https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94 2026-05-15T16:29:08Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A7%D7%A8%D7%91%D7%9F_%D7%A2%D7%95%D7%9C%D7%94&diff=79287&oldid=prev 2012-10-16T03:27:55Z

<p>מויקיפדיה</p> <p><b>דף חדש</b></p><div>&#039;&#039;&#039;קרבן עולה&#039;&#039;&#039; הוא אחד ה[[קרבנות]] שהיו מקרבים ב[[בית המקדש]]. קורבן עולה הוא מקבוצת הקרבנות הקרויים &quot;[[קדשי קדשים]]&quot;. פעמים קורבן עולה בא כקורבן יחיד ופעמים כקורבן ציבור, פעמים הוא בא כחובה ופעמים כנדבה. קורבן עולה בא מן ה[[בהמה]] או מן ה[[עופות|עוף]]. עולת בהמה באה מ[[פר|פרים]] ([[בקר]]), [[כבש|כבשים]] או [[עז|עזים]] ([[צאן]]) ממין זכר. כאשר הקורבן בא מן העוף, ניתן להביא [[תור (עוף)|תור]] בוגר או גוזל של [[יונה]], [[זכר|זכרים]] או [[נקבה|נקבות]]. ביחד עם העולה מקריבים [[נסכים (קורבן)|מנחת נסכים]] – סולת בלולה בשמן המוקטרת על אש המזבח, ויין הנשפך על גג המזבח.&lt;ref&gt;במדבר טו,א-יב.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> לפי הדעה המקובלת, הקורבן נקרא &quot;עולה&quot;, משום שבניגוד לכל שאר הקורבנות – בשר העולה &#039;&#039;&#039;עולה&#039;&#039;&#039; כליל ונשרף באש על ה[[מזבח העולה|מזבח]], ואין בו חלקים שנאכלים ל[[כהן|כהנים]] או לבעלי הקורבן. במדרשים מובא פירוש אחר לשם &quot;עולה&quot; – מלשון &amp;lrm;&quot;והעולָה על רוחכם היה לא תהיה&quot;&lt;ref&gt;[[ספר יחזקאל]] כ,לב.&lt;/ref&gt; – פסוק המדבר על מחשבתם של בני ישראל שלא לקיים את מצוות התורה, ומכאן שהעולה מכפרת על מחשבת הלב (ראו להלן).<br /> <br /> ==הסוגים השונים של העולה==<br /> <br /> ===עולת נדבה===<br /> <br /> עולת יחיד רגילה היא עולת נדבה – עולה שאדם מביא בנדר או בנדבה, כמתואר ב[[ספר ויקרא]] פרק א&#039;. נדר הוא כאשר האדם אומר: &quot;הרי עלי קורבן עולה&quot; ובכך הוא מחייב את עצמו להביא קורבן. אם אדם זה מקדיש אחר כך בהמה לקורבנו, הרי שגם אם הבהמה תמות או תאבד - לא פקע ממנו חיובו להביא בהמה לקורבן, כיוון שחובו להקריב עולה אינו תלוי דווקא בבהמה שהקדיש. נדבה היא כאשר האדם אומר: &quot;הרי בהמה זו עולה&quot;. באמירתו הוא מקדיש את הבהמה המסוימת הזו לעולה, ואם היא מתה או אבדה - הוא פטור מלהביא בהמה אחרת לקורבן, כיון שהתחייבותו הייתה על בהמה זו בלבד.<br /> <br /> עולת נדבה מוגדרת על ידי חכמים כ&quot;דורון&quot;&lt;ref&gt;[[תלמוד בבלי]], [[מסכת זבחים]] ז,ב.&lt;/ref&gt; – מתנה שהאדם מביא לה&#039;; מאידך, נאמר בתורה בעניינה&lt;ref&gt;ויקרא א,ד.&lt;/ref&gt;: &quot;וְסָמַךְ יָדוֹ עַל רֹאשׁ הָעֹלָה, וְנִרְצָה לוֹ &#039;&#039;&#039;לְכַפֵּר עָלָיו&#039;&#039;&#039;&quot;, ומכאן שיש בעולה גם צד של כפרה על חטא, אך התורה אינה אומרת על איזה חטא העולה מכפרת. חז&quot;ל התייחסו לשאלה זו, ואמרו שהעולה מכפרת על מצוות קלות – מצוות עשה ומצוות לא תעשה שאין עליהם עונש מלקות או מיתה, ואין מביאים עליהם קורבן.&lt;ref&gt;[[מסכת יומא]] לו,א.&lt;/ref&gt; העולה מכפרת אפילו על מי שעבר על איסורים אלו במזיד, וזאת בניגוד ל[[קרבן חטאת|חטאת]] ו[[קורבן אשם|אשם]], שאינם מכפרים אלא על העובר עבירה בשוגג.&lt;ref&gt;[[רמב&quot;ן]] ויקרא א,ד.&lt;/ref&gt; לפי דעה אחרת, העולה באה לכפר על הרהורי [[עבירה]], כמו שנאמר באיוב (א,ה): &quot;וַיִּשְׁלַח אִיּוֹב וַיְקַדְּשֵׁם, וְהִשְׁכִּים בַּבֹּקֶר וְהֶעֱלָה &#039;&#039;&#039;עֹלוֹת&#039;&#039;&#039; מִסְפַּר כֻּלָּם, כִּי אָמַר אִיּוֹב: אוּלַי חָטְאוּ בָנַי, &#039;&#039;&#039;וּבֵרֲכוּ אֱלֹהִים בִּלְבָבָם&#039;&#039;&#039;&quot;.&lt;ref&gt;[[ספר איוב]] א,ה; [[תלמוד ירושלמי]], [[מסכת יומא]], פרק ח הלכה ז; ויקרא רבה ז,ג.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> עולת נדבה באה מן הבקר, מן הצאן, או מן העוף.<br /> <br /> ===עולות חובה של יחיד===<br /> <br /> בכמה מקרים נקבעה חובה על יחידים להביא קורבן עולה:<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;[[עולת ראיה]]&#039;&#039;&#039; – קרבן יחיד שאדם חייב להקריב בעת העלייה לרגל ב[[שלוש הרגלים]], ככתוב&lt;ref&gt;דברים טז,טז.&lt;/ref&gt;: &quot;שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה&#039; אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחָר, בְּחַג הַמַּצּוֹת וּבְחַג הַשָּׁבֻעוֹת וּבְחַג הַסֻּכּוֹת, &#039;&#039;&#039;וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה&#039; רֵיקָם&#039;&#039;&#039;&quot; (כלומר: אין &quot;להיראות לפני ה&#039;&quot; – לבוא לפניו למקדש – &quot;ריקם&quot; – ללא הבאת קורבן). לכתחילה יש להביא את הקורבן ביום הראשון של החג, אך אם האדם שגג או פשע ולא הביא את הקורבן ביום הראשון – הוא יכול להביא אותו בשאר ימי החג, כולל שמיני עצרת. גם בחג השבועות יש שישה ימים לתשלומין (ז&#039;-י&quot;ב בסיון), שבהם ניתן להביא את הקרבן. כך גם אם היום הראשון חל בשבת - מביאים את הקורבן באחד הימים הבאים. החובה להביא קורבן זה חלה על הגברים בלבד, ככתוב: &quot;יראה כל &#039;&#039;&#039;זכורך&#039;&#039;&#039;&quot;. עולת ראיה באה מן הבהמה, ולדעת הרמב&quot;ם&lt;ref&gt;הלכות חגיגה א,א.&lt;/ref&gt; ניתן להביאה אף מן העוף.<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת יולדת&#039;&#039;&#039; – יולדת שמלאו ימי טומאתה וטהרתה (כלומר: לאחר שעברו ארבעים יום מלידת בן, או שמונים יום מלידת בת) חייבת להביא קורבן עולה ו[[קורבן חטאת]]. קורבן העולה הוא כבש בן שנה (כלומר: כבש שנמצא בתוך השנה הראשונה ללידתו), אך אם היא ענייה, ואין היא יכולה להביא כבש, עליה להביא עולת עוף – תור או בן יונה. &lt;ref&gt;ויקרא יב,א-ח.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;איל כהן גדול ביום הכיפורים&#039;&#039;&#039; – [[כהן גדול]] מביא ב[[יום הכיפורים]], במסגרת [[עבודת יום הכיפורים]] [[כבש הבית|איל]] לעולה משלו (מלבד הקורבנות שהוא מביא עבור הציבור כולו), ואותו הוא מקריב במהלך היום. &lt;ref&gt;ויקרא טז,ג; שם פסוק כד.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;[[קרבן עולה ויורד]]&#039;&#039;&#039; – על שלוש עברות ([[שבועה|שבועת]] ביטוי&lt;ref&gt;הנשבע לשקר על עובדה מסוימת, כגון שלא אכל דבר מסוים.&lt;/ref&gt;, [[שבועת העדות]]&lt;ref&gt;הנשבע בבית הדין לשקר שאינו יודע להעיד על אירוע מסוים שהיה נוכח בו.&lt;/ref&gt;, ו[[טומאה וטהרה#חובת הטהרה במקדש|טומאת מקדש וקדשיו]]&lt;ref&gt;הנכנס למקדש בהיותו טמא, או אוכל קורבנות בהיותו טמא.&lt;/ref&gt;) קבעה התורה [[קורבן חטאת]] מיוחד, הקרוי קורבן עולה ויורד. בקורבן זה מביא החוטא את קורבנו בהתאם ליכולתו הכלכלית: עשיר מביא חטאת בהמה, עני מביא קורבן מן העוף, ועני מרוד – [[קורבן מנחה]]. כאשר עני מביא קורבן זה, הוא מביא שני תורים או שני בני יונה, כאשר אחד מהם קרב לחטאת, והשני הוא עולה. &lt;ref&gt;ויקרא ה,ז-י.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת הגר&#039;&#039;&#039; – [[גיור|גר]] שמתגייר חייב להביא קורבן עולה, כחלק מהליך גירותו. הגר יכול להביא עולת בהמה, או עולת עוף. במקרה שהגר בוחר להביא עולת עוף, עליו להביא שתי תורים או שני גוזלי יונה – ושניהם עולות. גר שהתגייר בזמן שאין בית המקדש קיים, ולאחר מכן נבנה המקדש – חייב אף הוא להביא קורבן עולה.&lt;ref&gt;רמב&quot;ם הלכות איסורי ביאה יג,ג-ה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת מצורע&#039;&#039;&#039; – מצורע שנטהר מצרעתו מונה שבעה ימים, וביום השמיני הוא מביא כבש לעולה, ואם הוא עני – הוא מביא תור או בן יונה. בנוסף לעולה הוא מביא גם [[קורבן חטאת|חטאת]] ו[[קורבן אשם|אשם]].&lt;ref&gt;ויקרא יד,י ורש&quot;י שם; שם פסוקים יט-כב.&lt;/ref&gt; <br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת נזיר&#039;&#039;&#039; – נזיר שנטמא למת מונה שבעה ימים בהם הוא נטהר מטומאתו, וביום השמיני הוא מביא תור או בן יונה לעולה, וכן חטאת ואשם. נזיר שסיים את ימי נזירותו בטהרה מביא כבש לעולה, וכן חטאת ושלמים. &lt;ref&gt;במדבר ו,ט-יד.&lt;/ref&gt; <br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת זב וזבה&#039;&#039;&#039; – זב או זבה שזיבתם פסקה, מונים שבעה ימים ומביאים שתי תורים או שני בני יונה, אחד מהם לעולה והשני לחטאת. &lt;ref&gt;ויקרא טו,יג-טו; שם כח-ל.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> ===עולות ציבור===<br /> <br /> כמעט כל קורבנות הציבור הם קורבנות עולה. אלו הן העולות הקרבות עבור הציבור: <br /> *&#039;&#039;&#039;[[קורבן התמיד]]&#039;&#039;&#039; – בכל יום מקריבים במקדש שני כבשים בני שנה לעולה, האחד בבוקר והשני אחר הצהריים. &lt;ref&gt;במדבר כח,א-ח.&lt;/ref&gt; התורה אומרת &lt;ref&gt;שם פסוק ג.&lt;/ref&gt; כי יש להקריב מקורבן זה &quot;כבשים בני שנה תמימים, שנים ליום עולה &#039;&#039;&#039;תמיד&#039;&#039;&#039;&quot;, ומכאן שם הקורבן – קורבן התמיד. הקרבת התמיד הייתה נעשית על ידי חבורת כוהנים, כאשר כל פעולה נעשית על ידי כוהן אחר. ה[[משנה]] מקדישה מסכת שלמה – [[מסכת תמיד]] – לתיאור העבודה היום יומית במקדש, עבודה שבמוקדה נמצא סדר הקרבת התמיד.<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;[[קורבן מוסף|מוספים]]&#039;&#039;&#039; – קרבנות הבאים לאחר התמיד (כתוספת, ומכאן שמם) בשבתות ובמועדים, כמפורט בספר במדבר פרקים כח-כט. ב[[שבת]] מביאים שני כבשים לעולה (מלבד כבשי התמיד), ושניהם קרבים בבוקר. ב[[ראש חודש]], בשבעת ימי ה[[פסח]] ובחג ה[[שבועות]] מביאים שני פרים, איל אחד ושבעה כבשים, ואילו ב[[ראש השנה]] (בו יש כפל מוספים – של ראש חודש ושל ראש השנה), ב[[יום הכיפורים]] וב[[שמיני עצרת]] – פר אחד, איל אחד ושבעה כבשים. בחג ה[[סוכות]] מביאים כמות רבה יותר של עולות מוספים בהשוואה לשאר החגים: בכל אחד משבעת ימי החג מביאים שני אילים וארבעה עשר כבשים, ואילו כמות הפרים הולכת ופוחתת מיום ליום: ביום הראשון של החג מביאים שלושה עשר פרים, בשני שנים עשר, וכן הלאה – עד שביום האחרון מביאים שבעה פרים בלבד. בכל ימי המועדים (אך לא בשבת) מביאים גם שעיר עזים אחד לחטאת. <br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולה הבאה עם העומר&#039;&#039;&#039; – ביום השני של חג הפסח (ט&quot;ז ניסן), מביאים מנחת שעורים הקרויה &quot;מנחת העומר&quot; וביחד עימה מביאים כבש לעולה (מלבד שבעת הכבשים הקרבים ביום זה כמוספים). &lt;ref&gt;ויקרא כג,יב.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולה הבאה עם שתי הלחם&#039;&#039;&#039; – בחג השבועות מביאים מנחת חיטים הקרויה &quot;שתי הלחם&quot;, וביחד עימה מביאים פר אחד, שני אילים ושבעה כבשים לעולה, ובנוסף קורבנות חטאת ושלמים (מלבד הפרים האיל והכבשים הקרבים ביום זה כמוספים). &lt;ref&gt;ויקרא כג,יח.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;איל ציבור ביום הכיפורים&#039;&#039;&#039; – הכהן הגדול מקריב ביום הכיפורים, במסגרת [[עבודת יום הכיפורים]] איל לעולה עבור הציבור. &lt;ref&gt;ויקרא טז,ה.&lt;/ref&gt;תנאים נחלקו בעניין איל זה – לדעת [[רבי יהודה הנשיא|רבי]] מדובר באותו איל הקרב במסגרת המוספים של יום הכיפורים (ראו לעיל), ואילו לדעת [[רבי אלעזר ברבי שמעון]] מדובר באיל אחר. &lt;ref&gt;[[תלמוד בבלי]] [[מסכת יומא]] ע,ב..&lt;/ref&gt; להלכה נפסק שמדובר באותו איל. &lt;ref&gt;[[רמב&quot;ם]] הלכות עבודת יום הכיפורים א,א.&lt;/ref&gt; <br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;פר עבודה זרה&#039;&#039;&#039; – אם מרבית הציבור חטאו ב[[עבודה זרה]], על פי הוראה שגויה של ה[[סנהדרין]] – הם מביאים פר לעולה, בנוסף לשעיר חטאת. &lt;ref&gt;במדבר טו,כב-כו.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> *&#039;&#039;&#039;עולת קיץ המזבח&#039;&#039;&#039; – עולה זו היא עולת &#039;&#039;&#039;נדבה&#039;&#039;&#039; של הציבור, והיא קרבה כאשר המזבח &quot;פנוי&quot; מקרבנות.<br /> <br /> <br /> ==תהליך ההקרבה==<br /> <br /> ===עולת בהמה=== <br /> <br /> הקרבת עולת בהמה כוללת כמה שלבים&lt;ref&gt;ראו ספר ויקרא א, א-יג; משנה מסכת זבחים ה,ד.&lt;/ref&gt;, שרובם אינם מיוחדים לה.&lt;ref&gt;הסמיכה קיימת ברוב קרבנות היחיד. השחיטה וקבלת הדם והולכתו קיימים בכל הקורבנות. זריקת הדם באופן המתואר להלן קיימת גם בשלמים ואשם. לעומת זאת, הקטרת כל האיברים ייחודית לעולה – בשאר הקורבנות מקטירים רק כמה איברים בודדים.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> 1. &#039;&#039;&#039;[[סמיכה (קורבן)|סמיכה]]&#039;&#039;&#039; – סמיכה נוהגת בעולת בהמה של יחיד; עולת ציבור ועולת העוף – אינן טעונות סמיכה. הסמיכה היא הנחת ידי בעל הקורבן על ראש הבהמה, תוך כדי אמירת וידוי. המקריב עולה מתוודה על החטא שבגינו הביא את העולה (ראו לעיל, על אלו חטאים העולה מכפרת). <br /> <br /> 2. &#039;&#039;&#039;[[שחיטה כשרה|שחיטה]]&#039;&#039;&#039; - שחיטת העולה נעשית בצפון העזרה, כדין &quot;קדשי קדשים&quot;. <br /> <br /> 3. &#039;&#039;&#039;[[קבלת הדם]]&#039;&#039;&#039; הנשפך מן הבהמה על ידי [[כהן]], בכלי הנקרא &quot;מזרק&quot;.<br /> <br /> 4. &#039;&#039;&#039;[[הולכת הדם]]&#039;&#039;&#039; על ידי הכהן ל[[מזבח העולה]].<br /> <br /> 5. &#039;&#039;&#039;[[זריקת הדם]]&#039;&#039;&#039; על ידי הכהן בשתי זויות של המזבח: הזווית הצפון מזרחית והזווית הדרום מערבית. הדם צריך להינתן בכל זווית כך שייראה בשתי הצלעות של הזווית (&quot;שתי מתנות שהן ארבע&quot;).<br /> <br /> 6. &#039;&#039;&#039;[[שפיכת שיריים]]&#039;&#039;&#039; - אם נשאר דם במזרק, הוא נשפך במקום מיוחד ביסוד המזבח בפינה הדרום - מערבית.<br /> <br /> 7. &#039;&#039;&#039;הפשט וניתוח&#039;&#039;&#039; – הפשטת עור הבהמה מבשרה וחיתוך בשרה לאיברים. כמו כן, רוחצים במים את הקרבים ואת הכרעיים, כדי לנקותם מהלכלוך שבהם לפני ההקטרה. פעולות אלה נעשות ב&quot;בית המטבחיים&quot; שהיה בעזרה, מצפון למזבח, וגם מי שאינו כהן (&quot;זר&quot;) רשאי לעשותן. <br /> <br /> 8. &#039;&#039;&#039;הקטרה&#039;&#039;&#039; – כהן מעלה את איברי העולה לראש המזבח, ומניח אותם על מערכת העצים הבוערת. <br /> <br /> 9. &#039;&#039;&#039;[[נסכים]]&#039;&#039;&#039; - יחד עם קורבן העולה מביאים יין, ומנסכים (שופכים) אותו על גבי המזבח. כמו כן מביאים מנחת נסכים - מנחה העשויה מסולת חטים ושמן המעורבים זה בזה, ומקטירים אותה על גבי המזבח. הכמויות המדויקות של הסולת, היין והשמן תלויות במין הבהמה הקרבה כעולה.&lt;ref&gt;ספר במדבר פרק ט&quot;ו פסוקים א-טז.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> [[עורות קדשים|עור העולה]] ניתן לכהנים, והוא אחד מעשרים וארבע [[מתנות כהונה]].<br /> <br /> ==עולת העוף==<br /> ===מקור המצווה===<br /> {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=יד וְאִם מִן הָעוֹף עֹלָה קָרְבָּנוֹ לַיהוָה וְהִקְרִיב מִן הַתֹּרִים אוֹ מִן בְּנֵי הַיּוֹנָה אֶת קָרְבָּנוֹ. טו וְהִקְרִיבוֹ הַכֹּהֵן אֶל הַמִּזְבֵּחַ וּמָלַק אֶת רֹאשׁוֹ וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחָה וְנִמְצָה דָמוֹ עַל קִיר הַמִּזְבֵּחַ. טז וְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ וְהִשְׁלִיךְ אֹתָהּ אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ קֵדְמָה אֶל מְקוֹם הַדָּשֶׁן. יז וְשִׁסַּע אֹתוֹ בִכְנָפָיו לֹא יַבְדִּיל וְהִקְטִיר אֹתוֹ הַכֹּהֵן הַמִּזְבֵּחָה עַל הָעֵצִים אֲשֶׁר עַל הָאֵשׁ עֹלָה הוּא אִשֵּׁה רֵיחַ נִיחֹחַ לַיהוָה.|מקור={{תנ&quot;ך|ויקרא|א}}.}}<br /> ===אופן הקרבתה===<br /> עולת העוף נעשית אף היא בכמה שלבים: <br /> <br /> 1. &#039;&#039;&#039;[[מליקה]]&#039;&#039;&#039; – ה[[כהן]] עולה על כבש [[מזבח העולה|המזבח]], פונה לסובב (שטח בגובה שש אמות – כששה מטרים – וברוחב אמה – כחצי מטר – המקיף את המזבח, ועליו היו הולכים הכוהנים כדי להגיע למקומות שונים מסביב למזבח), פונה לימינו לקרן הדרומית מזרחית של המזבח.&lt;ref&gt;המליקה נעשתה בקרן זו משום שהיא הקרובה ביותר ל&quot;בית הדשן&quot;, אליו היה הכהן משליך לאחר מכן את בני המעיים של העוף. במקרה שכוהנים רבים עוסקים במליקת עולת העוף בקרן זו, יכול הכהן לפנות לקרן הדרומית-מערבית – [[משנה]] [[מסכת זבחים]] ו,ב.&lt;/ref&gt; הכהן אוחז את העוף בין אצבעותיו וחותך את צוואר העוף מצד העורף (הצד המופנה לאחור) בציפורן אגודלו. הכהן צריך &quot;להבדיל&quot; כלומר לחתוך את שני ה&quot;סימנים&quot; (שני הצינורות העוברים בצוואר העוף) – הקנה והוושט (זאת בניגוד לחטאת העוף, בה נאמר בתורה ש&quot;לא יבדיל&quot;, ודי בחיתוך אחד משני ה&quot;סימנים&quot;).&lt;ref&gt;משנה מסכת זבחים ו,ה.&lt;/ref&gt;<br /> <br /> 2. &#039;&#039;&#039;מיצוי&#039;&#039;&#039; – הכהן מצמיד את ראשו של העוף לקיר המזבח, כך ש[[דם|דמו]] ייסחט על קיר המזבח, ולאחר מכן הוא עושה את אותה הפעולה בגוף העוף. אם מיצה רק את הדם שבגוף העוף – המיצוי כשר, אך אם מיצה רק את הדם שבראש העוף – המיצוי פסול, כיון שעיקר הדם נמצא בגוף.<br /> <br /> 3. &#039;&#039;&#039;הקטרת הראש&#039;&#039;&#039; – הכהן [[מלח בישול|מולח]] את ראש העוף ומקטירו על גבי המזבח. <br /> <br /> 4. &#039;&#039;&#039;הוצאת הקרביים&#039;&#039;&#039; – לאחר מכן, מוציא הכהן את קרבי העוף (ה[[זפק]] ושאר בני המעיים) וזורקם לבית הדשן – מקום שהיה ממזרח לכבש המזבח, בו היו מניחים את הדשן שהיו מורידים בכל יום מהמזבח בשעת קיום מצוות [[תרומת הדשן]].<br /> <br /> 5. &#039;&#039;&#039;שיסוע&#039;&#039;&#039; – הכהן אוחז ב[[כנפיים|כנפי]] העוף ומְשַׁסֵּעַ (קורע) אותו, אך אינו מבדיל (אינו מפריד את שני חלקי העוף זה מזה לגמרי).<br /> <br /> 6. &#039;&#039;&#039;הקרבת הגוף&#039;&#039;&#039; – הכהן מולח את גוף העוף ומקטירו על המזבח. <br /> <br /> אם הכהן לא עשה את הפעולות שלאחר המיצוי כדינן, או אף אם לא עשאן כלל – אין הדבר מעכב בדיעבד, והקרבן כשר.<br /> {{הערות שוליים}}<br /> <br /> <br /> ==לקריאה נוספת==<br /> *[[ספר החינוך]] מצוה קטו.<br /> <br /> {{קרבנות}}<br /> [[קטגוריה:תרי&quot;ג מצוות]][[קטגוריה:קרבן עולה]]</div>

טישיו