לחם אבירים''' על הש"ס. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''רבי אברהם בן עזוז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' הנודע בכינוי '''רבי אברהם </ins>בן בורג'יל''' היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמיד חכם </ins>וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר '''לחם אבירים''' על הש"ס. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט מאד פרטים ידועים על חייו<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. שומ היה רבי אברהם בן עזוז, אך כינויו השגור היה "בן בורג'יל"</del>. למד בסלוניקי ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי שמואל די מודינה]] במשך "כל ימיו"<ref>כך לשון גיסו רבי יוסף נוביש לספר "לחם אבירים". </ref>. מספר פעמים מביא חידושים בשמו בספרו, תוך שהוא מכנהו "מורנו הרב", וגם מהרשד"ם מזכירו בתשובותיו, בכינוי "החכם השלם" {{מקור|מהרשד"ם חו"מ רעה|כן}}. הוא הקים ישיבה בעיר ניקופול, לצדו של רבי שמואל אריסה. חי חיי ייסורים ונסיונות קשים, ונפטר ללא ילדים, כנראה בקיצור ימים<ref>כך כתב מאיר בניהו בספר "היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליא", עמ' 132, אולם הרב יהושע חטאב במבואו לס' לחם אבירים במהדורתו, עמ' 7, מפקפק בכך. </ref>. בין תלמידיו בישיבתו נמנה גיסו רבי יוסף נוביש, שהוציא לאור את ספרו (וכן את ספר "לחם משנה" ל[[רבי אברהם די בוטון]]). </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מעט מאד פרטים ידועים על חייו. למד בסלוניקי ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי שמואל די מודינה]] במשך "כל ימיו"<ref>כך לשון גיסו רבי יוסף נוביש לספר "לחם אבירים". </ref>. מספר פעמים מביא חידושים בשמו בספרו, תוך שהוא מכנהו "מורנו הרב", וגם מהרשד"ם מזכירו בתשובותיו, בכינוי "החכם השלם" {{מקור|מהרשד"ם חו"מ רעה|כן}}. הוא הקים ישיבה בעיר ניקופול, לצדו של רבי שמואל אריסה. חי חיי ייסורים ונסיונות קשים, ונפטר ללא ילדים, כנראה בקיצור ימים<ref>כך כתב מאיר בניהו בספר "היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליא", עמ' 132, אולם הרב יהושע חטאב במבואו לס' לחם אבירים במהדורתו, עמ' 7, מפקפק בכך. </ref>. בין תלמידיו בישיבתו נמנה גיסו רבי יוסף נוביש, שהוציא לאור את ספרו (וכן את ספר "לחם משנה" ל[[רבי אברהם די בוטון]]). </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי אברהם נהג לדייק דיוק מרבי בלשון הגמרא, [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] וה[[תוספות]]. הוא קישר בין קושיות שהקשה התוספות בסמיכות זו אחר זו, והסביר כי הן תלויות זו בזו וכד'. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רבי אברהם נהג לדייק דיוק מרבי בלשון הגמרא, [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] וה[[תוספות]]. הוא קישר בין קושיות שהקשה התוספות בסמיכות זו אחר זו, והסביר כי הן תלויות זו בזו וכד'. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שציינו ששיטת לימודו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>דרכו של [[רבי יצחק קנפנטון]] מקסטיליה, בספרו "דרכי התלמוד"<ref>מבוא מכון "מעוז התורה" ל"לחם אבירים על מסכת בבא קמא". </ref></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש שציינו ששיטת לימודו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתבססת על </ins>דרכו של [[רבי יצחק קנפנטון]] מקסטיליה, בספרו "דרכי התלמוד"<ref>מבוא מכון "מעוז התורה" ל"לחם אבירים על מסכת בבא קמא". </ref></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר "לחם אבירים"==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספר "לחם אבירים"==</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידושים המיוחסים אליו על [[מסכת חולין]] ומעט מ[[מסכת ערכין]] הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חידושים המיוחסים אליו על [[מסכת חולין]] ומעט מ[[מסכת ערכין]] הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מיון רגיל:בן בורג'יל אברהם}}</ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:אחרונים]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div></td></tr>
</table>
אריאל ביגל נ"י
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%91%D7%9F_%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%92%27%D7%99%D7%9C&diff=91787&oldid=prev
אריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "'''רבי אברהם בן עזוז בן בורג'יל''' היה רב וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר '''לחם..."
2015-06-11T10:15:07Z
<p>יצירת דף עם התוכן "'''רבי אברהם בן עזוז בן בורג'יל''' היה <a href="/wiki/index.php/%D7%A8%D7%91" title="רב">רב</a> וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר '''לחם..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>'''רבי אברהם בן עזוז בן בורג'יל''' היה [[רב]] וראש ישיבה בעיר ניקופול שבטורקיה, מחבר ספר '''לחם אבירים''' על הש"ס. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
מעט מאד פרטים ידועים על חייו. שומ היה רבי אברהם בן עזוז, אך כינויו השגור היה "בן בורג'יל". למד בסלוניקי ב[[ישיבה|ישיבתו]] של [[רבי שמואל די מודינה]] במשך "כל ימיו"<ref>כך לשון גיסו רבי יוסף נוביש לספר "לחם אבירים". </ref>. מספר פעמים מביא חידושים בשמו בספרו, תוך שהוא מכנהו "מורנו הרב", וגם מהרשד"ם מזכירו בתשובותיו, בכינוי "החכם השלם" {{מקור|מהרשד"ם חו"מ רעה|כן}}. הוא הקים ישיבה בעיר ניקופול, לצדו של רבי שמואל אריסה. חי חיי ייסורים ונסיונות קשים, ונפטר ללא ילדים, כנראה בקיצור ימים<ref>כך כתב מאיר בניהו בספר "היחסים שבין יהודי יון ליהודי איטליא", עמ' 132, אולם הרב יהושע חטאב במבואו לס' לחם אבירים במהדורתו, עמ' 7, מפקפק בכך. </ref>. בין תלמידיו בישיבתו נמנה גיסו רבי יוסף נוביש, שהוציא לאור את ספרו (וכן את ספר "לחם משנה" ל[[רבי אברהם די בוטון]]). <br />
<br />
<br />
נפטר בין השנים ש"מ לשס"ה<ref>בשנת שס"ה הודפס ספרו, ובו כבר נזכר עם התוספת "זלה"ה", אך בבירור חי לאחר שנת ש"מ, שכן מזכיר את [[רבי יוסף בן לב]] בתוספת "זלה"ה". </ref>, ככל הנראה לפני שנת שנ"ט<ref>מבוא מכון "מעוז התורה" לחידושי לחם אבירים על מסכת בבא מציעא. </ref><br />
<br />
==דרך לימודו==<br />
רבי אברהם נהג לדייק דיוק מרבי בלשון הגמרא, [[פירוש רש"י לתלמוד|פירוש רש"י]] וה[[תוספות]]. הוא קישר בין קושיות שהקשה התוספות בסמיכות זו אחר זו, והסביר כי הן תלויות זו בזו וכד'. <br />
<br />
יש שציינו ששיטת לימודו היא דרכו של [[רבי יצחק קנפנטון]] מקסטיליה, בספרו "דרכי התלמוד"<ref>מבוא מכון "מעוז התורה" ל"לחם אבירים על מסכת בבא קמא". </ref><br />
<br />
==ספר "לחם אבירים"==<br />
ספר '''לחם אבירים''' על מסכתות [[מסכת בבא קמא]]|בבא קמא]], [[מסכת בבא מציעא|בבא מציעא]], [[מסכת יבמות|יבמות]]<ref>בקובץ "ספונות" י"ג, פסר יון ג' עמ' כד נטען כי החידושים ליבמות אינם מפרי עטו של רבי אברהם, אולם במבוא הרב חטאב למהדורתו, עמ' 7 דחה טענה זו. </ref>, [[מסכת כתובות|כתובות]] ו[[מסכת קידושין|קידושין]], הודפס בונציה בשנת שס"ה, לאחר פטירתו, על ידי תלמידו וגיסו רבי יוסף די נוביש. מאז הודפס שוב במהדורת צילום בישראל בשנת תשכ"ט. מהדורה זו מלאה בטעויות ושיבושים, כשסדר החידושים מבולבל וללא ציון הדפים. רבי יוסף די נוביש מסביר עובדות אלו בהקדמתו: "כי הספר הזה הורק מכלי אל כלי ובגולה הלך נע ונד בארץ, ארץ צלמות ולא סדרים... ולקטתי לקוטים זעיר שם זעיר שם". בשנת תש"ן הדפיס הרב יהושע חטאב את הספר במהדורה חדשה ומתוקנת. החידושים על בבא מציעא הודפסו על ידי מכון מעוז התורה בבני ברק באותה שנה. <br />
<br />
הספר הובא מעט על ידי החכמים שבאו אחריו, כדוגמת [[מהרש"א]]<ref>{{מקור|מהרש"א קידושין טז ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יח ב$שם יח ב}}; {{מקור|מהרש"א קידושין יט$שם יט א וב'}}. </ref>, [[פני יהושע]] ל[[רבי יעקב יהושע פלק]], "אמרי בינה" ל[[רבי שמואל גארמיזאן]], "כנסת הגדולה" ל[[רבי חיים בנבנשתי]], "יד יוסף" ל[[רבי יוסף זינצהיים]] "עין יהוסף" ל[[רבי יוסף חזן]], "פנים מאירות" ל[[רבי מאיר אייזנשטט]], שו"ת נבחר מכסף ועוד. המהרש"א גמר לכתוב את חידושיו למסכת קידושין בשנת שפ"א (כפי שכתב בסוף חידושיו), כשש עשרה שנה לאחר הדפסת הספר, ומכאן ניתן ללמוד שתוך זמן קצר הספר התפשט באירופה והגיע עד לבתי המדרש האשכנזיים. <br />
<br />
חידושים המיוחסים אליו על [[מסכת חולין]] ומעט מ[[מסכת ערכין]] הודפסו בספר "אוצר השיטות" (ח"ב עמ' קנג-קפח).<br />
<br />
<br />
{{הערות שוליים}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:רבני הבלקן וטורקיה]]<br />
[[קטגוריה:פרשני התלמוד]]</div>
אריאל ביגל נ"י