קנין איסור - היסטוריית גרסאות

85.130.145.119: /* עבד כנעני */

2023-06-06T08:08:27Z

עבד כנעני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 6 ביוני 2023
שורה 26:		שורה 26:

	{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}
	עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה ~~שאין הזמן~~ גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.		עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה שהזמן גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.

	עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.		עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.

85.130.145.119: /* עבד כנעני */

2023-06-06T08:04:15Z

עבד כנעני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:04, 6 ביוני 2023
שורה 26:		שורה 26:

	{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}
	עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה ~~שהזמן~~ גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.		עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה שאין הזמן גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.

	עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.		עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.
שורה 35:		שורה 35:

	עבד שהאדון שלו [[הפקר\|הפקיר]] אותו - יצא לחרות מעבודתו, אך נחלקו האמוראים אם צריך גט שחרור בכדי להשתחרר מהקניין האיסורי שיש לרבו בו, או שאינו צריך גט שחרור{{הערה\|דעת [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] שאינו צריך גט שחרור {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מח א$יבמות מח.}} {{מקור\|בבלי:נזיר סב ב$נזיר סב:}} {{מקור\|בבלי:קידושין עב ב$קידושין עב:}}{{מקור\|)}}, אך [[רב (אמורא)\|רב]] ו[[רבי יוחנן]] סוברים שהוא צריך גט שחרור {{מקור\|בבלי:גיטין לח ב$גיטין לח:-לט.\|כן}}.}}, ולהלכה הוא צריך גט שחרור {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, סד\|כן}}, ו"היינו משום הפקעת איסור, בכדי להתירו בבת ישראל" {{מקור\|תוספות קידושין טז א$תוס' קידושין טז. ד"ה לימא ליה\|כן}}, כלומר ההפקר מוציא אותו מהבעלות הממונית של האדון, ולפיכך איננו יכול להשתעבד בו, אך לעניין מעמדו ההלכתי (= "קניין איסור") העבד נותר ברשות בעליו גם לאחר הפקרתו, עד שיקבל גט שחרור.		עבד שהאדון שלו [[הפקר\|הפקיר]] אותו - יצא לחרות מעבודתו, אך נחלקו האמוראים אם צריך גט שחרור בכדי להשתחרר מהקניין האיסורי שיש לרבו בו, או שאינו צריך גט שחרור{{הערה\|דעת [[שמואל (אמורא)\|שמואל]] שאינו צריך גט שחרור {{מקור\|(}}{{מקור\|בבלי:יבמות מח א$יבמות מח.}} {{מקור\|בבלי:נזיר סב ב$נזיר סב:}} {{מקור\|בבלי:קידושין עב ב$קידושין עב:}}{{מקור\|)}}, אך [[רב (אמורא)\|רב]] ו[[רבי יוחנן]] סוברים שהוא צריך גט שחרור {{מקור\|בבלי:גיטין לח ב$גיטין לח:-לט.\|כן}}.}}, ולהלכה הוא צריך גט שחרור {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, סד\|כן}}, ו"היינו משום הפקעת איסור, בכדי להתירו בבת ישראל" {{מקור\|תוספות קידושין טז א$תוס' קידושין טז. ד"ה לימא ליה\|כן}}, כלומר ההפקר מוציא אותו מהבעלות הממונית של האדון, ולפיכך איננו יכול להשתעבד בו, אך לעניין מעמדו ההלכתי (= "קניין איסור") העבד נותר ברשות בעליו גם לאחר הפקרתו, עד שיקבל גט שחרור.


	== קניין איסור בקרקע לעניין מצוות התלויות בארץ ==		== קניין איסור בקרקע לעניין מצוות התלויות בארץ ==

95.86.65.101 ב־20:11, 24 באפריל 2021

2021-04-24T20:11:08Z

הצגת שינויים

UpgradeBot ב־15:46, 6 במרץ 2017

2017-03-06T15:46:41Z

הצגת שינויים

Shyk ב־19:50, 17 בנובמבר 2016

2016-11-17T19:50:28Z

הצגת שינויים

Shyk ב־19:46, 17 בנובמבר 2016

2016-11-17T19:46:55Z

הצגת שינויים

Shyk: /* קידושי אשה */

2015-02-24T10:25:48Z

קידושי אשה

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: תיקונים קלים בתוספת לכבוד השמיטה

2015-01-03T17:52:34Z

תיקונים קלים בתוספת לכבוד השמיטה

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: /* קידושי אשה */ תוספת

2013-05-08T06:57:54Z

קידושי אשה: תוספת

הצגת שינויים

למאי נ"מ?: תיקונים קטנים

2012-11-22T21:25:54Z

תיקונים קטנים

הצגת שינויים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:08, 6 ביוני 2023
שורה 26:		שורה 26:

	{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[עבד כנעני#מעמדו של העבד הכנעני\|עבד כנעני]]}}
	עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה ~~שאין הזמן~~ גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.		עבד כנעני הוא גוי שנמכר ל[[עבד]] לישראל, וכתוצאה מקניין זה העבד מתחייב בקיום [[מצוות עשה שהזמן גרמן]] ו[[מצוות לא תעשה]], והוא "יצא מכלל 'נכרי' ולכלל 'ישראל' לא בא" {{מקור\|בבלי:סנהדרין נח ב$סנהדרין נח:\|כן}}. בזמן שישראל משחרר אותו בגט שחרור {{מקור\|1=(= שטר שחרור)}} הוא נחשב כ[[גר]] גמור.

	עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.		עבד כנעני נקנה לאדונו ב[[קניין כסף\|כסף]] או ב[[קניין שטר\|שטר]] או ב[[קניין חזקה\|חזקה]] או ב[[חליפין]] או ב[[משיכה]] {{מקור\|רמב"ם עבדים ה א$רמב"ם פ"ה מהל' עבדים ה"א\|כן}}, ולאחר מכן אומרים לו: "רצונך שתכנס לכלל עבדי ישראל ותהיה מהכשרים, או לא?" אם רצה, מודיעין לו עקרי הדת ומקצת מצות קלות וחמורות ועונשן ושכרן, כמו שמודיעין את הגר, ו[[טבילה\|מטבילים]] אותו כגר" {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, ג\|כן}}. לאחר מכן הוא מחוייב במצוות כאשה, ו[[מצות עשה]] על אדונו [[ברית מילה\|למול]] אותו {{מקור\|שולחן ערוך יו"ד רסז, א\|כן}}.