https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F 2026-05-04T14:53:33Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=161656&oldid=prev 2025-02-17T19:45:09Z

<p>שוחזר מעריכות של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA/188.64.206.108" title="מיוחד:תרומות/188.64.206.108">188.64.206.108</a> (<a href="/wiki/index.php?title=%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:188.64.206.108&amp;action=edit&amp;redlink=1" class="new" title="שיחת משתמש:188.64.206.108 (הדף אינו קיים)">שיחה</a>) לעריכה האחרונה של <a href="/wiki/index.php/%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9E%D7%A9:Wikiboss" title="משתמש:Wikiboss">Wikiboss</a></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:45, 17 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ"ק קיים ספק אם מברכים "על נטילת ידיים" ו"המוציא<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" ו"ברוך דיין אמת</del>".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ"ק קיים ספק אם מברכים "על נטילת ידיים" ו"המוציא".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלה מתוקה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלה מתוקה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ולכן אין לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו&quot;ע משום שסוברים שהוא חזר בו{{הערה|אור לציון ח&quot;ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ולכן אין לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו&quot;ע משום שסוברים שהוא חזר בו{{הערה|אור לציון ח&quot;ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו"ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו"ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברוך דיין אמת</del>.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו"ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו"ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=161651&oldid=prev 2025-02-16T18:52:17Z

<p><span class="autocomment">קביעות סעודה: </span>Added content</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:52, 16 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ"ק קיים ספק אם מברכים "על נטילת ידיים" ו"המוציא".</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ"ק קיים ספק אם מברכים "על נטילת ידיים" ו"המוציא<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">" ו"ברוך דיין אמת</ins>".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלה מתוקה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלה מתוקה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-161650:rev-161651:php=table --> </table>

188.64.206.108 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=161650&oldid=prev 2025-02-16T18:46:40Z

<p><span class="autocomment">דין הפשטידה: </span>Fixed typo</p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־18:46, 16 בפברואר 2025</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l50">שורה 50:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 50:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ולכן אין לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו&quot;ע משום שסוברים שהוא חזר בו{{הערה|אור לציון ח&quot;ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ולכן אין לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו&quot;ע משום שסוברים שהוא חזר בו{{הערה|אור לציון ח&quot;ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו"ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו"ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו"ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו"ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברוך דיין אמת</ins>.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td></tr> </table>

188.64.206.108 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156313&oldid=prev 2022-02-07T21:27:12Z

<p><span class="autocomment">מאכלים שברכתם מסופקת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:27, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l44">שורה 44:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 44:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מאכלים שברכתם מסופקת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מאכלים שברכתם מסופקת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצה בשאר ימות השנה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצה בשאר ימות השנה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שהמצה דומה לשאר מאכלים קשים (כגון קרקרים וכדומה) יש הסוברים כי יש לברך עליה מזונות כשאר פת הבאה בכיסנין וכן נוהגים רוב בני ספרד{{הערה| ילקו"י קיצוש"ע קס"ח,ד}}. מנגד, רוב בני אשכנז פוסקים שיש לברך על המצה המוציא, משום שכמו שיש שם לחם עליה בפסח, כך גם בשאר השנה{{הערה| מנחת יצחק א סימן עא}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שהמצה דומה לשאר מאכלים קשים (כגון קרקרים וכדומה) יש הסוברים כי יש לברך עליה מזונות כשאר פת הבאה בכיסנין וכן נוהגים רוב בני ספרד{{הערה| ילקו"י קיצוש"ע קס"ח,ד}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אם כי גם לשיטתם בימי הפסח מברכים על המצה המוציא לפי שהיא מוגדרת בזמן זה כלחם</ins>. מנגד, רוב בני אשכנז פוסקים שיש לברך על המצה המוציא, משום שכמו שיש שם לחם עליה בפסח, כך גם בשאר השנה{{הערה|מנחת יצחק א סימן עא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סופגניה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סופגניה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן פשוט, מכיוון שאין אופים את הסופגניה אלא רק מבשלים אותה בשמן רותח, אין דינה כמאפה מזונות אלא כתבשיל, וממילא יש לברך עליה מזונות גם כאשר קובע סעודתו עליה. מנגד, השו&quot;ע {{#makor-new:אורח חיים קסח יג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יג}} הביא שיש החולקים וסוברים שאם תחילת העיסה היתה עבה יש לברך עליה המוציא, וחותם שירא שמיים יאכלה יחד עם לחם, אך הרמ&quot;א כתב שאין חוששים להם.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן פשוט, מכיוון שאין אופים את הסופגניה אלא רק מבשלים אותה בשמן רותח, אין דינה כמאפה מזונות אלא כתבשיל, וממילא יש לברך עליה מזונות גם כאשר קובע סעודתו עליה. מנגד, השו&quot;ע {{#makor-new:אורח חיים קסח יג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יג}} הביא שיש החולקים וסוברים שאם תחילת העיסה היתה עבה יש לברך עליה המוציא, וחותם שירא שמיים יאכלה יחד עם לחם, אך הרמ&quot;א כתב שאין חוששים להם.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l53">שורה 53:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 53:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/34600 ברכת המזון על מאפים] פסיקת [[הרב דב ליאור]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/ask/34600 ברכת המזון על מאפים] פסיקת [[הרב דב ליאור]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156312&oldid=prev 2022-02-07T21:25:15Z

<p><span class="autocomment">קביעות בלחם או קביעות בברכה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:25, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרב אליעזר מלמד]] פסק כי כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלה מתוקה. לשיטתו, מכיוון שהשולחן ערוך מפרש שהטעם שאין לברך המוציא על חלה מתוקה היא משום &quot;שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו&quot;, כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלות אלו שאף נקראות בשם חלות וכן משתמשים בהן כלחם{{הערה|פניני הלכה ברכות ו,ו הערה 5}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אמנם, [[הרב אליעזר מלמד]] פסק כי כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלה מתוקה. לשיטתו, מכיוון שהשולחן ערוך מפרש שהטעם שאין לברך המוציא על חלה מתוקה היא משום &quot;שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו&quot;, כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלות אלו שאף נקראות בשם חלות וכן משתמשים בהן כלחם{{הערה|פניני הלכה ברכות ו,ו הערה 5}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קביעות בלחם או קביעות בברכה</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הצורך בקביעת סעודה</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להחשיב את הפת כלחם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להחשיב את הפת כלחם===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פת הבאה בכיסנין היא מקרה ייחודי בו הברכה על המאכל משתנית על פי כמות המאכל ולא על פי סוג המאכל. ה[[רשב"א]] וכן עוד ראשונים {{הערה| ברכות לח: ד"ה כיוון וכן כתב הרא"ה שם ועיין בריטב"א ברכות מב ד"ה כל}} כתבו שלא מצינו שינוי ברכה משום כמות אלא רק בעקבות שינוי סוג המאכל. לכן, הם מסבירים שפת הבאה בכיסנין נחשבת כמאכל מזונות, משום שאין דרך בני אדם בפת כזה, ורק כאשר אוכלים אותו בשיעור קביעות סעודה הוא הופך לפת ממש שיש לברך עליו המוציא משום ש{{ציטוטון| אחשביה ושוייא פיתיה}} {{הערה| מדברי הרא"ה שם}}. לשיטתם, הצורך בקביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין הוא בשביל להחשיב את הפת כלחם הראוי לברך עליו המוציא ולהוציאו מגדר מזונות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>פת הבאה בכיסנין היא מקרה ייחודי בו הברכה על המאכל משתנית על פי כמות המאכל ולא על פי סוג המאכל. ה[[רשב"א]] וכן עוד ראשונים {{הערה| ברכות לח: ד"ה כיוון וכן כתב הרא"ה שם ועיין בריטב"א ברכות מב ד"ה כל}} כתבו שלא מצינו שינוי ברכה משום כמות אלא רק בעקבות שינוי סוג המאכל. לכן, הם מסבירים שפת הבאה בכיסנין נחשבת כמאכל מזונות, משום שאין דרך בני אדם בפת כזה, ורק כאשר אוכלים אותו בשיעור קביעות סעודה הוא הופך לפת ממש שיש לברך עליו המוציא משום ש{{ציטוטון|אחשביה ושוייא פיתיה}} {{הערה| מדברי הרא"ה שם}}. לשיטתם, הצורך בקביעות סעודה בפת הבאה בכיסנין הוא בשביל להחשיב את הפת כלחם הראוי לברך עליו המוציא ולהוציאו מגדר מזונות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קביעות לברכת המזון===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===קביעות לברכת המזון===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, הרמב"ם {{הערה| הלכות ברכות פרק ג הלכה ט}} כתב על פת הבאה בכיסנין ש{{ציטוטון| אף על פי שהיא פת מברך עליה מזונות}}. הבית יוסף {{הערה| או"ח קסח,ז}} כתב להוכיח מדבריו שלמרות שפת הבאה בכיסנין נחשבת כלחם לכל דבר, עדיין אין מברכים עליה המוציא משום שאין מברכים המוציא אלא על לחם שדרך בני אדם לסעוד עליו. הוכחה נוספת לשיטתו הביא מדברי המשנה {{הערה| חלה ב,ב}} הקובעת שאף עיסה הנילושת במי פירות (ומוגדרת כפת הבאה בכיסנין) חייבת בחלה משום שמוגדרת כפת.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מנגד, הרמב"ם{{הערה|הלכות ברכות פרק ג הלכה ט}} כתב על פת הבאה בכיסנין ש{{ציטוטון|אף על פי שהיא פת מברך עליה מזונות}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כאשר משמע ממנו שהפת מוגדרת מראש כלחם אף במקרה בו אין האדם קובע את סעודתו עליו</ins>. הבית יוסף {{הערה|או"ח קסח,ז}} כתב להוכיח מדבריו שלמרות שפת הבאה בכיסנין נחשבת כלחם לכל דבר, עדיין אין מברכים עליה המוציא משום שאין מברכים המוציא אלא על לחם שדרך בני אדם לסעוד עליו<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, וממילא הצורך בקביעות סעודה אינו מחשיב את הפת כלחם אלא מאפשר לברך עליו המוציא</ins>. הוכחה נוספת לשיטתו הביא מדברי המשנה {{הערה| חלה ב,ב}} הקובעת שאף עיסה הנילושת במי פירות (ומוגדרת כפת הבאה בכיסנין) חייבת בחלה משום שמוגדרת כפת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשיטה זו נקטו רוב האחרונים{{הערה|כגון הקהילות יעקב (ברכות סימן כה) ערוך השולחן (או"ח סימן קסח) שו"ע הרב (או"ח סימן קסח) ועוד}} והסבירו כי האכילה בשיעור קביעות סעודה לא הופכת את הפת הבאה בכיסנין ללחם, אלא מדובר בקביעות סעודה המחייבת ברכת המזון. לשיטתם, מדרבנן החיוב הוא לברך המוציא רק על לחם גמור, ולא על פת הבאה בכיסנין ורק כאשר אוכל כשיעור קביעות סעודה ניתן לברך עליו המוציא{{הערה|דברים אלו דומים במקצת לשיטת רבי עקיבא במשנה ברכות ו,ח הסובר שיש לברך ברכת המזון על כל דבר שאדם קובע עליו סעודתו. לפי שיטה זו, נראה שגם חכמים החולקים עליו סבורים שברכת המזון איננה תלויה רק בסוג המאכל, אלא גם בכוונת האוכל וממילא האוכל פת הבאה בכיסנין קובע האם ברכתה היא מזונות או המוציא לפי קביעות סעודתו עליה}}</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כשיטה זו נקטו רוב האחרונים {{הערה| כגון הקהילות יעקב (ברכות סימן כה) ערוך השולחן (או"ח סימן קסח) שו"ע הרב (או"ח סימן קסח) ועוד}} והסבירו כי האכילה בשיעור קביעות סעודה לא הופכת את הפת הבאה בכיסנין ללחם, אלא מדובר בקביעות סעודה המחייבת ברכת המזון. לשיטתם, מדרבנן החיוב הוא לברך המוציא רק על לחם גמור, ולא על פת הבאה בכיסנין ורק כאשר אוכל כשיעור קביעות סעודה ניתן לברך עליו המוציא{{הערה| דברים אלו דומים במקצת לשיטת רבי עקיבא במשנה ברכות ו,ח הסובר שיש לברך ברכת המזון על כל דבר שאדם קובע עליו סעודתו. לפי שיטה זו, נראה שגם חכמים החולקים עליו סבורים שברכת המזון איננה תלויה רק בסוג המאכל, אלא גם בכוונת האוכל וממילא האוכל פת הבאה בכיסנין קובע האם ברכתה היא מזונות או המוציא לפי קביעות סעודתו עליה}}.</del></div></td><td colspan="2" class="diff-side-added"></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לחם חלוט==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==לחם חלוט==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:יבמות מ א|בבלי-יבמות|מ|א}} פוסקת שמצה חלוטה (הנאפית לאחר בישול במים רותחים) מוגדרת כמצה וניתן לצאת בה ידי חובה בפסח, ומברכים עליה המוציא וכן פסק בשו&quot;ע. מנגד, תבשיל מזונות, שלא נאפה אלא רק בושל במים רותחים, כגון אטריות או דייסה, אינו מוגדר כלל כפת הבאה בכיסנין ואין לברך עליו המוציא גם אם קובע סעודתו עליו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הגמרא {{#makor-new:יבמות מ א|בבלי-יבמות|מ|א}} פוסקת שמצה חלוטה (הנאפית לאחר בישול במים רותחים) מוגדרת כמצה וניתן לצאת בה ידי חובה בפסח, ומברכים עליה המוציא וכן פסק בשו&quot;ע. מנגד, תבשיל מזונות, שלא נאפה אלא רק בושל במים רותחים, כגון אטריות או דייסה, אינו מוגדר כלל כפת הבאה בכיסנין ואין לברך עליו המוציא גם אם קובע סעודתו עליו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156311:rev-156312:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156311&oldid=prev 2022-02-07T21:21:15Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:21, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פת הבאה בכיסנין]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">היא </del>פת <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שאינה כלחם</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברכתה "בורא מיני </del>מזונות<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[פת הבאה בכיסנין]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הוא מאפה שאין נוהגים לקבוע עליו סעודה ולכן אין מברכים עליו ברכת המוציא כשאר לחמים אלא ברכתו בורא מיני מזונות לפני האכילה ומעין שלוש לאחריה. אמנם, במידה והאדם אוכל מהפת בדרך של קביעות סעודה ברכתו חוזרת להיות ברכת המוציא לפני האכילה וברכת המזון לאחריה, ובמקרה כזה יש גם צורך ליטול ידיים בברכה לפני האכילה כשאר אכילת פת. </ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נחלקו הפוסקים האם שיעור קביעת סעודה הוא בנפח של 3 או 4 ביצים או כשיעור שאדם שבע ממנו. בעקבות הספק רק כאשר אדם אוכל </ins>פת <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הבאה בכיסנין בנפח של לפחות ארבע ביצים ובנוסף גם שבע מסעודה זו- יברך המוציא לפני האכילה וברכת המזון לאחריה. אמנם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כתבו הפוסקים שעל מנת לצאת מספק- ראוי שלא לאכול שיעור של ארבע ביצים אלא או שיעור הקטן ממנו, שלכל הדעות יש לברך עליו </ins>מזונות<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, או שיעור שביעה- שלכל הדעות יש לברך עליו המוציא</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא כי ברכתה של פת הבאה בכיסנין איננה המוציא כשאר לחמים אלא מזונות, וכי רק במידה והאדם קובע את סעודתו על פת זה- ברכתו היא המוציא. הראשונים נחלקו מה ההגדרה של פת זו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא כי ברכתה של פת הבאה בכיסנין איננה המוציא כשאר לחמים אלא מזונות, וכי רק במידה והאדם קובע את סעודתו על פת זה- ברכתו היא המוציא. הראשונים נחלקו מה ההגדרה של פת זו:</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l8">שורה 8:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 10:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק הבית יוסף {{הערה|או&quot;ח סימן קסח,ט}} שמכיוון שמדובר בספק דרבנן, מחשיבים את כל ההגדרות השונות כפת הבאה בכיסנין, וברכת מזונות מוציאה ידי חובה גם בפת{{הערה|כך מסביר הט&quot;ז בשיטתו שם}}. מנגד, יש אחרונים{{הערה|כך משמע מכמה ראשונים כגון רשב&quot;א, מאירי, תר&quot;י ואו&quot;ז, וכך כתב ערוך השולחן סימן קסח סעיף כג ועיין מאמר מרדכי יד וכן בדעת תורה בשם בית אפרים או&quot;ח יב}} הסוברים שאין מחלוקת בין השיטות השונות, ורק מדובר בדוגמאות שונות למיני לחם שאין נוהגים לקבוע עליהם סעודה.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק הבית יוסף {{הערה|או&quot;ח סימן קסח,ט}} שמכיוון שמדובר בספק דרבנן, מחשיבים את כל ההגדרות השונות כפת הבאה בכיסנין, וברכת מזונות מוציאה ידי חובה גם בפת{{הערה|כך מסביר הט&quot;ז בשיטתו שם}}. מנגד, יש אחרונים{{הערה|כך משמע מכמה ראשונים כגון רשב&quot;א, מאירי, תר&quot;י ואו&quot;ז, וכך כתב ערוך השולחן סימן קסח סעיף כג ועיין מאמר מרדכי יד וכן בדעת תורה בשם בית אפרים או&quot;ח יב}} הסוברים שאין מחלוקת בין השיטות השונות, ורק מדובר בדוגמאות שונות למיני לחם שאין נוהגים לקבוע עליהם סעודה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפקא מינה בין ההסברים תהיה באדם האוכל שני מינים שונים של פת הבאה בכיסנין. במקרה כזה, אם נסבור שהשיטות חולקות, וודאי שתהיה שיטה הסוברת שמדובר בלחם ואילו להבנה כי מדובר בכמה דעות שונות- הפת תחשב כפת הבאה בכיסנין לדעת כולם. למעשה, מכיוון שמתחשבים גם בשיטות האחרונים הסוברות שאין מחלוקת בין הראשונים, גם במקרה כזה אין מברכים המוציא, משום שייתכן שאין מחלוקת בין הראשונים ולדעת כולם אין מדובר בלחם.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפקא מינה בין ההסברים תהיה באדם האוכל שני מינים שונים של פת הבאה בכיסנין. במקרה כזה, אם נסבור שהשיטות חולקות, וודאי שתהיה שיטה הסוברת שמדובר בלחם ואילו להבנה כי מדובר בכמה דעות שונות- הפת תחשב כפת הבאה בכיסנין לדעת כולם. למעשה, מכיוון שמתחשבים גם בשיטות האחרונים הסוברות שאין מחלוקת בין הראשונים, גם במקרה כזה אין מברכים המוציא, משום שייתכן שאין מחלוקת בין הראשונים ולדעת כולם אין מדובר בלחם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l41">שורה 41:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 43:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מאכלים שברכתם מסופקת==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מאכלים שברכתם מסופקת==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצה בשאר ימות השנה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===מצה בשאר ימות השנה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">באופן פשוט, </del>מכיוון שהמצה דומה לשאר מאכלים קשים (כגון קרקרים וכדומה) יש לברך עליה מזונות כשאר פת הבאה בכיסנין וכן נוהגים רוב בני ספרד {{הערה| ילקו"י קיצוש"ע קס"ח,ד}}. מנגד, רוב בני אשכנז פוסקים שיש לברך על המצה המוציא, משום שכמו שיש שם לחם עליה בפסח, כך גם בשאר השנה {{הערה| מנחת יצחק א סימן עא}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>מכיוון שהמצה דומה לשאר מאכלים קשים (כגון קרקרים וכדומה) <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יש הסוברים כי </ins>יש לברך עליה מזונות כשאר פת הבאה בכיסנין וכן נוהגים רוב בני ספרד{{הערה| ילקו"י קיצוש"ע קס"ח,ד}}. מנגד, רוב בני אשכנז פוסקים שיש לברך על המצה המוציא, משום שכמו שיש שם לחם עליה בפסח, כך גם בשאר השנה{{הערה| מנחת יצחק א סימן עא}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סופגניה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===סופגניה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן פשוט, מכיוון שאין אופים את הסופגניה אלא רק מבשלים אותה בשמן רותח, אין דינה כמאפה מזונות אלא כתבשיל, וממילא יש לברך עליה מזונות גם כאשר קובע סעודתו עליה. מנגד, השו"ע {{#makor-new:אורח חיים קסח יג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יג}} הביא שיש החולקים וסוברים שאם תחילת העיסה היתה עבה יש לברך עליה המוציא, וחותם שירא שמיים <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא </del>יאכלה יחד עם לחם, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">והרמ</del>"א כתב שאין חוששים להם.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>באופן פשוט, מכיוון שאין אופים את הסופגניה אלא רק מבשלים אותה בשמן רותח, אין דינה כמאפה מזונות אלא כתבשיל, וממילא יש לברך עליה מזונות גם כאשר קובע סעודתו עליה. מנגד, השו"ע {{#makor-new:אורח חיים קסח יג|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יג}} הביא שיש החולקים וסוברים שאם תחילת העיסה היתה עבה יש לברך עליה המוציא, וחותם שירא שמיים יאכלה יחד עם לחם, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך הרמ</ins>"א כתב שאין חוששים להם.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ואין </del>לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו"ע משום שסוברים שהוא חזר בו {{הערה| אור לציון ח"ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, רבים מהאחרונים סוברים שאין סופגניה מוגדרת כפת הבאה בכיסנין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ולכן אין </ins>לברך עליה המוציא גם להולכים בשיטת השו"ע משום שסוברים שהוא חזר בו{{הערה|אור לציון ח"ב יב, ה}} או משום שהסופגניה מטוגנת בשמן ולא במים.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===דין הפשטידה===</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו&quot;ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו&quot;ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפסקי השו&quot;ע לעניין פשטידא ממולאת קיימת מחלוקת בין האחרונים. מחד, השו&quot;ע פסק {{#makor-new:אורח חיים קסח יז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|יז}} כי {{ציטוטון|פשטידא הנאפית בתנור בבשר או בדגים או בגבינה מברך עליה המוציא וברכת המזון}}. מאידך, כמה סעיפים קודם לכן {{#makor-new:אורח חיים קסח ז|שולחן-ערוך-אורח-חיים|קסח|ז}} פסק שמאפה הממולא באגוזים או בדבש מוגדר כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[טורי זהב]] כתב לתרץ שלשיטת השו&quot;ע כל פשטידא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין, ודברי השו&quot;ע שיש לברך ברכת המזון על פשטידא הממולאת בשר מוסבים על מי שקובע עליה את סעודתו. מנגד, ה[[מגן אברהם]] וכן ה[[משנה ברורה]] כתבו שיש לחלק בין סוגי המילוי. כאשר הפשטידא ממולאת במאכל עיקרי (כגון בשר) יש לברך עליה המוציא, ומאידך כאשר היא ממולאת במיני מתיקה שמוגדרים כקינוח (כגון פירות או אגוזים) יש לברך עליה מזונות כפת הבאה בכיסנין. המשנה ברורה הוסיף שרקיקים קטנים, שברור שהם לקינוח, מוגדרים כפת הבאה בכיסנין גם אם ממולאים בבשר.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קישורים חיצוניים==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/ask/34600 ברכת המזון על מאפים] פסיקת [[הרב דב ליאור]]</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/8324 הלכות פת הבאה בכיסנין] [[הרב אליעזר מלמד]]</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{הערות שוליים}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156310&oldid=prev 2022-02-07T21:01:09Z

<p><span class="autocomment">חלת מזונות</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:01, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l21">שורה 21:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 21:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ&quot;ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ&quot;ק קיים ספק אם מברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ&quot;ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ&quot;ק קיים ספק אם מברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלת מזונות</del>==</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חלה מתוקה</ins>==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובא לעיל, לשיטת השו&quot;ע, עיסה שעירבו בה דבש או שאר מיני תבלין וטעם התערובת ניכר בעיסה, מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות. מאידך, הרמ&quot;א חולק על הגדרה זו וסובר שרק כאשר יש הרבה מיני מתיקה בעיסה, עד שהדבש והתבלין מוגדרים כעיקר, נחשב המאפה כפת הבאה בכיסנין ולא כלחם ממש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובא לעיל, לשיטת השו&quot;ע, עיסה שעירבו בה דבש או שאר מיני תבלין וטעם התערובת ניכר בעיסה, מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות. מאידך, הרמ&quot;א חולק על הגדרה זו וסובר שרק כאשר יש הרבה מיני מתיקה בעיסה, עד שהדבש והתבלין מוגדרים כעיקר, נחשב המאפה כפת הבאה בכיסנין ולא כלחם ממש.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, האחרונים ההולכים בשיטת השו&quot;ע פסקו שכל עוד יש טעם מתיקות בחלה הרי היא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין וברכתה מזונות {{הערה| יביע אומר חלק י סימן יח}}. מנגד, בקרב ההולכים בשיטת הרמ&quot;א חלוקות הדעות. יש האומרים שכל עוד רוב העיסה מי פירות הרי המאפה מוגדר כפת הבאה בכיסנין {{הערה| על פי דברי שולחן ערוך הרב בהבנת שיטת הרמ&quot;א, וכן מובא בפסקי תשובות קסח,י}}, ויש הסוברים שיש צורך שטעם המתיקות יהיה ניכר בתערובת {{הערה| פסקי תשובות שם ובשו&quot;ת שבט הלוי ח,לב כתב שצריך שיהיה משונה גם במראה וגם בטעם}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>למעשה, האחרונים ההולכים בשיטת השו&quot;ע פסקו שכל עוד יש טעם מתיקות בחלה הרי היא מוגדרת כפת הבאה בכיסנין וברכתה מזונות {{הערה| יביע אומר חלק י סימן יח}}. מנגד, בקרב ההולכים בשיטת הרמ&quot;א חלוקות הדעות. יש האומרים שכל עוד רוב העיסה מי פירות הרי המאפה מוגדר כפת הבאה בכיסנין {{הערה| על פי דברי שולחן ערוך הרב בהבנת שיטת הרמ&quot;א, וכן מובא בפסקי תשובות קסח,י}}, ויש הסוברים שיש צורך שטעם המתיקות יהיה ניכר בתערובת {{הערה| פסקי תשובות שם ובשו&quot;ת שבט הלוי ח,לב כתב שצריך שיהיה משונה גם במראה וגם בטעם}}.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם, [[הרב אליעזר מלמד]] פסק כי כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלה מתוקה. לשיטתו, מכיוון שהשולחן ערוך מפרש שהטעם שאין לברך המוציא על חלה מתוקה היא משום "שאין דרך בני אדם לקבוע סעודתן עליו", כיום לדעת כולם יש לברך המוציא על חלות אלו שאף נקראות בשם חלות וכן משתמשים בהן כלחם{{הערה|פניני הלכה ברכות ו,ו הערה 5}}.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות בלחם או קביעות בברכה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות בלחם או קביעות בברכה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להחשיב את הפת כלחם===</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>===להחשיב את הפת כלחם===</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156308&oldid=prev 2022-02-07T20:55:48Z

<p><span class="autocomment">קביעות סעודה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:55, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l17">שורה 17:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 17:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, ה[[משנה ברורה]] פסק שאין לאכול יותר מ4 ביצים של פת על מנת לצאת מן הספק, אך אם קבע סעודתו על הפת הבאה בכיסנין ואכל שיעור משביע- יטול ידיו ויברך המוציא וברכת המזון. לפי שיטה זו, יש לקבוע את השיעור המשביע לפי המקובל, וכן ילדים וזקנים משערים לפי השיעור המשביע המקובל ברוב הזקנים והילדים {{הערה|פניני הלכה הלכות ברכות פת הבאה בכיסנין}}. מנגד, רבים מן הפוסקים הספרדיים פסקו שעל כל אכילה של 4 ביצים יש לברך המוציא ללא קשר למידת השובע מהאכילה {{הערה|עיין ילקו&quot;י קסח,י}}.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, ה[[משנה ברורה]] פסק שאין לאכול יותר מ4 ביצים של פת על מנת לצאת מן הספק, אך אם קבע סעודתו על הפת הבאה בכיסנין ואכל שיעור משביע- יטול ידיו ויברך המוציא וברכת המזון. לפי שיטה זו, יש לקבוע את השיעור המשביע לפי המקובל, וכן ילדים וזקנים משערים לפי השיעור המשביע המקובל ברוב הזקנים והילדים {{הערה|פניני הלכה הלכות ברכות פת הבאה בכיסנין}}. מנגד, רבים מן הפוסקים הספרדיים פסקו שעל כל אכילה של 4 ביצים יש לברך המוציא ללא קשר למידת השובע מהאכילה {{הערה|עיין ילקו&quot;י קסח,י}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי קביעת גודל הביצה</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו </del>לשיעור <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קביעות סעודה|כן}}</del>. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ"ק קיים ספק </del>אם <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מברכים </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">על נטילת ידיים</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו"המוציא</del>". לדעת ה[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משנה ברורה</del>]], אין לברך <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">את ברכות "על נטילת ידיים" ו</del>"המוציא" אלא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אם כן אכל מיני מאפה כשיעור סעודה קבועה של ערב ובוקר. לכן, אם ברצונו לאכול מיני מאפה בשיעור שקיים בו ספק אם נוטלים ידיים ומברכים "</del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נטילת ידיים" ו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוציא</del>", <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">יאכל אותם רק בתוך סעודה שאוכלים בה פת</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כדי לא להכנס למצב של ספק ברכות</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך </ins>לא לשיעור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פת הבאה בכיסנין</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף </ins>אם <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">א קסח,יג וכן משנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ב ועיין באגרות משה ח</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ג סימן לב}}</ins>. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם </ins>לדעת ה[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כף החיים</ins>]], אין לברך <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">במקרה זה </ins>"המוציא" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברכת המזון, </ins>אלא על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפת הבאה בכיסנין מברך </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזונות</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעין שלוש</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו"ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים</del>, <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך </del>לא <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך </del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>| <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מג"א קסח,יג וכן משנ"ב ועיין באגרות משה ח"ג סימן לב</del>}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אמנם לדעת ה</del>[[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כף החיים</del>]]<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">, אין לברך במקרה זה </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוציא</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">וברכת המזון, אלא </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הפת הבאה בכיסנין מברך </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מזונות</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו</del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי קביעת גודל הביצה</ins>, <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ"ק עדיין </ins>לא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא </ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כן</ins>}}. <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מנגד, לפי שיעור </ins>[[<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרב חיים נאה</ins>]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">החל מ - 168 סמ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ק קיים ספק אם מברכים </ins>"על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">נטילת ידיים</ins>" <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ו</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">המוציא</ins>".</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלת מזונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלת מזונות==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156306&oldid=prev 2022-02-07T20:46:37Z

<p><span class="autocomment">קביעות סעודה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:46, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l12">שורה 12:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 12:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא שלמרות שאין מברכים המוציא על פת הבאה בכיסנין, במידה וקובעים עליה סעודה יש לברך המוציא, ומוסיפים הפוסקים שעליו גם ליטול ידיים לפני הסעודה{{הערה| משנ&quot;ב קסח, כה}}. בגמרא לא מבואר מהי הכמות המוגדרת כקביעות סעודה ונחלקו בכך הפוסקים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא שלמרות שאין מברכים המוציא על פת הבאה בכיסנין, במידה וקובעים עליה סעודה יש לברך המוציא, ומוסיפים הפוסקים שעליו גם ליטול ידיים לפני הסעודה{{הערה| משנ&quot;ב קסח, כה}}. בגמרא לא מבואר מהי הכמות המוגדרת כקביעות סעודה ונחלקו בכך הפוסקים:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*''' 3-4 ביצים'''-מחצית השקל ועוד מן האחרונים {{הערה| מחצית השקל ועוד, ועיין במשנ"ב קסח,כד שמביא את השיטות}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">שהשוו דין </del>פת הבאה בכיסנין <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדין קביעות סעודה לעניין </del>[[עירוב תחומין]] <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קבעו </del>שמדובר בשיעור של 3-4 ביצים כמבואר בגמרא {{#makor-new:עירובין פב ב|בבלי-עירובין|פב|ב}}{{הערה| הדבר תלוי במחלוקת הראשונים בעניין שיעור שתי סעודות לעירוב. לשיטת רש"י יש צורך ב4 ביצים בעוד שלשיטת הרמב"ם מספיקה סעודה של 3 ביצים}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*''' 3-4 ביצים'''-מחצית השקל ועוד מן האחרונים {{הערה| מחצית השקל ועוד, ועיין במשנ"ב קסח,כד שמביא את השיטות}} <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">השוו בין </ins>פת הבאה בכיסנין <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לבין </ins>[[עירוב תחומין]] <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לעניין קביעות סעודה ופסקו </ins>שמדובר בשיעור של 3-4 ביצים כמבואר בגמרא <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לגבי עירוב תחומין </ins>{{#makor-new:עירובין פב ב|בבלי-עירובין|פב|ב}}{{הערה| הדבר תלוי במחלוקת הראשונים בעניין שיעור שתי סעודות לעירוב. לשיטת רש"י יש צורך ב4 ביצים בעוד שלשיטת הרמב"ם מספיקה סעודה של 3 ביצים}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''שיעור סעודה'''- ה[[גר"א]] וכן עוד אחרונים {{הערה| מג"א ועיין שם במשנ"ב}} פסקו שכאן מדובר בסעודה גדולה יותר מעירוב תחומין וקבעו שיש צורך בשיעור של סעודה גדולה- בכל מקום לפי דרך האכילה הנהוגה בו{{הערה| אגרות משה או"ח ח"ג סימן לב}} <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">או </del>22 ביצים {{הערה|ערוך השולחן קסח טז}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* '''שיעור סעודה'''- ה[[גר"א]] וכן עוד אחרונים {{הערה| מג"א ועיין שם במשנ"ב}} פסקו שכאן מדובר בסעודה גדולה יותר מעירוב תחומין וקבעו שיש צורך בשיעור של סעודה גדולה- בכל מקום לפי דרך האכילה הנהוגה בו{{הערה|אגרות משה או"ח ח"ג סימן לב}}<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">. [[ערוך השולחן]] הסביר כי 4 ביצים היא סעודת עניים וש"רואים בחוש שכשיעור ד' ביצים אין בה כדי שביעה כלל" ולכן פסק ששיעור קביעת סעודה הוא </ins>22 ביצים {{הערה|ערוך השולחן קסח טז}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, ה[[משנה ברורה]] פסק שאין לאכול יותר מ4 ביצים של פת על מנת לצאת מן הספק, אך אם קבע סעודתו על הפת הבאה בכיסנין ואכל שיעור משביע- יטול ידיו ויברך המוציא וברכת המזון. לפי שיטה זו, יש לקבוע את השיעור המשביע לפי המקובל, וכן ילדים וזקנים משערים לפי השיעור המשביע המקובל ברוב הזקנים והילדים {{הערה| פניני הלכה הלכות ברכות פת הבאה בכיסנין}}. מנגד, רבים מן הפוסקים הספרדיים פסקו שעל כל אכילה של 4 ביצים יש לברך המוציא ללא קשר למידת השובע מהאכילה {{עיין ילקו"י קסח,י}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, ה[[משנה ברורה]] פסק שאין לאכול יותר מ4 ביצים של פת על מנת לצאת מן הספק, אך אם קבע סעודתו על הפת הבאה בכיסנין ואכל שיעור משביע- יטול ידיו ויברך המוציא וברכת המזון. לפי שיטה זו, יש לקבוע את השיעור המשביע לפי המקובל, וכן ילדים וזקנים משערים לפי השיעור המשביע המקובל ברוב הזקנים והילדים {{הערה|פניני הלכה הלכות ברכות פת הבאה בכיסנין}}. מנגד, רבים מן הפוסקים הספרדיים פסקו שעל כל אכילה של 4 ביצים יש לברך המוציא ללא קשר למידת השובע מהאכילה {{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה|</ins>עיין ילקו"י קסח,י}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ&quot;ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ&quot;ק קיים ספק אם מברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;. לדעת ה[[משנה ברורה]], אין לברך את ברכות &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot; אלא אם כן אכל מיני מאפה כשיעור סעודה קבועה של ערב ובוקר. לכן, אם ברצונו לאכול מיני מאפה בשיעור שקיים בו ספק אם נוטלים ידיים ומברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;, יאכל אותם רק בתוך סעודה שאוכלים בה פת, כדי לא להכנס למצב של ספק ברכות.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לגבי קביעת גודל הביצה, לפי שיעור ה[[חזון איש]] בפחות מ - 200 סמ&quot;ק עדיין לא קיים ספק ופטורים מנטילת ידיים ומברכת המוציא {{מקור|כי טרם הגיעו לשיעור קביעות סעודה|כן}}. מנגד, לפי שיעור [[הרב חיים נאה]] החל מ - 168 סמ&quot;ק קיים ספק אם מברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;. לדעת ה[[משנה ברורה]], אין לברך את ברכות &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot; אלא אם כן אכל מיני מאפה כשיעור סעודה קבועה של ערב ובוקר. לכן, אם ברצונו לאכול מיני מאפה בשיעור שקיים בו ספק אם נוטלים ידיים ומברכים &quot;על נטילת ידיים&quot; ו&quot;המוציא&quot;, יאכל אותם רק בתוך סעודה שאוכלים בה פת, כדי לא להכנס למצב של ספק ברכות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>אדם הקובע סעודה על פת הבאה בכיסנין יחד עם עוד מאכלים, מאכלים אלו מצטרפים לשיעור שביעה, אך לא לשיעור פת הבאה בכיסנין. כך, שעל מנת לברך ברכת המזון עליו לאכול לפחות 4 ביצים פת הבאה בכיסנין, אך אינו חייב לשבוע דווקא מהם ואף אם שבע משאר המאכלים עליו לברך {{הערה| מג&quot;א קסח,יג וכן משנ&quot;ב ועיין באגרות משה ח&quot;ג סימן לב}}. אמנם לדעת ה[[כף החיים]], אין לברך במקרה זה &quot;המוציא&quot; וברכת המזון, אלא על הפת הבאה בכיסנין מברך &quot;מזונות&quot; ומעין שלוש, ועל שאר המאכלים מברך כברכתם הראויה להם, וכתב הילקוט יוסף שכן משמע גם מהטור והשו&quot;ע וכך נוהגים ההולכים בשיטתו.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלת מזונות==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חלת מזונות==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובא לעיל, לשיטת השו&quot;ע, עיסה שעירבו בה דבש או שאר מיני תבלין וטעם התערובת ניכר בעיסה, מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות. מאידך, הרמ&quot;א חולק על הגדרה זו וסובר שרק כאשר יש הרבה מיני מתיקה בעיסה, עד שהדבש והתבלין מוגדרים כעיקר, נחשב המאפה כפת הבאה בכיסנין ולא כלחם ממש.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>כמובא לעיל, לשיטת השו&quot;ע, עיסה שעירבו בה דבש או שאר מיני תבלין וטעם התערובת ניכר בעיסה, מוגדרת כפת הבאה בכיסנין ויש לברך עליו מזונות. מאידך, הרמ&quot;א חולק על הגדרה זו וסובר שרק כאשר יש הרבה מיני מתיקה בעיסה, עד שהדבש והתבלין מוגדרים כעיקר, נחשב המאפה כפת הבאה בכיסנין ולא כלחם ממש.  </div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%91%D7%90%D7%94_%D7%91%D7%9B%D7%99%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%9F&diff=156304&oldid=prev 2022-02-07T20:36:35Z

<p><span class="autocomment">מקור</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:36, 7 בפברואר 2022</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l2">שורה 2:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 2:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==מקור==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא כי ברכתה של פת הבאה בכיסנין איננה המוציא כשאר לחמים אלא מזונות, וכי רק במידה והאדם קובע את סעודתו על פת זה- ברכתו היא המוציא. הראשונים נחלקו מה ההגדרה של פת זו:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא כי ברכתה של פת הבאה בכיסנין איננה המוציא כשאר לחמים אלא מזונות, וכי רק במידה והאדם קובע את סעודתו על פת זה- ברכתו היא המוציא. הראשונים נחלקו מה ההגדרה של פת זו:</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">פת העשויה ככיסים</del>'''- רבינו חננאל פירש שלשון "כיסנין" מגיע מהמילה כיסים ומפרש כי מדובר בפת העשויה ככיס הממולא במיני מתיקה שנאפו יחד עם הבצק.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כיס ממולא</ins>'''- רבינו חננאל פירש שלשון "כיסנין" מגיע מהמילה כיסים ומפרש כי מדובר בפת העשויה ככיס הממולא במיני מתיקה שנאפו יחד עם הבצק.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כסיסה&#039;&#039;&#039;- הערוך (ערך כסן) פירש כיסנין מלשון כסיסה, ופירש שמדובר על בצק דק שהוקשה ונאפה עד שניתן לכסוס אותו (כמו קרקר בימינו).</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*&#039;&#039;&#039;כסיסה&#039;&#039;&#039;- הערוך (ערך כסן) פירש כיסנין מלשון כסיסה, ופירש שמדובר על בצק דק שהוקשה ונאפה עד שניתן לכסוס אותו (כמו קרקר בימינו).</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*הרמב"ם (הלכות ברכות ג, ט) כתב שמדובר בבצק שנילוש יחד עם דבש וחלב ואז נאפה.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''נילוש'''- </ins>הרמב"ם (הלכות ברכות ג, ט) כתב שמדובר בבצק שנילוש יחד עם דבש וחלב ואז נאפה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק הבית יוסף {{הערה|או"ח סימן קסח,ט}} שמכיוון שמדובר בספק דרבנן, מחשיבים את כל ההגדרות השונות כפת הבאה בכיסנין, וברכת מזונות מוציאה ידי חובה גם בפת. מנגד, יש אחרונים {{הערה| כך משמע מכמה ראשונים כגון רשב"א, מאירי, תר"י ואו"ז, וכך כתב ערוך השולחן סימן קסח סעיף כג ועיין מאמר מרדכי יד וכן בדעת תורה בשם בית אפרים או"ח יב}} הסוברים שאין מחלוקת בין השיטות השונות, ורק מדובר בדוגמאות שונות למיני לחם שאין נוהגים לקבוע עליהם סעודה.  </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>להלכה, פסק הבית יוסף {{הערה|או"ח סימן קסח,ט}} שמכיוון שמדובר בספק דרבנן, מחשיבים את כל ההגדרות השונות כפת הבאה בכיסנין, וברכת מזונות מוציאה ידי חובה גם בפת<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערה|כך מסביר הט"ז בשיטתו שם}}</ins>. מנגד, יש אחרונים{{הערה|כך משמע מכמה ראשונים כגון רשב"א, מאירי, תר"י ואו"ז, וכך כתב ערוך השולחן סימן קסח סעיף כג ועיין מאמר מרדכי יד וכן בדעת תורה בשם בית אפרים או"ח יב}} הסוברים שאין מחלוקת בין השיטות השונות, ורק מדובר בדוגמאות שונות למיני לחם שאין נוהגים לקבוע עליהם סעודה.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפקא מינה בין ההסברים תהיה באדם האוכל שני מינים שונים של פת הבאה בכיסנין. במקרה כזה, אם נסבור שהשיטות חולקות, וודאי שתהיה שיטה הסוברת שמדובר בלחם ואילו להבנה כי מדובר בכמה דעות שונות- הפת תחשב כפת הבאה בכיסנין לדעת כולם. למעשה, מכיוון שמתחשבים גם בשיטות האחרונים הסוברות שאין מחלוקת בין הראשונים, גם במקרה כזה אין מברכים המוציא, משום שייתכן שאין מחלוקת בין הראשונים ולדעת כולם אין מדובר בלחם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>נפקא מינה בין ההסברים תהיה באדם האוכל שני מינים שונים של פת הבאה בכיסנין. במקרה כזה, אם נסבור שהשיטות חולקות, וודאי שתהיה שיטה הסוברת שמדובר בלחם ואילו להבנה כי מדובר בכמה דעות שונות- הפת תחשב כפת הבאה בכיסנין לדעת כולם. למעשה, מכיוון שמתחשבים גם בשיטות האחרונים הסוברות שאין מחלוקת בין הראשונים, גם במקרה כזה אין מברכים המוציא, משום שייתכן שאין מחלוקת בין הראשונים ולדעת כולם אין מדובר בלחם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קביעות סעודה==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא שלמרות שאין מברכים המוציא על פת הבאה בכיסנין, במידה וקובעים עליה סעודה יש לברך המוציא, ומוסיפים הפוסקים שעליו גם ליטול ידיים לפני הסעודה{{הערה| משנ&quot;ב קסח, כה}}. בגמרא לא מבואר מהי הכמות המוגדרת כקביעות סעודה ונחלקו בכך הפוסקים:</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בגמרא {{#makor-new:ברכות מב א|בבלי-ברכות|מב|א}} מובא שלמרות שאין מברכים המוציא על פת הבאה בכיסנין, במידה וקובעים עליה סעודה יש לברך המוציא, ומוסיפים הפוסקים שעליו גם ליטול ידיים לפני הסעודה{{הערה| משנ&quot;ב קסח, כה}}. בגמרא לא מבואר מהי הכמות המוגדרת כקביעות סעודה ונחלקו בכך הפוסקים:</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-156302:rev-156304:php=table --> </table>

Wikiboss