מזרחי ורדיגר ב־13:29, 16 בינואר 2019

2019-01-16T13:29:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:29, 16 בינואר 2019
שורה 120:		שורה 120:
	* [[אתאיזם\|אתאיסטים]] – 6.0%		* [[אתאיזם\|אתאיסטים]] – 6.0%
	* לא השיבו – 17.4%		* לא השיבו – 17.4%

	~~==ערים תאומות==~~
	* {{עיר תאומה\|כרמיאל\|ישראל}}
	* {{עיר תאומה\|סטז'יז'וב\|פולין}}
	* {{עיר תאומה\|קראלובסקי חלמץ\|סלובקיה\|שם בשפה=Kráľovský Chlmec}}
	* {{עיר תאומה\|טרגו סקוייסק\|רומניה\|שם בשפה=Târgu Secuiesc}}
	* {{עיר תאומה\|הילדבורגהאוזן\|גרמניה\|שם בשפה=Hildburghausen}}
	* {{עיר תאומה\|פרין על הכימזה\|גרמניה\|שם בשפה=Prien am Chiemsee}}
	* {{עיר תאומה\|מוקצ'בו\|אוקראינה}}

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

מזרחי ורדיגר: /* נתונים דמוגרפיים */

2019-01-16T13:28:58Z

נתונים דמוגרפיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:28, 16 בינואר 2019
שורה 104:		שורה 104:

	==נתונים דמוגרפיים==		==נתונים דמוגרפיים==
	~~[[קובץ:Kisvárda, református templom.JPG\|230px\|ממוזער\|כנסייה בקישווארדה]]~~

	===קבוצות אתניות{{הערה\|1=המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%}}{{הערה\|שם=gaz\|1=[http://www.ksh.hu/apps/hntr.telepules?p_lang=EN&p_id=09265 Detailed Gazetteer of Hungary ]}}===		===קבוצות אתניות{{הערה\|1=המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%}}{{הערה\|שם=gaz\|1=[http://www.ksh.hu/apps/hntr.telepules?p_lang=EN&p_id=09265 Detailed Gazetteer of Hungary ]}}===
	* [[הונגרים]] – 90.5%		* [[הונגרים]] – 90.5%

מזרחי ורדיגר: /* תולדות היהודים */

2019-01-16T13:28:04Z

תולדות היהודים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:28, 16 בינואר 2019
שורה 86:		שורה 86:
	\|}		\|}
	</div>		</div>
	~~[[קובץ:Kisvárda, Rétköz Múzeum.JPG\|ממוזער\|270px\|ימין\|מבנה בית הכנסת - משמש כיום כמוזיאון]]~~

	יהודי קישווארדה נזכרים לראשונה בתעודה רשמית משנת 1730 ולאחר מכן במפקד אוכלוסין משנת 1747. הם התיישבו במקום על פי היתר מיוחד של הרוזן [[בית אסטרהאזי\|אסטרהאזי]] (Eszterházy) בעל האחוזה במקום.		יהודי קישווארדה נזכרים לראשונה בתעודה רשמית משנת 1730 ולאחר מכן במפקד אוכלוסין משנת 1747. הם התיישבו במקום על פי היתר מיוחד של הרוזן [[בית אסטרהאזי\|אסטרהאזי]] (Eszterházy) בעל האחוזה במקום.

מזרחי ורדיגר: /* היסטוריה */

2019-01-16T13:27:20Z

היסטוריה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:27, 16 בינואר 2019
שורה 5:		שורה 5:

	==היסטוריה==		==היסטוריה==
	~~[[קובץ:Kisvárdai vár 2..JPG\|ממוזער\|ימין\|270px\|טירת קישווארדה - משמשת כיום כבית תיאטרון]]~~

	בשנת [[895]] השתלטו המדיארים הפולשים על היישוב ששימש לאחר מכן כמרכז למערכת ההגנה שהוקמה על מבצר הגבעה שנמצא במקום.		בשנת [[895]] השתלטו המדיארים הפולשים על היישוב ששימש לאחר מכן כמרכז למערכת ההגנה שהוקמה על מבצר הגבעה שנמצא במקום.

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: '''קישווארדה''' (בהונגרית: '''Kisvárda''', בגרמנית: '''Kleinwardein''', ביידיש..."

2019-01-16T13:26:35Z

יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: '''קישווארדה''' (בהונגרית: '''Kisvárda''', בגרמנית: '''Kleinwardein''', ביידיש..."

דף חדש

מתוך הויקיפדיה העברית: '''קישווארדה''' (ב[[הונגרית]]: '''Kisvárda''', ב[[גרמנית]]: '''Kleinwardein''', ב[[יידיש]]: '''קליינווארדיין''') היא עיר ב[[סאבולץ'-סאטמר-ברג|מחוז סאבולץ'-סאטמר-ברג]], בצפון מזרח [[הונגריה]] בסמוך לגבול עם [[אוקראינה]] ו[[סלובקיה]], כ-300 ק"מ מ[[בודפשט]] ה[[עיר בירה|בירה]] וכ-45 ק"מ צפונית מזרחית ל[[נירג'האזה]]. קישווארדה היא העיר השלישית בגודלה במחוז ושוכנת על עורקי התחבורה הראשיים בין הונגריה לאוקראינה.

==מקור השם==
משמעות השם קישווארדה היא [[מצודה]] (vár) קטנה (kis). השם ניתן לה על ידי הכובשים ה[[מדיארים]] בעקבות [[מבצר גבעה]] שמצאו במקום במהלך [[התיישבות המדיארים במרכז אירופה]]. במסמכים מתקופת [[ימי הביניים]] מוזכר היישוב בשמות Warda ו-Warada. הקידומת kis (קטן) נתווספה לשם כדי להבדילה מ-Nagyvárad (כיום [[אורדיאה]], [[רומניה]]) בעלת הקידומת nagy (גדול).

==היסטוריה==
[[קובץ:Kisvárdai vár 2..JPG|ממוזער|ימין|270px|טירת קישווארדה - משמשת כיום כבית תיאטרון]]

בשנת [[895]] השתלטו המדיארים הפולשים על היישוב ששימש לאחר מכן כמרכז למערכת ההגנה שהוקמה על מבצר הגבעה שנמצא במקום.

ב-[[1085]] הדף לאסלו הראשון, מלך הונגריה, את התקפתו של הנסיך ה[[קומנים|קומני]] קוטסק (Kutesk) בקרב גדול והכניעו. לכבוד הניצחון בנה המלך [[כנסייה]] שהוקדשה לזכרם של [[פטרוס]] ו[[פאולוס]]. ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]], עם ירידת חשיבותו של היישוב כמבצר הגנה, הוא עבר לרשותה של משפחת גוטקלד (Gutkeled), שאחד מענפיו, משפחת וארדאי (Várday), אימצה לה את שמו.

משפחת וארדאי פעלה רבות לפיתוח היישוב. הם השיגו הגנה מלכותית לבאים ליריד השבועי שהתקיים בו וב-[[1421]] אף זיכו את היישוב במעמד של עיר. ב-[[1415]] קיבל פלברט וארדאי אישור לבניית טירה במקום, ובאמצע [[המאה ה-15]] הוחל בבניית טירת קישווארדה ששרידיה משמשים עד היום כמרכז לפעילות תרבותית. אישטוואן וארדאי, ה[[ארכיבישוף]] של קלוצ'ה והקנצלר של [[מתיאש הראשון, מלך הונגריה]], הרחיב ב-[[1468]] את האוטונומיה של העיר ומספר התושבים לקראת סוף המאה עבר את האלף. היא הפכה ליישוב המרכזי של מחוז סאבולץ'. ב-1591 נוסדה ה[[גילדה]] הראשונה ביישוב.

בתקופת [[היסטוריה של הונגריה: הכיבוש העות'מאני והשלטון ההבסבורגי|הכיבוש העות'מאני]] שנמשכה קרוב למאתיים שנה, התפתחות המקום נעצרה.

המהפכה החברתית בהונגריה במאה ה-19 הביאה להתפתחות מואצת של היישוב ואוכלוסייתה גדלה פי חמישה. רוב המסחר והתעשייה התבססו על מוצרי החקלאות מיישובי הסביבה. הוקמו [[טחנת קמח|טחנות קמח]], [[זיקוק|מזקקות]] ומפעלים נוספים לייצור [[חומץ]] ו[[עמילן]]. גורם נוסף שתרם להתפתחות המסחר הוא מסילת הברזל הצפון-מזרחית של הונגריה שנסללה בשנים 1870-73 ועברה דרך היישוב.

בשנות ה-60 של [[המאה ה-20]], בעידודו של המשטר ה[[קומוניסטי]], הוחל בפיתוח מואץ של היישוב. אוכלוסייתה גדלה לכ-18,000 תושבים וב-1970 הוכרזה כעיר.

==תולדות היהודים==
<div id="layer1" style="border: 1px solid gray;float: left">
{| cellpadding="2" cellspacing="0" border="1"
|+'''השינויים באוכלוסיית היהודים'''
| align="center" width="33%" | '''שנה'''
| align="center" width="30%" | '''מספר{{ש}}היהודים'''
| align="center" width="30%" | '''% מכלל{{ש}} האוכלוסייה'''
|-
| align="center" | 1770
| align="center" | 50
| align="center" | -
|-
| align="center" | 1784-85
| align="center" | 118
| align="center" | -
|-
| align="center" | 1840
| align="center" | 500
| align="center" | 22.5%
|-
| align="center" | 1869
| align="center" | 1,238
| align="center" | 28.2%
|-
| align="center" | 1890
| align="center" | 2,091
| align="center" | 32.4%
|-
| align="center" | 1900
| align="center" | 2,614
| align="center" | 31.6%
|-
| align="center" | 1910
| align="center" | 3,036
| align="center" | 30.3%
|-
| align="center" | 1920
| align="center" | 3,454
| align="center" | 30.2%
|-
| align="center" | 1930
| align="center" | 3,658
| align="center" | 25.8%
|-
| align="center" | 1941
| align="center" | 3,770
| align="center" | 25.5%
|-
| align="center" | 1946
| align="center" | 804
| align="center" | 5.5%
|-
| align="center" | 1948
| align="center" | 650
| align="center" | -
|-
| align="center" | 1953
| align="center" | 355
| align="center" | -
|-
| align="center" | 1977
| align="center" | 160
| align="center" | -
|-
| align="center" | 1996
| align="center" | 22
| align="center" | -
|}
</div>
[[קובץ:Kisvárda, Rétköz Múzeum.JPG|ממוזער|270px|ימין|מבנה בית הכנסת - משמש כיום כמוזיאון]]

יהודי קישווארדה נזכרים לראשונה בתעודה רשמית משנת 1730 ולאחר מכן במפקד אוכלוסין משנת 1747. הם התיישבו במקום על פי היתר מיוחד של הרוזן [[בית אסטרהאזי|אסטרהאזי]] (Eszterházy) בעל האחוזה במקום.

היהודים מילאו תפקיד מרכזי בהתפתחותו הכלכלית של היישוב. רוב המסחר הקמעונאי היה בידם. היו ביניהם גם מנהלי וחוכרי אחוזות גדולות ובעלי מחסנים עבור התוצרת החקלאית שהובאה מיישובי הסביבה. הם היו גם היזמים והבעלים של רוב מפעלי [[תעשיית המזון]] במקום. גם ה[[בנק|בנקים]] הראשונים שנפתחו ביישוב היו בבעלות יהודית.

הקהילה התארגנה ב-1796 עם הקמתה של ה[[חברא קדישא]]. בשנותיה הראשונות הייתה כפופה לקהילת [[קאליב]] (Nagykállo), אך החל מ-1844 הפכה לקהילה עצמאית. בשנת 1801 נבנה בית הכנסת הראשון של הקהילה. הקהילה הקימה שורה של מוסדות צדקה: "אגודת נשים", "עושה חסד", "גמילות חסדים", "מלביש ערומים" ועוד. בתחילת המאה ה-19 הוקם בית ספר יהודי ברמה גבוהה, שמנה בשנת 1900 כ-370 תלמידים. כן פעלו במסגרת הקהילה [[ישיבה גדולה]] ותלמודי תורה אחדים. ב-1901 נבנה בית כנסת חדש גדול ומפואר.

המצב הכלכלי של חלק מהיהודים הדרדר בעקבות המשבר הכלכלי העולמי ב-1930, אך לאחר מכן הייתה התאוששות כלכלית שנבעה מההתחמשות המוגברת של הצבאות באירופה.

חוקי ההפליה, שנחקקו ופורסמו בשנת 1938 בעקבות ההתקרבות בין הממשל ההונגרי לגרמניה הנאצית, ערערו את חיי היהודים ביישוב. הבנקים הופקעו מבעליהם היהודים, פקידים יהודים במשרות ציבוריות פוטרו וגם פעילות הסוחרים היהודים הוגבלה. ב-1942 גויסו הצעירים היהודים ל[[שירות העבודה (הונגריה)|שירות העבודה]] במסגרת הצבא ההונגרי. רובם נשלחו לאוקראינה, ורבים מהם נספו שם.

ב-8 באפריל 1944 הוחל בריכוז היהודים מישובי הסביבה ל[[גטו]] שהוכן בקישווארדה. שבוע לאחר מכן, ב-15 באפריל, הוחל גם בריכוז יהודי קישווארדה לתוך הגטו. בסך הכל רוכזו בגטו קרוב כ-7000 יהודים ששהו שם בתנאי צפיפות קשים. ב-29 וב-31 במאי אותה שנה גורשו יהודי הגטו ב-2 משלוחים למחנה ההשמדה [[אושוויץ]].

עם סיום [[מלחמת העולם השנייה]] חזרו ליישוב כ-800 ניצולים והקימו מחדש את הקהילה. לאחר [[המרד ההונגרי]] בשנת 1956, רוב יהודי הקהילה עלו לישראל או היגרו לארצות הברית.

ב-1975 נמכר מבנה בית הכנסת הגדול למועצת העיר ומ-1983 הוא משמש כמוזיאון.

==נתונים דמוגרפיים==
[[קובץ:Kisvárda, református templom.JPG|230px|ממוזער|כנסייה בקישווארדה]]

===קבוצות אתניות{{הערה|1=המפקד איפשר לכל נפקד להשתייך ליותר מלאום/קבוצה אתנית אחת. לכן סכום האחוזים יכול לעבור את ה-100%}}{{הערה|שם=gaz|1=[http://www.ksh.hu/apps/hntr.telepules?p_lang=EN&p_id=09265 Detailed Gazetteer of Hungary ]}}===
* [[הונגרים]] – 90.5%
* [[גרמנים]] – 0.2%
* [[צוענים]] – 3.0%
* [[אוקראינים]] – 0.5%
* [[רומנים]] - 0.1%
* [[רוסינים]] - 0.3%
* אחרים, לא השיבו – 10.2%

===דתות{{הערה|שם=gaz}}===
* [[קתולים]] – 39.2%
* [[קלוויניזם|קלויניסטים]] – 35.9%
* [[לותרנים]] – 0.2%
* אחרים – 1.2%
* [[אתאיזם|אתאיסטים]] – 6.0%
* לא השיבו – 17.4%

==ערים תאומות==
* {{עיר תאומה|כרמיאל|ישראל}}
* {{עיר תאומה|סטז'יז'וב|פולין}}
* {{עיר תאומה|קראלובסקי חלמץ|סלובקיה|שם בשפה=Kráľovský Chlmec}}
* {{עיר תאומה|טרגו סקוייסק|רומניה|שם בשפה=Târgu Secuiesc}}
* {{עיר תאומה|הילדבורגהאוזן|גרמניה|שם בשפה=Hildburghausen}}
* {{עיר תאומה|פרין על הכימזה|גרמניה|שם בשפה=Prien am Chiemsee}}
* {{עיר תאומה|מוקצ'בו|אוקראינה}}

==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* [http://yizkor.nypl.org/index.php?id=2309 ספר זיכרון לקהילת קליינווארדיין והסביבה], בעריכת הרב ד"ר יעקב יולס, סיון תש"מ. גרסה מקוונת מאתר ה[[ספריית העיר ניו יורק|ספריה הציבורית של ניו יורק]].
* {{גטו|936|קישוורדה (Kisvárda)}}

קליינווארדיין - היסטוריית גרסאות

מזרחי ורדיגר ב־13:29, 16 בינואר 2019

מזרחי ורדיגר: /* נתונים דמוגרפיים */

מזרחי ורדיגר: /* תולדות היהודים */

מזרחי ורדיגר: /* היסטוריה */

מזרחי ורדיגר: יצירת דף עם התוכן "מתוך הויקיפדיה העברית: '''קישווארדה''' (בהונגרית: '''Kisvárda''', בגרמנית: '''Kleinwardein''', ביידיש..."