פרשת תרומה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* זמנה של הפרשה */

2020-02-29T19:28:31Z

זמנה של הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 29 בפברואר 2020
שורה 23:		שורה 23:

	==זמנה של הפרשה==		==זמנה של הפרשה==
	{{ערך מורחב\|ערך=[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D זמן בחירת הכהנים]}}
	זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה משה רבינו על הר סיני. על כך ניתן ללמוד מהפסוקים הבאים:		זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה משה רבינו על הר סיני. על כך ניתן ללמוד מהפסוקים הבאים:

Wikiboss: /* זמנה של הפרשה */

2020-02-28T07:49:52Z

זמנה של הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:49, 28 בפברואר 2020
שורה 12:		שורה 12:
	# '''בניית המשכן ''' -[[הרב יעקב מדן]] כתב:"על בניין הקרשים נאמר: "ועשית את הקרשים למשכן" <ref>כ"ו, יח</ref> . הקרשים הם עבור המשכן, אך היריעות - הן עצמן המשכן. ואכן, משהקימו את המשכן בשילה - בנאוהו מאבנים וגנזו את הקרשים, שהרי הם אינם עיקר המשכן. <ref>בית המדרש הוירטואלי, הר עציון</ref>		# '''בניית המשכן ''' -[[הרב יעקב מדן]] כתב:"על בניין הקרשים נאמר: "ועשית את הקרשים למשכן" <ref>כ"ו, יח</ref> . הקרשים הם עבור המשכן, אך היריעות - הן עצמן המשכן. ואכן, משהקימו את המשכן בשילה - בנאוהו מאבנים וגנזו את הקרשים, שהרי הם אינם עיקר המשכן. <ref>בית המדרש הוירטואלי, הר עציון</ref>
	# '''מזבח העולה''' - [[רבי משה אלשייך]] כתב :'''וציפית אותו נחשת''' - רש"י כתב לכפר על עזות מצח שנאמר "ומצחך נחושה". ומכאן "שיסד רבינו ניסן בוידוי הגדול '''ובעזות מצח'''.		# '''מזבח העולה''' - [[רבי משה אלשייך]] כתב :'''וציפית אותו נחשת''' - רש"י כתב לכפר על עזות מצח שנאמר "ומצחך נחושה". ומכאן "שיסד רבינו ניסן בוידוי הגדול '''ובעזות מצח'''.

			==פרשיות המשכן בימינו==
			ה[[אברבנאל]] בפתיחת הפרשה, מעלה את השאלה שרבים שואלים את עצמם: האם פרשיות המשכן רלוונטיות לימינו?

			הוא מסביר שפרשיית המשכן לא מדברת רק על בניית המשכן בעבר, אלא היא מלמדת אותנו, איך אנחנו צריכים לפתח את הקשר שלנו אל ה', גם בימינו. לדבריו, אנחנו יכולים ללמוד מבניית המשכן וכליו, ערכים נצחיים על עבודת ה' שלנו.

			את דרכו של האברבנאל, ממשיך גם ה[[מלבי"ם]] בפירושו על הציווי לבניית המשכן. בפרשה נאמר "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם... את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו". המלבי"ם שואל, אם כבר נאמר "ועשו לי מקדש", למה נכתב גם "וכן תעשו" בסוף הפסוק?

			ומתרץ שמוכח מהפסוק, שבנוסף על בניית המקדש הציבורי, מוטל על כל אדם מישראל לבנות גם מקדש בתוכו, ולהכין את עצמו להיות כלי המקבל את השכינה. דבר זה גם רמוז גם בעצם הציווי של המקדש: ועשו לי מקדש- ושכנתי בתוכם, הקב"ה לא שוכן בתוך המקדש, אלא שוכן בתוך עם ישראל.

	==זמנה של הפרשה==		==זמנה של הפרשה==
שורה 37:		שורה 46:

	ברכת משה לשבט לוי (דברים, ל"ג, ח- יא) מדברת במפורש על תפקידי כהונה ("תומיך ואוריך") שניתנו לשבט לוי, כנראה בעקבות מעשה העגל (כך פירש רש"י, והסכים לו רמב"ן) ומייחסת אותם לכלל השבט, הראיה העיקרית היא, כאמור, מהפסוק בדברים, י', ח, שהובא לעיל, וממנו משמע כי בחירת שבט לוי אירעה לאחר מעשה העגל, והיא הייתה בחירה הן לכהונה והן ללווייה.		ברכת משה לשבט לוי (דברים, ל"ג, ח- יא) מדברת במפורש על תפקידי כהונה ("תומיך ואוריך") שניתנו לשבט לוי, כנראה בעקבות מעשה העגל (כך פירש רש"י, והסכים לו רמב"ן) ומייחסת אותם לכלל השבט, הראיה העיקרית היא, כאמור, מהפסוק בדברים, י', ח, שהובא לעיל, וממנו משמע כי בחירת שבט לוי אירעה לאחר מעשה העגל, והיא הייתה בחירה הן לכהונה והן ללווייה.

	==מאת כל איש==		==מאת כל איש==
	בפסוק השני בפרשה נאמר:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"<ref> כ"ה, ב'</ref>. רש"י כתב על ד"ה '''תקחו את תרומתי''' - "אמרו רבותינו: שלוש תרומות אמורות כאן:		בפסוק השני בפרשה נאמר:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"<ref> כ"ה, ב'</ref>. רש"י כתב על ד"ה '''תקחו את תרומתי''' - "אמרו רבותינו: שלוש תרומות אמורות כאן:

Wikiboss: /* ארון הברית */

2020-02-23T20:11:47Z

ארון הברית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:11, 23 בפברואר 2020
שורה 56:		שורה 56:

	==ארון הברית==		==ארון הברית==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[ארון הברית]]}}
	בפרשה מצווה משה לבנות את ארון הברית: "ועשו ארון עצי שיטים". המדרש <ref>שמות רבה לד,ב</ref> מקשה מפני מה הציווי בכל הכלים הוא בלשון יחיד ("ועשית") ואילו בארון הוא בלשון רבים? ומפרש שהדבר בא לסמל שהתורה שייכת לכולם {{ציטוטון\| אמר הקב"ה יבאו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה}}.		בפרשה מצווה משה לבנות את ארון הברית: "ועשו ארון עצי שיטים". המדרש <ref>שמות רבה לד,ב</ref> מקשה מפני מה הציווי בכל הכלים הוא בלשון יחיד ("ועשית") ואילו בארון הוא בלשון רבים? ומפרש שהדבר בא לסמל שהתורה שייכת לכולם {{ציטוטון\| אמר הקב"ה יבאו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה}}.

Wikiboss: /* משכן אוהל מועד */

2020-02-23T20:10:43Z

משכן אוהל מועד

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:10, 23 בפברואר 2020
שורה 51:		שורה 51:
	==משכן אוהל מועד==		==משכן אוהל מועד==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[משכן אוהל מועד]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[משכן אוהל מועד]]}}

	[[רבי יצחק אברבנאל]] מעלה את השאלה למה ציוה הקב"ה על בניית המשכן. הרי נאמר ב[[ספר ישעיהו]]: "כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" <ref>ס"ו,א'</ref> ו[[רש"י]] מוסיף:'''השמים כסאי''' - "איני צריך לבית המקדש שלכם". על כך הפרשן משיב: "צויתי לעשותם כדי להשריש בלבותיכם השגחתי" דהיינו, המשכן נבנה במטרה כי יאמינו כי האלוקים חי בקרבת עם ישראל והשגחתו עליהם. וכן, שתדבק הקדושה בעם ישראל באמצעות השכינה המצויה בתוכו כפי שנאמר:" "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.". וזהו שאמר הכתוב: "ועשו לי מקדש", אך עשיית המקדש לא תהיה ללא כל תועלת אלא על מנת ש"ושכנתי בתוכם", שאם לא כן בניית היכלות ריקים אין בהם תועלת!		[[רבי יצחק אברבנאל]] מעלה את השאלה למה ציוה הקב"ה על בניית המשכן. הרי נאמר ב[[ספר ישעיהו]]: "כֹּה אָמַר יְהוָה הַשָּׁמַיִם כִּסְאִי וְהָאָרֶץ הֲדֹם רַגְלָי אֵי זֶה בַיִת אֲשֶׁר תִּבְנוּ לִי וְאֵי זֶה מָקוֹם מְנוּחָתִי" <ref>ס"ו,א'</ref> ו[[רש"י]] מוסיף:'''השמים כסאי''' - "איני צריך לבית המקדש שלכם". על כך הפרשן משיב: "צויתי לעשותם כדי להשריש בלבותיכם השגחתי" דהיינו, המשכן נבנה במטרה כי יאמינו כי האלוקים חי בקרבת עם ישראל והשגחתו עליהם. וכן, שתדבק הקדושה בעם ישראל באמצעות השכינה המצויה בתוכו כפי שנאמר:" "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם.". וזהו שאמר הכתוב: "ועשו לי מקדש", אך עשיית המקדש לא תהיה ללא כל תועלת אלא על מנת ש"ושכנתי בתוכם", שאם לא כן בניית היכלות ריקים אין בהם תועלת!

Wikiboss ב־20:09, 23 בפברואר 2020

2020-02-23T20:09:51Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:09, 23 בפברואר 2020
שורה 23:		שורה 23:
	השאלה היא האם 40 הימים לפני [[חטא העגל]] או 40 היום לאחריהם.		השאלה היא האם 40 הימים לפני [[חטא העגל]] או 40 היום לאחריהם.

	[[רש''י]], בפירושו <ref>שמות, ל''ו, י"ח</ref>, לד''ה ''ויתן אל משה'', כתב:''אין מוקדם ומאוחר בתורה; מעשה העגל - קודם לציווי מלאכת המשנן ימים רבים היה, שהרי בי''ז בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב''ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן, והוקם באחד בניסן''		[[רש"י]], בפירושו <ref>שמות, ל"ו, י"ח</ref>, לד"ה "ויתן אל משה", כתב:"אין מוקדם ומאוחר בתורה; מעשה העגל - קודם לציווי מלאכת המשנן ימים רבים היה, שהרי בי"ז בתמוז נשתברו הלוחות, וביום הכפורים נתרצה הקב"ה לישראל ולמחרת התחילו בנדבת המשכן, והוקם באחד בניסן".

	ה[[מהר''ל]] ב'גור אריה' כתב :{{ציטוטון\|וקשה, דמה ראיה מביא מזה שאין מוקדם ומאוחר בתורה, שהרי עדיין יש לומר דהיה ציווי מלאכת המשכן קודם מעשה העגל, אלא שמשה אמר לישראל הציווי על מלאכת המשכן אחר יוה''כ, כאשר נתרצה להם על מעשה העגל?}}. דהיינו, רק אחרי שבאה הכפרה על מעשי העגל, [[משה רבינו]] ציוו על הקמת המשכן.		ה[[מהר"ל]] ב'גור אריה' כתב :{{ציטוטון\|וקשה, דמה ראיה מביא מזה שאין מוקדם ומאוחר בתורה, שהרי עדיין יש לומר דהיה ציווי מלאכת המשכן קודם מעשה העגל, אלא שמשה אמר לישראל הציווי על מלאכת המשכן אחר יוה"כ, כאשר נתרצה להם על מעשה העגל?}}. דהיינו, רק אחרי שבאה הכפרה על מעשי העגל, [[משה רבינו]] ציוו על הקמת המשכן.

	ישנן שתי שיטות עיקריות בנושא, שיטת ה[[רמב"ן]] הסובר כי הפרשיות באות כסדרן ושיטת רש"י הסובר כי אינם כסדרן:		ישנן שתי שיטות עיקריות בנושא, שיטת ה[[רמב"ן]] הסובר כי הפרשיות באות כסדרן ושיטת רש"י הסובר כי אינם כסדרן:

	===ראיות הרמב''ן===		===ראיות הרמב"ן===
	לשיטתו, הפרשיות באות כסדרן ומשמען. ואף אם אנו מקבלים את העיקרון של ''אין מוקדם ומאוחר בתורה'', לא בטל תוקף הראיה. עצם העובדה, שהתורה הקדימה את בחירת אהרן ובניו לכהונה לספור מעשה העגל, מוכיחה, כי מבחינה רעיונית אין הבחירה קשורה למעשה זה.		לשיטתו, הפרשיות באות כסדרן ומשמען. ואף אם אנו מקבלים את העיקרון של "אין מוקדם ומאוחר בתורה", לא בטל תוקף הראיה. עצם העובדה, שהתורה הקדימה את בחירת אהרן ובניו לכהונה לספור מעשה העגל, מוכיחה, כי מבחינה רעיונית אין הבחירה קשורה למעשה זה.

	מתוך האמור בספר במדבר, ג', ו: ''הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו... ונתת את הלויים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל'', וגם מהאמור בבמדבר, י''ח, ב: ''וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתר וילוו עלי וישרתוך'', משמע, כי עיקר הבחירה היא באהרן ובניו, ורק בשלב שני מצרפים אליו את הלוויים כמשרתים אותו. כמו כן, אין המקרא מפרש במקומות אלו את סיבת בחירת שבט לוי.

			מתוך האמור בספר במדבר, ג', ו: "הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו... ונתת את הלויים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל", וגם מהאמור בבמדבר, י"ח, ב: "וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתר וילוו עלי וישרתוך", משמע, כי עיקר הבחירה היא באהרן ובניו, ורק בשלב שני מצרפים אליו את הלוויים כמשרתים אותו. כמו כן, אין המקרא מפרש במקומות אלו את סיבת בחירת שבט לוי.
	===הראיות לרש"י===		===הראיות לרש"י===
	בעקבות מעשה העגל אומר משה לשבט לוי: ''מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו'' (שמות, ל''ב, כט), ופירש שם רש''י:''בדבר זה תתחנכו להיות כוהנים למקום''. וזו באמת משמעות מילוי ידיים בכל מקום (עיין שמות, כ''ט, ט, כט, לה; מלכ''א, י''ג, לג; ועוד).		בעקבות מעשה העגל אומר משה לשבט לוי: "מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו" (שמות, ל"ב, כ"ט), ופירש שם רש"י:"בדבר זה תתחנכו להיות כוהנים למקום". וזו באמת משמעות מילוי ידיים בכל מקום (עיין שמות, כ"ט, ט, כט, לה; מלכ"א, י"ג, לג; ועוד).

	ברכת משה לשבט לוי (דברים, ל''ג, ח- יא) מדברת במפורש על תפקידי כהונה (''תמיך ואוריך'') שניתנו לשבט לוי, כנראה בעקבות מעשה העגל (כך פירש רש''י, והסכים לו רמב''ן) ומייחסת אותם לכלל השבט,

	הראיה העיקרית היא, כאמור, מהפסוק בדברים, י', ח, שהובא לעיל, וממנו משמע כי בחירת שבט לוי אירעה לאחר מעשה העגל, והיא הייתה בחירה הן לכהונה והן ללווייה.

	נראים הדברים, כי אין לנו לדחוק אף לא אחד מהפסוקים הנ''ל, אלא לקיים את כל המקראות הללו. מסתבר, כי הן נויטת רש''י והן שיטת רמב''ן - דברי אלוהים חיים הן, ולכן יש לומר, כי בבחירת הכוהנים והלוויים ישנן שתי בחינות: מחד - לפנינו בחירה בזכות מעשים, ומאידך - בחירה סגולית.

	~~=="מאת כל איש"==~~

			ברכת משה לשבט לוי (דברים, ל"ג, ח- יא) מדברת במפורש על תפקידי כהונה ("תומיך ואוריך") שניתנו לשבט לוי, כנראה בעקבות מעשה העגל (כך פירש רש"י, והסכים לו רמב"ן) ומייחסת אותם לכלל השבט, הראיה העיקרית היא, כאמור, מהפסוק בדברים, י', ח, שהובא לעיל, וממנו משמע כי בחירת שבט לוי אירעה לאחר מעשה העגל, והיא הייתה בחירה הן לכהונה והן ללווייה.
			==מאת כל איש==
	בפסוק השני בפרשה נאמר:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"<ref> כ"ה, ב'</ref>. רש"י כתב על ד"ה '''תקחו את תרומתי''' - "אמרו רבותינו: שלוש תרומות אמורות כאן:		בפסוק השני בפרשה נאמר:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי"<ref> כ"ה, ב'</ref>. רש"י כתב על ד"ה '''תקחו את תרומתי''' - "אמרו רבותינו: שלוש תרומות אמורות כאן:
	# אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי <ref> ל"ה, כ"ו- כ"ז</ref>		# אחת תרומת בקע לגלגלת, שנעשו מהם האדנים, כמו שמפורש באלה פקודי <ref> ל"ה, כ"ו- כ"ז</ref>

Wikiboss ב־20:04, 23 בפברואר 2020

2020-02-23T20:04:36Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:04, 23 בפברואר 2020
שורה 5:		שורה 5:
	להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:		להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:
	# '''מרכיבי התרומה''' - [[רבי יצחק אברבנאל]] כתב:"שהיו באים עמים מכל הסביבות אל מחנה ישראל למכור כל מיני סחורות ומשם קנו השמן למאור והבשמים ושמן המשחה ולקטרת - כי אין לחשוב שהוציאו כל זה ממצרים - ומשם גם קנו '''עצי שטים'''. לעומתו, [[מדרש תנחומא]] כתב:"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב. אמר להו הקדוש ברוך הוא, אין אתם מביאין משלכם, אלא מביזת הים שנתתי לכם" <ref>תרומה סימן ה'</ref>.		# '''מרכיבי התרומה''' - [[רבי יצחק אברבנאל]] כתב:"שהיו באים עמים מכל הסביבות אל מחנה ישראל למכור כל מיני סחורות ומשם קנו השמן למאור והבשמים ושמן המשחה ולקטרת - כי אין לחשוב שהוציאו כל זה ממצרים - ומשם גם קנו '''עצי שטים'''. לעומתו, [[מדרש תנחומא]] כתב:"וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב. אמר להו הקדוש ברוך הוא, אין אתם מביאין משלכם, אלא מביזת הים שנתתי לכם" <ref>תרומה סימן ה'</ref>.
	# '''עשית ארון העדות''' - [[ילקוט שמעוני]] כתב:" כיצד עשה בצלאל את הארון עשאו שלש תיבות שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור" <ref>שמות - פרק כה - רמז שסז</ref>		# '''עשית ארון העדות''' - [[ילקוט שמעוני]] כתב:"כיצד עשה בצלאל את הארון עשאו שלש תיבות שתים של זהב ואחת של עץ. נתן של עץ בתוך של זהב ושל זהב בתוך של עץ וחיפה שפתו העליונה בזהב שנאמר וצפית אותו זהב טהור" <ref>שמות - פרק כה - רמז שסז</ref>
	# '''בניית שלחן הפנים''' - [[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:"הוּשְׂמוּ בַּשֻּׁלְחָן שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָָד מֵהֶם לַשֻּׁלְחָן עַצְמו, הַמּורֶה עַל פַּרְנָסַת הַמְּדִינָה וְסִדּוּר עִנְיָנֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי לַמִּסְגֶּרֶת, הַמּורֶה הֱיות סוגֵר בַּעֲדָהּ מִכָּל מַזִּיק וְהַשְׁבִּית אויֵב וּמִתְנַקֵּם <ref>ע"פ <makor>תהלים ח, ג</makor></ref> .		# '''בניית שלחן הפנים''' - [[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:"הוּשְׂמוּ בַּשֻּׁלְחָן שְׁנֵי כְתָרִים, אֶחָָד מֵהֶם לַשֻּׁלְחָן עַצְמו, הַמּורֶה עַל פַּרְנָסַת הַמְּדִינָה וְסִדּוּר עִנְיָנֶיהָ, וְהַשֵּׁנִי לַמִּסְגֶּרֶת, הַמּורֶה הֱיות סוגֵר בַּעֲדָהּ מִכָּל מַזִּיק וְהַשְׁבִּית אויֵב וּמִתְנַקֵּם <ref>ע"פ <makor>תהלים ח, ג</makor></ref> .
	# '''מעשה המנורה''' -ה[[רשב"ם]] מבאר כי על המורה להאיר את השלחן וכך הוא כתב" '''והאיר על עבר פניה''' - ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השלחן שכנגדו, כדכתיב: ואת המנורה נוכח השלחן.		# '''מעשה המנורה''' -ה[[רשב"ם]] מבאר כי על המורה להאיר את השלחן וכך הוא כתב" '''והאיר על עבר פניה''' - ידליק הפתילות אל עבר מול המנורה שזהו לצד השלחן שכנגדו, כדכתיב: ואת המנורה נוכח השלחן.

Wikiboss: /* הראיות לרשי */

2020-02-23T20:03:26Z

הראיות לרשי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:03, 23 בפברואר 2020
שורה 34:		שורה 34:
	מתוך האמור בספר במדבר, ג', ו: ''הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו... ונתת את הלויים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל'', וגם מהאמור בבמדבר, י''ח, ב: ''וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתר וילוו עלי וישרתוך'', משמע, כי עיקר הבחירה היא באהרן ובניו, ורק בשלב שני מצרפים אליו את הלוויים כמשרתים אותו. כמו כן, אין המקרא מפרש במקומות אלו את סיבת בחירת שבט לוי.		מתוך האמור בספר במדבר, ג', ו: ''הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו... ונתת את הלויים לאהרן ולבניו נתונם נתונם המה לו מאת בני ישראל'', וגם מהאמור בבמדבר, י''ח, ב: ''וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתר וילוו עלי וישרתוך'', משמע, כי עיקר הבחירה היא באהרן ובניו, ורק בשלב שני מצרפים אליו את הלוויים כמשרתים אותו. כמו כן, אין המקרא מפרש במקומות אלו את סיבת בחירת שבט לוי.

	===הראיות לרש''י===		===הראיות לרש"י===
	בעקבות מעשה העגל אומר משה לשבט לוי: ''מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו'' (שמות, ל''ב, כט), ופירש שם רש''י:''בדבר זה תתחנכו להיות כוהנים למקום''. וזו באמת משמעות מילוי ידיים בכל מקום (עיין שמות, כ''ט, ט, כט, לה; מלכ''א, י''ג, לג; ועוד).		בעקבות מעשה העגל אומר משה לשבט לוי: ''מלאו ידכם היום לה' כי איש בבנו ובאחיו'' (שמות, ל''ב, כט), ופירש שם רש''י:''בדבר זה תתחנכו להיות כוהנים למקום''. וזו באמת משמעות מילוי ידיים בכל מקום (עיין שמות, כ''ט, ט, כט, לה; מלכ''א, י''ג, לג; ועוד).

Wikiboss ב־20:02, 23 בפברואר 2020

2020-02-23T20:02:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:02, 23 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)		[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)

	זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן).''		זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן).
	==נושאי הפרשה==		==נושאי הפרשה==
	להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:		להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:

Wikiboss ב־20:02, 23 בפברואר 2020

2020-02-23T20:02:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:02, 23 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)		[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)

	זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן).		זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן).''
	==נושאי הפרשה==		==נושאי הפרשה==
	להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:		להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:

Wikiboss ב־20:00, 23 בפברואר 2020

2020-02-23T20:00:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:00, 23 בפברואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה:"דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)		[[פרשת תרומה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה לקוח מהפסוק השני שלה: "דַּבֵּר אֶל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ-לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל-אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת-תְּרוּמָתִי" <ref>כ"ה,ב'</ref> הפרשה עוסקת בבנית [[משכן אוהל מועד]], כפי שנאמר בעת חנוכת המשכן:"וַתֵּכֶל כָּל-עֲבֹדַת מִשְׁכַּן אֹהֶל מוֹעֵד וַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת-משֶׁה כֵּן עָשׂוּ" <ref>ל"ט,ל"ג</ref> - הוא הַמִּשְׁכָּן, אשר מכונה בפרשה גם בתור מקדש, שנאמר : "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (ח)

	~~זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן~~)

			זמנה של הפרשה היה בארבעים היום שהיה [[משה רבינו]] על [[הר סיני]] (ראו להלן).
	==נושאי הפרשה==		==נושאי הפרשה==
	להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה:		להלן הנושאים העיקריים של פרשת תרומה: