https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9 2026-06-01T22:24:20Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=161465&oldid=prev 2024-11-20T11:21:58Z

<p>תיקנתי שגיאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:21, 20 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום הראשון לחודש.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום הראשון לחודש<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הזמן שבין [[מולד לבנה]] אחד למשנהו הוא: כט, יב, תשצג. כלומר: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים {{מקור|חלק הוא 1/1080 של השעה|כן}}. לכן, חלק מהחודשים אורכם 30 יום וחלק מהם אורכם 29 יום, כאשר גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש. ימים אלה מוקדשים לשמחה ולתפילה, ובתקופת בית-המקדש הקריבו בהם קורבנות מוסף</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161464:rev-161465:php=table --> </table>

172.70.200.173 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=161464&oldid=prev 2024-11-20T11:10:39Z

<p>תיקנתי שגיאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־11:10, 20 בנובמבר 2024</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום הראשון לחודש<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. הזמן שבין [[מולד לבנה]] אחד למשנהו הוא: כט, יב, תשצג. כלומר: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים {{מקור|חלק הוא 1/1080 של השעה|כן}}. לכן, חלק מהחודשים אורכם 30 יום וחלק מהם אורכם 29 יום, כאשר גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש. ימים אלה מוקדשים לשמחה ולתפילה, ובתקופת בית-המקדש הקריבו בהם קורבנות מוסף</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>היום הראשון לחודש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td></tr> </table>

162.158.87.232 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=160737&oldid=prev 2023-12-28T12:51:12Z

<p><span class="autocomment">הלל</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:51, 28 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג ישראל לומר הלל בראש חודש. ואמנם מצד הדין אין חובה לאומרו בראש חודש, כי רק בימים שנקראים מועד ואסורים בעשיית מלאכה חייבים לומר הלל, ואילו ראש חודש אמנם נקרא מועד אבל מותר לעשות בו מלאכה. אלא שנהגו ישראל לומר הלל בראש חודש, כדי לבטא את קדושתו של ראש חודש, שמתוך קדושתו אפשר להתרומם בו למדרגה של אמירת הלל לה&#039;. וכדי שיהיה ברור שהלל נאמר בראש חודש מצד המנהג ולא כחובה, מדלגים על שני חלקים מתוך הלל השלם (הלל השלם הוא פרקים קיג-קיח בתהלים, ומדלגים: קטו א-יא; קטז א-יא).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנהג ישראל לומר הלל בראש חודש. ואמנם מצד הדין אין חובה לאומרו בראש חודש, כי רק בימים שנקראים מועד ואסורים בעשיית מלאכה חייבים לומר הלל, ואילו ראש חודש אמנם נקרא מועד אבל מותר לעשות בו מלאכה. אלא שנהגו ישראל לומר הלל בראש חודש, כדי לבטא את קדושתו של ראש חודש, שמתוך קדושתו אפשר להתרומם בו למדרגה של אמירת הלל לה&#039;. וכדי שיהיה ברור שהלל נאמר בראש חודש מצד המנהג ולא כחובה, מדלגים על שני חלקים מתוך הלל השלם (הלל השלם הוא פרקים קיג-קיח בתהלים, ומדלגים: קטו א-יא; קטז א-יא).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הראשונים בעניין הברכה. לדעת הרמב"ם ורש"י, כיוון שיסוד אמירת הלל בראש חודש ממנהג בלבד, אין מברכים עליו, שאין מברכים על קיום מנהג. ולדעת ר"ת, הרא"ש והר"ן, על מנהג חשוב כקריאת הלל מברכים. למעשה, מנהג האשכנזים שאפילו יחיד מברך על ההלל. ומנהג הספרדים שחיו בארץ ישראל וסביבותיה שלא לברך כלל. ומנהג <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רוב הספרדים </del>מצפון אפריקה, שהחזן מברך בתחילה ובסוף בקול רם ומוציא בברכותיו את כולם, אבל המתפלל ביחיד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינו מברך</del>. וכל אדם ימשיך במנהגו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נחלקו הראשונים בעניין הברכה. לדעת הרמב"ם ורש"י, כיוון שיסוד אמירת הלל בראש חודש ממנהג בלבד, אין מברכים עליו, שאין מברכים על קיום מנהג. ולדעת ר"ת, הרא"ש והר"ן, על מנהג חשוב כקריאת הלל מברכים. למעשה, מנהג האשכנזים שאפילו יחיד מברך על ההלל. ומנהג הספרדים שחיו בארץ ישראל וסביבותיה שלא לברך כלל. ומנהג <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלק מהספרדים </ins>מצפון אפריקה, שהחזן מברך בתחילה ובסוף בקול רם ומוציא בברכותיו את כולם, אבל המתפלל ביחיד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא קורא כלל, ואם רצה לקרוא יקרא בלי ברכה. רוב הספרדים מצפון אפריקה נהגו שכולם מברכים בציבור, כשיטת רבינו יונה. לשיטת רש"י, יאמר בלי ברכה גם ביחיד, ולשיטת תוס' גם ביחיד יש ברכה</ins>. וכל אדם ימשיך במנהגו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש להשתדל לומר את ההלל בציבור. ולדעת רבים מי שאיחר והגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור אומר הלל, יאמר עמהם הלל, ואח&quot;כ יתחיל בפסוקי דזמרה (מ&quot;ב תכב, טז, ילקוט יוסף תכב, ח, ולכה&quot;ח לח, עפ&quot;י האר&quot;י, אין לשנות את סדר התפילה). 16  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>יש להשתדל לומר את ההלל בציבור. ולדעת רבים מי שאיחר והגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור אומר הלל, יאמר עמהם הלל, ואח&quot;כ יתחיל בפסוקי דזמרה (מ&quot;ב תכב, טז, ילקוט יוסף תכב, ח, ולכה&quot;ח לח, עפ&quot;י האר&quot;י, אין לשנות את סדר התפילה). 16  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l117">שורה 117:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 117:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקנו להתפלל מוסף כנגד קרבנות המוסף שהיו מקריבים בראש חודש, וכן זמן התפילה כנגד זמן קרבנות המוסף, לפיכך צריך להתפלל מוסף עד סוף שבע שעות זמניות של היום. המתאחר ולא התפלל עד סוף שבע שעות נקרא פושע, ואע&quot;פ כן יתפלל אח&quot;כ, כי בדיעבד אפשר להקריב מוסף כל היום (שו&quot;ע רפו, א).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תקנו להתפלל מוסף כנגד קרבנות המוסף שהיו מקריבים בראש חודש, וכן זמן התפילה כנגד זמן קרבנות המוסף, לפיכך צריך להתפלל מוסף עד סוף שבע שעות זמניות של היום. המתאחר ולא התפלל עד סוף שבע שעות נקרא פושע, ואע&quot;פ כן יתפלל אח&quot;כ, כי בדיעבד אפשר להקריב מוסף כל היום (שו&quot;ע רפו, א).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לחלוץ תפילין לפני תפילת מוסף. וכמו שביום טוב אין מניחים תפילין, מפני שיום טוב עצמו הוא &#039;אות&#039; בין ה&#039; לישראל, ואין צורך להוסיף עליו עוד &#039;אות&#039; של תפילין, כך גם תפילת מוסף של ראש חודש נחשבת כ&#039;אות&#039;, ואין צורך בעוד &#039;אות&#039; של תפילין (שו&quot;ע תכג, ד, מ&quot;ב י). ונוהגים לחלוץ את התפילין אחר הקדיש שלפני מוסף. ונכון להמתין עד לסיום כריכת התפילין ברצועותיהן והנחתן בנרתיק, שאם לא כן יהיו מונחות בחוסר כבוד במשך תפילת מוסף. 19  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לחלוץ תפילין לפני תפילת מוסף. וכמו שביום טוב אין מניחים תפילין, מפני שיום טוב עצמו הוא &#039;אות&#039; בין ה&#039; לישראל, ואין צורך להוסיף עליו עוד &#039;אות&#039; של תפילין, כך גם תפילת מוסף של ראש חודש נחשבת כ&#039;אות&#039;, ואין צורך בעוד &#039;אות&#039; של תפילין (שו&quot;ע תכג, ד, מ&quot;ב י). ונוהגים לחלוץ את התפילין אחר הקדיש שלפני מוסף. ונכון להמתין עד לסיום כריכת התפילין ברצועותיהן והנחתן בנרתיק, שאם לא כן יהיו מונחות בחוסר כבוד במשך תפילת מוסף. 19  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד נוהגים לומר בשחרית מזמור "ברכי נפשי" (תהלים קד), מפני שכתוב בו: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים". ויש סוברים שמזמור זה היו אומרים הלוויים בבית המקדש בראש חודש (ערוה"ש תכג, ה). 20  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עוד נוהגים לומר בשחרית מזמור "ברכי נפשי" (תהלים קד), מפני שכתוב בו: "עָשָׂה יָרֵחַ לְמוֹעֲדִים". ויש סוברים שמזמור זה היו אומרים הלוויים בבית המקדש בראש חודש (ערוה"ש תכג, ה). 20</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציון ראש חודש ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== ציון ראש חודש ==</div></td></tr> </table>

10.2.131.62 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=75187&oldid=prev 2012-09-05T09:30:48Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:30, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היום </del>הראשון לחודש. הזמן שבין [[מולד לבנה]] אחד למשנהו הוא: כט, יב, תשצג. כלומר: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>חלק הוא 1/1080 של השעה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}. לכן, חלק מהחודשים אורכם 30 יום וחלק מהם אורכם 29 יום, כאשר גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש. ימים אלה מוקדשים לשמחה ולתפילה, ובתקופת בית-המקדש הקריבו בהם קורבנות מוסף.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היום </ins>הראשון לחודש. הזמן שבין [[מולד לבנה]] אחד למשנהו הוא: כט, יב, תשצג. כלומר: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים {{מקור|חלק הוא 1/1080 של השעה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. לכן, חלק מהחודשים אורכם 30 יום וחלק מהם אורכם 29 יום, כאשר גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש. ימים אלה מוקדשים לשמחה ולתפילה, ובתקופת בית-המקדש הקריבו בהם קורבנות מוסף.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לאותות ולמועדים==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל חודש מקיפה הלבנה את כדור הארץ הקפה אחת. הלבנה, במהלכה על פני השמים נראית כמתחדשת מזמן לזמן, ומכאן - פרק הזמן שבין חידוש לחידוש נקרא &quot;חודש&quot;. בתחילת החודש הלבנה נראית לעינינו קטנה מאוד, כקו דק, והיא הולכת וגדלה עד אמצע החודש, שאז היא נראית במילואה, עיגול שלם. במחצית השנייה של החודש היא הולכת ומתמעטת עד שבסוף החודש היא נעלמת מעינינו לחלוטין למשך כעשרים וארבע שעות. לאחר מכן היא שוב חוזרת להיראות כקו דק, ורגע זה נקרא &quot;מולד הלבנה&quot;, שהרי היא כאילו נולדה מחדש ואיתה תחילתו של חודש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בכל חודש מקיפה הלבנה את כדור הארץ הקפה אחת. הלבנה, במהלכה על פני השמים נראית כמתחדשת מזמן לזמן, ומכאן - פרק הזמן שבין חידוש לחידוש נקרא &quot;חודש&quot;. בתחילת החודש הלבנה נראית לעינינו קטנה מאוד, כקו דק, והיא הולכת וגדלה עד אמצע החודש, שאז היא נראית במילואה, עיגול שלם. במחצית השנייה של החודש היא הולכת ומתמעטת עד שבסוף החודש היא נעלמת מעינינו לחלוטין למשך כעשרים וארבע שעות. לאחר מכן היא שוב חוזרת להיראות כקו דק, ורגע זה נקרא &quot;מולד הלבנה&quot;, שהרי היא כאילו נולדה מחדש ואיתה תחילתו של חודש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המחזור השלם של הלבנה אורך עשרים ותשעה ימים וחצי ועוד כשלושת רבעי שעה. 1 וכיוון שמחזור הלבנה אינו תואם את מחזור היממה, אלא הוא כעשרים ותשעה ימים ומחצה, נמצא שפעמים החודש נמשך עשרים ותשעה ימים ופעמים שלושים יום. כאשר הוא נמשך עשרים ותשעה ימים הוא נקרא 'חודש חסר', וכאשר הוא נמשך שלושים יום הוא נקרא 'חודש מלא'. כדי להתאים את שנת הלבנה לשנת החמה - שכן חגינו הקבועים בימים מסויימים בחודש קשורים גם בתקופת החמה - חישבו ומצאו, שבמחזור של תשע עשרה שנה מצטרפים ההפרשים ביניהם לשבעה חודשים, כלומר שבכל תשע עשרה שנים צריך להוסיף שבעה חודשים. מכאן קבעו, שבכל מחזור של תשע עשרה שנים תהיינה שבע שנים מעוברות - בנות שלושה עשר חודש, ושתים עשרה שנים פשוטות - בנות שנים עשר חודש. השנים המעוברות נקבעו בתוך המחזור בסדר דלקמן: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה; כלומר, שבשנים הללו יש שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. אדר ראשון הוא חודש מלא - בן שלושים יום, ואדר שני הוא חודש חסר - בן עשרים ותשעה ימים. שנת ה'~תשל"ט היתה השנה הראשונה של מחזור ש"ג {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>303<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} מבריאת העולם. בשנת ה'~תשנ"ח יתחיל מחזור ש"ד {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>304<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המחזור השלם של הלבנה אורך עשרים ותשעה ימים וחצי ועוד כשלושת רבעי שעה. 1 וכיוון שמחזור הלבנה אינו תואם את מחזור היממה, אלא הוא כעשרים ותשעה ימים ומחצה, נמצא שפעמים החודש נמשך עשרים ותשעה ימים ופעמים שלושים יום. כאשר הוא נמשך עשרים ותשעה ימים הוא נקרא 'חודש חסר', וכאשר הוא נמשך שלושים יום הוא נקרא 'חודש מלא'. כדי להתאים את שנת הלבנה לשנת החמה - שכן חגינו הקבועים בימים מסויימים בחודש קשורים גם בתקופת החמה - חישבו ומצאו, שבמחזור של תשע עשרה שנה מצטרפים ההפרשים ביניהם לשבעה חודשים, כלומר שבכל תשע עשרה שנים צריך להוסיף שבעה חודשים. מכאן קבעו, שבכל מחזור של תשע עשרה שנים תהיינה שבע שנים מעוברות - בנות שלושה עשר חודש, ושתים עשרה שנים פשוטות - בנות שנים עשר חודש. השנים המעוברות נקבעו בתוך המחזור בסדר דלקמן: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה; כלומר, שבשנים הללו יש שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני. אדר ראשון הוא חודש מלא - בן שלושים יום, ואדר שני הוא חודש חסר - בן עשרים ותשעה ימים. שנת ה'~תשל"ט היתה השנה הראשונה של מחזור ש"ג {{מקור|303<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} מבריאת העולם. בשנת ה'~תשנ"ח יתחיל מחזור ש"ד {{מקור|304<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקביעת החודש ישנה חשיבות עצומה, שהרי כל החגים שלנו תלויים בתאריך החודשי, חג הפסח בט&quot;ו בניסן, יום כיפור בי&#039; בתשרי, סוכות בט&quot;ו בתשרי. וכל כך חשובה קביעת החודש, עד שהתירה התורה לעדים שראו את הלבנה בחידושה לחלל שבת כדי ללכת לירושלים ולהעיד על כך בפני בית הדין (רמב&quot;ם הל&#039; קידוש החודש ג, ב). על סמך עדותם היה בית הדין מקדש את החודש, ולאחר מכן היו יוצאים שליחים מבית הדין להודיע לכל ישראל אימתי נקבע ראש חודש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לקביעת החודש ישנה חשיבות עצומה, שהרי כל החגים שלנו תלויים בתאריך החודשי, חג הפסח בט&quot;ו בניסן, יום כיפור בי&#039; בתשרי, סוכות בט&quot;ו בתשרי. וכל כך חשובה קביעת החודש, עד שהתירה התורה לעדים שראו את הלבנה בחידושה לחלל שבת כדי ללכת לירושלים ולהעיד על כך בפני בית הדין (רמב&quot;ם הל&#039; קידוש החודש ג, ב). על סמך עדותם היה בית הדין מקדש את החודש, ולאחר מכן היו יוצאים שליחים מבית הדין להודיע לכל ישראל אימתי נקבע ראש חודש.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l32">שורה 32:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 32:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ראו גם: [[עיבור החודש]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* ראו גם: [[עיבור החודש]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החודשים: תשרי, שבט, ניסן, סיון ואב, הם תמיד חודשים מלאים, בני שלושים יום. החודשים: טבת, אדר {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בשנה לא מעוברת<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, אייר, תמוז ואלול, הם חודשים חסרים, בני עשרים ותשעה יום. חשוון וכסלו משתנים, לעתים שניהם מלאים - בני שלושים יום, לעתים שניהם חסרים - בני עשרים ותשעה יום, ולעתים חשוון חסר וכסלו מלא. כאשר החודש חסר (29 ימים), ראש החודש הבא הוא יום אחד. אולם כאשר החודש מלא (30 ימים), ראש החודש הבא נמשך יומיים, היום הראשון הוא ל' לחודש הקודם, והשני א' לחודש הבא. ולמרות שעיקר ראש חודש הוא ביום השני, שכן הוא הראשון לחודש הבא, וממנו סופרים את ימי החודש, מכל מקום גם ביום הראשון משני ימי ראש חודש, שהוא יום השלושים לחודש שעבר, נוהגים בכל דיני ראש חודש - מתפללים בו מוסף, אומרים הלל, ואומרים "יעלה ויבוא" בתפילות וברכת המזון. ומי ששכח לומר בו "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית או מנחה, צריך לחזור ולהתפלל. וכמה טעמים נאמרו לקיום ראש חודש במשך יומיים.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>החודשים: תשרי, שבט, ניסן, סיון ואב, הם תמיד חודשים מלאים, בני שלושים יום. החודשים: טבת, אדר {{מקור|בשנה לא מעוברת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, אייר, תמוז ואלול, הם חודשים חסרים, בני עשרים ותשעה יום. חשוון וכסלו משתנים, לעתים שניהם מלאים - בני שלושים יום, לעתים שניהם חסרים - בני עשרים ותשעה יום, ולעתים חשוון חסר וכסלו מלא. כאשר החודש חסר (29 ימים), ראש החודש הבא הוא יום אחד. אולם כאשר החודש מלא (30 ימים), ראש החודש הבא נמשך יומיים, היום הראשון הוא ל' לחודש הקודם, והשני א' לחודש הבא. ולמרות שעיקר ראש חודש הוא ביום השני, שכן הוא הראשון לחודש הבא, וממנו סופרים את ימי החודש, מכל מקום גם ביום הראשון משני ימי ראש חודש, שהוא יום השלושים לחודש שעבר, נוהגים בכל דיני ראש חודש - מתפללים בו מוסף, אומרים הלל, ואומרים "יעלה ויבוא" בתפילות וברכת המזון. ומי ששכח לומר בו "יעלה ויבוא" בתפילת שחרית או מנחה, צריך לחזור ולהתפלל. וכמה טעמים נאמרו לקיום ראש חודש במשך יומיים.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה יש לשאול, הרי ר&quot;ח הוא היום הראשון של החודש, ומדוע כשהחודש מלא גם יום השלושים לחודש הקודם נחשב לר&quot;ח? באר בשבולי הלקט קסח, בשם רבנו שלמה והרי&quot;ד (רבי ישעיה הראשון), וכך מובא בברכ&quot;י תכז, שכאשר החודש מלא, חידושה של הלבנה חל באמצע היום השלושים (לאחר עשרים ותשעה ימים וחצי), לפיכך, אף שא&#039; לחודש חל למחרת (כדי לאזן את החודשים, כמבואר בהלכה א), מ&quot;מ ראוי לעשות ר&quot;ח גם ביום חידוש הלבנה, לפיכך עושים יומיים ר&quot;ח. והתשב&quot;ץ ג, רמד, כתב, שהיו נוהגים להימנע ממלאכה בר&quot;ח ולערוך סעודות, וכבר מתחילת יום שלושים היו נוהגים כן, שאולי יבואו עדים ואותו יום יתקדש כר&quot;ח, ואם לא היו באים עדים, ממילא נהגו גם ביום שלמחרת ר&quot;ח. נמצא שכאשר החודש מלא נהגו ר&quot;ח יומיים (בדומה לר&quot;ה). ואף שקרבנות מוסף הקריבו רק בא&#039; לחודש, מתוך הטעמים הללו יוצא שבחודש מלא יש קדושה בשני הימים, ולכן אומרים בשניהם הלל ומוסף ויעלה ויבוא. וכתב בספר לאור ההלכה לרב זוין, במאמר על ר&quot;ח, שלשיטת רש&quot;י ושלטי גיבורים (ר&quot;ה פ&quot;א), בעבר נהגו בחודש מלא לקיים יום אחד ר&quot;ח, ולדעת אור זרוע ח&quot;ב הל&#039; ר&quot;ח, ומהרש&quot;א ב&quot;מ נט, ב, קיימו ר&quot;ח יומיים. ונחלקו גם בביאור הפסוק משמואל א, כ, כז: &quot;ויהי ממחרת החודש השני&quot;. לתשב&quot;ץ ורבנו ישעיה הכוונה ליום שני של ר&quot;ח, ולרש&quot;י והרד&quot;ק הכוונה ליום שאחר ר&quot;ח שהיה יום חול. וי&quot;א שנוהגים יומיים מפני הספק, ונדחו דבריהם, ולכן השוכח לומר יעלה ויבוא בשחרית ומנחה - חוזר בשני הימים, וע&#039; בס&#039; ר&quot;ח י, הערה ד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לכאורה יש לשאול, הרי ר&quot;ח הוא היום הראשון של החודש, ומדוע כשהחודש מלא גם יום השלושים לחודש הקודם נחשב לר&quot;ח? באר בשבולי הלקט קסח, בשם רבנו שלמה והרי&quot;ד (רבי ישעיה הראשון), וכך מובא בברכ&quot;י תכז, שכאשר החודש מלא, חידושה של הלבנה חל באמצע היום השלושים (לאחר עשרים ותשעה ימים וחצי), לפיכך, אף שא&#039; לחודש חל למחרת (כדי לאזן את החודשים, כמבואר בהלכה א), מ&quot;מ ראוי לעשות ר&quot;ח גם ביום חידוש הלבנה, לפיכך עושים יומיים ר&quot;ח. והתשב&quot;ץ ג, רמד, כתב, שהיו נוהגים להימנע ממלאכה בר&quot;ח ולערוך סעודות, וכבר מתחילת יום שלושים היו נוהגים כן, שאולי יבואו עדים ואותו יום יתקדש כר&quot;ח, ואם לא היו באים עדים, ממילא נהגו גם ביום שלמחרת ר&quot;ח. נמצא שכאשר החודש מלא נהגו ר&quot;ח יומיים (בדומה לר&quot;ה). ואף שקרבנות מוסף הקריבו רק בא&#039; לחודש, מתוך הטעמים הללו יוצא שבחודש מלא יש קדושה בשני הימים, ולכן אומרים בשניהם הלל ומוסף ויעלה ויבוא. וכתב בספר לאור ההלכה לרב זוין, במאמר על ר&quot;ח, שלשיטת רש&quot;י ושלטי גיבורים (ר&quot;ה פ&quot;א), בעבר נהגו בחודש מלא לקיים יום אחד ר&quot;ח, ולדעת אור זרוע ח&quot;ב הל&#039; ר&quot;ח, ומהרש&quot;א ב&quot;מ נט, ב, קיימו ר&quot;ח יומיים. ונחלקו גם בביאור הפסוק משמואל א, כ, כז: &quot;ויהי ממחרת החודש השני&quot;. לתשב&quot;ץ ורבנו ישעיה הכוונה ליום שני של ר&quot;ח, ולרש&quot;י והרד&quot;ק הכוונה ליום שאחר ר&quot;ח שהיה יום חול. וי&quot;א שנוהגים יומיים מפני הספק, ונדחו דבריהם, ולכן השוכח לומר יעלה ויבוא בשחרית ומנחה - חוזר בשני הימים, וע&#039; בס&#039; ר&quot;ח י, הערה ד.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-36570:rev-75187:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=36570&oldid=prev 2010-02-20T23:33:42Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&amp;diff=36570&amp;oldid=34281">הצגת שינויים</a>

ענבל https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=34281&oldid=prev 2009-08-31T12:07:44Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&amp;diff=34281&amp;oldid=31242">הצגת שינויים</a>

212.179.134.33 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9_%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9&diff=31242&oldid=prev 2009-05-14T09:57:09Z

<p><span class="autocomment">ציון ראש חודש</span></p> <p><b>דף חדש</b></p><div>== הגדרה ==<br /> <br /> היום הראשון לחודש. כאשר החודש מלא - בן שלושים יום, גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש.<br /> <br /> <br /> <br /> שנים עשר חודשי השנה נקבעים לפי מולד הלבנה. הלבנה, במהלכה על פני השמים נראית כמתחדשת מזמן לזמן, ומכאן - פרק הזמן שבין חידוש לחידוש נקרא &quot;חודש&quot;. חידוש הלבנה בכל חודש נובע מזה, שכידוע אין ללבנה אור עצמי, אלא מקבלת היא את אורה מקרני החמה, ומתוך כך רק החלק הפונה אל החמה מאיר כולו או מקצתו, כפי מצב הלבנה מול החמה. מכאן, כל חודש עד חמשה עשר בו, הואיל ונראים לנו פני הלבנה הפונים אל החמה, אור הלבנה מוסיף והולך, ואילו מאמצע החודש ואילך הולכים ופונים אלינו פני הלבנה החשוכים שאינם מקבלים אור מהחמה, ואור הלבנה מתחיל להתמעט, עד שלסוף החודש מופנית אלינו הלבנה כולה בצידה האפל, ואינה נראית לנו כלל, לפי שהיא נמצאת בקו ישר בין הארץ ובין החמה. וכשהלבנה מתחילה שוב את סיבובה, נראה עליה קו אור דק, ורגע זה נקרא &quot;מולד הלבנה&quot;, שהרי היא כאילו נולדה מחדש.<br /> <br /> <br /> == חישוב החודש ==<br /> <br /> <br /> הזמן שבין [[מולד]] למולד הוא: כט, יב, תשצג. כלומר: 29 ימים, 12 שעות ו-793 חלקים {{מקור|(חלק הוא 1/1080 של השעה)}}. לכן, חלק מהחודשים אורכם 30 יום וחלק מהם אורכם 29 יום.<br /> <br /> <br /> == חודשים מלאים וחסרים ==<br /> <br /> <br /> החודשים: תשרי, שבט, ניסן, סיון ואב, הם תמיד חודשים מלאים, בני שלושים יום. החודשים: טבת, אדר {{מקור|(בשנה לא מעוברת)}}, אייר, תמוז ואלול, הם חודשים חסרים, בני עשרים ותשעה יום. חשוון וכסלו משתנים, לעתים שניהם מלאים - בני שלושים יום, לעתים שניהם חסרים - בני עשרים ותשעה יום, ולעתים חשוון חסר וכסלו מלא.<br /> <br /> <br /> === עיבור שנה ===<br /> <br /> <br /> כדי להתאים את שנת הלבנה לשנת החמה - שכן חגינו הקבועים בימים מסויימים בחודש קשורים גם בתקופת החמה - חישבו ומצאו, שבמחזור של תשע עשרה שנה מצטרפים ההפרשים ביניהם לשבעה חודשים, כלומר שבכל תשע עשרה שנים צריך להוסיף שבעה חודשים. מכאן קבעו, שבכל מחזור של תשע עשרה שנים תהיינה שבע שנים מעוברות - בנות שלושה עשר חודש, ושתים עשרה שנים פשוטות - בנות שנים עשר חודש. השנים המעוברות נקבעו בתוך המחזור בסדר דלקמן: השלישית, השישית, השמינית, האחת עשרה, הארבע עשרה, השבע עשרה והתשע עשרה; כלומר, שבשנים הללו יש שני חודשי אדר - אדר ראשון ואדר שני.<br /> <br /> <br /> <br /> אדר ראשון הוא חודש מלא - בן שלושים יום, ואדר שני הוא חודש חסר - בן עשרים ותשעה ימים.<br /> <br /> <br /> <br /> שנת ה&#039;~תשל&quot;ט היתה השנה הראשונה של מחזור ש&quot;ג {{מקור|(303)}} מבריאת העולם. בשנת ה&#039;~תשנ&quot;ח יתחיל מחזור ש&quot;ד {{מקור|(304)}}.<br /> <br /> <br /> <br /> היום הראשון של החודש קרוי &quot;ראש חודש&quot;. כאשר החודש מלא - בן שלושים יום, גם יום השלושים הוא ראש חודש, ובמקרה זה יומיים רצופים הינם ימי ראש חודש.<br /> <br /> <br /> <br /> ראה עוד ערכים: [[קידוש החודש]]; [[עיבור החודש]].<br /> <br /> <br /> == ציון ראש חודש ==<br /> <br /> <br /> את ראשי החודשים מציינים אנו במספר דברים:<br /> * תוספת הנוסח: &quot;יעלה ויבוא&quot; בתפילות העמידה וב[[ברכת המזון]].<br /> * &quot;[[הלל]]&quot;. לאחר תפילת [[שמונה עשרה]] ב[[שחרית]] קוראים את ה&quot;[[הלל]]&quot;. ב[[הלל]] מובאים פרקי [[תהילים]] שבהם מהללים ומודים לה&#039; על הנהגתו עם עם ישראל ועל הנסים והחסדים הגדולים שהוא עושה עמנו. בעת אמירת ה[[הלל]] ב[[ראש חודש]] מדלגים על שני קטעים: &quot;לא לנו...&quot; ו&quot;אהבתי...&quot;. [[הלל]] הנאמר בדילוג נקרא: &quot;חצי הלל&quot;. בני עדות המזרח, אינם מברכים על &quot;חצי הלל&quot; לא בתחילת ההלל ולא בסופו. בני העדה האשכנזית מברכים בתחילת &quot;חצי הלל&quot;: &quot;ברוך אתה ה&#039; אלקינו מלך העולם אשר קדשנו במצותיו וצונו לקרוא את ההלל&quot;, ובסופו: &quot;יהללוך ה&#039; אלקינו...&quot;.<br /> * &quot;[[קריאת התורה]]&quot;. בראשי חודשים מוציאים [[ספר תורה]] וקוראים בו לארבעה קרואים - במקום שלושה בימות החול. קטע הקריאה עוסק בקרבן ה[[תמיד]] ובקרבנות [[מוסף]] של [[שבת]] ושל [[ראש חודש]]. מכיוון שהקטע קצר מידי הוא אינו ניתן לחלוקה ל-4 עליות שונות, ולכן חוזר השני או השלישי (חילוקי מנהגים) על חלק מהעלייה של קודמו. בראש חודש שחל בשבת מוציאים 2 ספרי תורה, באחד קוראים שבעה עולים ב[[פרשת השבוע]], ובשני מפטירים בקריאת ראש חודש. ה[[הפטרה]] לשבת ראש חודש היא &quot;השמים כסאי&quot; ({{מקור|תנ&quot;ך:ישעיהו סו $ישעיהו סו}}) שמסיימת בפסוק &quot;וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה&#039;&quot;.<br /> * &quot;[[מוסף]]&quot;. לאחר אמירת &quot;[[אשרי]]&quot;, &quot;ובא לציון&quot;, אומר שליח הציבור [[קדיש]]. לאחר מכן חולצים את ה[[תפילין]], וכל הציבור מתחיל להתפלל תפילת [[מוסף]] ביחד.<br /> <br /> <br /> <br /> תפילה זו כוללת שבע ברכות. בנוסח התפילה אנו מזכירים את קרבנות ה[[מוסף]] שהיו מקריבים באותו יום. בזמן [[בית המקדש]] היו מקריבים קרבנות ב[[ראש חודש]] כדי לכפר על חטאי העם, וכך אנו אומרים בנוסח תפילת מוסף: &quot;ראשי חודשים לעמך נתת, זמן כפרה לכל תולדותם, בהיותם מקריבים לפניך זבחי רצון ושעירי חטאת לכפר בעדם...&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> כמו כן, מבקשים אנו שהקב&quot;ה יחדש עלינו את החודש הזה &quot;לטובה ולברכה, לששון ולשמחה, לישועה ולנחמה, לפרנסה ולכלכלה, לחיים טובים ולשלום, למחילת חטא ולסליחת עוון&quot;.<br /> <br /> <br /> <br /> כאשר חל ראש חודש ב[[שבת]], משתנה נוסח תפילת [[מוסף]] וכוללים בו את ענייני ה[[שבת]] ואת ענייני ראש חודש. הברכה האמצעית פותחת אז במילים: &quot;אתה יצרת עולמך מקדם...&quot;, ומסתיימת בברכה: &quot;ברוך אתה ה&#039;, מקדש ה[[שבת]] וישראל וראשי חודשים&quot;. ב[[מנחה]] של שבת לא אומרים &quot;[[צדקתך]]&quot;.<br /> <br /> ב[[שיר של יום]] אומרים את הפרק &quot;ברכי נפשי&quot; ({{מקור|תנ&quot;ך:תהלים קד $תהלים קד}}).<br /> <br /> * &quot;סעודה&quot;. מצוה להרבות בסעודת ראש חודש. כדי שיהיה ניכר כבוד ראש חודש, יש שנוהגים להוסיף בסעודה מאכל נוסף יותר מאשר בשאר הימים. גם כאשר ראש חודש חל ב[[שבת]], נוהגים להוסיף מאכל נוסף בסעודת השבת. אסור להתענות בראש חודש וכן להספיד. לא אומרים [[תחנון]] בראש חודש ובמנחה שלפניו.<br /> <br /> ==ראה גם==<br /> [[מדריך להכנת לוח שנה עברי]]<br /> <br /> {{חודשי השנה}}<br /> <br /> [[קטגוריה:חודשי השנה]]<br /> <br /> <br /> <br /> <br /> [[קטגוריה: &lt;makor&gt;בבלי שבת ומועד]]<br /> [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית&lt;/makor&gt; מרוכזת]]</div>

212.179.134.33