https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D 2026-04-04T09:32:05Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=160189&oldid=prev 2023-07-02T09:14:16Z

<p></p> <a href="https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&amp;diff=160189&amp;oldid=160178">הצגת שינויים</a>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=160178&oldid=prev 2023-06-26T14:55:29Z

<p><span class="autocomment">תולדות התקופה: </span>תיקנתי שגיאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:55, 26 ביוני 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד&#039;תשצ&quot;ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור &quot;ארבעת השבויים&quot;. מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע&quot;י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע&quot;י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד&#039;תשצ&quot;ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור &quot;ארבעת השבויים&quot;. מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע&quot;י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע&quot;י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים הספרדים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עריכה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים הספרדים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">- גדולי העולם </ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל רבנו חננאל. רבנו חננאל מהווה כתפר בין התקופות ונחשב לראשון הראשונים. אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה. תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה הרי&quot;ף. הרי&quot;ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו, לא ברור באיזו קהילה. הרי&quot;ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי&quot;ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי&quot;ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה, אלא שהרי&quot;ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי&quot;ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד, תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית. בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים. תקופה זו עשירה בשירה עברית, פרשני התורה והגמרא, והוגי דעות יהודים. בתקופה זו רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל רבנו חננאל. רבנו חננאל מהווה כתפר בין התקופות ונחשב לראשון הראשונים. אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה. תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה הרי&quot;ף. הרי&quot;ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו, לא ברור באיזו קהילה. הרי&quot;ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי&quot;ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי&quot;ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה, אלא שהרי&quot;ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי&quot;ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד, תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית. בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים. תקופה זו עשירה בשירה עברית, פרשני התורה והגמרא, והוגי דעות יהודים. בתקופה זו רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 22:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ&quot;ב (1492), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ&quot;ב (1492), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים האשכנזים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עריכה</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים האשכנזים</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את רבנו גרשום מאור הגולה. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, רש&quot;י. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את רבנו גרשום מאור הגולה. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, רש&quot;י. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160177:rev-160178:php=table --> </table>

213.137.71.105 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=160177&oldid=prev 2023-06-26T14:53:00Z

<p>תיקנתי שגיאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:53, 26 ביוני 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ&quot;ב (1492), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ&quot;ב (1492), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</del>הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספרדים===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האשכנזים עריכה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל [[</del>רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חננאל]]</del>. רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חננאל מהווה כתפר </del>בין התקופות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונחשב לראשון הראשונים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אביו היגר לקירואן שבטוניס </del>ושם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידו </del>הגדול <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">של רבנו חננאל היה [[הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף]]. הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ברור באיזו קהילה. הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי"ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שהרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים</del>. תקופה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עשירה בשירה עברית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשני התורה והגמרא</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוגי דעות יהודים. </del>בתקופה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את </ins>רבנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרשום מאור הגולה</ins>. רבנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר </ins>בין התקופות. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו גרשום התגורר בצרפת </ins>ושם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבע את בית מדרשו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: "רבי יהודה הכהן", "רבי אליעזר </ins>הגדול"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, "רבי יעקב בן יקר</ins>", <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק בן יהודה</ins>". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסוף ימי רש"י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל</ins>. תקופה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גירושים</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד </ins>בתקופה זו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני תלמידים גדולים שהיו לרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף הם: [[רבי יהודה הלוי]] וה[[ר</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שניהם כיהנו כדיינים בבית מדרשו. הר</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש מילא את מקומו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף בראשות ישיבת לוסינה ונחשב לגדול החכמים בספרד</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש היה הראשון מחכמי ספרד שכתב חידושים על הגמרא. חלקם הגיעו לידינו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלקם מצוטטים ברמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וב[[רבי בצלאל אשכנזי|שיטה מקובצת]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלקם אבדו עם השנים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד מתלמידי הר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י מיגאש ששימש גם כדיין בבית דינו הוא [[</del>רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מימון הדיין]]. בתקופת </del>רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מימון החלו פרעות ביהודי ספרד והוא ומשפחתו עקרו את מושבם לפס שבמרוקו</del>. לאחר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גזירות חדשות במרוקו המשפחה עלתה לארץ ישראל וניסתה להתיישב שם. עקב הקושי תחת השלטון הצלבני המשפחה עברה למצרים אך רבי מימון הספיק להפטר בישראל ולהקבר בטבריה. תלמידו הגדול וממשיכו היה בנו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה[[רמב"ם]]</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מכן החלה תקופה של כ-200 שנה של רוגע יחסי ביחס ליהודי אשכנז. בתקופה זו החל אחד המפעלים הגדולים בתושב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע, בעלי התוספות. לאחר פטירת רש</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת ד'תתס"ה החלו תלמידיו, שרובם היו צאצאיו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לכתוב "תוספות" על הגמרא ופירוש רש</ins>"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. תקופה זו הייתה פריחה גדולה אצל יהודי אשכנז ובית מדרשו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י גדל וצבר תאוצה ותלמידי בית המדרש התפזרו בקרב קהילות רבות מאוד בצרפת, גרמניה, איטליה, ואף כמה בבריטניה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשוני בעלי התוספות היו נכדיו של רש</ins>"י<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: רבנו תם, רשב"ם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ריב</ins>"ם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונינו ר"י הזקן. במשך התקופה ידועים לנו על כ-200 בעלי תוספות</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפורסמים שבהם: ריב"א, ראב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן, </ins>רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודה החסיד, </ins>רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יחיאל מפריז ועוד רבים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גם </ins>לאחר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עריכת התוספות נכתבו עוד תוספותים כדוגמת: תוספות רא"ש, תוספות רבינו פרץ</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכן עוד</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבע את מושבו בפוסטאט שבמצרים ושימש כמנהיגה של קהילת קהיר</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חידש חידוש גדול והיה לראשון שכתב ספר הלכות מסודר, לא על פי סדר [[המשנה]], אלא על פי סדר חדש</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם סיכם את כל הדעות השונות וההלכות מהגמרא וכתב את הפסקים בצורה מסודרת על פי נושאים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לספר קרא הרמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משנה תורה]] </del>אך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא התפרסם בעולם בעיקר בשמו "הי"ד החזקה" משום שהספר חולק ל-14 חלקים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כתב הרמב</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירוש למשנה]], אגרות רבות של תשובות שנשלחו לכל קצוות העולם, וכן </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרו המחשבתי [[מורה הנבוכים]]. הרמב"ם נחשב לגדול דורו ואולי אף לגדול כל תקופת הראשונים. הרמב"ם </del>נפטר בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תתקס</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר תקופת בעלי התוספות,בערך בתחילת האלף השישי, מתקיים בית מדרש מרכזי בראשות המהר</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרוטנבורג</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה תלמידו של רבי יחיאל מפריז ובו מתחילה התקופה השניה של ראשוני אשכנז. בתקופתו החלה הרעה במצב היהודים באשכנז וגם הרבנים סבלו ממצב זה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אחד האסונות הגדולים בתקופה זו היה שריפת הגמרא ועוד 400 כתבי יד בפריז בשנת ה'ד' (1244)</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניסה לעלות לארץ ישראל </ins>אך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקב כך קיסר גרמניה כלא אותו במבצר</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא הסכים שיפדו אותו כדי לא לדרבן </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חטיפת הרבנים והוא </ins>נפטר <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית הכלא </ins>בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקביל חזר בספרד תור הזהב הגדול והתפתח בה מרכז תורני ענק. בית מדרש גדול פעל בעיר גירונה ובראשו עמד ה[[רמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ן המשיך לפרש את </del>הגמרא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך במקביל היה </del>מאבני היסוד של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורת הסוד בתקופתו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן </del>למד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבלה והתעסק במחשבת ישראל ופירוש התורה. כמו כן כתב השגות על ספר המצוות לרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבית מדרשו של הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן יצאו גדולי הראשונים ובהם [[רבנו יונה]], ה[[רשב</del>"א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] ה[[רא"ה]] ועוד</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידיו ידועים בחידושיהם על הש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ס ומהווים תשתית לעולם העיון התלמודי. בתקופת הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן ותלמידיו ידועים ויכוחים רבים בין פילוסופים וחכמי דת שונים לבין חכמי ישראל</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למהר"ם מרוטנבורג היו שני תלמידים מרכזיים, המרדכי, והרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המרדכי התמקם בנירנברג שבגרמניה וכתב ספר הלכה על פי סדר </ins>הגמרא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ספר זה נחשב לאחד </ins>מאבני היסוד של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה האשכנזית</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש חשש שיעשו לו כמו שעשו לרבו והוא עבר לטולדו בספרד שם </ins>למד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אצל הרשב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטולדו התמנה הרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש לרב הקהילה לאחר פטירת הרשב</ins>"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא עמד בראש הישיבה ובית הדין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש שינה רבים ממנהגי המקום לפי פסיקתו האשכנזית וכך נוצר ספרו של הרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש על הגמרא, חיבור הלכתי אשכנזי לפי סגנון הכתיבה הספרדי</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א היה לאחד מחשובי תלמידי הרמב"ן וכן ראה את רבנו יונה כרבו המובהק</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א הקים </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית מדרשו בברצלונה ובין גדולי תלמידיו אנו מוצאים את ה[[ריטב"א]] ו[[רבנו בחיי בן אשר]] (בעל הפירוש על התורה, לא בעל חובת הלבבות). בתקופה זו </del>היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פולמוס גדול בקרב רבני ספר על היחס לפילוסופיה היהודית, בעיקר זו המובאת ב[[מורה הנבוכים]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפולמוס היה האם יש להשתמש ברציונליזם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההיגיון האנושי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי להבין </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האלוקות וחוכמת הנסתר</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או שמא יש להסתמך רק על תורת הקבלה וחכמת הסוד להכרה האלוקית. את האסכולה הרציונליסטית יסד </del>הרמב"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאה שנה קודם לויכוח</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומי שהרים את דגלו היה [[המאירי]] ובית מדרשו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נושאי דגל הקבלה היו תלמידי הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן, שנחשב לגדול הדור בנגלה ובקבלה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדול המתנגדים לפילוסופיה הרמב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיסטית היה רבנו יונה וכן הרשב"א והרא"ש החזיקו בדעותיו והיו חלק מן הפולמוס. המחלוקת הגיעה לשיא עד שהנוצרים החליטו להערב בסכסוך ושרפו את כתבי הרמב"ם בפרובנס. מסופר ששריפת הכתבים זעזעה כל כך את רבנו יונה עד שהרגיש שהרחיק לכת עם ההתנגדות ועלה לקבר הרמב"ם לבקש מחילה ממנו ובעקבות זו כתב את הספר [[שערי תשובה]]. מכל מקום, אין זה אומר שרבנו יונה חזר בו מדעתו האמונית, אלא רק מן הדרך בה הויכוח נעשה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת הרא</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש נוצר מצב בו הספרות ההלכתית הייתה גדולה מאוד ומסובכת</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב שרצה לדעת </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה </ins>היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לעיין בספרים רבים מאוד ולהכריע בינהם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשם כך חיבר בנו של הרא"ש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יעקב בן הרא"ש</ins>, את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרו ארבעה טורים בו הוא קיבץ את השיטות השונות בהלכה לפי נושאים מסודרים. למעשה זהו החיבור ההלכתי המסודר האשכנזי הראשון</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני בעולם התורה לחיבורו של </ins>הרמב"ם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה תורה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה זו פעל באשכנז רבי יעקב הלוי מולין</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל הוציא ספרי פסיקה ומנהגים ומהווה אחד מהיסודות המרכזיים בפסיקה האשכנזית ובמקורות מנהגיה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת הרשב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א קרה אירוע יחודי ומעניין</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א נתן לרא"ש האשכנזי שרק עתה הגיע לספרד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתב הסכמה לכך שהוא תלמיד כחם ועל כל הקהילות לקבלו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קהילת טולדו ביקש מהרא"ש להתיישב בה והוא הקים בה ישיבה ובית דין. הרא"ש הביא את הפסיקה </del>האשכנזית <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרבו ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] לספרד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונוצרה קהילה יחודית בספרד שרבים ממנהגיה אשכנזים. לאחר </del>גירוש ספרד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קהילה זו עברה למרוקו ולכן רבים מפסקי המרוקאים דומים לפסקים האשכנזים. בנו של הרא"ש, בעל הטורים חיבר בשנת ה'ק' חבור ייחודי וחשוב בעולם ההלכה, [[ארבעה טורים]], בו הוא מקבץ את כל שיטות הפסיקה עד אליו (ראה הרחבה בנושא "עולם ההלכה").</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל נחשב לאחד מאחרוני ראשוני אשכנז</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופתו פרצה המגפה השחורה שהמיתה רבים מתושבי אשכנז. היהודים הואשמו בפרוץ המגיפה והם נרדפו וגורשו ממערב וחלק ממרכז אירופה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רובם היגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזו למעשה נחתמת תקופת הראשונים </ins>האשכנזית, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמאה שנה לפני </ins>גירוש ספרד, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">סיום </ins>תקופת הראשונים בספרד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכל העולם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור שאחרי בעל הטורים אנו מוצאים בבית מדרשו של הרמב"ן את [[הר"ן]], רבנו ניסים. הר"ן כתב חידושים על הש"ס וכמו כן את [[דרשות הר"ן]] המביאות את דעותיו האמוניות. מבית מדרשו יצאו ה[[ריב"ש]] ו[[רבי חסדאי קרשקש]] ו[[רבי וידאל די טולושא]] בעל המגיד משנה על הרמב"ם.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור לאחר מכן אנו מוצאים את [[רבי יצחק אברבנאל]] שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ"ב (1492)</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו [[רבי יוסף קארו]] והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של </del>תקופת הראשונים בספרד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעולם כולו</del>.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתבי הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתבי הראשונים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160176:rev-160177:php=table --> </table>

213.137.71.105 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=160176&oldid=prev 2023-06-26T14:51:30Z

<p>תיקנתי שגיאה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־14:51, 26 ביוני 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l4">שורה 4:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 4:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד&#039;תשצ&quot;ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור &quot;ארבעת השבויים&quot;. מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע&quot;י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע&quot;י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד&#039;תשצ&quot;ח (1038). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור &quot;ארבעת השבויים&quot;. מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע&quot;י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע&quot;י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===</del>הראשונים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האשכנזים===</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הראשונים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הספרדים עריכה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[</del>רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרשום מאור הגולה]]</del>. רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר </del>בין התקופות. רבנו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יהודה הכהן</del>", "<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי אליעזר הגדול</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, "רבי יעקב בן יקר</del>", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יצחק בן יהודה</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדול ראשוני אשכנז</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רש"י]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש"י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל</del>. תקופה זו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פוגרומים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד </del>בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל </ins>רבנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חננאל</ins>. רבנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חננאל מהווה כתפר </ins>בין התקופות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ונחשב לראשון הראשונים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי </ins>רבנו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף. הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא ברור באיזו קהילה. הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא שהרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף הגיע בתחילת תור הזהב </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודי ספרד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים</ins>. תקופה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עשירה בשירה עברית</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פרשני התורה והגמרא</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוגי דעות יהודים. </ins>בתקופה זו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר מכן החלה תקופה של כ-200 שנה של רוגע יחסי ביחס ליהודי אשכנז. בתקופה זו החל אחד המפעלים הגדולים בתושב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע, [[בעלי התוספות]]. לאחר פטירת רש</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בשנת ד'תתס"ה החלו תלמידיו</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שרובם היו צאצאיו, לכתוב "תוספות" על הגמרא ופירוש רש</del>"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. תקופה זו הייתה פריחה גדולה אצל יהודי אשכנז ובית מדרשו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">י גדל וצבר תאוצה ותלמידי בית המדרש התפזרו בקרב קהילות רבות מאוד בצרפת, גרמניה, איטליה, ואף כמה בבריטניה</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ראשוני בעלי התוספות היו נכדיו של רש</del>"י<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">: [[רבנו תם]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רשב</del>"ם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[ריב"ם]], ונינו [[ר</del>"י <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הזקן]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במשך התקופה ידועים לנו על כ-200 בעלי תוספות</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המפורסמים שבהם: [[ריב"א]], [[ראב"ן]], [[</del>רבי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יהודה החסיד]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יחיאל מפריז]] ועוד רבים. גם לאחר עריכת התוספות נכתבו עוד תוספותים כדוגמת: תוספות רא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש, תוספות רבינו פרץ, וכן עוד</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני תלמידים גדולים שהיו לרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף הם: רבי יהודה הלוי והר</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שניהם כיהנו כדיינים בבית מדרשו. הר</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש מילא את מקומו </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ף בראשות ישיבת לוסינה ונחשב לגדול החכמים בספרד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הר</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש היה הראשון מחכמי ספרד שכתב חידושים על הגמרא. חלקם הגיעו לידינו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלקם מצוטטים ברמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובשיטה מקובצת</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וחלקם אבדו עם השנים. אחד מתלמידי הר</ins>"י <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מיגאש ששימש גם כדיין בבית דינו הוא רבי מימון הדיין. בתקופת רבי מימון החלו פרעות ביהודי ספרד והוא ומשפחתו עקרו את מושבם לפס שבמרוקו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר גזירות חדשות במרוקו המשפחה עלתה לארץ ישראל וניסתה להתיישב שם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">עקב הקושי תחת השלטון הצלבני המשפחה עברה למצרים אך </ins>רבי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מימון הספיק להפטר בישראל ולהקבר בטבריה. תלמידו הגדול וממשיכו היה בנו</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר תקופת בעלי התוספות</del>,<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בערך בתחילת האלף השישי</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתקיים בית מדרש מרכזי בראשות ה[[מהר</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מרוטנבורג]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היה תלמידו </del>של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבי יחיאל מפריז ובו מתחילה התקופה השניה של ראשוני אשכנז. בתקופתו החלה הרעה במצב היהודים באשכנז וגם הרבנים סבלו ממצב זה. אחד האסונות הגדולים בתקופה זו היה שריפת הגמרא ועוד 400 כתבי יד בפריז בשנת ה'ד' (1244)</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ניסה לעלות לארץ ישראל אך עקב כך קיסר גרמניה כלא אותו במבצר</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהר</del>"ם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא הסכים שיפדו אותו כדי לא לדרבן את חטיפת הרבנים והוא </del>נפטר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בבית הכלא </del>בשנת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</del>'<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נ</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ם קבע את מושבו בפוסטאט שבמצרים ושימש כמנהיגה של קהילת קהיר. הרמב"ם חידש חידוש גדול והיה לראשון שכתב ספר הלכות מסודר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא על פי סדר המשנה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלא על פי סדר חדש. הרמב"ם סיכם את כל הדעות השונות וההלכות מהגמרא וכתב את הפסקים בצורה מסודרת על פי נושאים. לספר קרא הרמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה תורה אך הוא התפרסם בעולם בעיקר בשמו "הי"ד החזקה" משום שהספר חולק ל-14 חלקים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמו כן כתב הרמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פירוש למשנה, אגרות רבות </ins>של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תשובות שנשלחו לכל קצוות העולם, וכן את ספרו המחשבתי מורה הנבוכים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"ם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחשב לגדול דורו ואולי אף לגדול כל תקופת הראשונים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"ם נפטר בשנת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ד</ins>'<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תתקס</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למהר</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם מרוטנבורג היו שני תלמידים מרכזיים, [[רבי מרדכי בן הלל|המרדכי]], ו[[הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש]]. המרדכי התמקם בנירנברג שבגרמניה וכתב ספר הלכה על פי סדר </del>הגמרא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. ספר זה נחשב לאחד </del>מאבני היסוד של <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה האשכנזית</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש חשש שיעשו לו </del>כמו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שעשו לרבו והוא עבר לטולדו בספרד שם למד אצל ה[[רשב</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בטולדו התמנה הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש לרב הקהילה לאחר פטירת </del>הרשב"א <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והוא עמד בראש הישיבה ובית הדין</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש שינה </del>רבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ממנהגי המקום לפי פסיקתו האשכנזית וכך נוצר ספרו של הרא"ש על הגמרא, חיבור הלכתי אשכנזי לפי סגנון הכתיבה הספרדי</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקביל חזר בספרד תור הזהב הגדול והתפתח בה מרכז תורני ענק. בית מדרש גדול פעל בעיר גירונה ובראשו עמד הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן. הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן המשיך לפרש את </ins>הגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך במקביל היה </ins>מאבני היסוד של <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תורת הסוד בתקופתו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן למד קבלה והתעסק במחשבת ישראל ופירוש התורה. </ins>כמו <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן כתב השגות על ספר המצוות לרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מבית מדרשו של הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן יצאו גדולי הראשונים ובהם רבנו יונה, </ins>הרשב"א <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרא"ה ועוד. תלמידיו ידועים בחידושיהם על הש"ס ומהווים תשתית לעולם העיון התלמודי</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופת הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן ותלמידיו ידועים ויכוחים </ins>רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בין פילוסופים וחכמי דת שונים לבין חכמי ישראל</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש נוצר מצב בו הספרות ההלכתית הייתה גדולה מאוד ומסובכת</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רב שרצה לדעת </del>את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ההלכה </del>היה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">צריך לעיין בספרים רבים מאוד ולהכריע בינהם</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשם כך חיבר בנו של הרא"ש</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יעקב בן הרא</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ש]]</del>, את <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ספרו [[ארבעה טורים]] בו הוא קיבץ את השיטות השונות בהלכה לפי נושאים מסודרים</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">למעשה זהו החיבור ההלכתי המסודר האשכנזי הראשון</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שני בעולם התורה לחיבורו של [[</del>הרמב"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם]]</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[משנה תורה]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופה זו פעל באשכנז רבי יעקב הלוי מולין, ה[[מהרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל]]</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל הוציא ספרי פסיקה ומנהגים ומהווה אחד מהיסודות המרכזיים בפסיקה האשכנזית ובמקורות מנהגיה</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א היה לאחד מחשובי תלמידי הרמב"ן וכן ראה את רבנו יונה כרבו המובהק</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א הקים </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בית מדרשו בברצלונה ובין גדולי תלמידיו אנו מוצאים את הריטב"א ורבנו בחיי בן אשר (בעל הפירוש על התורה, לא בעל חובת הלבבות). בתקופה זו </ins>היה <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פולמוס גדול בקרב רבני ספר על היחס לפילוסופיה היהודית, בעיקר זו המובאת במורה הנבוכים</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפולמוס היה האם יש להשתמש ברציונליזם, ההיגיון האנושי, כדי להבין את האלוקות וחוכמת הנסתר</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או שמא יש להסתמך רק על תורת הקבלה וחכמת הסוד להכרה האלוקית. את האסכולה הרציונליסטית יסד הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם מאה שנה קודם לויכוח</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומי שהרים </ins>את <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דגלו היה המאירי ובית מדרשו</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נושאי דגל הקבלה היו תלמידי </ins>הרמב"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שנחשב לגדול הדור בנגלה ובקבלה</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">גדול המתנגדים לפילוסופיה הרמב"מיסטית היה רבנו יונה וכן הרשב"א והרא"ש החזיקו בדעותיו והיו חלק מן הפולמוס. המחלוקת הגיעה לשיא עד שהנוצרים החליטו להערב בסכסוך ושרפו את כתבי הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם בפרובנס</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסופר ששריפת הכתבים זעזעה כל כך את רבנו יונה עד שהרגיש שהרחיק לכת עם ההתנגדות ועלה לקבר הרמב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ם לבקש מחילה ממנו ובעקבות זו כתב את הספר שערי תשובה. מכל מקום, אין זה אומר שרבנו יונה חזר בו מדעתו האמונית, אלא רק מן הדרך בה הויכוח נעשה</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המהרי</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ל נחשב לאחד מאחרוני ראשוני אשכנז</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בתקופתו פרצה המגפה השחורה שהמיתה </del>רבים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מתושבי אשכנז</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היהודים הואשמו בפרוץ המגיפה והם נרדפו וגורשו ממערב וחלק ממרכז אירופה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רובם היגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בזו למעשה נחתמת תקופת הראשונים האשכנזית</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כמאה שנה לפני </del>גירוש ספרד<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, סיום </del>תקופת הראשונים בספרד <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובכל העולם</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר פטירת הרשב</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א קרה אירוע יחודי ומעניין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרשב"א נתן לרא"ש האשכנזי שרק עתה הגיע לספרד, כתב הסכמה לכך שהוא תלמיד כחם ועל כל הקהילות לקבלו. קהילת טולדו ביקש מהרא"ש להתיישב בה והוא הקים בה ישיבה ובית דין. הרא"ש הביא את הפסיקה האשכנזית מרבו המהר"ם מרוטנבורג לספרד, ונוצרה קהילה יחודית בספרד שרבים ממנהגיה אשכנזים. לאחר גירוש ספרד קהילה זו עברה למרוקו ולכן </ins>רבים <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מפסקי המרוקאים דומים לפסקים האשכנזים. בנו של הרא"ש, בעל הטורים חיבר בשנת ה'ק' חבור ייחודי וחשוב בעולם ההלכה, ארבעה טורים, בו הוא מקבץ את כל שיטות הפסיקה עד אליו (ראה הרחבה בנושא "עולם ההלכה")</ins>.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור שאחרי בעל הטורים אנו מוצאים בבית מדרשו של הרמב"ן את הר"ן</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רבנו ניסים. הר"ן כתב חידושים על הש"ס וכמו כן את דרשות הר"ן המביאות את דעותיו האמוניות. מבית מדרשו יצאו הריב"ש ורבי חסדאי קרשקש ורבי וידאל די טולושא בעל המגיד משנה על הרמב"ם.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדור לאחר מכן אנו מוצאים את רבי יצחק אברבנאל שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בדורו של האברבנאל, בשנת רנ"ב (1492)</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו רבי יוסף קארו והתיישבו בצפת. </ins>גירוש ספרד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מציין לרוב הדעות את סיומה של </ins>תקופת הראשונים בספרד <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ובעולם כולו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הספרדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הספרדים===</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-157798:rev-160176:php=table --> </table>

213.137.71.105 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=157798&oldid=prev 2022-09-05T21:06:06Z

<p><span class="autocomment">תולדות התקופה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:06, 5 בספטמבר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1083</del>). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1038</ins>). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפור "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-153574:rev-157798:php=table --> </table>

5.28.177.15 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=153574&oldid=prev 2021-06-30T13:11:47Z

<p><span class="autocomment">הראשונים האשכנזים: </span>פסיק</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:11, 30 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l7">שורה 7:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 7:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן החלה תקופה של כ-200 שנה של רוגע יחסי ביחס ליהודי אשכנז. בתקופה זו החל אחד המפעלים הגדולים בתושב"ע, [[בעלי התוספות]]. לאחר פטירת רש"י בשנת ד'תתס"ה החלו תלמידיו, שרובם היו צאצאיו, לכתוב "תוספות" על הגמרא ופירוש רש"י. תקופה זו הייתה פריחה גדולה אצל יהודי אשכנז ובית מדרשו של רש"י גדל וצבר תאוצה ותלמידי בית המדרש התפזרו בקרב קהילות רבות מאוד בצרפת, גרמניה, איטליה, ואף כמה בבריטניה. ראשוני בעלי התוספות היו נכדיו של רש"י: [[רבנו תם]], [[רשב"ם]], [[ריב"ם]], ונינו [[ר"י הזקן]]. במשך התקופה ידועים לנו על כ-200 בעלי תוספות. המפורסמים שבהם: [[ריב"א]], [[ראב"ן]], [[רבי יהודה החסיד]] [[רבי יחיאל מפריז]] ועוד רבים. גם לאחר עריכת התוספות נכתבו עוד תוספותים כדוגמת: תוספות רא"ש, תוספות רבינו פרץ, וכן עוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר מכן החלה תקופה של כ-200 שנה של רוגע יחסי ביחס ליהודי אשכנז. בתקופה זו החל אחד המפעלים הגדולים בתושב"ע, [[בעלי התוספות]]. לאחר פטירת רש"י בשנת ד'תתס"ה החלו תלמידיו, שרובם היו צאצאיו, לכתוב "תוספות" על הגמרא ופירוש רש"י. תקופה זו הייתה פריחה גדולה אצל יהודי אשכנז ובית מדרשו של רש"י גדל וצבר תאוצה ותלמידי בית המדרש התפזרו בקרב קהילות רבות מאוד בצרפת, גרמניה, איטליה, ואף כמה בבריטניה. ראשוני בעלי התוספות היו נכדיו של רש"י: [[רבנו תם]], [[רשב"ם]], [[ריב"ם]], ונינו [[ר"י הזקן]]. במשך התקופה ידועים לנו על כ-200 בעלי תוספות. המפורסמים שבהם: [[ריב"א]], [[ראב"ן]], [[רבי יהודה החסיד]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, </ins>[[רבי יחיאל מפריז]] ועוד רבים. גם לאחר עריכת התוספות נכתבו עוד תוספותים כדוגמת: תוספות רא"ש, תוספות רבינו פרץ, וכן עוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תקופת בעלי התוספות,בערך בתחילת האלף השישי, מתקיים בית מדרש מרכזי בראשות ה[[מהר&quot;ם מרוטנבורג]]. המהר&quot;ם היה תלמידו של רבי יחיאל מפריז ובו מתחילה התקופה השניה של ראשוני אשכנז. בתקופתו החלה הרעה במצב היהודים באשכנז וגם הרבנים סבלו ממצב זה. אחד האסונות הגדולים בתקופה זו היה שריפת הגמרא ועוד 400 כתבי יד בפריז בשנת ה&#039;ד&#039; (1244). המהר&quot;ם ניסה לעלות לארץ ישראל אך עקב כך קיסר גרמניה כלא אותו במבצר. המהר&quot;ם לא הסכים שיפדו אותו כדי לא לדרבן את חטיפת הרבנים והוא נפטר בבית הכלא בשנת ה&#039;נ&quot;ג.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר תקופת בעלי התוספות,בערך בתחילת האלף השישי, מתקיים בית מדרש מרכזי בראשות ה[[מהר&quot;ם מרוטנבורג]]. המהר&quot;ם היה תלמידו של רבי יחיאל מפריז ובו מתחילה התקופה השניה של ראשוני אשכנז. בתקופתו החלה הרעה במצב היהודים באשכנז וגם הרבנים סבלו ממצב זה. אחד האסונות הגדולים בתקופה זו היה שריפת הגמרא ועוד 400 כתבי יד בפריז בשנת ה&#039;ד&#039; (1244). המהר&quot;ם ניסה לעלות לארץ ישראל אך עקב כך קיסר גרמניה כלא אותו במבצר. המהר&quot;ם לא הסכים שיפדו אותו כדי לא לדרבן את חטיפת הרבנים והוא נפטר בבית הכלא בשנת ה&#039;נ&quot;ג.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת הרא&quot;ש נוצר מצב בו הספרות ההלכתית הייתה גדולה מאוד ומסובכת. רב שרצה לדעת את ההלכה היה צריך לעיין בספרים רבים מאוד ולהכריע בינהם. לשם כך חיבר בנו של הרא&quot;ש, [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], את ספרו [[ארבעה טורים]] בו הוא קיבץ את השיטות השונות בהלכה לפי נושאים מסודרים. למעשה זהו החיבור ההלכתי המסודר האשכנזי הראשון, שני בעולם התורה לחיבורו של [[הרמב&quot;ם]], [[משנה תורה]]. בתקופה זו פעל באשכנז רבי יעקב הלוי מולין, ה[[מהרי&quot;ל]]. המהרי&quot;ל הוציא ספרי פסיקה ומנהגים ומהווה אחד מהיסודות המרכזיים בפסיקה האשכנזית ובמקורות מנהגיה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר פטירת הרא&quot;ש נוצר מצב בו הספרות ההלכתית הייתה גדולה מאוד ומסובכת. רב שרצה לדעת את ההלכה היה צריך לעיין בספרים רבים מאוד ולהכריע בינהם. לשם כך חיבר בנו של הרא&quot;ש, [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], את ספרו [[ארבעה טורים]] בו הוא קיבץ את השיטות השונות בהלכה לפי נושאים מסודרים. למעשה זהו החיבור ההלכתי המסודר האשכנזי הראשון, שני בעולם התורה לחיבורו של [[הרמב&quot;ם]], [[משנה תורה]]. בתקופה זו פעל באשכנז רבי יעקב הלוי מולין, ה[[מהרי&quot;ל]]. המהרי&quot;ל הוציא ספרי פסיקה ומנהגים ומהווה אחד מהיסודות המרכזיים בפסיקה האשכנזית ובמקורות מנהגיה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהרי"ל נחשב לאחד מאחרוני ראשוני אשכנז. בתקופתו פרצה המגפה השחורה שהמיתה רבים מתושבי אשכנז. היהודים הואשמו בפרוץ המגיפה והם נרדפו וגורשו ממערב וחלק ממרכז אירופה, רובם היגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין. בזו למעשה נחתמת תקופת הראשונים האשכנזית, כמאה שנה לפני גירוש ספרד, סיום תקופת הראשונים בספרד ובכל העולם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>המהרי"ל נחשב לאחד מאחרוני ראשוני אשכנז. בתקופתו פרצה המגפה השחורה שהמיתה רבים מתושבי אשכנז. היהודים הואשמו בפרוץ המגיפה והם נרדפו וגורשו ממערב וחלק ממרכז אירופה, רובם היגרו למזרח אירופה ובעיקר לפולין. בזו למעשה נחתמת תקופת הראשונים האשכנזית, כמאה שנה לפני גירוש ספרד, סיום תקופת הראשונים בספרד ובכל העולם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הספרדים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים הספרדים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל [[רבנו חננאל]]. רבנו חננאל מהווה כתפר בין התקופות ונחשב לראשון הראשונים. אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה. תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה [[הרי&quot;ף]]. הרי&quot;ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו, לא ברור באיזו קהילה. הרי&quot;ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי&quot;ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי&quot;ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה, אלא שהרי&quot;ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי&quot;ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד, תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית. בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים. תקופה זו עשירה בשירה עברית, פרשני התורה והגמרא, והוגי דעות יהודים. בתקופה זו רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>תחילת תקופת הראשונים הספרדים נמצאת אצל [[רבנו חננאל]]. רבנו חננאל מהווה כתפר בין התקופות ונחשב לראשון הראשונים. אביו היגר לקירואן שבטוניס ושם חי רבנו חננאל ובה הקים ישיבה גדולה וחשובה. תלמידו הגדול של רבנו חננאל היה [[הרי&quot;ף]]. הרי&quot;ף למד בישיבת קירואן ולאחר מכן שימש כרב במרוקו, לא ברור באיזו קהילה. הרי&quot;ף פסק בבית דינו כנגד אדם אלים אחד והוא בתמורה הלשין עליו למלכות והרי&quot;ף נאלץ לברוח לספרד לעיר קורדובה ומשם עבר ללוסינה בה הקים ישיבה גדולה. הרי&quot;ף היה הראשון שכתב חיבור הלכתי מאז הגמרא. למעשה חיבורו דומה מאוד לגמרא וכמעט מועתק מילה במילה, אלא שהרי&quot;ף השמיט את המחלוקות והסיפורים שאינם נחוצים והשאיר רק את ההלכה לפי פסיקתו. הרי&quot;ף הגיע בתחילת תור הזהב של יהודי ספרד, תקופת שגשוג ופריחה רוחניים וכלכליים, וגם לו חלק נכבד בשגשוג הספרות התורנית הספרדית. בתקופה זו קמו קהילות יהודיות גדולות בערים המרכזיות של ספרד, והיהודים תפסו עמדות מפתח בחצרות המלכים ובתפקידים הציבוריים. תקופה זו עשירה בשירה עברית, פרשני התורה והגמרא, והוגי דעות יהודים. בתקופה זו רבים מן הראשונים היו גם רופאים, מדענים, משוררים וכן עסקו בחוכמות נוספות.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-153573:rev-153574:php=table --> </table>

אמת1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=153573&oldid=prev 2021-06-30T13:10:21Z

<p><span class="autocomment">תולדות התקופה: </span>סיפור</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:10, 30 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באגדת </del>"ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנן סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בסיפור </ins>"ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-153572:rev-153573:php=table --> </table>

אמת1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=153572&oldid=prev 2021-06-30T13:09:39Z

<p>ל` נקבה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:09, 30 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנם </del>סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי באגדת "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ישנן </ins>סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי באגדת "ארבעת השבויים". מסופר ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-153571:rev-153572:php=table --> </table>

אמת1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=153571&oldid=prev 2021-06-30T13:08:49Z

<p><span class="autocomment">תולדות התקופה: </span>&quot;אגדה&quot; יכולה לרמז על פקפוק בשימוש אצל כמה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־13:08, 30 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l3">שורה 3:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 3:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לתקופת הראשוניים מיוחסים מאות רבנים. מהבולטים שבהם: [[הרי&quot;ף]], [[רש&quot;י]], [[ר&quot;י מיגאש]], [[הרמב&quot;ם]], [[הרמב&quot;ן]], [[רבי יהודה הלוי]], [[הרא&quot;ש]], [[רבי יעקב בן הרא&quot;ש]], ה[[רשב&quot;א]], ה[[ריטב&quot;א]] ועוד רבים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תולדות התקופה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי באגדת "ארבעת השבויים". <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">האגדה מספרת </del>ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנם סברות שונות מתי החלה תקופת הראשונים, אך מקובל ליחס את ראשית התקופה לפטירת [[רב האי גאון]] בשנת ד'תשצ"ח (1083). [[גאונים|תקופת הגאונים]] התבטאה בריכוז עולם התורה היהודי בבבל תוך התכתבות עם שאר יהודי התפוצות. תקופת הראשונים מהווה הפעם הראשונה בה עולם התורה והיצירה הרוחני מפוזרים ברחבי העולם. שינוי זה בא לידי ביטוי באגדת "ארבעת השבויים". <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מסופר </ins>ש-4 מגדולי הרבנים בסוף תקופת הגאונים נישבו ע"י שודדים ו[[פדיון שבויים|נפדו]] ע"י קהילות שונות באגן הים התיכון, בצפון אפריקה, ספרד ואיטליה. כך למעשה החלה להתפזר תורת ישראל בעולם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===הראשונים האשכנזים===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למייסד הרבנות האשכנזית בתקופה זו, נהוג לייחס את [[רבנו גרשום מאור הגולה]]. רבנו גרשום למד אצל רב האי גאון מספר שנים ומהווה כגשר בין התקופות. רבנו גרשום התגורר בצרפת ושם קבע את בית מדרשו. לרבנו גרשום היו ארבעה תלמידים: &quot;רבי יהודה הכהן&quot;, &quot;רבי אליעזר הגדול&quot;, &quot;רבי יעקב בן יקר&quot;, ו&quot;רבי יצחק בן יהודה&quot;. שני הרבנים האחרונים שימשו כרבותיו של גדול ראשוני אשכנז, [[רש&quot;י]]. רש&quot;י למד בישיבות מגנצא ווורמיזא ולאחר מכן עבר לעיירה טרויש, שם כיהן כרב הקהילה עד לסוף ימיו. בסוף ימי רש&quot;י החלו מסעות הצלב לצאת מאירופה על עבר ארץ ישראל. תקופה זו הייתה תקופה קשה ליהודי אשכנז. התנכלויות, פוגרומים, גירושים, ועוד אירועים אנטישמיים היו נפוצים מאוד בתקופה זו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-106085:rev-153571:php=table --> </table>

אמת1 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D&diff=106085&oldid=prev 2017-11-29T00:03:53Z

<p>תיקון תעריך גירוש ספרד, לא היה ב1942 אלא ב1492</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:03, 29 בנובמבר 2017</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l31">שורה 31:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 31:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור שאחרי בעל הטורים אנו מוצאים בבית מדרשו של הרמב&quot;ן את [[הר&quot;ן]], רבנו ניסים. הר&quot;ן כתב חידושים על הש&quot;ס וכמו כן את [[דרשות הר&quot;ן]] המביאות את דעותיו האמוניות. מבית מדרשו יצאו ה[[ריב&quot;ש]] ו[[רבי חסדאי קרשקש]] ו[[רבי וידאל די טולושא]] בעל המגיד משנה על הרמב&quot;ם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור שאחרי בעל הטורים אנו מוצאים בבית מדרשו של הרמב&quot;ן את [[הר&quot;ן]], רבנו ניסים. הר&quot;ן כתב חידושים על הש&quot;ס וכמו כן את [[דרשות הר&quot;ן]] המביאות את דעותיו האמוניות. מבית מדרשו יצאו ה[[ריב&quot;ש]] ו[[רבי חסדאי קרשקש]] ו[[רבי וידאל די טולושא]] בעל המגיד משנה על הרמב&quot;ם.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את [[רבי יצחק אברבנאל]] שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ"ב (<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1942</del>), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו [[רבי יוסף קארו]] והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בדור לאחר מכן אנו מוצאים את [[רבי יצחק אברבנאל]] שהיה מחשובי רבני ספרד וכן שר האוצר אצל מלכי ספרד. בדורו של האברבנאל, בשנת רנ"ב (<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">1492</ins>), ארע גירוש ספרד. כל יהודי ספרד אולצו להתנצר או לצאת מספרד. רבים עזבו את ספרד וקהילות שלמות העבירו את מושבם למקומות שונים בעולם. חלקם אף עלו לארץ ישראל כמו [[רבי יוסף קארו]] והתיישבו בצפת. גירוש ספרד מציין לרוב הדעות את סיומה של תקופת הראשונים בספרד ובעולם כולו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתבי הראשונים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כתבי הראשונים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-105473:rev-106085:php=table --> </table>

109.26.56.124