צום עשרה בטבת - היסטוריית גרסאות

213.137.71.25: פסקא מות עזרא הסופר: תיקון מקורות

2025-12-30T14:09:34Z

פסקא מות עזרא הסופר: תיקון מקורות

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־14:09, 30 בדצמבר 2025
שורה 33:		שורה 33:
	\|}		\|}

	מות עזרא מסמל את סוף עידן הנבואה ותחילת התורה שבעל פה. עזרא תיקן תקנות רבות והכין את הקרקע לקראת העברת המוקד הדתי מבית המקדש אל עבר לימוד התורה שבעל פה כגון בתקנת [[קריאת התורה]]. הגמרא {{#makor-new:מגילה טו ט\|בבלי-מגילה\|טו\|א}} מסבירה כי עזרא הסופר הוא למעשה הנביא [[מלאכי]] כך שעזרא שהיה ממקימי אנשי כנסת הגדולה היה החוט המקשר בין תקופת הנבואה וחכמי ישראל. חכמים התייחסו גם לעזרא כמי שהקים בחזרה את התורה באומרם "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה" {{#makor-new:סוכה כ א\|בבלי-סוכה\|כ\|א}} וכן שהייתה התורה ראויה להינתן על ידו.		מות עזרא מסמל את סוף עידן הנבואה ותחילת התורה שבעל פה. עזרא תיקן תקנות רבות והכין את הקרקע לקראת העברת המוקד הדתי מבית המקדש אל עבר לימוד התורה שבעל פה כגון בתקנת [[קריאת התורה]]. הגמרא {{#makor-new:מגילה טו א\|בבלי-מגילה\|טו\|א}} מסבירה כי עזרא הסופר הוא למעשה הנביא [[מלאכי]] כך שעזרא שהיה ממקימי אנשי כנסת הגדולה היה החוט המקשר בין תקופת הנבואה וחכמי ישראל. חכמים התייחסו גם לעזרא כמי שהקים בחזרה את התורה באומרם "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה" {{#makor-new:סוכה כ א\|בבלי-סוכה\|כ\|א}} וכן שהייתה התורה ראויה להינתן על ידו {{#makor-new:סנהדרין כא ב\|בבלי-סנהדרין\|כא\|ב}}.
	==תרגום התורה ליוונית==		==תרגום התורה ליוונית==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[תרגום השבעים]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[תרגום השבעים]]}}

Wikiboss: /* תרגום התורה ליוונית */

2021-12-13T16:28:05Z

תרגום התורה ליוונית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:28, 13 בדצמבר 2021
שורה 35:		שורה 35:
	מות עזרא מסמל את סוף עידן הנבואה ותחילת התורה שבעל פה. עזרא תיקן תקנות רבות והכין את הקרקע לקראת העברת המוקד הדתי מבית המקדש אל עבר לימוד התורה שבעל פה כגון בתקנת [[קריאת התורה]]. הגמרא {{#makor-new:מגילה טו ט\|בבלי-מגילה\|טו\|א}} מסבירה כי עזרא הסופר הוא למעשה הנביא [[מלאכי]] כך שעזרא שהיה ממקימי אנשי כנסת הגדולה היה החוט המקשר בין תקופת הנבואה וחכמי ישראל. חכמים התייחסו גם לעזרא כמי שהקים בחזרה את התורה באומרם "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה" {{#makor-new:סוכה כ א\|בבלי-סוכה\|כ\|א}} וכן שהייתה התורה ראויה להינתן על ידו.		מות עזרא מסמל את סוף עידן הנבואה ותחילת התורה שבעל פה. עזרא תיקן תקנות רבות והכין את הקרקע לקראת העברת המוקד הדתי מבית המקדש אל עבר לימוד התורה שבעל פה כגון בתקנת [[קריאת התורה]]. הגמרא {{#makor-new:מגילה טו ט\|בבלי-מגילה\|טו\|א}} מסבירה כי עזרא הסופר הוא למעשה הנביא [[מלאכי]] כך שעזרא שהיה ממקימי אנשי כנסת הגדולה היה החוט המקשר בין תקופת הנבואה וחכמי ישראל. חכמים התייחסו גם לעזרא כמי שהקים בחזרה את התורה באומרם "כשנשתכחה תורה מישראל עלה עזרא מבבל ויסדה" {{#makor-new:סוכה כ א\|בבלי-סוכה\|כ\|א}} וכן שהייתה התורה ראויה להינתן על ידו.
	==תרגום התורה ליוונית==		==תרגום התורה ליוונית==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[תרגום השבעים]]}}
	במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.		במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.
	ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.		ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.

	==יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה==		==יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה==
	הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שעשרה בטבת יהיה יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.		הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שעשרה בטבת יהיה יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.

Wikiboss: /* עשרה בטבת שחל בשבת */

2020-12-24T21:31:16Z

עשרה בטבת שחל בשבת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:31, 24 בדצמבר 2020
שורה 50:		שורה 50:

	ה[[גר"ח]] כתב לפרש את דברי האבודרהם על פי חידושו של ה[[מנחת חינוך]] שכתב שהנביאים לא תיקנו באילו ימים בדיוק יש לצום אלא רק קבעו באילו חודשים יש לצום כמו שנאמר בפסוק "צום הרביעי וצום החמישי" {{#makor-new:זכריה ח יט\|תנ"ך-זכריה\|ח\|יט}}. לפי פירוש זה, כאשר הצום נופל בשבת ניתן לדחותו משום שעיקר התקנה שהצום יתקיים במהלך החודש, ולכן אין הצום דוחה את השבת. מנגד, צום עשרה בטבת מוגדר בנביאים כיום צום משום שנאמר בו "בעצם היום הזה" כדברי האבודרהם ולכן הוא דוחה את השבת.		ה[[גר"ח]] כתב לפרש את דברי האבודרהם על פי חידושו של ה[[מנחת חינוך]] שכתב שהנביאים לא תיקנו באילו ימים בדיוק יש לצום אלא רק קבעו באילו חודשים יש לצום כמו שנאמר בפסוק "צום הרביעי וצום החמישי" {{#makor-new:זכריה ח יט\|תנ"ך-זכריה\|ח\|יט}}. לפי פירוש זה, כאשר הצום נופל בשבת ניתן לדחותו משום שעיקר התקנה שהצום יתקיים במהלך החודש, ולכן אין הצום דוחה את השבת. מנגד, צום עשרה בטבת מוגדר בנביאים כיום צום משום שנאמר בו "בעצם היום הזה" כדברי האבודרהם ולכן הוא דוחה את השבת.
			==לקריאה נוספת==
			* [[ארבעה צומות]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==

Wikiboss: /* עשרה בטבת שחל ביום שישי */

2020-12-24T21:25:31Z

עשרה בטבת שחל ביום שישי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:25, 24 בדצמבר 2020
שורה 37:		שורה 37:
	במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.		במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.
	ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.		ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.
			==יום הקדיש הכללי לנרצחי השואה==
			הרבנות הראשית הוסיפה ותיקנה, שעשרה בטבת יהיה יום הקדיש הכללי לכל קדושי השואה שלא נודע יום פטירתם.

			ואף שהכנסת קבעה בחוק להזכיר את השואה בכ"ז ניסן, קביעה זו היתה שלא על דעת חכמים, מפני שחודש ניסן הוא חודש של שמחה, וכפי שנקבע להלכה (שו"ע או"ח תכט, ב) שבכל חודש ניסן אין אומרים תחנונים ונפילת אפיים, ואין קובעים בו תענית ציבור. ואם אירעה הלוויה בחודש ניסן אין אומרים הספדים. ואין אומרים בכל חודש ניסן הזכרת נשמות (מ"ב תכט, ח). ורבים נוהגים שלא הולכים לבית קברות בחודש ניסן, ומי שיש יארצייט לקרובו בחודש ניסן עולה לקבר בערב ראש חודש. ואם כן ברור שאין מקום לקבוע בחודש ניסן יום זיכרון לנשמות הקדושים שנרצחו בשואה.
	==עשרה בטבת שחל ביום שישי==		==עשרה בטבת שחל ביום שישי==
	עשרה בטבת שחל ביום שישי מציב מספר שינויים מהסדר הרגיל. על אף שביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. כמו כן, על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. במנחה לא אומרים לא תחנון. רוב הקהילות גם לא אומרים בכלל אבינו מלכנו, וחלק מהספרדים אומרים, אך משמיטים את המשפטים המזכירים וידוי על חטא.		עשרה בטבת שחל ביום שישי מציב מספר שינויים מהסדר הרגיל. על אף שביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. כמו כן, על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. במנחה לא אומרים לא תחנון. רוב הקהילות גם לא אומרים בכלל אבינו מלכנו, וחלק מהספרדים אומרים, אך משמיטים את המשפטים המזכירים וידוי על חטא.

Wikiboss: /* הערות שוליים */

2020-12-24T21:23:34Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:23, 24 בדצמבר 2020
שורה 50:		שורה 50:
	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/4248 עשרה בטבת ומשמעויותיו] מאת [[הרב אליעזר מלמד]]
	* [https://www.yeshiva.org.il/article/132 הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי] מאת הרב עודד מילר		* [https://www.yeshiva.org.il/article/132 הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי] מאת הרב עודד מילר
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/325 שיעורים על יום הקדיש הכללי] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/325 שיעורים על יום הקדיש הכללי] באתר ישיבה

Wikiboss: /* הערות שוליים */

2020-12-24T21:21:45Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:21, 24 בדצמבר 2020
שורה 51:		שורה 51:
	<references />		<references />
	* [https://www.yeshiva.org.il/article/132 הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי] מאת הרב עודד מילר		* [https://www.yeshiva.org.il/article/132 הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי] מאת הרב עודד מילר
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/325 שיעורים על יום הקדיש הכללי] באתר ישיבה
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:השואה]]		[[קטגוריה:השואה]]
	[[קטגוריה:צומות\|עשרה בטבת]]		[[קטגוריה:צומות\|עשרה בטבת]]

Wikiboss: /* מקור */

2020-12-24T21:04:06Z

מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:04, 24 בדצמבר 2020
שורה 2:		שורה 2:
	==מקור==		==מקור==
	ב[[ספר מלכים]] מובא שבעשירי לחודש טבת בא נבוכדאצר מלך בבל עם חילותיו והתחיל לצור על ירושלים		ב[[ספר מלכים]] מובא שבעשירי לחודש טבת בא נבוכדאצר מלך בבל עם חילותיו והתחיל לצור על ירושלים
	{{ציטוטון\|ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבוא העיר במצור}} (מלכים ב כה א)		{{ציטוטון\|ויהי בשנת התשיעית למלכו בחדש העשירי בעשור לחדש בא נבכדנאצר מלך בבל הוא וכל חילו על ירושלם ויחן עליה ויבנו עליה דיק סביב ותבוא העיר במצור}} (מלכים ב כה א). מצור זה היה תחילת הפורענות שבסופה נחרב בית המקדש הראשון וגלו ישראל. לאחר חורבן הבית נקבע צום עשרה בטבת כאחד מ[[צומות החורבן]] שעליהם ניבא [[זכריה]] {{ציטוטון\|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו}} (זכריה ח,יט). לאחר שכבר נקבע צום עשרה בטבת, נתווספו אליו שני מאורעות נוספים שקרו בסמוך לו- מות [[עזרא הסופר]] ותרגום התורה ליוונית.
	. מצור זה היה תחילת הפורענות שבסופה נחרב בית המקדש הראשון וגלו ישראל. לאחר חורבן הבית נקבע צום עשרה בטבת כאחד מ[[צומות החורבן]] שעליהם ניבא [[זכריה]] {{ציטוטון\|כה אמר ה' צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמעדים טובים והאמת והשלום אהבו}} (זכריה ח,יט). לאחר שכבר נקבע צום עשרה בטבת, נתווספו אליו שני מאורעות נוספים שקרו בסמוך לו- מות [[עזרא הסופר]] ותרגום התורה ליוונית.		==משמעות הצום==
			חשיבותו של הצום איננו באירוע עצמו של המצור, אלא בסוף התהליך- חורבן בית המקדש ביום [[תשעה באב]]. חשיבותו של הצום היא בכך שאיננו מתמקדים במעשה החורבן עצמו, אלא מתחילים את התיקון שלו מהשורש, מההתחלה שלו, מתחילת המצור בעשרה בטבת. בצום זה אנו עוסקים באירועים שהובילו לשורש החורבן ומתוכם מצליחים לתקן אותו מהיסוד.

			[[הרב צבי יהודה קוק]] אמר שיש לתקן בעשרה בטבת שלושה עניינים אלו: א) לעומת המצור על ירושלים – לחזק את חומות ירושלים ולבנות את הארץ ברוח ובחומר. ב) לעומת מיתת עזרא, יש להגדיל תורה ולהאדירה תוך עיסוק בקיבוץ גלויות כדרכו של עזרא הסופר. ג) לעומת תרגום התורה ליוונית, יש להבריא את הרוח והתרבות הישראלית המקורית, ולעקור ממנה את הרוחות הרעות שדבקו בה במשך הגלות ושלטון הגויים.

	==מות עזרא הסופר==		==מות עזרא הסופר==
	{\| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"		{\| class="toccolours" style="float: left; margin-left: 1em; margin-right: 2em; font-size: 85%; background:#c6dbf7; color:black; width:30em; max-width: 40%;" cellspacing="5"

Wikiboss: /* עשרה בטבת שחל ביום שישי */

2020-12-24T20:59:09Z

עשרה בטבת שחל ביום שישי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:59, 24 בדצמבר 2020
שורה 34:		שורה 34:
	ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.		ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.
	==עשרה בטבת שחל ביום שישי==		==עשרה בטבת שחל ביום שישי==
	עשרה בטבת שחל ביום שישי מציב מספר שינויים מהסדר הרגיל. על אף שביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. כמו כן, על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית.		עשרה בטבת שחל ביום שישי מציב מספר שינויים מהסדר הרגיל. על אף שביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. כמו כן, על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. במנחה לא אומרים לא תחנון. רוב הקהילות גם לא אומרים בכלל אבינו מלכנו, וחלק מהספרדים אומרים, אך משמיטים את המשפטים המזכירים וידוי על חטא.

	ראוי שלא לדחות את אמירת 'שלום עליכם' ואת 'אשת חיל' עד לאחר הקידוש, אך ניתן לקצר בקטעי החזנות ובכך שיתפללו את תפילת ערבית בזמנה. במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים.		ראוי שלא לדחות את אמירת 'שלום עליכם' ואת 'אשת חיל' עד לאחר הקידוש, אך ניתן לקצר בקטעי החזנות ובכך שיתפללו את תפילת ערבית בזמנה. במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים. אם לבני הבית קשה לחכות עד שאבי המשפחה יחזור מהתפילה, הם יכולים לקדש על מיץ ענבים מיד בצאת הכוכבים, ולהקפיד לאכול אחרי הקידוש עוגה או שאר מיני מזונות בנפח של כ[[זית]] עד שיגיע בשביל לקיים דין [[קידוש במקום סעודה]].

	==עשרה בטבת שחל בשבת==		==עשרה בטבת שחל בשבת==

Wikiboss: /* עשרה בטבת שחל ביום שישי */

2020-12-24T20:55:12Z

עשרה בטבת שחל ביום שישי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:55, 24 בדצמבר 2020
שורה 34:		שורה 34:
	ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.		ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.
	==עשרה בטבת שחל ביום שישי==		==עשרה בטבת שחל ביום שישי==
	ביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, אך ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. ~~כמו כן~~, במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים.		עשרה בטבת שחל ביום שישי מציב מספר שינויים מהסדר הרגיל. על אף שביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. כמו כן, על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית.

			ראוי שלא לדחות את אמירת 'שלום עליכם' ואת 'אשת חיל' עד לאחר הקידוש, אך ניתן לקצר בקטעי החזנות ובכך שיתפללו את תפילת ערבית בזמנה. במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים.

	==עשרה בטבת שחל בשבת==		==עשרה בטבת שחל בשבת==
	ה[[בית יוסף]] {{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}} הביא את דברי האבודרהם שקבע שצום עשרה בטבת אינו נדחה, ואילו היה חל בשבת, דבר שאינו אפשרי לפי הלוח שלנו, היה דוחה את השבת משום שנאמר עליו "בעצם היום הזה". אמנם, הבית יוסף כתב שלא מצא מקור לדברי האבודרהם ואכן מפירוש [[רש"י]] {{#makor-new:מגילה ה א\|ראשונים-רש"י-מגילה\|ה\|א}} מובא שכשם שתשעה באב נדחה מפני השבת כך גם עשרה בטבת נדחה.		ה[[בית יוסף]] {{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}} הביא את דברי האבודרהם שקבע שצום עשרה בטבת אינו נדחה, ואילו היה חל בשבת, דבר שאינו אפשרי לפי הלוח שלנו, היה דוחה את השבת משום שנאמר עליו "בעצם היום הזה". אמנם, הבית יוסף כתב שלא מצא מקור לדברי האבודרהם ואכן מפירוש [[רש"י]] {{#makor-new:מגילה ה א\|ראשונים-רש"י-מגילה\|ה\|א}} מובא שכשם שתשעה באב נדחה מפני השבת כך גם עשרה בטבת נדחה.

Wikiboss ב־20:51, 24 בדצמבר 2020

2020-12-24T20:51:52Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:51, 24 בדצמבר 2020
שורה 33:		שורה 33:
	במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.		במגילת תענית מובא ש{{ציטוטון\|בשמונה בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך, והחושך בא לעולם}} וכן נפסק בשו"ע: בח' בטבת נכתבה התורה יונית בימי תלמי המלך והיה חושך בעולם שלשה ימים {{#makor-new:אורח חיים תקפ ב\|שולחן-ערוך-אורח-חיים\|תקפ\|ב}}. הגמרא {{#makor-new:מגילה ט א\|בבלי-מגילה\|ט\|א}} מפרטת יותר את פרטי מעשה זה: {{ציטוטון\|תניא מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושניים זקנים והכניסם בשבעים ושניים בתים ולא גילה להם על מה כנסם, ונכנס אצל כל אחד ואחד מהם ואמר להם: כתבו לי תורת משה רבכם, נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה והסכימו כולם לדעה אחת וכתבו לו}}.
	ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.		ב[[מסכת סופרים]] מובא שעיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית הוא בכך "שלא הייתה התורה יכולה להיתרגם כל צורכה" ויש בכך פגם בהופעת התורה. בסליחות הנאמרות בעשרה בטבת מובא גם הצער בכך שהדבר נעשה בכפייה על ידי המלך: "ומלך יוון אנסני לכתוב דת יוונית". יש שהסבירו את עיקר הפגם בתרגום התורה ליוונית בהכנסת תפיסות עולם ודפוסי חשיבה יווניים שהחלו לחלחל אז לתוך העולם היהודי. לפי ראייה זו, בתרגום התורה ליוונית החל להתגבש מבט מנוכר ו"אקדמי" על תורת ישראל, מבט הרואה בתורה חוכמה אנושית ולא יותר מכך.
			==עשרה בטבת שחל ביום שישי==
			ביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, אך ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. כמו כן, במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים.
	==עשרה בטבת שחל בשבת==		==עשרה בטבת שחל בשבת==
	ה[[בית יוסף]] {{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}} הביא את דברי האבודרהם שקבע שצום עשרה בטבת אינו נדחה, ואילו היה חל בשבת, דבר שאינו אפשרי לפי הלוח שלנו, היה דוחה את השבת משום שנאמר עליו "בעצם היום הזה". אמנם, הבית יוסף כתב שלא מצא מקור לדברי האבודרהם ואכן מפירוש [[רש"י]] {{#makor-new:מגילה ה א\|ראשונים-רש"י-מגילה\|ה\|א}} מובא שכשם שתשעה באב נדחה מפני השבת כך גם עשרה בטבת נדחה.		ה[[בית יוסף]] {{#makor-new:אורח חיים תקנ\|בית-יוסף-אורח-חיים\|תקנ\|null}} הביא את דברי האבודרהם שקבע שצום עשרה בטבת אינו נדחה, ואילו היה חל בשבת, דבר שאינו אפשרי לפי הלוח שלנו, היה דוחה את השבת משום שנאמר עליו "בעצם היום הזה". אמנם, הבית יוסף כתב שלא מצא מקור לדברי האבודרהם ואכן מפירוש [[רש"י]] {{#makor-new:מגילה ה א\|ראשונים-רש"י-מגילה\|ה\|א}} מובא שכשם שתשעה באב נדחה מפני השבת כך גם עשרה בטבת נדחה.

	ה[[גר"ח]] כתב לפרש את דברי האבודרהם על פי חידושו של ה[[מנחת חינוך]] שכתב שהנביאים לא תיקנו באילו ימים בדיוק יש לצום אלא רק קבעו באילו חודשים יש לצום כמו שנאמר בפסוק "צום הרביעי וצום החמישי" {{#makor-new:זכריה ח יט\|תנ"ך-זכריה\|ח\|יט}}. לפי פירוש זה, כאשר הצום נופל בשבת ניתן לדחותו משום שעיקר התקנה שהצום יתקיים במהלך החודש, ולכן אין הצום דוחה את השבת. מנגד, צום עשרה בטבת מוגדר בנביאים כיום צום משום שנאמר בו "בעצם היום הזה" כדברי האבודרהם ולכן הוא דוחה את השבת.		ה[[גר"ח]] כתב לפרש את דברי האבודרהם על פי חידושו של ה[[מנחת חינוך]] שכתב שהנביאים לא תיקנו באילו ימים בדיוק יש לצום אלא רק קבעו באילו חודשים יש לצום כמו שנאמר בפסוק "צום הרביעי וצום החמישי" {{#makor-new:זכריה ח יט\|תנ"ך-זכריה\|ח\|יט}}. לפי פירוש זה, כאשר הצום נופל בשבת ניתן לדחותו משום שעיקר התקנה שהצום יתקיים במהלך החודש, ולכן אין הצום דוחה את השבת. מנגד, צום עשרה בטבת מוגדר בנביאים כיום צום משום שנאמר בו "בעצם היום הזה" כדברי האבודרהם ולכן הוא דוחה את השבת.
	~~==עשרה בטבת שחל ביום שישי==~~
	ביום שישי רגיל אולי עדיף להתפלל מנחה גדולה כדי שיהיה זמן לתוספת שבת, אך ביום שישי של עשרה בטבת, עדיף להתפלל מנחה קטנה כדי להרוויח את ברכת הכהנים. על אף הצום, יש מצווה להתקלח במים חמים לכבוד שבת, גם בתוך התענית. כמו כן, במידת הצורך, מותר להתפלל ערבית מוקדמת על מנת לשבור את הצום מוקדם, אך את הצום יש לשבור רק לאחר צאת הכוכבים.

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />
			* [https://www.yeshiva.org.il/article/132 הלכות עשרה בטבת שחל ביום שישי] מאת הרב עודד מילר

	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]
	[[קטגוריה:השואה]]		[[קטגוריה:השואה]]
	[[קטגוריה:צומות\|עשרה בטבת]]		[[קטגוריה:צומות\|עשרה בטבת]]