פתח פיך לאילם - היסטוריית גרסאות

95.86.120.161 ב־21:41, 15 באוגוסט 2019

2019-08-15T21:41:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:41, 15 באוגוסט 2019
שורה 4:		שורה 4:

	בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר מעורבות הדיין בטענות הצדדים,		בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר מעורבות הדיין בטענות הצדדים,
	#הפניה [[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]]~~הרב ישועה רטבי~~).		#הפניה [[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]]).

	כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|על ידו או על ידי בית דין\|כן}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|משלי לא, ח\|כן}}: "פתח פיך לאילם".		כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|על ידו או על ידי בית דין\|כן}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|משלי לא, ח\|כן}}: "פתח פיך לאילם".

95.86.120.161 ב־21:40, 15 באוגוסט 2019

2019-08-15T21:40:07Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:40, 15 באוגוסט 2019
שורה 4:		שורה 4:

	בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר מעורבות הדיין בטענות הצדדים,		בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר מעורבות הדיין בטענות הצדדים,
	#הפניה [[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]]		#הפניה [[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]]הרב ישועה רטבי).
	הרב ישועה רטבי).



	כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|על ידו או על ידי בית דין\|כן}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|משלי לא, ח\|כן}}: "פתח פיך לאילם".		כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|על ידו או על ידי בית דין\|כן}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|משלי לא, ח\|כן}}: "פתח פיך לאילם".

95.86.120.161 ב־21:39, 15 באוגוסט 2019

2019-08-15T21:39:27Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:39, 15 באוגוסט 2019
שורה 3:		שורה 3:


	בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר [[מעורבות הדיין בטענות הצדדים\|http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]], הרב ישועה רטבי).		בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר מעורבות הדיין בטענות הצדדים,
			#הפניה [[http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]]
			הרב ישועה רטבי).

95.86.120.161 ב־21:35, 15 באוגוסט 2019

2019-08-15T21:35:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 15 באוגוסט 2019
שורה 3:		שורה 3:


	בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.		בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.(להרחבה: עיין במאמר [[מעורבות הדיין בטענות הצדדים\|http://www.kiryatmoshe.co.il/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99-%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%9F/505-%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%91%D7%98%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%AA%D7%97-%D7%A4%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%9D]], הרב ישועה רטבי).

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T10:55:11Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:55, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~במקרים~~ מסויימים מוטל על בית הדין לסייע לבעל הדין לטעון את טענותיו, או לטעון במקומו כל טענה שיכול היה לטעון.		במקרים מסויימים מוטל על בית הדין לסייע לבעל הדין לטעון את טענותיו, או לטעון במקומו כל טענה שיכול היה לטעון.

יוסף שמח בוט: טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

2012-09-05T09:29:11Z

טיפול בסוגריים מיותרים בתבנית:מקור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:29, 5 בספטמבר 2012
שורה 1:		שורה 1:
	~~במקרים~~ מסויימים מוטל על בית הדין לסייע לבעל הדין לטעון את טענותיו, או לטעון במקומו כל טענה שיכול היה לטעון.		במקרים מסויימים מוטל על בית הדין לסייע לבעל הדין לטעון את טענותיו, או לטעון במקומו כל טענה שיכול היה לטעון.



	בשולחן ערוך {{מקור\|(חושן משפט סימן יז, סעיף ט)}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.		בשולחן ערוך {{מקור\|חושן משפט סימן יז, סעיף ט\|כן}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.



	כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|(על ידו או על ידי בית דין)}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|(משלי לא, ח)}}: "פתח פיך לאילם".		כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור\|על ידו או על ידי בית דין\|כן}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור\|משלי לא, ח\|כן}}: "פתח פיך לאילם".

Yeshivaorgil bot: הוספת קטגוריה בתבנית מקור

2009-03-16T17:25:41Z

הוספת קטגוריה בתבנית מקור

דף חדש

במקרים מסויימים מוטל על בית הדין לסייע לבעל הדין לטעון את טענותיו, או לטעון במקומו כל טענה שיכול היה לטעון.

בשולחן ערוך {{מקור|(חושן משפט סימן יז, סעיף ט)}} מובא: "ראה הדיין זכות לאחד מהם, ובעל דין מבקש לאומרו, ואינו יודע לחבר הדברים, או שראוהו מצטער להציל עצמו בטענת אמת, ומפני החימה והכעס נסתלקה ממנו, או נשתבש מפני הסכלות - הרי זה מותר לסעדו ולהבינו תחילת הדבר, משום 'פתח פיך לאילם', וצריך להתיישב בדבר זה הרבה, כדי שלא יהיה כעורכי הדיינים". כלומר: על הדיין מצד אחד, לסייע לבעל הדין ה"אילם" בטענותיו, אך עליו גם להזהר שלא ינהג כאילו היה עורך דינו של אותו בעל דין.

כמו כן, יתומים שנתבעו לבית דין על דבר ירושת אביהם, או קונה שנתבע לבית דין על דבר הנכס שקנה, או מקבל מתנה שנתבע לבית דין על דבר המתנה שקיבל, או מלווה שנתבע לבית דין על דבר נכסי הלווה שנגבו {{מקור|(על ידו או על ידי בית דין)}} לפרעון חובו, בית דין טוענים להם כל טענה שיכול היה לטעון אבי היתומים, או המוכר, או נותן המתנה, או הלווה, שנאמר {{מקור|(משלי לא, ח)}}: "פתח פיך לאילם".

[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]