רבא - היסטוריית גרסאות

212.199.205.69: /* לקריאה נוספת */

2014-02-10T08:29:24Z

לקריאה נוספת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:29, 10 בפברואר 2014
שורה 276:		שורה 276:

	*רפאל הירשמן, "רבא ורבה - כמה שנים חיו?", '''[[משפחה (שבועון)\|משפחה]]''', מוסף "קולמוס", עמ' 56.		*רפאל הירשמן, "רבא ורבה - כמה שנים חיו?", '''[[משפחה (שבועון)\|משפחה]]''', מוסף "קולמוס", עמ' 56.
			* [[הרב זאב פרנק]], '''דבר קטן - כלל מחלוקות אביי ורבא בש"ס בטבלאות שיטתיות ובניתוח מאפיינים קבועים ולקט אגדות אביי ורבא''', [[ירושלים]] תשע"א.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2014-01-15T13:48:59Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:48, 15 בינואר 2014
שורה 282:		שורה 282:
	* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}		* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}
	* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"		* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"
	* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: ~~מחלוקתם~~ ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.		* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: תולדותיהם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2014-01-15T13:48:23Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:48, 15 בינואר 2014
שורה 282:		שורה 282:
	* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}		* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}
	* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"		* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"
	* [[הרב ~~יהדה~~ לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: מחלוקתם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.		* [[הרב יהודה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: מחלוקתם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2014-01-15T13:47:56Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:47, 15 בינואר 2014
שורה 282:		שורה 282:
	* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}		* {{אנצ יהודית\|שם=רבא (בן יוסף בן חמא)\|קישור=http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=5&letter=R&search=Raba}}
	* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"		* [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [http://benyehuda.org/berdi/miymey_hatalmud_04.html מימי התלמוד – בְּחַיֵּיהֶם וּבְמוֹתָם], באתר פרויקט בן יהודה, הפרק "רָבָא"
			* [[הרב יהדה לייב הכהן מימון]], '''אביי ורבא: מחלוקתם ומסירת מאמריהם וסוגיותיהם בהלכה ובאגדה''', [[מוסד הרב קוק]], [[ירושלים]] תשכ"ה.

	{{הערות שוליים\|טורים=כן}}		{{הערות שוליים\|טורים=כן}}

אריאל ביגל נ"י: /* קישורים חיצוניים */

2013-12-14T22:23:42Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:23, 14 בדצמבר 2013
שורה 293:		שורה 293:
	[[קטגוריה:משפחת רב חסדא]]		[[קטגוריה:משפחת רב חסדא]]
	[[קטגוריה:משפחת רב יוסף בר חמא]]		[[קטגוריה:משפחת רב יוסף בר חמא]]
	[[קטגוריה:תלמידי ~~רבה~~]]		[[קטגוריה:תלמידי רב חסדא]]

אריאל ביגל נ"י ב־22:07, 14 בדצמבר 2013

2013-12-14T22:07:00Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:07, 14 בדצמבר 2013
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פירוש נוסף\| נוכחי=אמורא רבא, חברו של [[אביי]]\| אחר=חכמים נוספים בשם דומה\| ראו=[[רבא (פירושונים)]]}}~~
	{{חז"ל		{{חז"ל
	\|שם=רבא		\|שם=רבא
שורה 294:		שורה 293:
	[[קטגוריה:משפחת רב חסדא]]		[[קטגוריה:משפחת רב חסדא]]
	[[קטגוריה:משפחת רב יוסף בר חמא]]		[[קטגוריה:משפחת רב יוסף בר חמא]]
			[[קטגוריה:תלמידי רבה]]

טישיו: /* חוכמתו ומעשיו */

2012-10-10T18:28:27Z

חוכמתו ומעשיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:28, 10 באוקטובר 2012
שורה 28:		שורה 28:

	===חוכמתו ומעשיו===		===חוכמתו ומעשיו===
	רבא סיפר על עצמו: "הני תלת מילי בעאי קמי שמיא. תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא - ויהבו לי, ענותנותיה דרבה בר רב הונא - לא יהבו לי".{{הערה\|מועד קטן~~\|כחא~~ בתרגום לעברית: שלושה דברים ביקשתי מהשמים. שניים נתנו לי, ואחד לא נתנו לי: חוכמתו של [[רב הונא]] ועושרו של [[רב חסדא]] - נתנו לי, [[ענווה\|ענוותנותו]] של [[רבה בר רב הונא]] - לא נתנו לי. לפעמים כאשר היה רבא במצב של יישוב הדעת ופתיחת הלב, היה אומר על עצמו: הריני כ[[בן עזאי]] בשוקי [[טבריה]], שניתן היה לשאול אותו כל דבר בכל תחום שהוא וענה{{הערה\|ערובין כט א}}. הוא העיד על עצמו שלפקחותו סייעו גם [[יין\|יינות]] ו[[ריח\|בשמים]] טובים שבהם היה רגיל{{הערה\|יומא עו ב }}.		רבא סיפר על עצמו: "הני תלת מילי בעאי קמי שמיא. תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא - ויהבו לי, ענותנותיה דרבה בר רב הונא - לא יהבו לי".{{הערה\|מועד קטן כח א בתרגום לעברית: שלושה דברים ביקשתי מהשמים. שניים נתנו לי, ואחד לא נתנו לי: חוכמתו של [[רב הונא]] ועושרו של [[רב חסדא]] - נתנו לי, [[ענווה\|ענוותנותו]] של [[רבה בר רב הונא]] - לא נתנו לי. לפעמים כאשר היה רבא במצב של יישוב הדעת ופתיחת הלב, היה אומר על עצמו: הריני כ[[בן עזאי]] בשוקי [[טבריה]], שניתן היה לשאול אותו כל דבר בכל תחום שהוא וענה{{הערה\|ערובין כט א}}. הוא העיד על עצמו שלפקחותו סייעו גם [[יין\|יינות]] ו[[ריח\|בשמים]] טובים שבהם היה רגיל{{הערה\|יומא עו ב }}.

	רבא היה בקי גם ב[[קבלה]] מעשית, ואף ברא [[גולם]] - אדם, על ידי [[ספר יצירה]], ושלח אותו ל[[רבי זירא]], שניסה לדבר עמו אך זה לא ענה לו. הבין רבי זירא מיד כי מדובר באדם שנוצר על ידי ספר יצירה, ואמר לו: שוב לעפרך!{{הערה\|סנהדרין סה ב }}		רבא היה בקי גם ב[[קבלה]] מעשית, ואף ברא [[גולם]] - אדם, על ידי [[ספר יצירה]], ושלח אותו ל[[רבי זירא]], שניסה לדבר עמו אך זה לא ענה לו. הבין רבי זירא מיד כי מדובר באדם שנוצר על ידי ספר יצירה, ואמר לו: שוב לעפרך!{{הערה\|סנהדרין סה ב }}
שורה 34:		שורה 34:
	רבא היה מהדר במצוות. במיוחד הידר בכבוד התורה ובכבודם של זקנים. כאשר בא לפניו [[תלמיד חכם]], לא היה מניח את ראשו על משכבו עד שהיפך בזכותו{{הערה\|שבת קיטא}}, וכאשר היה עובר אדם [[זקן]] היה מושיט לו את ידו כדי לעזור לו ללכת. גם על כבוד תורתו היה מקפיד, כאשר חיתן את בנו, השקה את החכמים שסעדו בסעודת הנישואים, כאשר מזג כוס לתלמידיו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הם קמו בפניו, ואילו כאשר מזג כוס לתלמידיו [[רב מרי]] ו[[רב פנחס בריה דרב חסדא]] הם לא קמו בפניו, ורבא הקפיד על כך{{הערה\|קידושין לב ב }}. למרות זאת, רבא לא נמנע מלהודות בטעותו, וכאשר חזר בו מדברי תורה שאמר, קרא לאמורא שמסר את תורתו ואמר לו לפרסם "דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי!"{{הערה\|בבא בתרא קכז א, נדה סח ב , ערובין\|קדא. כאשר חלה, היה עורך לעצמו [[חשבון נפש]], ובאחת הפעמים שחלה, זמן קצר לאחר שהורה לאחד משואליו [[פסק הלכה]] המנוגד לדעתם של [[רב יהודה]] ו[[רבה בר אבוה]], הוא תלה את חוליו בהוראתו זו, ואמר לתלמידיו: שמא נענשתי על שחלקתי על זקני האמוראים{{הערה\|שבת קלד ב }}.		רבא היה מהדר במצוות. במיוחד הידר בכבוד התורה ובכבודם של זקנים. כאשר בא לפניו [[תלמיד חכם]], לא היה מניח את ראשו על משכבו עד שהיפך בזכותו{{הערה\|שבת קיטא}}, וכאשר היה עובר אדם [[זקן]] היה מושיט לו את ידו כדי לעזור לו ללכת. גם על כבוד תורתו היה מקפיד, כאשר חיתן את בנו, השקה את החכמים שסעדו בסעודת הנישואים, כאשר מזג כוס לתלמידיו רב פפא ורב הונא בריה דרב יהושע הם קמו בפניו, ואילו כאשר מזג כוס לתלמידיו [[רב מרי]] ו[[רב פנחס בריה דרב חסדא]] הם לא קמו בפניו, ורבא הקפיד על כך{{הערה\|קידושין לב ב }}. למרות זאת, רבא לא נמנע מלהודות בטעותו, וכאשר חזר בו מדברי תורה שאמר, קרא לאמורא שמסר את תורתו ואמר לו לפרסם "דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי!"{{הערה\|בבא בתרא קכז א, נדה סח ב , ערובין\|קדא. כאשר חלה, היה עורך לעצמו [[חשבון נפש]], ובאחת הפעמים שחלה, זמן קצר לאחר שהורה לאחד משואליו [[פסק הלכה]] המנוגד לדעתם של [[רב יהודה]] ו[[רבה בר אבוה]], הוא תלה את חוליו בהוראתו זו, ואמר לתלמידיו: שמא נענשתי על שחלקתי על זקני האמוראים{{הערה\|שבת קלד ב }}.

	רבא גם עסק רבות ב[[צדקה]], הוא היה אוסף צדקה כדי לתת לעניים, ובעצמו כפה על [[רב נתן בר אמי]], שהיה [[עשיר]], לתת ארבע מאות זוז לצדקה~~{{הערה\|שם=ח}}~~. רבא אמר לבני העיר [[מחוזא]]: בבקשה ממכם, לטובתכם כדאי שתמנו [[גבאי צדקה]] שיכפו את בני עירכם לתת צדקה כדי שלא תסבלו במקום זה צער מהמלכות{{הערה\|בבא בתרא ט א}}. פעם אחת קיבל מעות לצדקה מאיפרא הורמיז, אמו של [[שבור הראשון\|שבור המלך]], לאחר שזו שלחה אותם ל[[רבי אמי]] שסירב לקבלן ולחלקן לצדקה. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה הוא הקפיד על רבא שמרבה את זכויותיה של המלכות הרשעה וגורם שלא תיפול. רבא הצטדק וסביר כי הוא קיבל את המעות משום [[שלום מלכות]]. למרות זאת רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק - כפי שחשב - את הכסף לעניי [[גוי]]ים כדי למעט את זכויותיו, ובתלמוד מובא כי הוא טעה, ולמעשה, כך אכן נהג רבא.{{הערה\|בבא בתרא יב		רבא גם עסק רבות ב[[צדקה]], הוא היה אוסף צדקה כדי לתת לעניים, ובעצמו כפה על [[רב נתן בר אמי]], שהיה [[עשיר]], לתת ארבע מאות זוז לצדקה. רבא אמר לבני העיר [[מחוזא]]: בבקשה ממכם, לטובתכם כדאי שתמנו [[גבאי צדקה]] שיכפו את בני עירכם לתת צדקה כדי שלא תסבלו במקום זה צער מהמלכות{{הערה\|בבא בתרא ט א}}. פעם אחת קיבל מעות לצדקה מאיפרא הורמיז, אמו של [[שבור הראשון\|שבור המלך]], לאחר שזו שלחה אותם ל[[רבי אמי]] שסירב לקבלן ולחלקן לצדקה. כאשר שמע רבי אמי שרבא קיבל את הכסף וחילקו לצדקה הוא הקפיד על רבא שמרבה את זכויותיה של המלכות הרשעה וגורם שלא תיפול. רבא הצטדק וסביר כי הוא קיבל את המעות משום [[שלום מלכות]]. למרות זאת רבי אמי הקפיד על כך שרבא לא חילק - כפי שחשב - את הכסף לעניי [[גוי]]ים כדי למעט את זכויותיו, ובתלמוד מובא כי הוא טעה, ולמעשה, כך אכן נהג רבא.{{הערה\|בבא בתרא יב}}.

	===מעמדו===		===מעמדו===

טישיו ב־18:27, 10 באוקטובר 2012

2012-10-10T18:27:22Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:27, 10 באוקטובר 2012
שורה 2:		שורה 2:
	{{חז"ל		{{חז"ל
	\|שם=רבא		\|שם=רבא
	\|תמונה=~~[[תמונה:Tomb of Tannaim Abaye and Rava ap 002.jpg\|250px]]~~		\|תמונה=
	\|כיתוב=מערת אביי ורבא ליד [[צפת]]		\|כיתוב=מערת אביי ורבא ליד [[צפת]]
	\|דור=דור רביעי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל\|בבלי]]		\|דור=דור רביעי ל[[אמוראים\|אמוראי]] [[בבל\|בבלי]]
שורה 28:		שורה 28:

	===חוכמתו ומעשיו===		===חוכמתו ומעשיו===
	רבא סיפר על עצמו: "הני תלת מילי בעאי קמי שמיא. תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא - ויהבו לי, ענותנותיה דרבה בר רב הונא - לא יהבו לי".{{הערה\|מועד קטן\|כחא בתרגום לעברית: שלושה דברים ביקשתי מהשמים. שניים נתנו לי, ואחד לא נתנו לי: חוכמתו של [[רב הונא]] ועושרו של [[רב חסדא]] - נתנו לי, [[ענווה\|ענוותנותו]] של [[רבה בר רב הונא]] - לא נתנו לי. לפעמים כאשר היה רבא במצב של יישוב הדעת ופתיחת הלב, היה אומר על עצמו: הריני כ[[בן עזאי]] בשוקי [[טבריה]], שניתן היה לשאול אותו כל דבר בכל תחום שהוא וענה{{הערה\|ערובין\|כט א}}. הוא העיד על עצמו שלפקחותו סייעו גם [[יין\|יינות]] ו[[ריח\|בשמים]] טובים שבהם היה רגיל{{הערה\|יומא עו ב }}.		רבא סיפר על עצמו: "הני תלת מילי בעאי קמי שמיא. תרתי יהבו לי, חדא לא יהבו לי: חוכמתיה דרב הונא ועותריה דרב חסדא - ויהבו לי, ענותנותיה דרבה בר רב הונא - לא יהבו לי".{{הערה\|מועד קטן\|כחא בתרגום לעברית: שלושה דברים ביקשתי מהשמים. שניים נתנו לי, ואחד לא נתנו לי: חוכמתו של [[רב הונא]] ועושרו של [[רב חסדא]] - נתנו לי, [[ענווה\|ענוותנותו]] של [[רבה בר רב הונא]] - לא נתנו לי. לפעמים כאשר היה רבא במצב של יישוב הדעת ופתיחת הלב, היה אומר על עצמו: הריני כ[[בן עזאי]] בשוקי [[טבריה]], שניתן היה לשאול אותו כל דבר בכל תחום שהוא וענה{{הערה\|ערובין כט א}}. הוא העיד על עצמו שלפקחותו סייעו גם [[יין\|יינות]] ו[[ריח\|בשמים]] טובים שבהם היה רגיל{{הערה\|יומא עו ב }}.

	רבא היה בקי גם ב[[קבלה]] מעשית, ואף ברא [[גולם]] - אדם, על ידי [[ספר יצירה]], ושלח אותו ל[[רבי זירא]], שניסה לדבר עמו אך זה לא ענה לו. הבין רבי זירא מיד כי מדובר באדם שנוצר על ידי ספר יצירה, ואמר לו: שוב לעפרך!{{הערה\|סנהדרין סה ב }}		רבא היה בקי גם ב[[קבלה]] מעשית, ואף ברא [[גולם]] - אדם, על ידי [[ספר יצירה]], ושלח אותו ל[[רבי זירא]], שניסה לדבר עמו אך זה לא ענה לו. הבין רבי זירא מיד כי מדובר באדם שנוצר על ידי ספר יצירה, ואמר לו: שוב לעפרך!{{הערה\|סנהדרין סה ב }}
שורה 77:		שורה 77:
	===משפחתו===		===משפחתו===

	רבא נישא לבתו של [[רב חסדא]], מורו. על כך מסופר: "בת רב חסדא הוה יתבה בכנפיה דאבוה. הוו יתבי קמיה רבא ו[[רמי בר חמא]]. אמר לה: מאן מינייהו בעית? אמרה ליה: תרוייהו. אמר רבא: ואנא בתרא"{{הערה\|בבא בתרא ~~יבב~~ }}. הסבר: בתו הילדה של רב חסדא ישבה בחיקו של אביה בעת שלימד את רבא ו[[רמי בר חמא]]. שאל אותה אביה: את מי מהם את רוצה (כחתן)? ענתה לו: את שניהם. אמר רבא: ואני האחרון. ואכן, רמי בר חמא היה בעלה הראשון של בתו של רב חסדא, ולאחר פטירתו נשאה רבא.		רבא נישא לבתו של [[רב חסדא]], מורו. על כך מסופר: "בת רב חסדא הוה יתבה בכנפיה דאבוה. הוו יתבי קמיה רבא ו[[רמי בר חמא]]. אמר לה: מאן מינייהו בעית? אמרה ליה: תרוייהו. אמר רבא: ואנא בתרא"{{הערה\|בבא בתרא יב ב }}. הסבר: בתו הילדה של רב חסדא ישבה בחיקו של אביה בעת שלימד את רבא ו[[רמי בר חמא]]. שאל אותה אביה: את מי מהם את רוצה (כחתן)? ענתה לו: את שניהם. אמר רבא: ואני האחרון. ואכן, רמי בר חמא היה בעלה הראשון של בתו של רב חסדא, ולאחר פטירתו נשאה רבא.

	על אהבתו של רבא לאשתו ניתן ללמוד מהסיפור הבא: אביי ורבא הלכו ל[[פותר חלומות]]. אביי נתן לו זוז, ורבא - לא. עקב כך, את חלומותיו של אביי פתר הפותר לטובה, ואת חלומותיו של רבא - לרעה (ובכלל זה שימותו אשתו וילדיו). כאשר התברר לרבא שמדובר בנוכל, אמר לו: "רשע, בדידך קיימא וצערתן כולי האי! כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא"{{הערה\|ברכותנוא}}. תרגום לעברית: רשע, בידך היה הדבר וציערתני כל כך! על הכול אני מוחל לך, מלבד בתו של רב חסדא.		על אהבתו של רבא לאשתו ניתן ללמוד מהסיפור הבא: אביי ורבא הלכו ל[[פותר חלומות]]. אביי נתן לו זוז, ורבא - לא. עקב כך, את חלומותיו של אביי פתר הפותר לטובה, ואת חלומותיו של רבא - לרעה (ובכלל זה שימותו אשתו וילדיו). כאשר התברר לרבא שמדובר בנוכל, אמר לו: "רשע, בדידך קיימא וצערתן כולי האי! כולהו מחילנא לך בר מברתיה דרב חסדא"{{הערה\|ברכותנוא}}. תרגום לעברית: רשע, בידך היה הדבר וציערתני כל כך! על הכול אני מוחל לך, מלבד בתו של רב חסדא.
שורה 83:		שורה 83:
	רבא סמך על אשתו באופן מיוחד. הגמרא{{הערה\|כתובות\|פהא}} מספרת על שני נשים שבאו לדין תורה לפני רבא, האחת תבעה את השנייה בסכום כסף, והשנייה כפרה והכחישה את כל המעשה. מתקנת חכמים, במקרה כזה צריכה האישה שנתבעה להישבע [[שבועת היסת]], כדי להיפטר מהתשלום. אך אשתו של רבא - בתו של [[רב חסדא]] העידה לפניו, כי אותה אישה נוהגת להזכיר [[השם המפורש\|שם שמיים]] לבטלה וחשודה על ה[[שבועה]]. רבא אמר, כי מכיוון שהוא יודע שאשתו לא משקרת מעולם, הוא סומך עליה בעיניים עצומות. לעומת זאת במקרה אחר שבא לפני רבא, העיד לפניו תלמידו המובהק [[רב פפא]] כי אדם המחויב שבועה, הוא חשוד על שבועת שקר. במקרה זה לא סמך רבא על דבריו, באומרו שצריך דווקא [[עדים]]. לפליאת תלמידיו הסביר רבא: את אשתי אני מכיר היטב ויודע בבירור שאינה משקרת. את רב פפא איני מכיר אישית ברמה כזו שאוכל להעיד שאינו משקר, והסברה שאינו משקר כ[[תלמיד חכם]] וכיהודי כשר אינה יותר מ[[גדר]] של [[חזקה]], שאי אפשר [[המוציא מחבירו עליו הראיה\|להוציא ממון על פיו]].		רבא סמך על אשתו באופן מיוחד. הגמרא{{הערה\|כתובות\|פהא}} מספרת על שני נשים שבאו לדין תורה לפני רבא, האחת תבעה את השנייה בסכום כסף, והשנייה כפרה והכחישה את כל המעשה. מתקנת חכמים, במקרה כזה צריכה האישה שנתבעה להישבע [[שבועת היסת]], כדי להיפטר מהתשלום. אך אשתו של רבא - בתו של [[רב חסדא]] העידה לפניו, כי אותה אישה נוהגת להזכיר [[השם המפורש\|שם שמיים]] לבטלה וחשודה על ה[[שבועה]]. רבא אמר, כי מכיוון שהוא יודע שאשתו לא משקרת מעולם, הוא סומך עליה בעיניים עצומות. לעומת זאת במקרה אחר שבא לפני רבא, העיד לפניו תלמידו המובהק [[רב פפא]] כי אדם המחויב שבועה, הוא חשוד על שבועת שקר. במקרה זה לא סמך רבא על דבריו, באומרו שצריך דווקא [[עדים]]. לפליאת תלמידיו הסביר רבא: את אשתי אני מכיר היטב ויודע בבירור שאינה משקרת. את רב פפא איני מכיר אישית ברמה כזו שאוכל להעיד שאינו משקר, והסברה שאינו משקר כ[[תלמיד חכם]] וכיהודי כשר אינה יותר מ[[גדר]] של [[חזקה]], שאי אפשר [[המוציא מחבירו עליו הראיה\|להוציא ממון על פיו]].

	לרבא היו בנים תלמידי חכמים: [[רב סמא בריה דרבא]], שמילא את מקומו בראשות ישיבת פומבדיתא, לאחר פטירת [[רב רחומי (השני)]]; [[רב יוסף בריה דרבא\|רב יוסף]] תלמידו של [[רב יוסף]], עליו מסופר כי לאחר אירוסיו נסע לישיבת רב יוסף לשש שנים, וכאשר חזר לביתו לאחר שלוש שנים לראות את אשתו יצא רבא אביו מולו בכלי זין{{הערה\|כתובות~~\|סגא~~}}; (הותיר אחריו בן בשם רב חביבא{{הערה\|בבא בתרא קמג ב }}, ורב משרשיא, רבה בריה דרבא{{הערה\|1={{תנאים ואמוראים\|ג\|227\|עמ'=1060}}}} והמפורסם שבהם - [[רב אחא בריה דרבא]], תלמידו של [[רב אשי]] (אך חלוקות הדיעות האם הוא בנו של רבא זה).		לרבא היו בנים תלמידי חכמים: [[רב סמא בריה דרבא]], שמילא את מקומו בראשות ישיבת פומבדיתא, לאחר פטירת [[רב רחומי (השני)]]; [[רב יוסף בריה דרבא\|רב יוסף]] תלמידו של [[רב יוסף]], עליו מסופר כי לאחר אירוסיו נסע לישיבת רב יוסף לשש שנים, וכאשר חזר לביתו לאחר שלוש שנים לראות את אשתו יצא רבא אביו מולו בכלי זין{{הערה\|כתובות סג א}}; (הותיר אחריו בן בשם רב חביבא{{הערה\|בבא בתרא קמג ב }}, ורב משרשיא, רבה בריה דרבא{{הערה\|1={{תנאים ואמוראים\|ג\|227\|עמ'=1060}}}} והמפורסם שבהם - [[רב אחא בריה דרבא]], תלמידו של [[רב אשי]] (אך חלוקות הדיעות האם הוא בנו של רבא זה).

	אחיו של רבא, היה רב סעורם{{הערה\|בבא מציעא\|עג ב }} או רב "שעורים", שעמד ליד מיטתו בעת פטירתו{{הערה\|מועד קטן כח א}}.		אחיו של רבא, היה רב סעורם{{הערה\|בבא מציעא\|עג ב }} או רב "שעורים", שעמד ליד מיטתו בעת פטירתו{{הערה\|מועד קטן כח א}}.
שורה 104:		שורה 104:

	===באיסורים===		===באיסורים===
	בדין "קידושין שאין מסורין לביאה" נחלקו [[אביי]] ורבא:{{הערה\|קידושין\|נב א}} אביי סבור כי הקידושין יש להם תוקף של קידושין, ולעומתו סבור רבא כי אין לקידושין כל תוקף. שיטתו לקוחה מסברה שהסביר לו האמורא [[בר אהינא]], ולפיה מהפסוק {{ציטוטון\|כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ}}{{הערה\|דברים\|כד א}} משמע שדווקא קידושין שמסורים ל"בעלה" נחשבות לקידושין, ואם לא אין קידושין אלו נכללים בפרשת "כי יקח איש אשה" שהיא המקור היחיד לקנייני הקידושין. גם מחלוקת זו נמנית עם ה[[יע"ל קג"ם]] שבה ההלכה כאביי ולא כרבא. מחלוקת נוספת היא בדין [[לחי העומד מאליו]], לדעת אביי לחי העומד מאליו נחשב ללחי, מכיוון שלפי שיטתו לחי הוא סוג של מחיצה אמיתית, ולכן גם אם לא ניכר שהוא קיים שם לשם לחי המחיצה קיימת מעשית. אולם לדעת רבא, לחי העומד מאליו - אינו נחשב ללחי, כי לפי שיטתו לחי הוא סוג של היכר לבני [[רשות היחיד]] לדעת שמדובר ברשות היחיד בכך שהיא נראית כמוקפת מכל רוחותיה, ובלחי העומד מאליו אין היכר, כמובן. בעוד שבכל מחלוקותיהם נפסקה הלכה כרבא, בשישה מקרים בודדים נפסקה הלכה כאביי.		בדין "קידושין שאין מסורין לביאה" נחלקו [[אביי]] ורבא:{{הערה\|קידושין נב א}} אביי סבור כי הקידושין יש להם תוקף של קידושין, ולעומתו סבור רבא כי אין לקידושין כל תוקף. שיטתו לקוחה מסברה שהסביר לו האמורא [[בר אהינא]], ולפיה מהפסוק {{ציטוטון\|כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ}}{{הערה\|דברים כד א}} משמע שדווקא קידושין שמסורים ל"בעלה" נחשבות לקידושין, ואם לא אין קידושין אלו נכללים בפרשת "כי יקח איש אשה" שהיא המקור היחיד לקנייני הקידושין. גם מחלוקת זו נמנית עם ה[[יע"ל קג"ם]] שבה ההלכה כאביי ולא כרבא. מחלוקת נוספת היא בדין [[לחי העומד מאליו]], לדעת אביי לחי העומד מאליו נחשב ללחי, מכיוון שלפי שיטתו לחי הוא סוג של מחיצה אמיתית, ולכן גם אם לא ניכר שהוא קיים שם לשם לחי המחיצה קיימת מעשית. אולם לדעת רבא, לחי העומד מאליו - אינו נחשב ללחי, כי לפי שיטתו לחי הוא סוג של היכר לבני [[רשות היחיד]] לדעת שמדובר ברשות היחיד בכך שהיא נראית כמוקפת מכל רוחותיה, ובלחי העומד מאליו אין היכר, כמובן. בעוד שבכל מחלוקותיהם נפסקה הלכה כרבא, בשישה מקרים בודדים נפסקה הלכה כאביי.

	אחד מהכללים הידועים שטבע רבא, ואף נקרא על שמו, הוא [[חזקה דרבא]], לפיה בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות ([[בר מצווה\|גיל 13]] לבן ו[[בת מצווה\|גיל 12]] לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות גופנית, למרות שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף ל[[מניין]]). חזקה זו איננה מוחלטת, ובתחומים מסוימים בהלכה אין סומכים עליה.		אחד מהכללים הידועים שטבע רבא, ואף נקרא על שמו, הוא [[חזקה דרבא]], לפיה בן ובת שהגיעו לגיל הבגרות ([[בר מצווה\|גיל 13]] לבן ו[[בת מצווה\|גיל 12]] לבת) - מניחים שגם הגיעו לבגרות גופנית, למרות שלא נבדקו, והם נחשבים כבוגרים מבחינה הלכתית ללא צורך בבדיקה (לדוגמה, לגבי יכולת להצטרף ל[[מניין]]). חזקה זו איננה מוחלטת, ובתחומים מסוימים בהלכה אין סומכים עליה.
שורה 112:		שורה 112:

	===עם רב הונא בר יהודה===		===עם רב הונא בר יהודה===
	לפעמים הוא דן בהלכה עם חברו [[רב הונא בר יהודה]]. שניהם היו תלמידים של [[רב ששת]] ודנו בדבריו. כך למשל, הם נחלקו בדין אישה ה[[מורדת על בעלה]], שבדינה קיימות שתי שיטות: לפי דעה אחת פוחתים מכתובתה שבעה דינרים לכל שבוע שהיא מורדת על בעלה, ובינתיים מנסים לשכנע אותה להפסיק למרוד בבעלה ולקיים את חיובי האישות המוטלים עליה. לפי גישה אחרת, אין טעם בהפעלת לחץ במשך [[זמן]] ארוך ובשכנועים, אלא בית הדין קוצבים זמן של ארבעה שבועות בלבד, ומפעילים עליה לחץ עצום באותם שבועות, על ידי פרסום מרידתה ב[[בית כנסת\|בתי כנסיות]] וב[[בית מדרש\|בתי מדרשות]] ב[[שבת]]ות שבארבעת שבועות אלו (בשבת כל יהודי העיר מתכנסים בבית הכנסת, גם אלו שעסוקים באמצע השבוע בעבודה ואינם יכולים לבוא לבית הכנסת), ובית הדין מודיעים לה שלאחר ארבעת השבועות תפסיד את כל סכום [[כתובה\|כתובתה]], גם אם הוא סכום ענק של מאה [[מנה]]. נחלקו רבא ורב הונא בר יהודה כמי פסק רבם רב ששת, לפי מה שקיבל רבא מרבו ההלכה היא שיש לנסות לשכנעה בדרכי נועם ולכן יש לחכות עד שידעו כי מוצו כל הדרכים לשכנעה, אלא שבינתיים קונסים אותה בסכום נמוך יותר של שבעה דינרים לשבוע, ואילו לפי מה שקיבל רב הונא בר יהודה מרבו ההלכה היא כפי השיטה האומרת שלאחר ארבעה שבועות הפסידה המורדת את כל דמי הכתובה{{הערה\|כתובות\|סג ב }}.		לפעמים הוא דן בהלכה עם חברו [[רב הונא בר יהודה]]. שניהם היו תלמידים של [[רב ששת]] ודנו בדבריו. כך למשל, הם נחלקו בדין אישה ה[[מורדת על בעלה]], שבדינה קיימות שתי שיטות: לפי דעה אחת פוחתים מכתובתה שבעה דינרים לכל שבוע שהיא מורדת על בעלה, ובינתיים מנסים לשכנע אותה להפסיק למרוד בבעלה ולקיים את חיובי האישות המוטלים עליה. לפי גישה אחרת, אין טעם בהפעלת לחץ במשך [[זמן]] ארוך ובשכנועים, אלא בית הדין קוצבים זמן של ארבעה שבועות בלבד, ומפעילים עליה לחץ עצום באותם שבועות, על ידי פרסום מרידתה ב[[בית כנסת\|בתי כנסיות]] וב[[בית מדרש\|בתי מדרשות]] ב[[שבת]]ות שבארבעת שבועות אלו (בשבת כל יהודי העיר מתכנסים בבית הכנסת, גם אלו שעסוקים באמצע השבוע בעבודה ואינם יכולים לבוא לבית הכנסת), ובית הדין מודיעים לה שלאחר ארבעת השבועות תפסיד את כל סכום [[כתובה\|כתובתה]], גם אם הוא סכום ענק של מאה [[מנה]]. נחלקו רבא ורב הונא בר יהודה כמי פסק רבם רב ששת, לפי מה שקיבל רבא מרבו ההלכה היא שיש לנסות לשכנעה בדרכי נועם ולכן יש לחכות עד שידעו כי מוצו כל הדרכים לשכנעה, אלא שבינתיים קונסים אותה בסכום נמוך יותר של שבעה דינרים לשבוע, ואילו לפי מה שקיבל רב הונא בר יהודה מרבו ההלכה היא כפי השיטה האומרת שלאחר ארבעה שבועות הפסידה המורדת את כל דמי הכתובה{{הערה\|כתובות סג ב }}.

	בכמה מקומות בתלמוד מסופר כי רבא התארח לפעמים בביתו של רב הונא בר יהודה. כך, למשל, מסופר כי באחת השבתות התארח רבא בביתו של רב הונא בר יהודה, וכש[[הבדלה\|הבדיל על היין]] ב[[מוצאי שבת]] בירך בראשונה ברכת [[בורא מיני בשמים]] על הבשמים, ורק לאחר מכן בירך על ה[[אש]] ברכת [[בורא מאורי האש]]. שאל אותו רב הונא בפליאה: במשנה ב[[מסכת ברכות]] אנו מוצאים שבין [[בית שמאי]] ובין [[בית הלל]] מודים שיש לברך על האש לפני הבשמים, וציטט את לשון המשנה: {{ציטוטון\|בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הילל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה}}? ענה רבא אחריו ואמר: אלו הם דברי [[רבי מאיר]], אבל [[רבי יהודה]] אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו - על המאור ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים 'מאור' ואחר כך 'בשמים' ובית הלל אומרים 'בשמים' ואחר כך 'מאור'{{הערה\|פסחים\|קגא. שבת כדב , {{בבלי1\|ברכות נב א}}.		בכמה מקומות בתלמוד מסופר כי רבא התארח לפעמים בביתו של רב הונא בר יהודה. כך, למשל, מסופר כי באחת השבתות התארח רבא בביתו של רב הונא בר יהודה, וכש[[הבדלה\|הבדיל על היין]] ב[[מוצאי שבת]] בירך בראשונה ברכת [[בורא מיני בשמים]] על הבשמים, ורק לאחר מכן בירך על ה[[אש]] ברכת [[בורא מאורי האש]]. שאל אותו רב הונא בפליאה: במשנה ב[[מסכת ברכות]] אנו מוצאים שבין [[בית שמאי]] ובין [[בית הלל]] מודים שיש לברך על האש לפני הבשמים, וציטט את לשון המשנה: {{ציטוטון\|בית שמאי אומרים נר ומזון בשמים והבדלה ובית הילל אומרים נר ובשמים ומזון והבדלה}}? ענה רבא אחריו ואמר: אלו הם דברי [[רבי מאיר]], אבל [[רבי יהודה]] אומר לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המזון שהוא בתחילה ועל הבדלה שהיא בסוף, על מה נחלקו - על המאור ועל הבשמים, שבית שמאי אומרים 'מאור' ואחר כך 'בשמים' ובית הלל אומרים 'בשמים' ואחר כך 'מאור'{{הערה\|פסחים\|קגא. שבת כדב , {{בבלי1\|ברכות נב א}}.

טישיו: מויקיפדיה רובו כתבתי

2012-10-10T18:25:47Z

מויקיפדיה רובו כתבתי

הצגת שינויים

טישיו ב־00:37, 3 ביולי 2012

2012-07-03T00:37:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:37, 3 ביולי 2012
שורה 1:		שורה 1:

	'''רבא''' הוא [[אמוראים\|אמורא]] בבלי.		'''רבא''' הוא [[אמוראים\|אמורא]] בבלי.
	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
שורה 10:		שורה 9:
	* עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר, לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן {{מקור\|בבלי יבמות צד.}}.		* עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר, לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן {{מקור\|בבלי יבמות צד.}}.
	* לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה, עוון כרת הותרה איסור מיתה מבעיא {{מקור\|בבלי חולין לא.}}.		* לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה, עוון כרת הותרה איסור מיתה מבעיא {{מקור\|בבלי חולין לא.}}.
	* לרבי נחוניה בן הקנה רק כרת פוטר מתשלומין אך לא מיתה בידי שמיים, כי מקורו מ"והכרתי אותו" שהוא דווקא כרת {{מקור\|~~בבלי~~ שלא כדעת אביי שגם מיתה בידי שמיים פוטרת}} {{מקור\|בבלי כתובות ל:}}.		* לרבי נחוניה בן הקנה רק כרת פוטר מתשלומין אך לא מיתה בידי שמיים, כי מקורו מ"והכרתי אותו" שהוא דווקא כרת {{מקור\|שלא כדעת אביי שגם מיתה בידי שמיים פוטרת}} {{מקור\|בבלי כתובות ל:}}.
	;מכנה שמות לחכמים {{מקור\| מרגליות הים סנהדרין ח: אות א}}		;מכנה שמות לחכמים {{מקור\| מרגליות הים סנהדרין ח: אות א}}
	* ארי שבחבורה {{מקור\|בבלי סנהדרין ח:}}.		* ארי שבחבורה {{מקור\|בבלי סנהדרין ח:}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־00:37, 3 ביולי 2012
שורה 1:		שורה 1:

	'''רבא''' הוא [[אמוראים\|אמורא]] בבלי.		'''רבא''' הוא [[אמוראים\|אמורא]] בבלי.
	==ביוגרפיה==		==ביוגרפיה==
שורה 10:		שורה 9:
	* עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר, לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן {{מקור\|בבלי יבמות צד.}}.		* עד אחד נאמן ביבמה מקל וחומר, לאיסור כרת התרת לאיסור לאו לא כל שכן {{מקור\|בבלי יבמות צד.}}.
	* לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה, עוון כרת הותרה איסור מיתה מבעיא {{מקור\|בבלי חולין לא.}}.		* לרב דאמר טהורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה, עוון כרת הותרה איסור מיתה מבעיא {{מקור\|בבלי חולין לא.}}.
	* לרבי נחוניה בן הקנה רק כרת פוטר מתשלומין אך לא מיתה בידי שמיים, כי מקורו מ"והכרתי אותו" שהוא דווקא כרת {{מקור\|~~בבלי~~ שלא כדעת אביי שגם מיתה בידי שמיים פוטרת}} {{מקור\|בבלי כתובות ל:}}.		* לרבי נחוניה בן הקנה רק כרת פוטר מתשלומין אך לא מיתה בידי שמיים, כי מקורו מ"והכרתי אותו" שהוא דווקא כרת {{מקור\|שלא כדעת אביי שגם מיתה בידי שמיים פוטרת}} {{מקור\|בבלי כתובות ל:}}.
	;מכנה שמות לחכמים {{מקור\| מרגליות הים סנהדרין ח: אות א}}		;מכנה שמות לחכמים {{מקור\| מרגליות הים סנהדרין ח: אות א}}
	* ארי שבחבורה {{מקור\|בבלי סנהדרין ח:}}.		* ארי שבחבורה {{מקור\|בבלי סנהדרין ח:}}.