פרשת תצוה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss ב־09:53, 27 בפברואר 2023

2023-02-27T09:53:20Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:53, 27 בפברואר 2023
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Hoshen.jpg\|left\|thumb\|250px\|החושן על פי [[רבינו בחיי בן אשר]] - ויקיפדיה, תרם:ברי"א]]		[[תמונה:Hoshen.jpg\|left\|thumb\|250px\|החושן על פי [[רבינו בחיי בן אשר]] - ויקיפדיה, תרם:ברי"א]]

	הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]] ~~היא '''פרשת תצוה'''~~. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... " <ref>כ"ז,כ'</ref>. הפרשה עוסקת בנושאים הקשורים ב[[משכן אוהל מועד]] ובכוהנים אשר ישרתו בו:לבושם, משיחתם וכניסתם לתפקידם.		[[פרשת תצוה]] היא הפרשה השביעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... " <ref>כ"ז,כ'</ref>. הפרשה עוסקת בנושאים הקשורים ב[[משכן אוהל מועד]] ובכוהנים אשר ישרתו בו:לבושם, משיחתם וכניסתם לתפקידם.

	[[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:'''וְאַתָּה תְּצַוֶּה''' - הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר עַד עַכְשָׁו "וְעָשִׂיתָ" יוּבַן שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַחֵר, וְזֶה שֶׁיְּצַוֶּה לָאֻמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּלְפִיכָךְ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלשׁ מִצְות שֶׁצִּוָּה הֵנָה אָמַר "וְאַתָּה", לְהודִיעו שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא בְעַצְמו, שֶׁיְּצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן, וְשֶׁיַּקְרִיב אֵלָיו אֶת אַהֲרן וּבָנָיו <ref>כ"ח, א'</ref> , וְשֶׁיְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב <ref>שם ג</ref> .		[[רבי עובדיה ספורנו]] כתב:'''וְאַתָּה תְּצַוֶּה''' - הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר עַד עַכְשָׁו "וְעָשִׂיתָ" יוּבַן שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַחֵר, וְזֶה שֶׁיְּצַוֶּה לָאֻמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּלְפִיכָךְ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלשׁ מִצְות שֶׁצִּוָּה הֵנָה אָמַר "וְאַתָּה", לְהודִיעו שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא בְעַצְמו, שֶׁיְּצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן, וְשֶׁיַּקְרִיב אֵלָיו אֶת אַהֲרן וּבָנָיו <ref>כ"ח, א'</ref> , וְשֶׁיְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב <ref>שם ג</ref> .

Wikiboss: /* הערות שוליים */

2022-03-02T20:38:25Z

הערות שוליים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:38, 2 במרץ 2022
שורה 176:		שורה 176:
	[[קטגוריה:ספר שמות]]		[[קטגוריה:ספר שמות]]
	[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]		[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]
			[[קטגוריה:פרשת תצוה]]

Wikiboss: /* שבת זכור */

2021-02-23T08:51:27Z

שבת זכור

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:51, 23 בפברואר 2021
שורה 160:		שורה 160:

	==שבת זכור==		==שבת זכור==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[שבת זכור]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[שבת זכור]]}}
	~~[[תמונה:478px-Gustave dore morte Agag.jpg\|left\|thumb\|250px\|הריגתו של אגג מלך עמלק בידי שמואל הנביא. תחריט גוסטב דורה]]~~		בשבת פרשת זכור, החלה במקרים רבים בשבת פרשת תצוה, אנו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון אנו קוראים את פרשת השבוע – תְּצַוֶּה, ובשני אנו מפטירין (כלומר "מקנחים") בקריאה של פרשת זָכוֹר - "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". הקריאה בפרשת זָכוֹר נחשבת למצווה מדאורייתא (מהתורה), שלא כמו הקריאה בפרשת השבוע (הקריאה השבועית השוטפת), שהיא מדברי חכמים. העיתוי לקריאתה בציבור של פרשת זָכוֹר, נקבע לשבת שלפני חג הפורים, בשל מזימתו של המן שהוא מזרע [[עמלק\|עֲמָלֵק]], להשמיד את עם ישראל, מזימה שבאה לידי ביטוי בגזירה מלכותית, בחותמו של אחשוורוש. ומה כבר עשה עֲמָלֵק לעם ישראל, שמחייב אותנו לזכרו ולהזכירו בקריאה בציבור ? התשובה ניתנת מייד בפסוק הבא, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים:".

	בשבת פרשת זכור, החלה במקרים רבים בשבת פרשת תצוה, אנו מוציאים שני ספרי תורה, בראשון אנו קוראים את פרשת השבוע – תְּצַוֶּה, ובשני אנו מפטירין (כלומר "מקנחים") בקריאה של פרשת זָכוֹר - "זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם". הקריאה בפרשת זָכוֹר נחשבת למצווה מדאורייתא (מהתורה), שלא כמו הקריאה בפרשת השבוע (הקריאה השבועית השוטפת), שהיא מדברי חכמים. העיתוי לקריאתה בציבור של פרשת זָכוֹר, נקבע לשבת שלפני חג הפורים, בשל מזימתו של המן שהוא מזרע [[עמלק\|עֲמָלֵק]], להשמיד את עם ישראל, מזימה שבאה לידי ביטוי בגזירה מלכותית, בחותמו של אחשוורוש. ומה כבר עשה עֲמָלֵק לעם ישראל, שמחייב אותנו לזכרו ולהזכירו בקריאה בציבור ? התשובה ניתנת מייד בפסוק הבא, "אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹקִים:".

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: /* חשן משפט */

2020-02-29T20:06:09Z

חשן משפט

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:06, 29 בפברואר 2020
שורה 83:		שורה 83:

	==חשן משפט==		==חשן משפט==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[חשן משפט]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[חשן משפט]]}}

שורה 109:		שורה 108:
	\|}		\|}

	שאר האבנים באתר ופרטים נוספים עליהם בערך [[חשן משפט]]		שאר האבנים באתר ופרטים נוספים עליהם בערך [[חשן משפט]].
			===האם הקב"ה לא זוכר את שמות בני ישראל?===
			בבגדי הכהן הגדול מציינים פעמיים את שמות בני ישראל- על כתפות האפוד, ועל אבני החושן. בשתי הפעמיים, התורה מסבירה ששמות בני ישראל החרותים על האבנים "יזכירו" לה' את שמות בני ישראל.
			השאלה המתבקשת מקריאת הפסוקים היא- מדוע יש צורך להזכיר את שמות בני ישראל פעמיים, האם פעם אחת לא תספיק?

			נראה, שניתן לתרץ את הדברים על ידי עיון בכל אחת מכתיבת שמות השבטים. בכתפות האפוד, מדובר בשתי אבני שוהם המצויות על כתפי הכהן הגדול כך שבכל אבן חרוטות חצי משמות בני ישראל. כתיבת השמות באופן הזה מרמזת על שוויון בין השבטים ועל אחדות, כאשר כל השמות מרוכזים יחדיו על אותן שתי אבנים זהות. מאידך, השמות המופיעים על החושן מבטאים את הגיוון הקיים בעם כאשר לכל שבט קיימת האבן המיוחדת לו.

			הזיכרון הכפול, מרמז על כך שישנם שני גוונים בעם- הצד המאחד בין כל השבטים, והצד המיוחד שבכל שבט. כאשר כתפות האפוד, המראות את שלמות העם, מחוברות אל הגיוון הקיים באבני החושן- יכול העם להיזכר לטובה לפני ה'. וכל כך חשוב הוא החיבור בין הגיוון והאחדות, שישנו איסור מיוחד בתורה להפרידם – "ולא יזח החושן מעל האפוד".

	==שמן המשחה==		==שמן המשחה==

Wikiboss: /* בחירת הכהנים */

2020-02-29T19:28:40Z

בחירת הכהנים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:28, 29 בפברואר 2020
שורה 23:		שורה 23:

	==בחירת הכהנים==		==בחירת הכהנים==
	{{ערך מורחב\|ערך=[~~[כהן]~~]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%93%D7%A8%D7%A9%D7%A0%D7%99:%D7%91%D7%97%D7%99%D7%A8%D7%AA_%D7%94%D7%9B%D7%94%D7%A0%D7%99%D7%9D זמן בחירת הכהנים]}}
	בפרשה, מתוארת חניכת הכהנים, בני אהרון, לעבודתם: " וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן<ref> כ"ח, א'</ref>. מדברי הפסוקים לא ברור האם הקדשת הכהנים נעשתה כעת באופן ראשוני, או שמדובר בהוצאה לפועל של קדושה המולדת בהם, ונחלקו בכך הראשונים.		בפרשה, מתוארת חניכת הכהנים, בני אהרון, לעבודתם: " וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת-אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת-בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ-לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן<ref> כ"ח, א'</ref>. מדברי הפסוקים לא ברור האם הקדשת הכהנים נעשתה כעת באופן ראשוני, או שמדובר בהוצאה לפועל של קדושה המולדת בהם, ונחלקו בכך הראשונים.
	===שיטת רש"י===		===שיטת רש"י===

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-05-06T08:16:52Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:16, 6 במאי 2019
שורה 161:		שורה 161:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/20 פרשת תצוה] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16909 טקסט פרשת תצוה] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/20#hftraHeader הפטרת תצוה (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94/4 דברי תורה על פרשת תצוה] מתוך אתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%94/4 דברי תורה על פרשת תצוה] מתוך אתר ישיבה

Wikiboss ב־07:37, 17 בפברואר 2019

2019-02-17T07:37:31Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:37, 17 בפברואר 2019
שורה 7:		שורה 7:
	זמנה של הפרשה הוא, כמו ב[[פרשת תרומה]], על [[הר סיני]] - בעלייה הראשונה או העלייה השנייה<ref> ראו [[פרשת תרומה]]</ref>.		זמנה של הפרשה הוא, כמו ב[[פרשת תרומה]], על [[הר סיני]] - בעלייה הראשונה או העלייה השנייה<ref> ראו [[פרשת תרומה]]</ref>.

	פרשת תצוה היא הפרשה היחידה מתחילת ספר שמות ועד פרשת "וזאת הברכה" בה לא מוזכר שמו של משה רבינו ע"ה. וכתוב בזוהר הקדוש <ref>פרשת פנחס דף רמו ע"א, ובזוהר חדש כרך ב מגילת <makor>שיר השירים דף א ע"א</makor></ref> , וכן ~~כתבו המפרשים ז"ל~~, ~~<ref>ונראה שכתבו בלי שראו את דברי הזוה"ק</ref> שזה~~ מפני ~~שאמר~~ משה רבינו ~~ע"ה~~ - "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת", ועל כן לא מוזכר שמו של משה בפרשה, ואע"פ שהקב"ה אמר "סלחתי כדברך" - מכל מקום "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה".		פרשת תצוה היא הפרשה היחידה מתחילת ספר שמות ועד פרשת "וזאת הברכה" בה לא מוזכר שמו של משה רבינו ע"ה. וכתוב בזוהר הקדוש <ref>פרשת פנחס דף רמו ע"א, ובזוהר חדש כרך ב מגילת <makor>שיר השירים דף א ע"א</makor></ref> , וכן כתב בעל הטורים בתחילת הפרשה, שהסיבה היא מפני דבריו של משה רבינו - "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת", ועל כן לא מוזכר שמו של משה בפרשה, ואע"פ שהקב"ה אמר "סלחתי כדברך" - מכל מקום "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה". על אף דברים אלו, ישנם פרשיות נוספות בספר דברים בהן לא מוזכר שמו של משה <ref>כגון עקב ראה שופטים כי תצא ניצבים</ref>. הגר"א <ref>חומש הגר"א בתחילת הפרשה</ref> מסביר שכוונת בעל הטורים היא, שדווקא בפרשת תצוה בה בדרך כלל חל יום הולדתו ופטירתו של משה- לא מוזכר שמו. הסבר אחר הוא בכך שלמרות שכל הפרשה היא ציווי ה' למשה, עדיין לא מוזכר שמו- דבר ההופך את חוסר האזכור למשמעותי יותר מבשאר פרשיות.

	בשבת פרשת תְּצַוֶּה קוראים לעיתים קרובות גם את [[פרשת זכור]].		בשבת פרשת תְּצַוֶּה קוראים לעיתים קרובות גם את [[פרשת זכור]].

Wikiboss: /* מזבח הקטורת */

2019-02-14T22:21:44Z

מזבח הקטורת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:21, 14 בפברואר 2019
שורה 131:		שורה 131:
	==מזבח הקטורת==		==מזבח הקטורת==
	{{ערך מורחב\|ערך=[[מזבח הקטורת]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מזבח הקטורת]]}}
			===מיקום ציווי הקמת מזבח הזהב===
			בפרשיות תרומה- תצוה מובא סדר ציווי בניית כלי המשכן. הסדר המופיע בפרשיות הוא במבט מבפנים אל החוץ, כך שבתחילת פרשת תרומה מצווה משה על עשיית הכלים הפנימיים כארון והמנורה, ובסופה מתוארת צורת החצר. ציווי עשיית מזבח הזהב מופיע רק בסוף בפרשת תצוה, לאחר הציווים על בגדי הכהונה והקדשת הכהנים. הראשונים מקשים לפי סדר זה, מדוע הציווי על הקמת מזבח הזהב נכתב רק בסוף פרשת תצוה, ולא במקומו הטבעי ליד ציווי הארון והמנורה בתחילת פרשת תרומה? שאלה זו מתחזקת נוכח העובדה שבפרשת ויקהל, כאשר התורה מתארת את בניית מזבח הזהב, הוא מופיע במקומו בין הכלים הפנימיים, ולא מובן מדוע הסדר משתנה בין הפרשיות?

			הרמב"ן<ref>שמות ל,א</ref> מפרש שהתורה רצתה להצמיד את ציווי מזבח הזהב לפסוק המסיים את ציווי מלאכת המשכן- "ונקדש בכבודי.. ושכנתי בתוך בני ישראל" (שמות כט, מג-מה . לדבריו, הצמדת הציווי נועד לקשר את מזבח הקטורת למות נדב ואביהו ולרמוז למשה על כך שהקטורת יכולה למנוע את המגיפה.

			'''מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת שכינה'''- הסבר הפוך ניתן בדברי הספורנו<ref>שמות ל,א</ref> המסביר כי מזבח הזהב הועבר לסוף הפרשה מכיוון שאיננו חלק מהשראת השכינה במשכן. בניגוד לשאר כלי המשכן שעניין עבודתם הוא השראת שכינה בעם ישראל, העבודה במזבח הזהב היא לכבד את הקב"ה ולשחר פניו בקטורת שחרית. גישה זו קיימת גם בדברי הרמב"ם <ref>מו"נ, ח"ג פרק מה</ref> המסביר שמטרת מזבח הקטורת היתה להפיץ ריח טוב במקדש <ref> מקור לדבריו ניתן למצוא במדרש תנחומא תצוה, יד - תדע לך: שמזבח העולה שהיה לקרבנות, היה נתון בחוץ, ומזבח הקטורת, שהיה לריח, נתון בפנים. לפיכך נאמר למשה 'ועשית מזבח מקטר קטרת'</ref>

			המשך חכמה ממשיך כיוון זה מדברי הגמרא <ref>זבחים נט,ב </ref>"מזבח קטורת שנעקר מקטירים קטורת במקומו". מדברי הגמרא עולה שבניגוד לשאר כלי המשכן שבלעדיהם לא ניתן להמשיך בעבודה הקבועה, מזבח הקטורת איננו נדרש להשראת השכינה.

			'''הכלי המובחר, והכל הולך אחר החיתום'''- צרור המור, לר' אברהם סבע, מפרש כי התורה בחרה לסיים את ציווי עשיית הכלים במזבח הזהב משום שהוא הכלי המובחר ביותר ו"הכל הולך אחר החיתום" <ref>ברכות יב,א</ref>. לדבריו, מעלת מזבח הזהב היא בכך שמקשר את העולמות העליונים לתחתונים ולכן נקראת הקטורת בשמה משום קטר- קשר בין העולמות. לפי הבנה זו, הוא מסביר שרק ביום הכיפורים מזים על מזבח הזהב משום כבודו שיכול לקשר הכל.

			===עניינו של המזבח===
	בסוף הפרשה מצווים בני-ישראל על הקמת מזבח הקטורת וכך נאמר במקרא:"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ" <ref>ל', א'</ref>. הרב יהושע שפירא, ראש [[ישיבת רמת-גן]] ב[[עלונים#שבת בשבתו\|בעלון שהת ושבתו]] מונה שני פסוקים, אשר מעוררים ענין:		בסוף הפרשה מצווים בני-ישראל על הקמת מזבח הקטורת וכך נאמר במקרא:"וְעָשִׂיתָ מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת עֲצֵי שִׁטִּים תַּעֲשֶׂה אֹתוֹ" <ref>ל', א'</ref>. הרב יהושע שפירא, ראש [[ישיבת רמת-גן]] ב[[עלונים#שבת בשבתו\|בעלון שהת ושבתו]] מונה שני פסוקים, אשר מעוררים ענין:
	# "וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה" (ו') - מה הקשר בין מקום הפנימי של ארון העדות בקודש הקודשים, למיקןם המזבח שהיה מוצב מחוצה לו.		# "וְנָתַתָּה אֹתוֹ לִפְנֵי הַפָּרֹכֶת אֲשֶׁר עַל-אֲרֹן הָעֵדֻת לִפְנֵי הַכַּפֹּרֶת אֲשֶׁר עַל-הָעֵדֻת אֲשֶׁר אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה" (ו') - מה הקשר בין מקום הפנימי של ארון העדות בקודש הקודשים, למיקןם המזבח שהיה מוצב מחוצה לו.

Wikiboss: /* מזבח הקטורת */

2019-02-14T21:40:55Z

מזבח הקטורת

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:40, 14 בפברואר 2019
שורה 130:		שורה 130:

	==מזבח הקטורת==		==מזבח הקטורת==

	{{ערך מורחב\|ערך=[[מזבח הקטורת]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[מזבח הקטורת]]}}

Wikiboss ב־21:26, 14 בפברואר 2019

2019-02-14T21:26:53Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:26, 14 בפברואר 2019
שורה 29:		שורה 29:

	לשיטת רש"י הלווים התחנכו לעבודתם בעת הריגת החוטאים לחטא העגל, כאשר השמדת החוטאים היווה מעשה החניכה לכניסתם לתפקיד הכהונה כמו שפירש את הפסוק "מלאו ידכם" – אתם ההורגים אותם, בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום<ref>רש"י שמות ל"ב, כט</ref>. לפי שיטתו, הקדשת הלווים והכהנים נעשתה יחד לאחר חטא העגל, והחלוקה לעבודות השונות נעשתה רק לאחר מכן בהקדשת הלווים והכהנים כמובא בספר דברים לאחר סיפור מעשה העגל<ref>דברים י,ח</ref>.		לשיטת רש"י הלווים התחנכו לעבודתם בעת הריגת החוטאים לחטא העגל, כאשר השמדת החוטאים היווה מעשה החניכה לכניסתם לתפקיד הכהונה כמו שפירש את הפסוק "מלאו ידכם" – אתם ההורגים אותם, בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום<ref>רש"י שמות ל"ב, כט</ref>. לפי שיטתו, הקדשת הלווים והכהנים נעשתה יחד לאחר חטא העגל, והחלוקה לעבודות השונות נעשתה רק לאחר מכן בהקדשת הלווים והכהנים כמובא בספר דברים לאחר סיפור מעשה העגל<ref>דברים י,ח</ref>.
	==שיטת הרמב"ן==		===שיטת הרמב"ן===
	מאידך, לשיטת הרמב"ן הקדשת הכהנים לא היתה קשורה בחטא העגל אלא נועדה מאז ומעולם. להבנתו, אין צורך להשתמש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" במקרה דנן, והפרשיות מובאות כדסרן הכרונולוגי. הכהנים מתחילה יועדו לעבודת המקדש, ולאחר שהקב"ה מוחל לישראל על חטא העגל- הוא מחזיר את העבודה לאהרון ובניו. לפי פירוש זה יוצא כי הבחירה בשבט לוי איננה כתוצאה ממעשה מסוים אלא מכך שהם שבטו של אהרון הנבחר כדברי הפסוק "וגם את אחיך מטה לוי '''שבט אביך''' הקרב אתך", ולכן זכו לסייע לו בעבודת הקודש.		מאידך, לשיטת הרמב"ן הקדשת הכהנים לא היתה קשורה בחטא העגל אלא נועדה מאז ומעולם. להבנתו, אין צורך להשתמש בכלל "אין מוקדם ומאוחר בתורה" במקרה דנן, והפרשיות מובאות כדסרן הכרונולוגי. הכהנים מתחילה יועדו לעבודת המקדש, ולאחר שהקב"ה מוחל לישראל על חטא העגל- הוא מחזיר את העבודה לאהרון ובניו. לפי פירוש זה יוצא כי הבחירה בשבט לוי איננה כתוצאה ממעשה מסוים אלא מכך שהם שבטו של אהרון הנבחר כדברי הפסוק "וגם את אחיך מטה לוי '''שבט אביך''' הקרב אתך", ולכן זכו לסייע לו בעבודת הקודש.

שורה 37:		שורה 37:
	מאידך, ניתן להוכיח כשיטת רש"י מהמתואר בספר דברים שהקדשת הכהנים היתה רק לאחר חטא העגל, וכן מדברי הפסוק "מלאו ידכם" בו מצווה משה על בני לוי להרוג את חוטאי העגל, ממנו משמע שהרג זה נחשב כחניכת הלווים לעבודתם.		מאידך, ניתן להוכיח כשיטת רש"י מהמתואר בספר דברים שהקדשת הכהנים היתה רק לאחר חטא העגל, וכן מדברי הפסוק "מלאו ידכם" בו מצווה משה על בני לוי להרוג את חוטאי העגל, ממנו משמע שהרג זה נחשב כחניכת הלווים לעבודתם.

			===בחירת הכהנים במדרש===
	ב[[מדרש שמות רבה]] מתואר תהליך בחירת הכוהנים: "מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומארץ ישראל בחר בבית המקדש ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר <ref>שמואל א ב</ref> : ובחור אותו מכל שבטי ישראל." <ref>ל"ז, ד'</ref>		ב[[מדרש שמות רבה]] מתואר תהליך בחירת הכוהנים: "מכל הארצות בחר הקב"ה בארץ ישראל, ומארץ ישראל בחר בבית המקדש ומבית המקדש לא בחר אלא בבית קדשי הקדשים. כך בחר הקב"ה בישראל, ומישראל לא בחר אלא שבט לוי, ומשבט לוי בחר אהרן, שנאמר <ref>שמואל א ב</ref> : ובחור אותו מכל שבטי ישראל." <ref>ל"ז, ד'</ref>