https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99רבי אברהם אשכנזי - היסטוריית גרסאות2026-04-17T21:13:13Zהיסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקיMediaWiki 1.43.0https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=99731&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־07:39, 13 ביולי 20152015-07-13T07:39:32Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:39, 13 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלק </del>מן המצבה הוצב עליו. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ושריד </ins>מן המצבה הוצב עליו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקי </del>בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקי </del>בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיא </ins>בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיא </ins>בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99702:rev-99731:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=99702&oldid=prevא. ב. אמזלג: הגהה2015-07-06T13:55:56Z<p>הגהה</p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:55, 6 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, וחלק מן המצבה הוצב עליו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, וחלק מן המצבה הוצב עליו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיא </del>בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקיא </del>בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקי </ins>בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בקי </ins>בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99650:rev-99702:php=table -->
</table>א. ב. אמזלגhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=99650&oldid=prevאריאל ביגל נ"י ב־19:06, 2 ביולי 20152015-07-02T19:06:02Z<p></p>
<table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface">
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<col class="diff-marker" />
<col class="diff-content" />
<tr class="diff-title" lang="he">
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td>
<td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:06, 2 ביולי 2015</td>
</tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות חייו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, וחלק מן המצבה הוצב עליו. </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. פטירתו השרתה אבל כבד על היישוב היהודי בא"י</ins>. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. על פי הכתוב על מצבתו, חי חיי יסורים</ins>. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, וחלק מן המצבה הוצב עליו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}</div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==ספריו==</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[שו"ת]] מהר"א אשכנזי''' - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר {{מקור|סימן א|כן}}, הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "'''ישמח משה'''" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''[[שו"ת]] מהר"א אשכנזי''' - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר {{מקור|סימן א|כן}}, הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "'''ישמח משה'''" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l13">שורה 13:</td>
<td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 14:</td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תקנות ירושלים'''- יחד עם ר' יעקב קפילוטו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תקנות ירושלים'''- יחד עם ר' יעקב קפילוטו.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תקנות והסכמות'''- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל [[רבי חיים אברהם גאגין]], יחד עם ר' יעקב קפילוטו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''תקנות והסכמות'''- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל [[רבי חיים אברהם גאגין]], יחד עם ר' יעקב קפילוטו. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''דרך אניה''' - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום". </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''דרך אניה''' - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, בתוספת מבוא נרחב</ins>. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על תשובות ה[[רשב"א]] חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על תשובות ה[[רשב"א]] חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות של שו"ת [[ר"י מיגאש]]- בכת"י.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות של שו"ת [[ר"י מיגאש]]- בכת"י.</div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על ספר "עץ חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]]. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על ספר "עץ חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]]. </div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו. </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו. </div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==לקריאה נוספת==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* מכון אהבת שלום, מבוא לשו"ת מהר"א אשכנזי, ירושלים תשנ"א. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''הספדים עליו''': </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''מגילת קינות'''</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''גי חזיון'''</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''שבט שמעון''' חלק ב', דרוש ל[[פרשת תצוה]]. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''אברהם את ידו''' חלק ב', דרוש ט' לשמועות. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* '''איש אמונים''' דרוש ז' להספד. </ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr>
<tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20711&pgnum=1 שו"ת מהר"א אשכנזי], אתר HebrewBooks. </ins></div></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr>
<tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדרה|הקודם=[[רבי חיים דוד חזן]]|הבא=[[רבי רפאל מאיר פאניז'ל]]|רשימה=[[הראשון לציון]]}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{סדרה|הקודם=[[רבי חיים דוד חזן]]|הבא=[[רבי רפאל מאיר פאניז'ל]]|רשימה=[[הראשון לציון]]}}</div></td></tr>
<!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-99649:rev-99650:php=table -->
</table>אריאל ביגל נ"יhttps://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%90%D7%91%D7%A8%D7%94%D7%9D_%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99&diff=99649&oldid=prevאריאל ביגל נ"י: יצירת דף עם התוכן "שרידי מצבתו המנותצת ב[[הר הזיתים]] '''רבי אברהם אשכנזי''' היה..."2015-07-02T18:47:01Z<p>יצירת דף עם התוכן "<a href="/wiki/index.php/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5:DSC_0021.jpg" title="קובץ:DSC 0021.jpg">200px|ממוזער|שמאל|שרידי מצבתו המנותצת ב[[הר הזיתים</a>]] '''רבי אברהם אשכנזי''' היה..."</p>
<p><b>דף חדש</b></p><div>[[תמונה:DSC 0021.jpg|200px|ממוזער|שמאל|שרידי מצבתו המנותצת ב[[הר הזיתים]]]]<br />
<br />
'''רבי אברהם אשכנזי''' היה [[רב]] ו[[קבלה|מקובל]], כיהן כ[[אב בית דין]] ב[[ירושלים]], "חכם באשי" ו[[הראשון לציון]] ה-27. <br />
<br />
==תולדות חייו==<br />
נולד בשנת תקע"א (1811) בעיר לאריסה שביוון (אז חלק מן האימפריה העת'מאנית), לאביו רבי יעקב. בשנת תקפ"א עלה ל[[ארץ ישראל]], והשתקע בירושלים, שם נשא את שרה, בתו של רבי יצחק פרחי. התמנה ל[[דיין]] בבית דינו של המקובל [[רבי מרדכי בנימין נבון]], ראש [[ישיבת המקובלים בית אל]] (יד ימינו של הראשון לציון [[רבי יצחק קובו]] ואביו החורג של הראש"ל [[רבי יעקב שאול אלישר]]). בשנת תרס"ד נבר לתפקיד אב בית דין. החל לכהן כראשון לציון וחכן באשי בשנת תרכ"ט, לאחר פטירתו של [[רבי חיים דוד חזן]]. כמו כן, כיהן כראש ישיבה בישיבת "בית יעקב". על כיסא זה ישב עד לפטירתו בט' ב[[שבט]] תר"מ. נודע בפעילותו למען גאולת קרקעות בירושלים, ובייחוד גאולת קברו של [[שמעון הצדיק]]. כמו כן, היה בקשרים טובים עם כל הקהילות בירושלים, עם משה מונטיפיורי ואף עם מנהיגים לא יהודיים. נקבר בחלקת הספרדים בבית הקברות ב[[הר הזיתים]], סמוך לקבריהם של [[רבי שלום שרעבי]] ותלמידו [[רבי חיים די לה רוזה]]. מצבתו נותצה בזמן הכיבוש הירדני, ומקום קבורתו אותר בשנת תשס"ד, וחלק מן המצבה הוצב עליו. <br />
<br />
נודע בבקיאותו העצומה בספרות הפוסקים. הראש"ל רבי יעקב שאול אלישר אמר בהספדו עליו: "הנמצא כמוהו גאון מפורסם בקיא בכל הש"ס וגם בכל הפסוקים ראשונים ואחרונים, כל תשובות הרשב"א כמאן דמנח בכסתיה כל [[שיטה מקובצת|שיטות מקובצות]] ל[[רבי בצלאל אשכנזי|רבנו בצלאל]], שיטת ה[[רמ"ה]] ז"ל, בקיא בהן". בכתביו מצטט עשרות מקורות בעל פה, כאשר לרוב הציטוט מדויק כמעט לחלוטין. <br />
{{ציר זמן לרבנים|התחלה=5371|מספר שנים=69}}<br />
==ספריו==<br />
* '''[[שו"ת]] מהר"א אשכנזי''' - יצא לראשונה בשנת תשנ"א ע"י מכון "אהבת שלום". תשובה אחת מהספר {{מקור|סימן א|כן}}, הודפסה בנפרד בשנת תרל"ד בשם "'''ישמח משה'''" וכוללת פסק דין ארוך בענין צוואתו של הנגיד נסים שמאמה. <br />
* '''שמרו משפט''' - החרבה לספר "חוקת הדיינים" של רבי אברהם אבן טזראטי (תלמיד הרשב"א). הודפס על ידי [[הרב יצחק נסים]] בשנת תש"ל, בהוצאת מכון "הרי פישל". <br />
* '''תקנות ירושלים'''- יחד עם ר' יעקב קפילוטו.<br />
* '''תקנות והסכמות'''- תקנות ומנהגי ירושלים. נכתב לבקשת הראש"ל [[רבי חיים אברהם גאגין]], יחד עם ר' יעקב קפילוטו. <br />
* '''דרך אניה''' - דרשות. נמצא בעבודות הכנה לדפוס על ידי מכון "אהבת שלום". <br />
* הגהות על תשובות ה[[רשב"א]] חלקן אבדו, חלקן נותרו בכת"י וחלקן הודפסו בסוף שו"ת מהר"א אשכנזי. <br />
* הגהות של שו"ת [[ר"י מיגאש]]- בכת"י.<br />
* הגהות על ספר "עץ חיים" ל[[רבי חיים ויטאל]]. <br />
* הגהות על ספרו "פאת הים" לר"י מאייו. <br />
<br />
{{סדרה|הקודם=[[רבי חיים דוד חזן]]|הבא=[[רבי רפאל מאיר פאניז'ל]]|רשימה=[[הראשון לציון]]}}<br />
<br />
{{מיון רגיל:אשכנזי אברהם}}<br />
[[קטגוריה:אחרונים]]<br />
[[קטגוריה:ראשונים לציון]]<br />
[[קטגוריה:רבני ירושלים]]<br />
[[קטגוריה:רבנים הקבורים בהר הזיתים]]</div>אריאל ביגל נ"י