קרוב - היסטוריית גרסאות

אריאל ביגל נ"י ב־09:08, 16 באוקטובר 2012

2012-10-16T09:08:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:08, 16 באוקטובר 2012
שורה 5:		שורה 5:
	@"''''שבעה קרובים'''": אב, אם, אח, אחות, בן, בת בעל/ אשה.		@"''''שבעה קרובים'''": אב, אם, אח, אחות, בן, בת בעל/ אשה.
	@ '''קרובים מדרגה שניה'''		@ '''קרובים מדרגה שניה'''

	==השפעת קורבה בהלכה==		==השפעת קורבה בהלכה==
	===אבלות===		===אבלות===

אריאל ביגל נ"י: /* איסור עריות */

2012-10-16T09:07:29Z

איסור עריות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:07, 16 באוקטובר 2012
שורה 14:		שורה 14:

	===איסור עריות===		===איסור עריות===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[~~איסור~~ עריות]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[גילוי עריות]]}}
	איסור עריות הוא איסור על קרבת אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא\|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]])		איסור עריות הוא איסור על קרבת אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא\|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]])

אריאל ביגל נ"י: /* השפעת קורבה בהלכה */

2012-10-16T09:07:16Z

השפעת קורבה בהלכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:07, 16 באוקטובר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	'''קרוב''' הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. ב[[הלכה]], לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות [[עדות (הלכה)\|עדות]], על [[איסור עריות]], על [[אבלות]] ו[[אנינות]], על [[צדקה]] ועוד.		'''קרוב''' הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. ב[[הלכה]], לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות [[עדות (הלכה)\|עדות]], על [[איסור עריות]], על [[אבלות]] ו[[אנינות]], על [[צדקה]] ועוד.

			==הגדרת קורבה==
			לקרבה הלכתית יש כמה דרגות:
			@"''''שבעה קרובים'''": אב, אם, אח, אחות, בן, בת בעל/ אשה.
			@ '''קרובים מדרגה שניה'''
	==השפעת קורבה בהלכה==		==השפעת קורבה בהלכה==
	===אבלות===		===אבלות===
שורה 15:		שורה 19:
	לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".		לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".

	==~~=עדות===~~		===[[עדות]]===
	~~{{ערך מורחב\|ערך~~=[[עדות]]}}
	בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות\|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה\|מכות יג א}}.		בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות\|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה\|מכות יג א}}.
	זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.		זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.

	===צדקה===		===[[צדקה]]===

	התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה{{הערה\|אור זרוע הלכות צדקה.}}. דינים אלו נסמכו על הפסוק {{ציטוטון\|ומבשרך אל תתעלם}}, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.		התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה{{הערה\|אור זרוע הלכות צדקה.}}. דינים אלו נסמכו על הפסוק {{ציטוטון\|ומבשרך אל תתעלם}}, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.

טישיו: /* איסור עריות */

2012-10-16T03:44:59Z

איסור עריות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:44, 16 באוקטובר 2012
שורה 11:		שורה 11:
	===איסור עריות===		===איסור עריות===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[איסור עריות]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[איסור עריות]]}}
	איסור עריות הוא איסור על ~~[[יחסי מין]]~~ בין ~~קורבי~~ משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא\|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]])		איסור עריות הוא איסור על קרבת אישות בין קרובי משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא\|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]])

	לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".		לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".

טישיו: /* עדות */

2012-10-16T03:44:16Z

עדות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־03:44, 16 באוקטובר 2012
שורה 16:		שורה 16:

	===עדות===		===עדות===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[עדות]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עדות]]}}
	בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות\|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה~~\|{{בבלי~~\|מכות\|יג\|א}}.~~}}.~~		בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות\|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה\|מכות יג א}}.

	זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.		זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.

טישיו: כ' בויקיפדיה

2012-10-16T03:43:57Z

כ' בויקיפדיה

דף חדש

'''קרוב''' הוא אדם שיש לו קירבה משפחתית לאדם אחר. ב[[הלכה]], לקורבה בין אנשים ישנה השפעה על כשרות [[עדות (הלכה)|עדות]], על [[איסור עריות]], על [[אבלות]] ו[[אנינות]], על [[צדקה]] ועוד.

==השפעת קורבה בהלכה==
===אבלות===
{{ערך מורחב|ערך=[[אבלות]]}}

לפי ה[[הלכה]] היהודית, אָבֵל הוא אדם שמת אחד משבעת הקרובים לו: אב, אם, אח, אחות, בן/בת זוג, בן, בת, ועל האבל ישנו ציווי הלכתי להתאבל על קרוביו. בתקופה שבין המוות ל[[קבורה (יהדות)|קבורה]], [[קרוב משפחה|קרוב המשפחה]] נמצא במצב ביניים והוא מוגדר כ'''[[אנינות|אונן]]''', שזהו מצב של אבלות חלקית.

למרות האיסור המוטל על [[כוהן]] [[טומאת אדם|ליטמא]] ב[[טומאת מת]]{{הערה|מובא בתחילת [[פרשת אמור]].}}, הוא מחויב לעבור על איסור זה וליטמא לקרוביו בשעת [[הלוויה|הלוויתם]] ו[[קבורה|קבורתם]], (למעט מאחות נשואה){{הערה|מובא במסכת פסחים, מעשה ביוסף הכוהן שלא רצה ליטמא לאחיו שמת בערב פסח, ונמנו אחיו הכוהנים וטמאוהו בעל כרחו.}}. יוצא דופן הוא ה[[כוהן גדול]] לו אסור ליטמא לקרוביו תמיד.

===איסור עריות===
{{ערך מורחב|ערך=[[איסור עריות]]}}
איסור עריות הוא איסור על [[יחסי מין]] בין קורבי משפחה. באיסור זה חלק מ[[מדאורייתא|התורה]], בעיקר על קורבה מדרגה ראשונה ושנייה, (אב, ואם, אח ואחות, בן ובת, חותן וחמות, ודודה), בעוד קורבי משפחה רחוקים יותר אסורים מדרבנן ([[שניות לעריות]])

לעומת איסור זה, [[נישואי קרובים]] אחרים המותרים בנישואין, כמו למשל נישואים בין דוד לאחיינית (אך לא הפוך) נחשבים אף למצווה, ועל פי דברי חז"ל, על אדם כזה נאמר "אז תקרא ואני אענה".

===עדות===
{{ערך מורחב|ערך=[[עדות]}}
בהלכות עדות, נפסלה עדותם של קרובי משפחה מדרגה ראשונה ושנייה, גדרי קורבת המשפחה במקרה זה רחבים יותר מלגבי אבלות, עד לרמה של פסול 'שני בשני', פסול אדם להעיד על בן דודו. עדות של קרוב משפחה רחוק יותר - כשרה. גם אם הוא קרוב לאדם שנודע לתביעה בעקיפין, כמו למשל [[ערבות|ערב]], אסור לו להעיד או לפסוק את ההלכה{{הערה|{{בבלי|מכות|יג|א}}.}}.

זהירות מיוחדת נדרשת מסיבה זו, ב[[חופה]], בו על מסדר הקידושין לבדוק שאף אחד מהעדים המיועדים אינו קרוב לחתן או לכלה, שכן במקרה כזה אינו לקידושין תוקף.

===צדקה===

התורה מעניקה חשיבות מיוחדת לכך שעל אדם לחבב ולהעניק עדיפות בכל נושא לקרוביו, לקרבם ולקשור עימם קשרי משפחה אדוקים. כך למשל מוזכרים בתלמוד שבחים אודות "המקרב את קרוביו" או "הנושא את בת אשתו". גם בהלכות צדקה נפסק כי על אדם לתת קודם כול לקרובי משפחתו, עד מחצית מכספי הצדקה{{הערה|אור זרוע הלכות צדקה.}}. דינים אלו נסמכו על הפסוק {{ציטוטון|ומבשרך אל תתעלם}}, ויש מהחכמים שקיימו אותם אף כלפי גרושתם.

{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:הלכה]]