צפת - היסטוריית גרסאות

M.t.lifshits ב־11:35, 26 באוקטובר 2014

2014-10-26T11:35:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 26 באוקטובר 2014
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]		[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
	[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]		[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
	'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. ~~אקליס~~ העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום		'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקלים העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום
	- כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה [[שלג\|שלגים]].		- כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה [[שלג\|שלגים]].

שורה 35:		שורה 35:
	==תולדות המקום==		==תולדות המקום==
	[[תמונה:Safed1.jpg\|left\|thumb\|250px\|נוף העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]]		[[תמונה:Safed1.jpg\|left\|thumb\|250px\|נוף העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]]
	בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ~~ערי~~ הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.		בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ע�י הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.

	''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.		''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.

למאי נ"מ?: שוחזר מעריכות של 109.186.69.107 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף שמח בוט

2013-04-07T21:16:48Z

שוחזר מעריכות של 109.186.69.107 (שיחה) לעריכה האחרונה של יוסף שמח בוט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:16, 7 באפריל 2013
שורה 242:		שורה 242:
	* [http://zefat.net אתר העיר צפת]		* [http://zefat.net אתר העיר צפת]
	* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2669095,00.html בתי הכנסת הספרדיים של צפת]- אתר Ynet		* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2669095,00.html בתי הכנסת הספרדיים של צפת]- אתר Ynet
	* [http://www.tsfat.org.il/Docs/P288/?smd=92&psd=288 סיורים בצפת]

	[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

109.186.69.107: /* קישורים חיצוניים */

2013-04-07T09:17:32Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:17, 7 באפריל 2013
שורה 242:		שורה 242:
	* [http://zefat.net אתר העיר צפת]		* [http://zefat.net אתר העיר צפת]
	* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2669095,00.html בתי הכנסת הספרדיים של צפת]- אתר Ynet		* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2669095,00.html בתי הכנסת הספרדיים של צפת]- אתר Ynet
			* [http://www.tsfat.org.il/Docs/P288/?smd=92&psd=288 סיורים בצפת]

	[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]		[[קטגוריה:ערים בארץ ישראל]]

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:55:28Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]		[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
	[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]		[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
	'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום		'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T07:29:18Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]		[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
	[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]		[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
	'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום		'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום
שורה 37:		שורה 37:
	בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.		בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.

	''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|([[שופטים]] א',י"ז)}}.		''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.

	[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה\|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.		[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה\|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.

אריאל ביגל נ"י: /* פולמוס הסמיכה */

2011-05-12T16:44:53Z

פולמוס הסמיכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:44, 12 במאי 2011
שורה 96:		שורה 96:
	פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית		פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית
	==פולמוס הסמיכה==		==פולמוס הסמיכה==
	כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי משה קורדובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.		כאמור לעיל, בשנת רצ"ח, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי משה קורדובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.

	==ר' ישראל משקלוב==		==ר' ישראל משקלוב==

אריאל ביגל נ"י: /* פולמוס הסמיכה */

2011-05-11T14:21:40Z

פולמוס הסמיכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:21, 11 במאי 2011
שורה 96:		שורה 96:
	פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית		פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית
	==פולמוס הסמיכה==		==פולמוס הסמיכה==
	כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי משה ~~קרודובירו~~. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.		כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי משה קורדובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.

	==ר' ישראל משקלוב==		==ר' ישראל משקלוב==

אריאל ביגל נ"י: /* פולמוס הסמיכה */

2011-05-11T14:21:20Z

פולמוס הסמיכה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:21, 11 במאי 2011
שורה 96:		שורה 96:
	פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית		פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית
	==פולמוס הסמיכה==		==פולמוס הסמיכה==
	כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי ~~שמה~~ קרודובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.		כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי משה קרודובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.

	==ר' ישראל משקלוב==		==ר' ישראל משקלוב==

אריאל ביגל נ"י: /* בית הקברות העתיק */

2011-05-11T07:22:21Z

בית הקברות העתיק

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:22, 11 במאי 2011
שורה 221:		שורה 221:

	==בית הקברות העתיק==		==בית הקברות העתיק==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[בית העלמין העתיק בצפת]]}}

	בית הקברות העתיק בצפת, מצוי במורד התלול של הר צפת, הנשקף על פני מירון. מצוטטים את האר"י הקדוש שאמר:" בצפת נקברו כפל כפליים כיוצאי מצרים, צדיקים, קדושים וגאוני עולם". מקובל מפורסם אמר:"צפת רומז חנצח...כל הדר צפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל. והנקבר שם , בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך ונקי יורת מכל שאר ערע א"י לכן במהרה שטה נפשו(של המץ) ופורחת.. כדי לעבור לגן עדן"		בית הקברות העתיק בצפת, מצוי במורד התלול של הר צפת, הנשקף על פני מירון. מצוטטים את האר"י הקדוש שאמר:" בצפת נקברו כפל כפליים כיוצאי מצרים, צדיקים, קדושים וגאוני עולם". מקובל מפורסם אמר:"צפת רומז חנצח...כל הדר צפת יש לו יתרון על כל שאר ערי ארץ ישראל. והנקבר שם , בעבור שהוא מקום גבוה ואוירו זך ונקי יורת מכל שאר ערע א"י לכן במהרה שטה נפשו(של המץ) ופורחת.. כדי לעבור לגן עדן"

אריאל ביגל נ"י: /* בואם של יהודי ספרד */

2011-05-11T07:17:28Z

בואם של יהודי ספרד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:17, 11 במאי 2011
שורה 83:		שורה 83:
	{{ציטוטון\| העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים"\| '''זאב וילנאי''', עמ' 343}}.		{{ציטוטון\| העיר מלאה כל טוב ומזונות משובחות ודגן ותירוש ויצהר לרוב מאד ובזול לקונה כל דבר בעתו... הארץ רחבת ידיים בסחרה, ויש הרבה סחורות מהיהודים"\| '''זאב וילנאי''', עמ' 343}}.

	===הרבנים ~~הפסרדים~~===		===הרבנים הספרדים===
	בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: [[רבי משה קורדובירו]], [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]], [[רבי יצחק לוריא]] (האר"י) ותלמידו [[רבי חיים ויטאל]], [[רבי יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", המשורר [[רבי ישראל נג'ארה]], [[רבי אליהו די וידאש]], [[רבי משה אלשיך]], ה[[מבי"ט]] ו[[רב]]נים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של מגדולי אותו דור [[רבי יעקב בירב]] (מהר"י בירב) שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את [[הסנהדרין]]. בצפת היו שמונה בתי כנסת. ה[[יהודים]] כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם [[ירושלים]], [[טבריה]] ו[[חברון]]).		בצפת ישבו ופעלו במאה ה-16 גדולי המקובלים: [[רבי משה קורדובירו]], [[רבי שלמה הלוי אלקבץ]], [[רבי יצחק לוריא]] (האר"י) ותלמידו [[רבי חיים ויטאל]], [[רבי יוסף קארו]] מחבר ה"[[שולחן ערוך]]", המשורר [[רבי ישראל נג'ארה]], [[רבי אליהו די וידאש]], [[רבי משה אלשיך]], ה[[מבי"ט]] ו[[רב]]נים מפורסמים אחרים. מכאן יוזמתו של מגדולי אותו דור [[רבי יעקב בירב]] (מהר"י בירב) שניסה לחדש את הסמיכה ולהקים את [[הסנהדרין]]. בצפת היו שמונה בתי כנסת. ה[[יהודים]] כינוה "בית אל", והיא הייתה אחת מארבע ערי הקודש (יחד עם [[ירושלים]], [[טבריה]] ו[[חברון]]).

שורה 95:		שורה 95:

	פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית		פרטים נוספים על [http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A6%D7%A4%D7%AA_%D7%91%D7%9E%D7%90%D7%94_%D7%94-16 צפת במאה ה-16] - הויקיפדיה העברית
			==פולמוס הסמיכה==
			כאמור לעיל, רבי יעקב בירב תכנן לחדש את הסמיכה, על פי הקביעה ההלכתית שכאשר רוב גדולי הדור מסכימים לסמיכה, ניתן לסמוך חכם אחד, שיוכל לסמוך רב אחר וכן הלאה. מהר"י בירב סמך ארבעה חכמים לשם כך, ביניהם רבי יוסף קארו ורבי שמה קרודובירו. לרעיון זה הנתגדו רבים מגדולי ישרא בכלל, וחכמי צפת בפרט, ביניהם ה[[מהרלב"ח]] ועוד.

	==ר' ישראל משקלוב==		==ר' ישראל משקלוב==

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־11:35, 26 באוקטובר 2014
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]		[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
	[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]		[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
	'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. ~~אקליס~~ העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום		'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקלים העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום
	- כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה [[שלג\|שלגים]].		- כ-850 מ"מ גשם לשנה ב-60 ימי גשם בממוצע ובקיץ - יחסית נעים. לעיתים יורדים בה [[שלג\|שלגים]].

שורה 35:		שורה 35:
	==תולדות המקום==		==תולדות המקום==
	[[תמונה:Safed1.jpg\|left\|thumb\|250px\|נוף העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]]		[[תמונה:Safed1.jpg\|left\|thumb\|250px\|נוף העיר - מקור התמונה:ויקישיתוף, צילם: Beny Shlevich (Volland)]]
	בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ~~ערי~~ הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.		בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ע�י הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.

	''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.		''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]		[[תמונה:ZPAT.jpg\|center\|thumb\|800px\|מראה כללי של העיר צפת מ[[הר מירון]] - המקור:ויקישיתוף, צילם:בית שלום]]
	[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]		[[תמונה:Logo zfat.jpg\|left\|thumb\|250px\|סמל העיר כולל: לולבים הגדלים בסביבות העיר, שמיים המעידים על האופי הרוחני וכן-ציירים המציג את גלריות הציירים המצויות בעיר]]
	'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום		'''צפת''' היא מרכזה של "נפת צפת" ב"מחוז הצפון" של [[מדינת ישראל]]<ref> [http://www.cbs.gov.il/reader הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ]</ref> ומנתה בשנת 2006 28.1 אלף נפש. היא בירת חבל ארץ [[הגליל]] החל מהמאה ה-13, ה[[תקופה הצלבנית בארץ ישראל]] . העיר נמצאת 845 מטר מעל פני הים ויותר מ-1,000 מעל פני [[ים כנרת]] <ref>יהודי צפת נוהגים לעלות ל"מצודה" ב[[ראש השנה]] לעמוד מול הים ולהגיד [[תשליך]]</ref>. אקליס העיר הוא הררי: בחורף - קר וגשום
שורה 37:		שורה 37:
	בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.		בגבעת המצודה נתגלו מערות קבורה מתקופת הברונזה - התיכונה והמאוחרת - האלף השני לפנה"ס. במקום נמצאו "מימצאים עשירים המיצגים רצף קבורה של 800 שנה". <ref name=amizur>מקור: '''חגי עמיצור'''</ref> במקום היה יישוב גם ב[[תקופת הברזל]] - בימי ההתנחלות של [[שבטי ישראל]], כאשר צפת הייתה ב[[נחלת שבט נפתלי]]. נמצאו עדויות לקיום יישוב במקום בימי [[ממלכת ישראל]] וגם ב[[התקופה הפרסית בארץ ישראל\|תקופה הפרסית]]. עם חורבן ערי הגליל על ידי מלך אשור [[732 לפנה"ס]] חדרה לאזור אוכלוסייה "פיניקית". נמצאו מטבעות המעידות על קיומו של יישוב בצפת בתקופת [[אלכסנדר ינאי]] - המאות ה-1 וה-2 לפנה"ס.

	''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|([[שופטים]] א',י"ז)}}.		''צְפַת'' אחרת מוזכרת במקרא, בהקשר של כיבוש עיר ב[[נחלת שבט יהודה]]: "וַיֵּלֶךְ יְהוּדָה, אֶת-שִׁמְעוֹן אָחִיו, וַיַּכּוּ, אֶת-הַכְּנַעֲנִי יוֹשֵׁב צְפַת; וַיַּחֲרִימוּ אוֹתָהּ, וַיִּקְרָא אֶת-שֵׁם-הָעִיר חָרְמָה. דהיינו צפת זו היא בנחלת שבט יהודה בדרום הארץ ולא בצפונה.{{מקור\|[[שופטים]] א',י"ז\|כן}}.

	[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה\|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.		[[יוסף בן מתתיהו]] בחיבורו [[תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים]] ספר ב', המתאר את ההכנות שהוא בתור מפקד הגליל ערך בעקבות [[המרד הגדול]] . הוא ציפָּ‏‏ה כי הצבא הרומאי, שבא להכריע את המרד שפרץ בארץ ישראל יגיע אליה מ[[סוריה]] ובתחילה ינסה לכבוש את הגליל. הוא מחליט לבצר ב[[גליל העליון]] את המקומות הבאים: "סלע [[עכברה\|עכבּרה]] ואת צפת ( במקור: Sepph סֶ‏פְּ‏ף או ) <ref>לפי תרגום דר' י.נ. שמחוני, הוצאת מסדה, עמ' 185</ref> ואת ימנית <ref>לפי התרגום לעיל : (או יבנית) היא יבנאל בצפון [[נחלת שבט נפתלי]] או לפי מקור אחר חר' אבנית סמוך לבירייה </ref> ואת [[מירון]] הסיבה לביצורה הוא מיקומה האיטרטגי הרם, היא שולטת על מעברי ההרים מסביב.