קריעה - היסטוריית גרסאות

89.208.57.58 ב־06:22, 29 באוקטובר 2021

2021-10-29T06:22:50Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:22, 29 באוקטובר 2021
שורה 25:		שורה 25:

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:~~אבילות~~]]		[[קטגוריה:אבלות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:בגדים]]		[[קטגוריה:בגדים]]

Wikiboss ב־19:32, 3 באוקטובר 2021

2021-10-03T19:32:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:32, 3 באוקטובר 2021
שורה 1:		שורה 1:
	~~קריעה~~ בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.		[[קריעה]] היא סימן בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות. הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". במקור נהגו לקרוע בעת מיתת הקרוב, אך כיום נוהגים לקרוע לפני הוצאת המת אל הקבר כאשר מתאספים כל הקרובים ואנשי החברה קדישא יכולים לסייע בהתחלת הקריעה והאבלים ימשיכו אותה. הקריעה מוזכרת כבר בתורה כציווי לבני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם לאחר מות נדב ואביהוא, וכן דוד קרע לאחר ששמע על מיתת בנו, אך רוב הפוסקים קבעו כי מצוות הקריעה הינה מדרבנן.
	~~==סוגי קריעה==~~
	הקריעה ~~הנפוצה ביותר~~, ~~היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו~~, ~~אמו~~, ~~אחיו, אחותו~~, בנו, ~~בתו ואשתו/ בעלה) או [[רב מובהק\|רבו המובהק]] מת~~.

	כמו כן ישנה קריעה כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה, כלומר, ברגע המוות של אדם.		הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או [[רב מובהק\|רבו המובהק]] מת. כמו כן ישנה קריעה כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה, כלומר, ברגע המוות של אדם. קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב.
			==אופן וזמן הקריעה==
			יש לקרוע את הבגד בעמידה כמו שנאמר על [[דוד המלך]] כששמע על מות בנו "ויקם המלך ויקרע את בגדיו", במידה וקרע בישיבה יש לחזור ולקרוע בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד. בגמרא למדים מהפסוק "ויחזק דוד בבגדיו ויקרעם" ששיעור קריעה הוא טפח שאין אחיזה פחות מטפח. לעומת זאת על אביו ואמו קורע עד שמגלה ליבו.

			בגמרא, וכן נפסק בשולחן ערוך נקבע כי כל קרע שאינו בשעת חימום (שעת צער) אינו קרע ושעל האדם לקרוע את בגדו כאשר שומע על מיתת קרובו תוך כדי אמירת צידוק הדין וכאשר מגיע לדיין אמת קורע. אמנם, מכיוון שניתן בפועל לקרוע כל שבעה (ועל אביו ואימו לעולם), גשר החיים מביא שנהגו כיום רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הוצאת המת אל הקבר כאשר מתאספים כל הקרובים ואנשי החברה קדישא יכולים לסייע בהתחלת הקריעה והאבלים ימשיכו אותה. אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבלה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת. מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.

	~~קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב.~~
	~~==אופן הקריעה==~~
	יש לקרוע את הבגד בעמידה כמו שנאמר על [[דוד המלך]] כששמע על מות בנו "ויקם המלך ויקרע את בגדיו", במידה וקרע בישיבה יש לחזור ולקרוע בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד.
	~~===דיני קריעה על מוות===~~
	כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].		כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].

	רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה\|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.		קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה\|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.

	קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.		קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.
	===דיני קריעה על חורבן===
			==טעם הקריעה==
			הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". בשו"ת בית יהודה הסביר שהקריעה נועדה בשביל להגביר את צערו של האדם שיבטאו באופן ממשי. הוא גם מוכיח כשיטתו מזה שיש חיוב לקרוע גם על מי שרואה מי שמת לפניו ואינו כה מצטער בדבר ושם ודאי שהקריעה היא בשביל להגביר את צערו. מנגד, בהלכות קטנות הביא שהתורה חייבה קריעה בשביל שהאדם לא יצטער על מתו כ"כ ויעביר את צערו לצער ממון.
			==דיני קריעה על חורבן==
	בגמרא מובא כי כשם שקורעים על מותו של אדם כך יש לקרוע גם על ראיית חורבן הבית וארץ ישראל:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מועד קטן כו א\|בבלי-מועד-קטן\|כו\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן - אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. ירושלים בחורבנה - אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה, וקורע. בית המקדש בחורבנו - אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע.}}		בגמרא מובא כי כשם שקורעים על מותו של אדם כך יש לקרוע גם על ראיית חורבן הבית וארץ ישראל:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מועד קטן כו א\|בבלי-מועד-קטן\|כו\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן - אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. ירושלים בחורבנה - אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה, וקורע. בית המקדש בחורבנו - אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע.}}

	הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק\|פוסקים]], רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, כפי שנפסק בית יוסף שדין החורבן תלוי בשלטון כאשר תחת שליטת הגויים גם עיר שרובה יהודית נחשבת חרבה ואילו תחת שלטון ישראל גם אם רוב יושביה גויים אינה נחשבת חרבה. לגבי הר הבית יש שסברו שכאשר מסתכלים עליו יש לקרוע מכיוון שכל עוד אין בית מקדש הרי הוא מוגדר כחרב וכן פסק באגרות משה {{#makor-new:אורח חיים חלק ד ע\|שות-אגרות-משה-או"ח-ד\|ע\|null}}{{הערה\|פסיקת הרב אברהם שפירא [https://www.yeshiva.org.il/midrash/47 קריעה על ראיית מקום המקדש]}}. אמנם, יש שאמרו שכל זמן שהר הבית בריבונות ישראלית אין צריך לקרוע עליו{{הערה\|הרב צבי יהודה הכהן קוק בדברי הרב אליעזר מלמד לעיל}} ומפאת הספק יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.		הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק\|פוסקים]], רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, כפי שנפסק בית יוסף שדין החורבן תלוי בשלטון כאשר תחת שליטת הגויים גם עיר שרובה יהודית נחשבת חרבה ואילו תחת שלטון ישראל גם אם רוב יושביה גויים אינה נחשבת חרבה. לגבי הר הבית יש שסברו שכאשר מסתכלים עליו יש לקרוע מכיוון שכל עוד אין בית מקדש הרי הוא מוגדר כחרב וכן פסק באגרות משה {{#makor-new:אורח חיים חלק ד ע\|שות-אגרות-משה-או"ח-ד\|ע\|null}}{{הערה\|פסיקת הרב אברהם שפירא [https://www.yeshiva.org.il/midrash/47 קריעה על ראיית מקום המקדש]}}. אמנם, יש שאמרו שכל זמן שהר הבית בריבונות ישראלית אין צריך לקרוע עליו{{הערה\|הרב צבי יהודה הכהן קוק בדברי הרב אליעזר מלמד לעיל}} ומפאת הספק יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.

	==מקור החיוב==		==מקור החיוב==
	הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א\|בבלי-מועד-קטן\|כד\|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון\|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.		הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א\|בבלי-מועד-קטן\|כד\|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון\|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.

	[[תוספות]] מפרש כי אין מדובר בלימוד גמור שהרי לא מובא בשום מקום כי מי שלא קורע על מתו חייב מיתה. גם ה[[רמב"ן]] מפרש שהחיוב מיתה המדובר כאן הוא כמו העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומסביר כי החיוב על קריעה הוא רק חיוב מדרבנן. מנגד, ה[[ראב"ד]]{{הערה\|כמובא ברא"ש מועד קטן ג,א}} פירש כי חיוב הקריעה הוא מדאורייתא כפשטות דברי הגמרא וכן סבר [[הרב שלמה קלוגר]]. להלכה, נפסק בשולחן ערוך כי החיוב מדרבנן וממילא במקרה של ספק- אין לקרוע לפי ש[[ספק דרבנן לקולא]].		[[תוספות]] מפרש כי אין מדובר בלימוד גמור שהרי לא מובא בשום מקום כי מי שלא קורע על מתו חייב מיתה. גם ה[[רמב"ן]] מפרש שהחיוב מיתה המדובר כאן הוא כמו העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומסביר כי החיוב על קריעה הוא רק חיוב מדרבנן. מנגד, ה[[ראב"ד]]{{הערה\|כמובא ברא"ש מועד קטן ג,א}} פירש כי חיוב הקריעה הוא מדאורייתא כפשטות דברי הגמרא וכן סבר [[הרב שלמה קלוגר]]. להלכה, נפסק בשולחן ערוך כי החיוב מדרבנן וממילא במקרה של ספק- אין לקרוע לפי ש[[ספק דרבנן לקולא]].
	~~==טעם הקריעה==~~
	הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". בשו"ת בית יהודה הסביר שהקריעה נועדה בשביל להגביר את צערו של האדם שיבטאו באופן ממשי. הוא גם מוכיח כשיטתו מזה שיש חיוב לקרוע גם על מי שרואה מי שמת לפניו ואינו כה מצטער בדבר ושם ודאי שהקריעה היא בשביל להגביר את צערו. מנגד, בהלכות קטנות הביא שהתורה חייבה קריעה בשביל שהאדם לא יצטער על מתו כ"כ ויעביר את צערו לצער ממון.

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* דיני קריעה על חורבן */

2021-10-03T19:18:20Z

דיני קריעה על חורבן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:18, 3 באוקטובר 2021
שורה 15:		שורה 15:
	קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.		קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.
	===דיני קריעה על חורבן===		===דיני קריעה על חורבן===
	הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, ~~אולם~~ יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.		בגמרא מובא כי כשם שקורעים על מותו של אדם כך יש לקרוע גם על ראיית חורבן הבית וארץ ישראל:{{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מועד קטן כו א\|בבלי-מועד-קטן\|כו\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=אמר רבי אלעזר: הרואה ערי יהודה בחורבנן - אומר: ערי קדשך היו מדבר, וקורע. ירושלים בחורבנה - אומר: ציון מדבר היתה ירושלים שממה, וקורע. בית המקדש בחורבנו - אומר בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבתינו היה לשרפת אש וכל מחמדינו היה לחרבה, וקורע.}}

			הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק\|פוסקים]], רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, כפי שנפסק בית יוסף שדין החורבן תלוי בשלטון כאשר תחת שליטת הגויים גם עיר שרובה יהודית נחשבת חרבה ואילו תחת שלטון ישראל גם אם רוב יושביה גויים אינה נחשבת חרבה. לגבי הר הבית יש שסברו שכאשר מסתכלים עליו יש לקרוע מכיוון שכל עוד אין בית מקדש הרי הוא מוגדר כחרב וכן פסק באגרות משה {{#makor-new:אורח חיים חלק ד ע\|שות-אגרות-משה-או"ח-ד\|ע\|null}}{{הערה\|פסיקת הרב אברהם שפירא [https://www.yeshiva.org.il/midrash/47 קריעה על ראיית מקום המקדש]}}. אמנם, יש שאמרו שכל זמן שהר הבית בריבונות ישראלית אין צריך לקרוע עליו{{הערה\|הרב צבי יהודה הכהן קוק בדברי הרב אליעזר מלמד לעיל}} ומפאת הספק יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.

	==מקור החיוב==		==מקור החיוב==
	הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א\|בבלי-מועד-קטן\|כד\|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון\|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.		הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א\|בבלי-מועד-קטן\|כד\|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון\|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.

Wikiboss ב־08:27, 3 בספטמבר 2021

2021-09-03T08:27:35Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:27, 3 בספטמבר 2021
שורה 6:		שורה 6:

	קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב.		קריעה נוספת היא על חורבנה של [[ארץ ישראל]], כאשר אדם רואה ערי ישראל בחורבנן, או רואה את [[הר הבית]] חרב.
	==~~דיני~~ הקריעה==		==אופן הקריעה==
	~~===דינים כלליים=~~==		יש לקרוע את הבגד בעמידה כמו שנאמר על [[דוד המלך]] כששמע על מות בנו "ויקם המלך ויקרע את בגדיו", במידה וקרע בישיבה יש לחזור ולקרוע בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד.
	יש לקרוע את הבגד בעמידה. מקום הקריעה בבגד הוא ב"בית הצוואר" מלפנים למעלה. קוראים לכיוון מטה ולא לצד.
	===דיני קריעה על מוות===		===דיני קריעה על מוות===
	כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].		כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].

	רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה\|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.		רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה\|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.


	קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.		קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.
	===דיני קריעה על חורבן===		===דיני קריעה על חורבן===
	הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.		הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.
			==מקור החיוב==
			הגמרא {{#makor-new:מועד קטן כד א\|בבלי-מועד-קטן\|כד\|א}} לומדת כי מי שנפטר לו מת חייב לקרוע עליו מהציווי לבני אהרון לאחר מות אחיהם [[נדב ואביהוא]] {{ציטוטון\|אבל שלא פרע ושלא פירם - חייב מיתה. שנאמר: "ראשיכם אל תפרעו ובגדיכם לא תפרומו ולא תמותו וגו'" - הא אחר {אבל רגיל} שלא פרע, ושלא פירם - חייב מיתה.}} הגמרא לומדת שמכך שהיה ציווי על בני אהרון שלא לקרוע את בגדיהם משמע שאנשים אחרים חייבים לקרוע- ואם לא חייבים מיתה.

			[[תוספות]] מפרש כי אין מדובר בלימוד גמור שהרי לא מובא בשום מקום כי מי שלא קורע על מתו חייב מיתה. גם ה[[רמב"ן]] מפרש שהחיוב מיתה המדובר כאן הוא כמו העובר על דברי חכמים חייב מיתה, ומסביר כי החיוב על קריעה הוא רק חיוב מדרבנן. מנגד, ה[[ראב"ד]]{{הערה\|כמובא ברא"ש מועד קטן ג,א}} פירש כי חיוב הקריעה הוא מדאורייתא כפשטות דברי הגמרא וכן סבר [[הרב שלמה קלוגר]]. להלכה, נפסק בשולחן ערוך כי החיוב מדרבנן וממילא במקרה של ספק- אין לקרוע לפי ש[[ספק דרבנן לקולא]].
			==טעם הקריעה==
			הקריעה מבטאת את האבלות, שכשם שהבגד נקרע כך חייהם של האבלים נקרעו, חלק נותר בחיים וחלק עבר עם המת לעולם אחר כמו שנאמר באיוב "בצע אמרתו". בשו"ת בית יהודה הסביר שהקריעה נועדה בשביל להגביר את צערו של האדם שיבטאו באופן ממשי. הוא גם מוכיח כשיטתו מזה שיש חיוב לקרוע גם על מי שרואה מי שמת לפניו ואינו כה מצטער בדבר ושם ודאי שהקריעה היא בשביל להגביר את צערו. מנגד, בהלכות קטנות הביא שהתורה חייבה קריעה בשביל שהאדם לא יצטער על מתו כ"כ ויעביר את צערו לצער ממון.

			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:אבילות]]		[[קטגוריה:אבילות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:בגדים]]		[[קטגוריה:בגדים]]

אריאל ביגל נ"י: /* דיני קריעה על חורבן */

2013-03-20T22:19:13Z

דיני קריעה על חורבן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:19, 20 במרץ 2013
שורה 16:		שורה 16:
	קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.		קריעה על רב מובהק אין מאחים לעולם, אולם היא נעשית ללא ברכה.
	===דיני קריעה על חורבן===		===דיני קריעה על חורבן===
	הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו~~, אין קורעים~~ על חורבן הארץ והר הבית.		הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו רבים נוהגים שלא לקרוע על חורבן הארץ והר הבית, אולם יש שנהגו שלא להסתכל על רצפת הר הבית או ללבוש בגדים שאולים (הפטורים מקריעה) כאשר הם מבקרים ב[[כותל המערבי]]{{דרוש מקור}}.

	[[קטגוריה:אבילות]]		[[קטגוריה:אבילות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:בגדים]]		[[קטגוריה:בגדים]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:30:36Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:30, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~קריעה~~ בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.		קריעה בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.
	==סוגי קריעה==		==סוגי קריעה==
	הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או [[רב מובהק\|רבו המובהק]] מת.		הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או [[רב מובהק\|רבו המובהק]] מת.
שורה 11:		שורה 11:
	===דיני קריעה על מוות===		===דיני קריעה על מוות===
	כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].		כאשר אדם קורע על קרובו, הוא מברך לאחר הקריעה ב[[שם ומלכות]] את ברכת [[ברוך דיין האמת]].
	רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|(לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה)}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.		רבים נוהגים לברך ולקרוע לפני הקבורה, כאשר אחד מאנשי ה[[חברה קדישא]] ניגש אל כל אחד מהאבלים ומתחיל לקרוע קרע בדש בגדו בסכין, והאבל אוחז בקצה הדש ומושך כלפי מטה, ועל ידי כך הוא מגדיל במו ידיו את הקרע. לאשה אבילה, מתחילה את הקריעה בבגד אחת מנשות החברה קדישא או אשה אחרת.מותר לאבלים, לפני הלוויה, להחליף בגדים כדי לקרוע בגדים לא משובחים וכדומה.קיימים מספר הבדלים בין הקריעה על אב ואם לבין הקריעה על שאר הקרובים. על אב ואם קורע האבל את כל בגדיו, מלבד מעיל חורף וגופיה שאותם לא קורעים {{מקור\|לגבי טלית קטן קיימת מחלוקת אם קורעים אותה\|כן}}. קורעים מצד שמאל והקריעה נעשית ביד. על שאר הקרובים קורעים רק טפח, בבגד אחד ובצד ימין. אשה הקורעת על אב ואם, קורעת תחילה את הבגד התחתון, מחזירה את הקרע למקומו, וחוזרת וקורעת את הבגד העליון.

רצוא ושוב: /* דיני קריעה על חורבן */

2011-12-04T18:56:29Z

דיני קריעה על חורבן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:56, 4 בדצמבר 2011
שורה 18:		שורה 18:
	הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו, אין קורעים על חורבן הארץ והר הבית.		הקריעה על ארץ ישראל נעשית, לפי רוב ה[[פוסק]]ים, רק כאשר אין שלטון יהודי בארץ, ולכן, בימינו, אין קורעים על חורבן הארץ והר הבית.

	~~[[קטגוריה:הלכה ומנהג]]~~
	[[קטגוריה:אבילות]]		[[קטגוריה:אבילות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:בגדים]]		[[קטגוריה:בגדים]]

רצוא ושוב ב־18:56, 4 בדצמבר 2011

2011-12-04T18:56:10Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:56, 4 בדצמבר 2011
שורה 19:		שורה 19:

	[[קטגוריה:הלכה ומנהג]]		[[קטגוריה:הלכה ומנהג]]
	[[קטגוריה:~~אבלות~~]]		[[קטגוריה:אבילות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:בגדים]]		[[קטגוריה:בגדים]]

רצוא ושוב ב־10:56, 25 באוקטובר 2011

2011-10-25T10:56:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:56, 25 באוקטובר 2011
שורה 21:		שורה 21:
	[[קטגוריה:אבלות]]		[[קטגוריה:אבלות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
			[[קטגוריה:בגדים]]

אריאל ביגל נ"י ב־10:58, 9 בנובמבר 2010

2010-11-09T10:58:10Z

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-קריעה בבגד לאחר מות אחד משבעה קרובים.
+קריעה בבגד לאות אבל, בדרך כלל לאחר מוות.
+==סוגי קריעה==
+הקריעה הנפוצה ביותר, היא הקריעה שקורע האדם בשעה ששומע שאחד משבעת קרוביו (אביו, אמו, אחיו, אחותו, בנו, בתו ואשתו/ בעלה) או [[רב מובהק|רבו המובהק]] מת.
 [[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]