ר' נתן אדלר (הראשון) - היסטוריית גרסאות

ווייצמאן ב־19:13, 4 באפריל 2019

2019-04-04T19:13:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:13, 4 באפריל 2019
שורה 1:		שורה 1:
	מתוך ~~הויקיפדיה~~ העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' ([[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז]] ב[[אלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]), [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]], ורבו של [[החת"ם סופר]].		מתוך ה[[ויקיפדיה העברית]]: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' ([[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז]] ב[[אלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]), [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]], ורבו של [[החת"ם סופר]].

	== ביוגרפיה ==		== ביוגרפיה ==

ווייצמאן: /* ר' נתן אדלר (השני) */

2019-04-04T19:12:45Z

ר' נתן אדלר (השני)

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:12, 4 באפריל 2019
שורה 44:		שורה 44:

	==[[ר' נתן אדלר (השני)]]==		==[[ר' נתן אדלר (השני)]]==
	מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר''' ([[כ"א ~~בטבת~~]] [[תקס"ג]], [[15 בינואר]] [[1803]], [[הנובר]] – [[כ"ט ~~בטבת\|כט' בטבת~~]] [[תר"ן]], [[21 בינואר]] [[1890]], [[ברייטון]]) היה [[רב ראשי\|רבהּ הראשי]] של [[האימפריה הבריטית]] (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם ה[[ממשלה]] הבריטית ועם ה[[כנסייה]] והשפיע על [[חוק]]י המדינה הנוגעים ל[[חינוך]] וללימודי [[דת]] בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את [[זכות\|זכויות]] ה[[יהודי]]ם ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם [[אורתודוקסיה מודרנית\|האורותודוקסיה המודרנית]] ב[[יהדות]].		מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר''' ([[כ"א]] ב[[טבת]] [[תקס"ג]], [[15 בינואר]] [[1803]], [[הנובר]] – [[כ"ט]] ב[[טבת]] [[תר"ן]], [[21 בינואר]] [[1890]], [[ברייטון]]) היה [[רב ראשי\|רבהּ הראשי]] של [[האימפריה הבריטית]] (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם ה[[ממשלה]] הבריטית ועם ה[[כנסייה]] והשפיע על [[חוק]]י המדינה הנוגעים ל[[חינוך]] וללימודי [[דת]] בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את [[זכות\|זכויות]] ה[[יהודי]]ם ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם [[אורתודוקסיה מודרנית\|האורותודוקסיה המודרנית]] ב[[יהדות]].

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

ווייצמאן ב־19:11, 4 באפריל 2019

2019-04-04T19:11:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:11, 4 באפריל 2019
שורה 1:		שורה 1:
	מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' ([[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז ~~באלול~~]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]), [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]], ורבו של [[החת"ם סופר]].		מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' ([[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז]] ב[[אלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]), [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]], ורבו של [[החת"ם סופר]].

	== ביוגרפיה ==		== ביוגרפיה ==

ווייצמאן: /* מתלמידיו */

2019-01-19T18:32:47Z

מתלמידיו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:32, 19 בינואר 2019
שורה 42:		שורה 42:
	* הרב [[שלום חריף]].		* הרב [[שלום חריף]].
	* הרב [[לייב עמריך]] ,קבור בפפד"מ.		* הרב [[לייב עמריך]] ,קבור בפפד"מ.

			==[[ר' נתן אדלר (השני)]]==
			מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן מרקוס בן מרדכי הכהן אדלר''' ([[כ"א בטבת]] [[תקס"ג]], [[15 בינואר]] [[1803]], [[הנובר]] – [[כ"ט בטבת\|כט' בטבת]] [[תר"ן]], [[21 בינואר]] [[1890]], [[ברייטון]]) היה [[רב ראשי\|רבהּ הראשי]] של [[האימפריה הבריטית]] (Chief Rabbi of the United Hebrew Congregations of the British Empire), קיים קשרים עם ה[[ממשלה]] הבריטית ועם ה[[כנסייה]] והשפיע על [[חוק]]י המדינה הנוגעים ל[[חינוך]] וללימודי [[דת]] בבתי-ספר הכלליים, הועיל להרחיב את [[זכות\|זכויות]] ה[[יהודי]]ם ברחבי האימפריה הבריטית. הוא היה ממייסדי זרם [[אורתודוקסיה מודרנית\|האורותודוקסיה המודרנית]] ב[[יהדות]].

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

מזרחי ורדיגר: מזרחי ורדיגר העביר את הדף נתן אדלר לשם ר' נתן אדלר (הראשון)

2019-01-16T10:17:03Z

מזרחי ורדיגר העביר את הדף נתן אדלר לשם ר' נתן אדלר (הראשון)

→ הגרסה הקודמת	גרסה מ־10:17, 16 בינואר 2019
(אין הבדלים)

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - ..."

2019-01-16T10:09:37Z

יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' (י' בטבת תק"ב, 16 בדצמבר 1741 - ..."

דף חדש

מתוך הויקיפדיה העברית: הרב '''נתן בן שמעון הכהן אדלר''' ([[י' בטבת]] [[תק"ב]], [[16 בדצמבר]] [[1741]] - [[כ"ז באלול]] [[תק"ס]], [[17 בספטמבר]] [[1800]]), [[רב]] ו[[מקובל]] ב[[פרנקפורט]], [[גרמניה]], ורבו של [[החת"ם סופר]].

== ביוגרפיה ==
נולד ב[[פרנקפורט דמיין]], לצרלה ולרב יעקב שמעון, נצר למשפחה מיוחסת שחיה מאות בשנים בעיר זו והתייחסה לר' שמעון הדרשן מחבר [[ילקוט שמעוני]].

בילדותו נודע כמחונן, בביקור שערך [[חיד"א|החיד"א]] בפרנקפורט בשנת תקי"ב הראו לו חכמי העיר את הילד כמי שמופלג בתורה ושוקד עליה, דבר שגרם לו לאחר לפעמים לתפילת שחרית ולהגיע בזמן אמירת [[עלינו לשבח]], בעקבות זאת החיד"א קרא עליו את הפסוק{{הערה|1=מלכים ב' פרק ד' פסוק ט'.}} "הנה נא ידעתי כי איש אלקים קדוש הוא עובר '''''עלינו '''''תמיד".

היה תלמידם של בעל [[פני יהושע]] ורבי משה ראפף, רבו המובהק היה רבי [[דוד שיף|דוד טעבלי כ"ץ שיף]] שנהיה לימים רבה האשכנזי של [[לונדון]]. הוא למד קבלה אצל רבי אבוש שהיה רב העיר.

היה רבו המובהק של ה[[חת"ם סופר]], שכינהו 'החסיד שבכהונה'.

==הנהגותיו ויחסו לארץ ישראל ==
הרב אדלר חי כל חייו בצער עמוק על החורבן והגלות. הדבר בא לידי ביטוי הן באבלות תמידית, כאשר גם בימי שמחה וחג היה נוהג להעלות ולבטא את זיכרון החורבן וחוסר השמחה השלמה, והן בהנהגות רבות אשר בהן לא נהג כמנהג שאר קהילות אשכנז{{הערה|בעקבות כך נוצר החרם עליו (ראו להלן)}} אלא כמנהג בני ארץ ישראל. הרב אדלר נהג לדבר, להתפלל וללמוד ב[[הברה ספרדית]] ולא בהברה אשכנזית, ואף אירח בביתו לתקופה ארוכה את הרב [[חיים מודעי]] בעת שהותו בגרמניה, על מנת לשוחח עמו בהברה ספרדית. הוא היה הראשון שהתיר לעבור מ[[נוסח אשכנז]] ל[[נוסח ספרד|נוסח הספרדים]] (הקרוב יותר ל[[נוסח האר"י]]), כדי לכוין את כוונות הקבלה של האר"י שמכוונות לנוסחו, ולא חשש בעניין זה ל"אל תיטוש תורת אימך". עוד היה נוהג כי הכהנים יברכו [[ברכת כהנים]] בכל יום, כנהוג ב[[ארץ ישראל]], ובשונה מהמנהג המקובל באשכנז.{{ש}}כמו כן היה בקיא ב[[סדר קדשים]] ואף אמר שהוא מוכן לעבוד ב[[בית המקדש]] ברגע שיבנה.

הרב אדלר היה [[מקובל]], והחתם סופר העיד עליו שראה בעיניו שהשתמש בשמות הקודש.{{הערה|שו"ת חתם סופר חלק א' (אורח חיים) סימן קצ"ז. }}

הרב אדלר סבר שבענייני חסידות ופרישות אין להעמיד תלמידים בסגנון אחד לכולם, אלא כל אחד יתחסד עם קונו בדרכו שלו, ולכן מעולם לא הזכיר הרב אדלר בדרשותיו את ספר הזוהר, ולא השאיר אחריו תלמידים שהמשיכו את דרכו הייחודית.

{{ציטוט|אנגלית=|תוכן=ולכן ראיתי רבותי הגאון הפלאה ז"ל ומורי החסיד שבכהונה מהו' נתן אדליר זצ"ל, והגאון מהו' זלמן חסיד ז"ל שלא המשיכו עדה, מעיד אני עלי שמימי לא שמעתי מפי קדושי ישראל הנ"ל ספר הזוהר יוצא מפי קדשם בשום דרוש, ותהילה לאל יתברך לא זזה ידי מתוך ידם ולא חסרתי מהם וכו'. ותהילה לאל יתברך תלמידיהם אין פרץ וכו'|מקור=שו"ת חת"ס או"ח קצ"ז}}

== החרם עליו ואחרית ימיו ==
בשנת [[תקמ"ב]]-[[1782]], נאלץ הרב אדלר לעזוב את עירו בעקבות חרם שהטילו עליו רבני הקהילה, אשר נרתעו מהנהגתו המוזרה, ומהשמועות על שימושו התמידי בקבלה מעשית, ומהחשדות באשר לטיבן החסידי או השבתאי של הנהגותיו. הרב אדלר עזב את עירו ונענה להצעה לשמש כרב העיר בוסקוביץ' שב[[מורביה]] (היום: ב[[צ'כיה]]). החתם סופר הצעיר גלה עם הרב נתן אדלר מפרנקפורט למורביה. אך גם שם לא הצליחו הרב ותלמידיו להניח את דעת ראשי הקהילה שכתבו מכתב מחאה חריף לקהילת פרנקפורט, על שלא הודיעו להם על החרמתו של הרב אדלר.

בשנת [[תקמ"ו]]-[[1785]] שב לעיר מולדתו פרנקפורט. החתם סופר ליווה אותו עד העיר [[פיורדא]] הסמוכה ל[[נירנברג]] שבמדינת [[בווריה]], שם הכתיב הרב נתן אדלר לחתם סופר, בשעת פרידתם, את חשבון זמן [[לילה]] ויום של כל ה[[שנה]]{{דרושה הבהרה}}, כפי שציין זאת החתם סופר במפורש, בסוף המסמך. בפקודת רבו, לא חזר החתם סופר עמו לפרנקפורט, אלא המשיך את דרכו למדינת מורביה והשניים לא התראו עוד עד יום מותו של הרב נתן אדלר.

תקופה קצרה לאחר חזרתו, התעוררה ההתנגדות כלפיו מחדש והרב נפל למשכב. ביום [[י"א באלול]] [[ה'תק"ס]] הגיעה הודעה על ביטול החרם כנגדו, אך לאחר תקופה קצרה ביום [[כ"ז באלול]] נפטר הרב.

רבה של העיר באותה התקופה הרב [[פנחס הורוויץ]] הספידו בקוראו עליו את הפסוק "כי לא אדם הוא להנחם".

בקהילת פרנקפורט נכתבה תפילת [[יזכור]] לעלוי נשמתו. הרב יקותיאל גרינוולד כתב ספר בשם '''מעשה תעתועים''' על רב נתן אדלר וקורותיו. פרופ' [[יעקב כ"ץ (היסטוריון)|יעקב כ"ץ]] כתב ביוגרפיה על החת"ם סופר ובה תיאר את רבו הרב אדלר בהקשר היסטורי. פרופ' [[רחל אליאור]] הקדישה מחקר אודות קורות חייו של הרב אדלר ונסיבות רדיפתו בפרנקפורט בזמן הרדיפות שנערכו נגד החסידות.

== תורתו ==
הרב אדלר לא חיבר ספרים בעצמו, את ההסבר לכן הוא נתן בעצמו, באמרו, אשר ההיתר היחיד לכתוב דברי תורה הוא מחמת שהלומד ישכח הדברים שלמד, אך מאחר שהוא מעולם אינו שוכח מה שלומד, על כן אינו כותב את תורתו. אך חיבורים שונים נערכו מתורתו, מהם:
* [http://hebrewbooks.org/31805 '''תורת אמת'''] - על ה[[תורה]] תלמוד שולחן ערוך ו[[שאלות ותשובות|שו"ת]].
* '''[http://www.hebrewbooks.org/22433 משנת רבי נתן]''' בהם ההערות שרשם על בשולי ספר ה[[משנה]] הפרטי שלו{{דרושה הבהרה|סיבה=אם לא כתב כלל את חידושיו בנימוק שאינו שוכחם, איך כתב הערות בשולי ספריו?}}.
כמו כן בספרי תלמידו החתם סופר מובא הרבה מתורתו.

== מתלמידיו ==
* רבי משה סופר, ה[[חתם סופר]]
* רבי [[יצחק אריה וורמסר]]
* רבי [[אברהם בינג]], מגדולי רבני גרמניה.
* הרב [[שלום חריף]].
* הרב [[לייב עמריך]] ,קבור בפפד"מ.

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה|Category:Nathan Adler}}
* אברהם יהודה כ"ץ שווארטץ, '''[http://www.hebrewbooks.org/31804 דרך הנשר]''', גאלנטה (סלובקיה), [[תרפ"ח]]-[[1928]]. נדפס כחלק א' של תורת אמת.
* [[רחל אליאור]], "[http://pluto.huji.ac.il/~mselio/adler.pdf נתן אדלר והעדה החסידית בפרנקפורט]: הזיקה בין חבורות חסידיות ב[[מזרח אירופה]] ובמרכזה במאה הי"ח", '''[[ציון (כתב עת)|ציון]]''' נט, א, ([[תשנ"ד]]).
* {{אוצר החכמה|[[דוד הלחמי]]|רבי נתן ברבי יעקב אדלר הכהן מפרנקפורט|156808|ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח|עמוד=190}}

==הערות שוליים==