רבי אברהם אבן דאוד - היסטוריית גרסאות

א. ב. אמזלג: /* ספר הקבלה */ הגהה

2015-07-06T14:06:15Z

ספר הקבלה: הגהה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:06, 6 ביולי 2015
שורה 3:		שורה 3:
	נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד' אלפים תת"ע לבתו של רבי יצחק בן אלבאליה מטוליטולה. חי רוב ימיו בקשטילה. היה בקיא גדול במדעים- היה [[רפואה\|רופא]], [[היסטוריה\|היסטוריון]], חוקר ו[[פילוסופיה\|פילוסוף]]. בגלל חכמתו, קנא בו מלך ספרד וכפה עליו להמיר את דתו. משסרב הראב"ד, צווה המלך לתלותו, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת ד'תתק"מ.		נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד' אלפים תת"ע לבתו של רבי יצחק בן אלבאליה מטוליטולה. חי רוב ימיו בקשטילה. היה בקיא גדול במדעים- היה [[רפואה\|רופא]], [[היסטוריה\|היסטוריון]], חוקר ו[[פילוסופיה\|פילוסוף]]. בגלל חכמתו, קנא בו מלך ספרד וכפה עליו להמיר את דתו. משסרב הראב"ד, צווה המלך לתלותו, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת ד'תתק"מ.
	==ספר הקבלה==		==ספר הקבלה==
	ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה ~~נספחות~~ שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.		ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחים שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.

	==חיבורו הפילוסופי==		==חיבורו הפילוסופי==
	חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[אריסטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].		חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[אריסטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: תיקון קישור פנימי פגום

2015-07-06T07:36:31Z

תיקון קישור פנימי פגום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:36, 6 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.		ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.
	==חיבורו הפילוסופי==		==חיבורו הפילוסופי==
	חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[~~ארסיטו~~]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].		חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[אריסטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].
	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=4885\|מספר שנים=73}}		{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=4885\|מספר שנים=73}}

2001:470:6B12:B0:0:0:0:76: תיקון קישור פנימי פגום

2015-07-06T07:35:50Z

תיקון קישור פנימי פגום

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:35, 6 ביולי 2015
שורה 5:		שורה 5:
	ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.		ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.
	==חיבורו הפילוסופי==		==חיבורו הפילוסופי==
	חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].		חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה אבן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].
	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=4885\|מספר שנים=73}}		{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=4885\|מספר שנים=73}}

אריאל ביגל נ"י ב־20:55, 19 בפברואר 2015

2015-02-19T20:55:47Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 19 בפברואר 2015
שורה 9:		שורה 9:



	{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}		{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:הוגי דעות]]		[[קטגוריה:הוגי דעות]]
	[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]		[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]
	[[קטגוריה:~~רבנים ספרדים~~]]		[[קטגוריה:חכמי ספרד]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]

אריאל ביגל נ"י: /* חיבורו הפילוסופי */

2013-03-08T07:23:57Z

חיבורו הפילוסופי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 8 במרץ 2013
שורה 13:		שורה 13:
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:הוגי דעות]]		[[קטגוריה:הוגי דעות]]
	[[~~קטגרויה~~:הרוגים על קידוש השם]]		[[קטגוריה:הרוגים על קידוש השם]]
	[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]		[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]

אריאל ביגל נ"י: /* חיבורו הפילוסופי */

2013-03-08T07:23:18Z

חיבורו הפילוסופי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:23, 8 במרץ 2013
שורה 12:		שורה 12:
	{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}		{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
			[[קטגוריה:הוגי דעות]]
			[[קטגרויה:הרוגים על קידוש השם]]
	[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]		[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]

יוסף שמח: עדכון תבנית לתאריך עברי

2012-10-28T08:34:38Z

עדכון תבנית לתאריך עברי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:34, 28 באוקטובר 2012
שורה 6:		שורה 6:
	==חיבורו הפילוסופי==		==חיבורו הפילוסופי==
	חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].		חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].
	{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=~~1125~~\|מספר שנים=73}}		{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=4885\|מספר שנים=73}}

אריאל ביגל נ"י ב־12:22, 10 בנובמבר 2011

2011-11-10T12:22:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:22, 10 בנובמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	'''רבי אברהם ב"ר דוד הלוי אבן דאוד''' המכונה '''הראב"ד הראשון''', מה[[ראשונים]], בעל "ספר הקבלה".		'''רבי אברהם ב"ר דוד הלוי אבן דאוד''' המכונה '''הראב"ד הראשון''', מה[[ראשונים]], בעל "ספר הקבלה".
	==תולדות חייו==		==תולדות חייו==
	נולד בקורדובה שבספרד ~~(עירו של ה[[רמב"ם]])~~ בשנת ד' אלפים תת"ע לבתו של רבי יצחק בן אלבאליה מטוליטולה. חי רוב ימיו בקשטילה. היה בקיא גדול במדעים- היה [[רפואה\|רופא]], [[היסטוריה\|היסטוריון]], חוקר ו[[פילוסופיה\|פילוסוף]]. בגלל חכמתו, קנא בו מלך ספרד וכפה עליו להמיר את דתו. משסרב הראב"ד, צווה המלך לתלותו, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת ד'תתק"מ.		נולד בקורדובה שבספרד בשנת ד' אלפים תת"ע לבתו של רבי יצחק בן אלבאליה מטוליטולה. חי רוב ימיו בקשטילה. היה בקיא גדול במדעים- היה [[רפואה\|רופא]], [[היסטוריה\|היסטוריון]], חוקר ו[[פילוסופיה\|פילוסוף]]. בגלל חכמתו, קנא בו מלך ספרד וכפה עליו להמיר את דתו. משסרב הראב"ד, צווה המלך לתלותו, ונהרג על [[קידוש השם]] בשנת ד'תתק"מ.
	==ספר הקבלה==		==ספר הקבלה==
	ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.		ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.
שורה 12:		שורה 12:
	{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}		{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
			[[קטגוריה:רבנים ספרדים]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]

אריאל ביגל נ"י ב־21:18, 16 באוגוסט 2011

2011-08-16T21:18:16Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:18, 16 באוגוסט 2011
שורה 11:		שורה 11:

	{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}		{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}
	~~[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]~~
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]

אריאל ביגל נ"י ב־06:29, 29 ביוני 2011

2011-06-29T06:29:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:29, 29 ביוני 2011
שורה 5:		שורה 5:
	ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.		ספר הקבלה, ספרו המרכזי של הראב"ד הראשון, סוקר את התקופות שעבר [[עם ישראל]] מ[[אדם הראשון]] עד סוף תקופת ה[[מקרא]], והשתלשלות התורה מ[[תקופת הזוגות]] עד דוד ורבו רבי ברוך בן אלבאליה ו[[ר"י מיגאש]]. בסוף הספר כתב דברים כנגד ה[[קראים]]. מטרת כתבית הספר, על פי דבריו בהקדמתו, אינה רק היסטורית, אלא: "כתבנוהו להודיע לתלמידים כי כל דברי רבותינו ז"ל חכמי המשנה והתלמוד כולם מקובלים", וכן שהתלמוד "נתפשט בכל ישראל וקבלוהו... ועליו אין להוסיף ואין לגרוע". לספר הקבלה נספחות שני ספרים- האחד "תולדות מלכי ישראל בבית שני" על ספר יוסיפון ועוד ספרים, על מנת להכיח את אמיתת בואו של ה[[משיח]] ולסתור את שיטת הקראים וה[[נצרות\|נוצרים]], ו"זכרון דברי רומי" על תולדות מלכות [[רומא\|רומי]], על מנת להוכיח את שיטת חכמי ישראל בענין לידת [[ישו הנוצרי]] ועוד.
	==חיבורו הפילוסופי==		==חיבורו הפילוסופי==
	חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].		חיבר גם ספר פילוספי '''אמונה נשאה''' או '''אמונה רמה''' (תרגומים שונים מערבית של השם "אלעקידה אלרפיעה")- בו הוא משלב בין פילוסופיה יוונית, ובעיקר [[ארסיטו]]טלית, בתוך חכמת ישראל. הוא מזכיר את [[רב סעדיה גאון]] ואת [[רבי שלמה בן גבירול]], וכנראה ששאב גם מתורתו הפילוסופית של הרמב"ם. הוא ואמר בהקדמתו לספר: "אמת דתית ואמת פילוסופית- אמת אחת הן". השקפתו מאד רציונלית. מוזכר בהקדמת ספרו של [[רבי חסדאי קרשקש]].
			{{ציר זמן לרבנים\|התחלה=1125\|מספר שנים=73}}



	{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}		{{מיון רגיל: אברהם אבן דאוד}}
	[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]		[[קטגוריה:גדולי וחכמי ישראל]]
	[[קטגוריה:ראשונים]]		[[קטגוריה:ראשונים]]
	[[קטגוריה:לויים]]		[[קטגוריה:לויים]]