https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2 2026-04-06T07:50:54Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=160594&oldid=prev 2023-12-12T19:00:28Z

<p><span class="autocomment">תפילין וציצית בקריאת שמע</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:00, 12 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l96">שורה 96:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 96:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תפילין וציצית בקריאת שמע==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תפילין וציצית בקריאת שמע==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתפללים וקוראים קריאת שמע של שחרית עם תפילין, שנאמר בפרשת שמע: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח), ואמרו חכמים: "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (ברכות יד, ב). ומכל מקום גם מי שאין לו תפילין צריך לקרוא קריאת שמע, הואיל ואלו שתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו. ואם לא זכה לקיים מצוות תפילין, לפחות יקיים את מצוות קריאת שמע. ואינו נחשב כמעיד עדות שקר, הואיל והוא אנוס (מ"ב מו, לג). נוהגים למשמש בתפילין של יד בשעה שאומרים: "וקשרתם לאות על ידך", ובתפילין של ראש כשאומרים: "והיו לטוטפות בין עיניך", ואח"כ מנשקים את היד שנגעה בתפילין (שו"ע סא, כה; ח"א יד, טו). כן נוהגים להתעטף בציצית לפני תפילת שחרית, מפני שהפרשה השלישית של קריאת שמע עוסקת במצוות הציצית. ונוהגים לאחוז את הציציות ביד שמאל כנגד הלב בעת קריאת שמע, רמז למה שנאמר: "והיו הדברים האלה וכו' על לבבך" (שו"ע כד, ב). יש נוהגים ליטול את שתי הציציות שלפניו, ויש נוהגים לאסוף את ארבע הציציות 8 .</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מתפללים וקוראים קריאת שמע של שחרית עם תפילין, שנאמר בפרשת שמע: "וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ" (דברים ו, ח), ואמרו חכמים: "כל הקורא קריאת שמע בלא תפילין - כאילו מעיד עדות שקר בעצמו" (ברכות יד, ב). ומכל מקום גם מי שאין לו תפילין צריך לקרוא קריאת שמע, הואיל ואלו שתי מצוות שאינן מעכבות זו את זו. ואם לא זכה לקיים מצוות תפילין, לפחות יקיים את מצוות קריאת שמע. ואינו נחשב כמעיד עדות שקר, הואיל והוא אנוס (מ"ב מו, לג). <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש שכתבו שכל שמניח תפלין באותו יום אינו מעיד עדות שקר בעצמו, ולכן מותר לכתחילה לקרוא קריאת שמע בלא תפלין ולהניחן אחר כך (שו"ת בית יצחק או"ח סי"ז, אות חיים ושלום סכ"ה סק"ו, תורת מנחם ח"ו עמוד 15 ואילך)  </ins>נוהגים למשמש בתפילין של יד בשעה שאומרים: "וקשרתם לאות על ידך", ובתפילין של ראש כשאומרים: "והיו לטוטפות בין עיניך", ואח"כ מנשקים את היד שנגעה בתפילין (שו"ע סא, כה; ח"א יד, טו). כן נוהגים להתעטף בציצית לפני תפילת שחרית, מפני שהפרשה השלישית של קריאת שמע עוסקת במצוות הציצית. ונוהגים לאחוז את הציציות ביד שמאל כנגד הלב בעת קריאת שמע, רמז למה שנאמר: "והיו הדברים האלה וכו' על לבבך" (שו"ע כד, ב). יש נוהגים ליטול את שתי הציציות שלפניו, ויש נוהגים לאסוף את ארבע הציציות 8 .</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לפני פרשת &quot;ויאמר&quot; ליטול את הציצית ביד ימין (מ&quot;ב כד, ד), או בשתי הידיים (כה&quot;ח כד, ח). וכשאומרים &quot;ציצית&quot; מנשקים את הציציות. וכשאומרים &quot;וראיתם&quot; מסתכלים בהן, ויש נוהגים להעבירן אז על העיניים ולנשקן. וכן נוהגים לנשקן בסיום הפרשה כשאומרים &quot;אמת&quot;. וממשיכים לאחוז בציציות עד &quot;ונחמדים לעד&quot; שבברכת &quot;אמת ויציב&quot;, ואז מנשקים שוב את הציציות ומניחים אותן (מ&quot;ב כד, ד, כה&quot;ח כד, ח, יח). ויש עוד מנהגים בזה. וכל אלו הידורים של חיבוב מצווה, אבל אינם מעכבים את המצווה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נוהגים לפני פרשת &quot;ויאמר&quot; ליטול את הציצית ביד ימין (מ&quot;ב כד, ד), או בשתי הידיים (כה&quot;ח כד, ח). וכשאומרים &quot;ציצית&quot; מנשקים את הציציות. וכשאומרים &quot;וראיתם&quot; מסתכלים בהן, ויש נוהגים להעבירן אז על העיניים ולנשקן. וכן נוהגים לנשקן בסיום הפרשה כשאומרים &quot;אמת&quot;. וממשיכים לאחוז בציציות עד &quot;ונחמדים לעד&quot; שבברכת &quot;אמת ויציב&quot;, ואז מנשקים שוב את הציציות ומניחים אותן (מ&quot;ב כד, ד, כה&quot;ח כד, ח, יח). ויש עוד מנהגים בזה. וכל אלו הידורים של חיבוב מצווה, אבל אינם מעכבים את המצווה.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-160593:rev-160594:php=table --> </table>

יחזקאל י. https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=160593&oldid=prev 2023-12-12T18:51:41Z

<p><span class="autocomment">רמ&quot;ח תיבות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:51, 12 בדצמבר 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l102">שורה 102:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 102:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רמ&quot;ח תיבות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==רמ&quot;ח תיבות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ"ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ"ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ"ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ"ח, חוזר החזן ואומר "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלוהיכם </del>אמת", ובזה נשלמו רמ"ח מילים (זוה"ח רות צה, א). מי שמתפלל ביחידות, חסרות לו שלוש מילים, וכמה מנהגים נאמרו כיצד להשלימן. למנהג אשכנז יאמר לפני קריאת שמע "א-ל מלך נאמן". לפי השולחן ערוך, יכוון בט"ו הווי"ן שפותחים את המילים הראשונות של ברכת אמת ויציב (ו יציב ו נכון ו קיים ו ישר וכו'), שיש בהם רמז לשלושה שמות קדושים, והם יהיו תחליף לשלוש המילים החסרות (שו"ע ורמ"א סא, ג). למנהג רוב הספרדים, היחיד ישלימם לעצמו ויאמר במקום החזן פעם נוספת "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלוהיכם </del>אמת". ואמנם ברור שחזרת היחיד אינה חשובה כחזרת החזן, מכל מקום יש בכך תחליף מסוים. וגם מי שסיים את קריאת שמע אחר שהחזן אמר: "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלוהיכם </del>אמת", יאמר שוב "ה' <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אלוהיכם </del>אמת", כדי להשלים לעצמו שלוש מילים (כה"ח סא, טו-טז).  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ"ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ"ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ"ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ"ח, חוזר החזן ואומר "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א-לוהיכם </ins>אמת", ובזה נשלמו רמ"ח מילים (זוה"ח רות צה, א). מי שמתפלל ביחידות, חסרות לו שלוש מילים, וכמה מנהגים נאמרו כיצד להשלימן. למנהג אשכנז יאמר לפני קריאת שמע "א-ל מלך נאמן". לפי השולחן ערוך, יכוון בט"ו הווי"ן שפותחים את המילים הראשונות של ברכת אמת ויציב (ו יציב ו נכון ו קיים ו ישר וכו'), שיש בהם רמז לשלושה שמות קדושים, והם יהיו תחליף לשלוש המילים החסרות (שו"ע ורמ"א סא, ג). למנהג רוב הספרדים, היחיד ישלימם לעצמו ויאמר במקום החזן פעם נוספת "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א-לוהיכם </ins>אמת". ואמנם ברור שחזרת היחיד אינה חשובה כחזרת החזן, מכל מקום יש בכך תחליף מסוים. וגם מי שסיים את קריאת שמע אחר שהחזן אמר: "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א-לוהיכם </ins>אמת", יאמר שוב "ה' <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א-לוהיכם </ins>אמת", כדי להשלים לעצמו שלוש מילים (כה"ח סא, טו-טז<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">). התשב"ץ (ח"ב סימן רל"ו) כתב שהיחיד יחזור על תיבות "אני ה' א-לוהיכם". וכן נהגו במקומו של הרשב"א (שו"ת חתם סופר אורח חיים תשובה י'), ויש שכתבו שהעצה לחזור "ה' א-לוהיכם אמת" היא דעת  החבריא, אך דעת רשב"י היא לחזור "אני ה' א-לוהיכם" (שות מהר"ם אלשקר סימן ס"ו). וכן נפסק בסידור הרב (הלכות ק"ש ד"ה בק"ש</ins>).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-159953:rev-160593:php=table --> </table>

יחזקאל י. https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=159953&oldid=prev 2023-04-28T00:34:03Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־00:34, 28 באפריל 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l10">שורה 10:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כה ביארנו שהלכה כדעת רוב האמוראים (ופשטות דברי ה[[תנאים]]) שחיוב קריאת שמע הוא מן התורה. ונחלקו ה[[ראשונים]] אילו חלקים של קריאת שמע הם בכלל חיוב הקריאה מן התורה, ואיזה מהם רק מדרבנן. ויש בזה חמש דעות במפרשים{{הערה|1=עיין [[מנחת חינוך]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=286 ריש מצוה תכ]); {{מקור|משנה ברורה סז ד$מ&quot;ב סי&#039; סז ס&quot;ק ד}}; {{מקור|יביע אומר ח או&quot;ח ו$שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ח או&quot;ח סי&#039; ו ס&quot;ק ד-ז}}; ועוד.}}:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>עד כה ביארנו שהלכה כדעת רוב האמוראים (ופשטות דברי ה[[תנאים]]) שחיוב קריאת שמע הוא מן התורה. ונחלקו ה[[ראשונים]] אילו חלקים של קריאת שמע הם בכלל חיוב הקריאה מן התורה, ואיזה מהם רק מדרבנן. ויש בזה חמש דעות במפרשים{{הערה|1=עיין [[מנחת חינוך]] ([http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14092&amp;st=&amp;pgnum=286 ריש מצוה תכ]); {{מקור|משנה ברורה סז ד$מ&quot;ב סי&#039; סז ס&quot;ק ד}}; {{מקור|יביע אומר ח או&quot;ח ו$שו&quot;ת יביע אומר ח&quot;ח או&quot;ח סי&#039; ו ס&quot;ק ד-ז}}; ועוד.}}:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ שתי הפרשיות הראשונות מדאורייתא.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפרשה הראשונה מדאורייתא {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ברכות ב א$רש"י ברכות ב.}}{{מקור|; <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רשב"א</del>}}{{דרוש מקור}}{{מקור|)}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפרשה הראשונה מדאורייתא {{מקור|(}}{{מקור|רש"י ברכות ב א$רש"י ברכות ב.}}{{מקור|; <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תלמידי רבינו יונה דף ט. מדפי הריף</ins>}}{{דרוש מקור}}{{מקור|)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפסוק הראשון מדאורייתא {{מקור|(רמב&quot;ן;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ &quot;מדיני המצוה&quot;}}{{מקור|)}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ הפסוק הראשון מדאורייתא {{מקור|(רמב&quot;ן;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ &quot;מדיני המצוה&quot;}}{{מקור|)}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-138252:rev-159953:php=table --> </table>

199.203.227.29 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=138252&oldid=prev 2020-03-01T12:22:58Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:22, 1 במרץ 2020</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shema.png|250px|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ימין</del>|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shema.png|250px|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שמאל</ins>|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>קריאת שמע<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>היא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המצוה </del>לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}.</del></div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>קריאת שמע<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[עשה|מצוות עשה]] </ins>לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הגורסים את שם המצווה "'''קִרְיַת''' שמע"{{דרוש מקור</del>}}.</div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הגורסים את שם המצווה "'''קִרְיַת''' שמע"{{הערה|עיין [http://www.nosachteiman.co.il/?CategoryID=1245&amp;ArticleID=8925 כאן] בנוסחאות השונות}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורה ותוקפה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורה ותוקפה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת [[רב יהודה]] {{מקור|בבלי:ברכות כא א$ברכות כא.|כן}} שקריאת שמע חיובה רק מ[[דרבנן]], ולכן אדם שיש לו [[ספק]] אם קרא קריאת שמע או לא, אינו חוזר לקרוא לקרוא קריאת שמע (שב[[ספיקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן הדין להקל]]). אך רבים מה[[אמוראים]] חולקים עליו&lt;ref&gt;{{מקור|בבלי:ברכות כא א$בגמרא שם}} מובא ש[[רב יוסף]] הקשה על רב יהודה מהפסוק &quot;בשכבך ובקומך&quot; {{מקור2|המובא בפנים|כן}}, ורואים שהוא סובר שקריאת שמע חובתה מהתורה, והיא נלמדת מפסוק זה. כמו כן, [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] סובר שהמסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא קריאת שמע, ומסביר {{מקור|רש&quot;י ברכות כא א$רש&quot;י (ד&quot;ה חוזר וקורא)}} שרבי יהודה &quot;סבר קריאת שמע [[דאורייתא]]&quot;.&lt;/ref&gt;, וסוברים שקריאת שמע דאורייתא  {{מקור|בבלי:ברכות כא א$שם|כן}}, ולשיטתם{{הערה|[[אביי]] {{מקור|בבלי ברכות כא א$בגמרא שם|כן}} מסביר שלשיטת רב יהודה פסוק זה מדבר רק על מצות [[תלמוד תורה]].}} דבר זה נלמד מהפסוק {{ציטוטון|וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ|דברים ו, ז}}. וכן פשטות הגמרא בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות יד א$ברכות יד.}} {{מקור|בבלי:ברכות טו א$טו.}} {{מקור|בבלי:ברכות כא א$כא.}} {{מקור|וע&quot;ע ב}}{{מקור|רש&quot;י שבת ט ב$רש&quot;י שבת ט}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש&quot;י שבת יא א$יא.}}{{מקור|)}} וכן הלכה שקריאת שמע חיובה מן התורה {{מקור2|{{מקור|רמב&quot;ם קריאת שמע הקדמה$הרמב&quot;ם בפתח הלכות קריאת שמע}}{{מקור|; ספר המצוות לרמב&quot;ם מ&quot;ע י;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ}}; {{מקור|משנה ברורה סז ב$משנה ברורה סי&#039; סז ס&quot;ק ב}}ועוד|כן}}, ולכן המסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא {{מקור|שו&quot;ע או&quot;ח סז$שולחן ערוך או&quot;ח סי&#039; סז|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת [[רב יהודה]] {{מקור|בבלי:ברכות כא א$ברכות כא.|כן}} שקריאת שמע חיובה רק מ[[דרבנן]], ולכן אדם שיש לו [[ספק]] אם קרא קריאת שמע או לא, אינו חוזר לקרוא לקרוא קריאת שמע (שב[[ספיקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן הדין להקל]]). אך רבים מה[[אמוראים]] חולקים עליו&lt;ref&gt;{{מקור|בבלי:ברכות כא א$בגמרא שם}} מובא ש[[רב יוסף]] הקשה על רב יהודה מהפסוק &quot;בשכבך ובקומך&quot; {{מקור2|המובא בפנים|כן}}, ורואים שהוא סובר שקריאת שמע חובתה מהתורה, והיא נלמדת מפסוק זה. כמו כן, [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] סובר שהמסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא קריאת שמע, ומסביר {{מקור|רש&quot;י ברכות כא א$רש&quot;י (ד&quot;ה חוזר וקורא)}} שרבי יהודה &quot;סבר קריאת שמע [[דאורייתא]]&quot;.&lt;/ref&gt;, וסוברים שקריאת שמע דאורייתא  {{מקור|בבלי:ברכות כא א$שם|כן}}, ולשיטתם{{הערה|[[אביי]] {{מקור|בבלי ברכות כא א$בגמרא שם|כן}} מסביר שלשיטת רב יהודה פסוק זה מדבר רק על מצות [[תלמוד תורה]].}} דבר זה נלמד מהפסוק {{ציטוטון|וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ|דברים ו, ז}}. וכן פשטות הגמרא בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות יד א$ברכות יד.}} {{מקור|בבלי:ברכות טו א$טו.}} {{מקור|בבלי:ברכות כא א$כא.}} {{מקור|וע&quot;ע ב}}{{מקור|רש&quot;י שבת ט ב$רש&quot;י שבת ט}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש&quot;י שבת יא א$יא.}}{{מקור|)}} וכן הלכה שקריאת שמע חיובה מן התורה {{מקור2|{{מקור|רמב&quot;ם קריאת שמע הקדמה$הרמב&quot;ם בפתח הלכות קריאת שמע}}{{מקור|; ספר המצוות לרמב&quot;ם מ&quot;ע י;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ}}; {{מקור|משנה ברורה סז ב$משנה ברורה סי&#039; סז ס&quot;ק ב}}ועוד|כן}}, ולכן המסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא {{מקור|שו&quot;ע או&quot;ח סז$שולחן ערוך או&quot;ח סי&#039; סז|כן}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l105">שורה 105:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 104:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ&quot;ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ&quot;ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ&quot;ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ&quot;ח, חוזר החזן ואומר &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, ובזה נשלמו רמ&quot;ח מילים (זוה&quot;ח רות צה, א). מי שמתפלל ביחידות, חסרות לו שלוש מילים, וכמה מנהגים נאמרו כיצד להשלימן. למנהג אשכנז יאמר לפני קריאת שמע &quot;א-ל מלך נאמן&quot;. לפי השולחן ערוך, יכוון בט&quot;ו הווי&quot;ן שפותחים את המילים הראשונות של ברכת אמת ויציב (ו יציב ו נכון ו קיים ו ישר וכו&#039;), שיש בהם רמז לשלושה שמות קדושים, והם יהיו תחליף לשלוש המילים החסרות (שו&quot;ע ורמ&quot;א סא, ג). למנהג רוב הספרדים, היחיד ישלימם לעצמו ויאמר במקום החזן פעם נוספת &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;. ואמנם ברור שחזרת היחיד אינה חשובה כחזרת החזן, מכל מקום יש בכך תחליף מסוים. וגם מי שסיים את קריאת שמע אחר שהחזן אמר: &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, יאמר שוב &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, כדי להשלים לעצמו שלוש מילים (כה&quot;ח סא, טו-טז).  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמרו חכמים, שיש בקריאת שמע רמ&quot;ח (248) מילים, וכן בגוף האדם ישנם רמ&quot;ח איברים, וכשאדם קורא את קריאת שמע כתיקונה, כל איבר ואיבר נוטל מילה אחת ומתרפא בה. אלא שבפועל יש בשלוש פרשיות של קריאת שמע רמ&quot;ה (245) מילים, וכדי להשלים לרמ&quot;ח, חוזר החזן ואומר &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, ובזה נשלמו רמ&quot;ח מילים (זוה&quot;ח רות צה, א). מי שמתפלל ביחידות, חסרות לו שלוש מילים, וכמה מנהגים נאמרו כיצד להשלימן. למנהג אשכנז יאמר לפני קריאת שמע &quot;א-ל מלך נאמן&quot;. לפי השולחן ערוך, יכוון בט&quot;ו הווי&quot;ן שפותחים את המילים הראשונות של ברכת אמת ויציב (ו יציב ו נכון ו קיים ו ישר וכו&#039;), שיש בהם רמז לשלושה שמות קדושים, והם יהיו תחליף לשלוש המילים החסרות (שו&quot;ע ורמ&quot;א סא, ג). למנהג רוב הספרדים, היחיד ישלימם לעצמו ויאמר במקום החזן פעם נוספת &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;. ואמנם ברור שחזרת היחיד אינה חשובה כחזרת החזן, מכל מקום יש בכך תחליף מסוים. וגם מי שסיים את קריאת שמע אחר שהחזן אמר: &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, יאמר שוב &quot;ה&#039; אלוהיכם אמת&quot;, כדי להשלים לעצמו שלוש מילים (כה&quot;ח סא, טו-טז).  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לקריאה נוספת </del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קישורים חיצוניים</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג|כן}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org</ins>.<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">il/calendar/timesday סוף זמן קריאת שמע בכל יום] באתר ישיבה</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/3847 דיני קריאת שמע] [[הרב אליעזר מלמד]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== הערות שוליים ==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=76938&oldid=prev 2012-09-05T12:14:14Z

<p><span class="autocomment">הכוונה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־12:14, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l62">שורה 62:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 62:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הכוונה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==הכוונה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף לכוונה לקיים את המצווה השייכת בכל המצוות שכן [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצווות </del>צריכות כוונה]] בקריאת שמע יש לכוון גם למשמעות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בנוסף לכוונה לקיים את המצווה השייכת בכל המצוות שכן [[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מצוות </ins>צריכות כוונה]] בקריאת שמע יש לכוון גם למשמעות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוונה העיקרית צריכה להיות בפסוק הראשון, שבו אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, ועליו נאמר (שם ו, ו): &quot;והיו הדברים האלה וכו&#039; על לבבך &quot;. לפיכך צריך אדם לכוון את ליבו למה שהוא אומר בפסוק הראשון, ואם לא כיוון את ליבו למילים שקרא - לא יצא ידי חובתו (ברכות יג, ב, שו&quot;ע ס, ה; סג, ד). אף מי שמכוון למשמעותה המלאה של כל מילה, צריך להשתדל שלא להסיח את דעתו לדברים אחרים באמצע הפסוק. אמנם נראה שבדיעבד, כל זמן שחשב גם על משמעות הפסוק - יצא ידי חובתו (עיין בבאו&quot;ה קא, א ד&quot;ה &#039;המתפלל&#039;, ויסודו ברשב&quot;א המובא בב&quot;י סג, ד, ונראה שכוונת הרשב&quot;א שלא יסיח את דעתו ועקב כך לא יכוון לקבל עול מלכות שמים, אבל בדיעבד מי שכיוון וגם חלם באמצע, לא פסל את הכוונה).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הכוונה העיקרית צריכה להיות בפסוק הראשון, שבו אנו מקבלים עלינו עול מלכות שמים, ועליו נאמר (שם ו, ו): &quot;והיו הדברים האלה וכו&#039; על לבבך &quot;. לפיכך צריך אדם לכוון את ליבו למה שהוא אומר בפסוק הראשון, ואם לא כיוון את ליבו למילים שקרא - לא יצא ידי חובתו (ברכות יג, ב, שו&quot;ע ס, ה; סג, ד). אף מי שמכוון למשמעותה המלאה של כל מילה, צריך להשתדל שלא להסיח את דעתו לדברים אחרים באמצע הפסוק. אמנם נראה שבדיעבד, כל זמן שחשב גם על משמעות הפסוק - יצא ידי חובתו (עיין בבאו&quot;ה קא, א ד&quot;ה &#039;המתפלל&#039;, ויסודו ברשב&quot;א המובא בב&quot;י סג, ד, ונראה שכוונת הרשב&quot;א שלא יסיח את דעתו ועקב כך לא יכוון לקבל עול מלכות שמים, אבל בדיעבד מי שכיוון וגם חלם באמצע, לא פסל את הכוונה).</div></td></tr> </table>

למאי נ"מ? https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=76126&oldid=prev 2012-09-05T10:18:04Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־10:18, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן שכיבה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן שכיבה ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:ברכות ב א$בתחילת מסכת ברכות|כן}} מובא שזמן קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|בבלי:ברכות ב.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:ברכות ב א$בתחילת מסכת ברכות|כן}} מובא שזמן קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|בבלי:ברכות ב.|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|שם<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|שם, ובגמ' ט.<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}. והלכה כחכמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|שם|כן}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|שם, ובגמ' ט.|כן}}. והלכה כחכמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש &quot;זמן שבני אדם הולכים לישון&quot;, וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש &quot;זמן שבני אדם הולכים לישון&quot;, וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פרטי הדין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פרטי הדין ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן אמירתה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן אמירתה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת במשנה {{מקור|בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}} לגבי משמעות המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|דברים ו, ז; שם יא, יט<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}. בית שמאי סוברים שמילים אלו מלמדות לא רק על זמן המצווה אלא גם על אופן קיומה ואילו בית הלל סוברים שאין ללמוד ממילים אלו על אופן הקיום. והלכה כבית הלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת במשנה {{מקור|בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:|כן}} לגבי משמעות המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|דברים ו, ז; שם יא, יט|כן}}. בית שמאי סוברים שמילים אלו מלמדות לא רק על זמן המצווה אלא גם על אופן קיומה ואילו בית הלל סוברים שאין ללמוד ממילים אלו על אופן הקיום. והלכה כבית הלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לקרוא את שמע בעמידה או בישיבה או בשכיבה על צידו. ואמנם לדעת בית שמאי צריך לקרוא את שמע בערב בשכיבה, ובבוקר בעמידה, שנאמר: &quot;ובשכבך ובקומך&quot;. אולם ההלכה כבית הלל, שפרשו שכוונת התורה להורות את זמנה של קריאת שמע, שהוא בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שקמים, אבל לגבי תנוחת הקורא אין שום הגבלה (ברכות י, א; שו&quot;ע סג, א). אפשר ללמוד מהלכה זו, שהאמונה אינה דבר מנותק מהעולם, שרק במצבים מיוחדים אפשר להגיע אליה; אלא האמונה המתבטאת בקריאת שמע שייכת לכל מצבי חייו של האדם בעולם הזה, ולכן אפשר לקרוא את שמע בכל מצב. מעיקר הדין, אפשר לקרוא את שמע אפילו בהליכה, שנאמר: &quot;ובלכתך בדרך&quot;, אלא שאמרו חכמים שאין ראוי שאדם יקבל על עצמו עול מלכות שמים כדרך עראי, לפיכך נכון שהמהלך בדרכו יעמוד בעת קריאת הפסוק הראשון של שמע (שו&quot;ע סג, ג; מ&quot;ב ט). ובשכיבה על גבו או על בטנו אסור לקרוא קריאת שמע, כי אין זו קריאה דרך כבוד (שו&quot;ע סג, א; וע&#039; שו&quot;ע אה&quot;ע כג, ג) 7 . מפני חשיבותה של הפרשה הראשונה, שבה אנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, צריך אדם להזהר בשעת קריאתה שלא לעסוק בשום דבר אחר, ולא ירמוז בעיניו או באצבעותיו או בשפתיו (שו&quot;ע סג, ו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לקרוא את שמע בעמידה או בישיבה או בשכיבה על צידו. ואמנם לדעת בית שמאי צריך לקרוא את שמע בערב בשכיבה, ובבוקר בעמידה, שנאמר: &quot;ובשכבך ובקומך&quot;. אולם ההלכה כבית הלל, שפרשו שכוונת התורה להורות את זמנה של קריאת שמע, שהוא בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שקמים, אבל לגבי תנוחת הקורא אין שום הגבלה (ברכות י, א; שו&quot;ע סג, א). אפשר ללמוד מהלכה זו, שהאמונה אינה דבר מנותק מהעולם, שרק במצבים מיוחדים אפשר להגיע אליה; אלא האמונה המתבטאת בקריאת שמע שייכת לכל מצבי חייו של האדם בעולם הזה, ולכן אפשר לקרוא את שמע בכל מצב. מעיקר הדין, אפשר לקרוא את שמע אפילו בהליכה, שנאמר: &quot;ובלכתך בדרך&quot;, אלא שאמרו חכמים שאין ראוי שאדם יקבל על עצמו עול מלכות שמים כדרך עראי, לפיכך נכון שהמהלך בדרכו יעמוד בעת קריאת הפסוק הראשון של שמע (שו&quot;ע סג, ג; מ&quot;ב ט). ובשכיבה על גבו או על בטנו אסור לקרוא קריאת שמע, כי אין זו קריאה דרך כבוד (שו&quot;ע סג, א; וע&#039; שו&quot;ע אה&quot;ע כג, ג) 7 . מפני חשיבותה של הפרשה הראשונה, שבה אנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, צריך אדם להזהר בשעת קריאתה שלא לעסוק בשום דבר אחר, ולא ירמוז בעיניו או באצבעותיו או בשפתיו (שו&quot;ע סג, ו).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=75782&oldid=prev 2012-09-05T09:52:31Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־09:52, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td></tr> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=74675&oldid=prev 2012-09-05T08:39:43Z

<p><span class="autocomment">מקורה ותוקפה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־08:39, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורה ותוקפה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== מקורה ותוקפה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת [[רב יהודה]] {{מקור|בבלי:ברכות כא א$ברכות כא.|כן}} שקריאת שמע חיובה רק מ[[דרבנן]], ולכן אדם שיש לו [[ספק]] אם קרא קריאת שמע או לא, אינו חוזר לקרוא לקרוא קריאת שמע (שב[[ספיקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן הדין להקל]]). אך רבים מה[[אמוראים]] חולקים עליו&lt;ref&gt;{{מקור|בבלי:ברכות כא א$בגמרא שם}} מובא ש[[רב יוסף]] הקשה על רב יהודה מהפסוק "בשכבך ובקומך" {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|המובא בפנים|כן}}, ורואים שהוא סובר שקריאת שמע חובתה מהתורה, והיא נלמדת מפסוק זה. כמו כן, [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] סובר שהמסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא קריאת שמע, ומסביר {{מקור|רש"י ברכות כא א$רש"י (ד"ה חוזר וקורא)}} שרבי יהודה "סבר קריאת שמע [[דאורייתא]]".&lt;/ref&gt;, וסוברים שקריאת שמע דאורייתא  {{מקור|בבלי:ברכות כא א$שם|כן}}, ולשיטתם{{הערה|[[אביי]] {{מקור|בבלי ברכות כא א$בגמרא שם|כן}} מסביר שלשיטת רב יהודה פסוק זה מדבר רק על מצות [[תלמוד תורה]].}} דבר זה נלמד מהפסוק {{ציטוטון|וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|{{מקור</del>|דברים ו, ז<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}}</del>}}. וכן פשטות הגמרא בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות יד א$ברכות יד.}} {{מקור|בבלי:ברכות טו א$טו.}} {{מקור|בבלי:ברכות כא א$כא.}} {{מקור|וע"ע ב}}{{מקור|רש"י שבת ט ב$רש"י שבת ט}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י שבת יא א$יא.}}{{מקור|)}} וכן הלכה שקריאת שמע חיובה מן התורה {{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(}}</del>{{מקור|רמב"ם קריאת שמע הקדמה$הרמב"ם בפתח הלכות קריאת שמע}}{{מקור|; ספר המצוות לרמב"ם מ"ע י;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ}}<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור|</del>;<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">}} </del>{{מקור|משנה ברורה סז ב$משנה ברורה סי' סז ס"ק ב}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{מקור</del>|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד)</del>}}, ולכן המסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא {{מקור|שו"ע או"ח סז$שולחן ערוך או"ח סי' סז|כן}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>דעת [[רב יהודה]] {{מקור|בבלי:ברכות כא א$ברכות כא.|כן}} שקריאת שמע חיובה רק מ[[דרבנן]], ולכן אדם שיש לו [[ספק]] אם קרא קריאת שמע או לא, אינו חוזר לקרוא לקרוא קריאת שמע (שב[[ספיקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן הדין להקל]]). אך רבים מה[[אמוראים]] חולקים עליו&lt;ref&gt;{{מקור|בבלי:ברכות כא א$בגמרא שם}} מובא ש[[רב יוסף]] הקשה על רב יהודה מהפסוק "בשכבך ובקומך" {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור2</ins>|המובא בפנים|כן}}, ורואים שהוא סובר שקריאת שמע חובתה מהתורה, והיא נלמדת מפסוק זה. כמו כן, [[רבי אלעזר בן פדת|רבי אלעזר]] סובר שהמסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא קריאת שמע, ומסביר {{מקור|רש"י ברכות כא א$רש"י (ד"ה חוזר וקורא)}} שרבי יהודה "סבר קריאת שמע [[דאורייתא]]".&lt;/ref&gt;, וסוברים שקריאת שמע דאורייתא  {{מקור|בבלי:ברכות כא א$שם|כן}}, ולשיטתם{{הערה|[[אביי]] {{מקור|בבלי ברכות כא א$בגמרא שם|כן}} מסביר שלשיטת רב יהודה פסוק זה מדבר רק על מצות [[תלמוד תורה]].}} דבר זה נלמד מהפסוק {{ציטוטון|וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ|דברים ו, ז}}. וכן פשטות הגמרא בכמה מקומות {{מקור|(}}{{מקור|בבלי:ברכות יד א$ברכות יד.}} {{מקור|בבלי:ברכות טו א$טו.}} {{מקור|בבלי:ברכות כא א$כא.}} {{מקור|וע"ע ב}}{{מקור|רש"י שבת ט ב$רש"י שבת ט}} {{מקור|ו}}{{מקור|רש"י שבת יא א$יא.}}{{מקור|)}} וכן הלכה שקריאת שמע חיובה מן התורה {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור2</ins>|{{מקור|רמב"ם קריאת שמע הקדמה$הרמב"ם בפתח הלכות קריאת שמע}}{{מקור|; ספר המצוות לרמב"ם מ"ע י;}} {{מקור|ספר החינוך תכ$ספר החינוך מצוה תכ}}; {{מקור|משנה ברורה סז ב$משנה ברורה סי' סז ס"ק ב}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועוד</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן</ins>}}, ולכן המסופק אם קרא קריאת שמע - חוזר וקורא {{מקור|שו"ע או"ח סז$שולחן ערוך או"ח סי' סז|כן}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== איזה חלקים מקריאת שמע חובתם מן התורה? ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== איזה חלקים מקריאת שמע חובתם מן התורה? ====</div></td></tr> </table>

יוסף שמח https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=73972&oldid=prev 2012-09-05T07:26:30Z

<p>טיפול בסוגריים מיותרים ב<a href="/wiki/index.php/%D7%AA%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA:%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8" title="תבנית:מקור">תבנית:מקור</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־07:26, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></del>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדאורייתא צריך לקרוא איזה פרשה, וחכמים תקנו את הפרשיות הללו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדרבנן (תוספות).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>@ מדרבנן (תוספות).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן{{דרוש מקור}} בדעת הרמב"ם{{דרוש מקור}}) {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}{{דרושה הבהרה}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ויש אומרים שגם בפרשת ויאמר מקיימים מצוות קריאת שמע (ערוך השולחן{{דרוש מקור}} בדעת הרמב"ם{{דרוש מקור}}) {{מקור|כ"מ בברכות יב: וב[[הגדה של פסח]]<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}{{דרושה הבהרה}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== פרשת ציצית - חיוב בפני עצמו ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== פרשת ציצית - חיוב בפני עצמו ====</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l25">שורה 25:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 25:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הטעמים לפרשיות קריאת שמע וסדרן ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== הטעמים לפרשיות קריאת שמע וסדרן ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקריאת שמע ישנן שלוש פרשיות, הראשונה {{מקור|"שמע ישראל"|כן}} עניינה הוא קבלת עול מלכות שמים, והשנייה {{מקור|"והיה אם שמוע"|כן}} עניינה קבלת עול מצוות. {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן קרחה]]: למה קדמה פרשת שמע ל{{מקור|[פרשת]}} והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות|{{מקור|בבלי:ברכות יג א$ברכות יג.}}}}. טעם נוסף לסדר זה, הוא מפני שבפרשה ראשונה יש מצוה ללמוד {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"ודברת בם"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ללמד {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"ושננתם לבנך"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} ולעשות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"וקשרתם לאות... והיו לטוטפות... וכתבתם על מזוזות..."<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ואילו בפרשה שניה יש רק מצוה ללמד ולעשות {{מקור|בבלי:ברכות יד ב$שם יד:|כן}}, ואין בה מצוה ללמוד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בקריאת שמע ישנן שלוש פרשיות, הראשונה {{מקור|"שמע ישראל"|כן}} עניינה הוא קבלת עול מלכות שמים, והשנייה {{מקור|"והיה אם שמוע"|כן}} עניינה קבלת עול מצוות. {{ציטוטון|אמר [[רבי יהושע בן קרחה]]: למה קדמה פרשת שמע ל{{מקור|[פרשת]}} והיה אם שמוע - כדי שיקבל עליו עול מלכות שמים תחילה, ואחר כך מקבל עליו עול מצות|{{מקור|בבלי:ברכות יג א$ברכות יג.}}}}. טעם נוסף לסדר זה, הוא מפני שבפרשה ראשונה יש מצוה ללמוד {{מקור|"ודברת בם"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ללמד {{מקור|"ושננתם לבנך"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} ולעשות {{מקור|"וקשרתם לאות... והיו לטוטפות... וכתבתם על מזוזות..."<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ואילו בפרשה שניה יש רק מצוה ללמד ולעשות {{מקור|בבלי:ברכות יד ב$שם יד:|כן}}, ואין בה מצוה ללמוד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרשה השלישית היא פרשת ציצית, שבסופה אנו מזכרים את [[יציאת מצרים]]. מבואר בגמרא {{מקור|בבלי ברכות יב ב$ברכות יב:|כן}} שמלבד [[זכירת יציאת מצרים]] יש בפרשיה זו עוד כמה עניינים חשובים: [[מצות ציצית]], עול מצות {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, איסור הרהור ב"דעת [[מין|מינים]]" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"לא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, איסור [[הרהור עבירה]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"לא תתורו... אחרי עניכם"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}, ו[[הרהור עבודה זרה]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>"לא תתורו אחרי... אשר את זונים אחריהם"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הפרשה השלישית היא פרשת ציצית, שבסופה אנו מזכרים את [[יציאת מצרים]]. מבואר בגמרא {{מקור|בבלי ברכות יב ב$ברכות יב:|כן}} שמלבד [[זכירת יציאת מצרים]] יש בפרשיה זו עוד כמה עניינים חשובים: [[מצות ציצית]], עול מצות {{מקור|"וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, איסור הרהור ב"דעת [[מין|מינים]]" {{מקור|"לא תתורו אחרי לבבכם" - זו מינות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, איסור [[הרהור עבירה]] {{מקור|"לא תתורו... אחרי עניכם"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}, ו[[הרהור עבודה זרה]] {{מקור|"לא תתורו אחרי... אשר את זונים אחריהם"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן קריאת שמע ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== זמן קריאת שמע ==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קריאת שמע אחר עלות השחר - עי&#039; או&quot;ח רלה, ד.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קריאת שמע אחר עלות השחר - עי&#039; או&quot;ח רלה, ד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חקר באבן האזל {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבן האזל קריאת שמע א, א<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">)</del>}} האם זמן קריאת שמע תלוי בלילה או בזמן שכיבה בלבד.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>חקר באבן האזל {{מקור|אבן האזל קריאת שמע א, א<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} האם זמן קריאת שמע תלוי בלילה או בזמן שכיבה בלבד.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן קימה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן קימה ====</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73658:rev-73972:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2&diff=73658&oldid=prev 2012-09-05T06:43:02Z

<p>טיפול בסוגריים כפולים - שגיאת בוט עתיקה</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־06:43, 5 בספטמבר 2012</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins>[[תמונה:Shema.png|250px|ימין|ממוזער|פרשת שמע]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>&#039;&#039;&#039;קריאת שמע&#039;&#039;&#039; היא המצוה לקרוא בכל יום בשכיבה ובקימה שלוש פרשיות אלו: [[שמע ישראל]] {{מקור|דברים ו, ד-ט|כן}}, [[והיה אם שמוע]] {{מקור|דברים יא, יג-כא|כן}}, ויאמר ([[פרשת ציצית]]) {{מקור|(במדבר טו, לז-לא|כן}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן שכיבה ====</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==== זמן שכיבה ====</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:ברכות ב א$בתחילת מסכת ברכות|כן}} מובא שזמן קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:ברכות ב.)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ב[[משנה]] {{מקור|בבלי:ברכות ב א$בתחילת מסכת ברכות|כן}} מובא שזמן קריאת שמע של [[ערבית]] מתחיל משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן, דהיינו שעת [[צאת הכוכבים]] {{מקור|בבלי:ברכות ב.)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>שם, ובגמ' ט.)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}. והלכה כחכמים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אולם לגבי סוף זמנה, נחלקו הדעות, [[רבי אליעזר]] אומר עד סוף האשמורה הראשונה (- השליש הראשון של הלילה), חכמים אומרים עד חצות הלילה, ו[[רבן גמליאל]] אומר עד [[עלות השחר]] {{מקור|שם)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. ומוסיף רבן גמליאל שאף חכמים שחולקים עליו מסכימים איתו מעיקר הדין, אך גזרו שיקרא עד חצות להרחיקו מן העבירה {{מקור|שם, ובגמ' ט.)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. והלכה כחכמים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש &quot;זמן שבני אדם הולכים לישון&quot;, וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הסבר טעמי המחלוקת בפשטות הוא שרבי אליעזר דורש &quot;זמן שבני אדם הולכים לישון&quot;, וחכמים ורבן גמליאל דורשים שהכוונה כל זמן שכיבה, אלא שחכמים עשו סייג לדבריהם.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l73">שורה 73:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 73:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פרטי הדין ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== פרטי הדין ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בכוונת הקריאה''' כתב הברכת אברהם שאינה חלק ממעשה המצווה אלא רק תנאי למצווה, אך נחשב מעשה מצווה גם בלי כוונה {{מקור|ברכת אברהם סוכה מב. סימן "חינוך לקריאת שמע" ב)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>'''בדקדוק הלשון''' חקר האבן האזל האם הוא מדיני הדיבור (שאם לא מדקדק לא נחשב שדיבר), או משום שכך נאמרה (באופן מדוקדק) קריאת שמע למשה מסיני {{מקור|אבן האזל קריאת שמע ב-י: רמב"ם - מדיני דיבור, ראב"ד - כך נאמרה למשה)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==דין ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l92">שורה 92:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 92:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן אמירתה ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== אופן אמירתה ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת במשנה {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}} לגבי משמעות המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דברים ו, ז; שם יא, יט)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}. בית שמאי סוברים שמילים אלו מלמדות לא רק על זמן המצווה אלא גם על אופן קיומה ואילו בית הלל סוברים שאין ללמוד ממילים אלו על אופן הקיום. והלכה כבית הלל.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ישנה מחלוקת במשנה {{מקור|בבלי:ברכות א, ג, בגמ' שם י:)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}} לגבי משמעות המילים "בשֳכבך ובקומך" {{מקור|דברים ו, ז; שם יא, יט)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}. בית שמאי סוברים שמילים אלו מלמדות לא רק על זמן המצווה אלא גם על אופן קיומה ואילו בית הלל סוברים שאין ללמוד ממילים אלו על אופן הקיום. והלכה כבית הלל.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לקרוא את שמע בעמידה או בישיבה או בשכיבה על צידו. ואמנם לדעת בית שמאי צריך לקרוא את שמע בערב בשכיבה, ובבוקר בעמידה, שנאמר: &quot;ובשכבך ובקומך&quot;. אולם ההלכה כבית הלל, שפרשו שכוונת התורה להורות את זמנה של קריאת שמע, שהוא בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שקמים, אבל לגבי תנוחת הקורא אין שום הגבלה (ברכות י, א; שו&quot;ע סג, א). אפשר ללמוד מהלכה זו, שהאמונה אינה דבר מנותק מהעולם, שרק במצבים מיוחדים אפשר להגיע אליה; אלא האמונה המתבטאת בקריאת שמע שייכת לכל מצבי חייו של האדם בעולם הזה, ולכן אפשר לקרוא את שמע בכל מצב. מעיקר הדין, אפשר לקרוא את שמע אפילו בהליכה, שנאמר: &quot;ובלכתך בדרך&quot;, אלא שאמרו חכמים שאין ראוי שאדם יקבל על עצמו עול מלכות שמים כדרך עראי, לפיכך נכון שהמהלך בדרכו יעמוד בעת קריאת הפסוק הראשון של שמע (שו&quot;ע סג, ג; מ&quot;ב ט). ובשכיבה על גבו או על בטנו אסור לקרוא קריאת שמע, כי אין זו קריאה דרך כבוד (שו&quot;ע סג, א; וע&#039; שו&quot;ע אה&quot;ע כג, ג) 7 . מפני חשיבותה של הפרשה הראשונה, שבה אנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, צריך אדם להזהר בשעת קריאתה שלא לעסוק בשום דבר אחר, ולא ירמוז בעיניו או באצבעותיו או בשפתיו (שו&quot;ע סג, ו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מותר לקרוא את שמע בעמידה או בישיבה או בשכיבה על צידו. ואמנם לדעת בית שמאי צריך לקרוא את שמע בערב בשכיבה, ובבוקר בעמידה, שנאמר: &quot;ובשכבך ובקומך&quot;. אולם ההלכה כבית הלל, שפרשו שכוונת התורה להורות את זמנה של קריאת שמע, שהוא בשעה שבני אדם שוכבים ובשעה שקמים, אבל לגבי תנוחת הקורא אין שום הגבלה (ברכות י, א; שו&quot;ע סג, א). אפשר ללמוד מהלכה זו, שהאמונה אינה דבר מנותק מהעולם, שרק במצבים מיוחדים אפשר להגיע אליה; אלא האמונה המתבטאת בקריאת שמע שייכת לכל מצבי חייו של האדם בעולם הזה, ולכן אפשר לקרוא את שמע בכל מצב. מעיקר הדין, אפשר לקרוא את שמע אפילו בהליכה, שנאמר: &quot;ובלכתך בדרך&quot;, אלא שאמרו חכמים שאין ראוי שאדם יקבל על עצמו עול מלכות שמים כדרך עראי, לפיכך נכון שהמהלך בדרכו יעמוד בעת קריאת הפסוק הראשון של שמע (שו&quot;ע סג, ג; מ&quot;ב ט). ובשכיבה על גבו או על בטנו אסור לקרוא קריאת שמע, כי אין זו קריאה דרך כבוד (שו&quot;ע סג, א; וע&#039; שו&quot;ע אה&quot;ע כג, ג) 7 . מפני חשיבותה של הפרשה הראשונה, שבה אנו מקבלים על עצמנו עול מלכות שמים, צריך אדם להזהר בשעת קריאתה שלא לעסוק בשום דבר אחר, ולא ירמוז בעיניו או באצבעותיו או בשפתיו (שו&quot;ע סג, ו).</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l106">שורה 106:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 106:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>== לקריאה נוספת ==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">(</del>דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג)<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">))</del>}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{מקור|דיני המצוה מבוארים במסכת ברכות פרקים א-ג)<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">|כן</ins>}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-73617:rev-73658:php=table --> </table>

יוסף שמח בוט