פרשת שמיני - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* הימנעות אהרון מהעבודה */

2021-05-17T20:40:06Z

הימנעות אהרון מהעבודה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 17 במאי 2021
שורה 14:		שורה 14:

	==הימנעות אהרון מהעבודה==		==הימנעות אהרון מהעבודה==
	בפתיחת הפרשה, משה קורא לאהרון ובניו ולזקני ישראל ומסביר להם כי ביום השמיני עתיד ה' להיראות אל העם ויש להקריב קורבנות על מנת לאפשר השראת שכינה זו. לאחר שמשה מסביר את עניין הקורבנות הוא פונה שוב אל אהרון ואומר לו {{ציטוטון\| קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם}}. המפרשים התקשו מדוע היה צורך לפנות לאהרון באופן אישי ולומר לו להתקרב אל המזבח בניגוד לבני אהרון ולזקני ישראל?		בפתיחת הפרשה, משה קורא לאהרון ובניו ולזקני ישראל ומסביר להם כי ביום השמיני עתיד ה' להיראות אל העם ויש להקריב קורבנות על מנת לאפשר השראת שכינה זו. לאחר שמשה מסביר את עניין הקורבנות הוא פונה שוב אל אהרון ואומר לו {{ציטוטון\|קרב אל המזבח ועשה את חטאתך ואת עלתך וכפר בעדך ובעד העם}}. המפרשים התקשו מדוע היה צורך לפנות לאהרון באופן אישי ולומר לו להתקרב אל המזבח בניגוד לבני אהרון ולזקני ישראל?

	רש"י מצטט את המדרש (תורת כהנים) המסביר {{ציטוטון\| שהיה אהרן בוש וירא לגשת (למזבח) אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת}}. הספרא מוסיף על דברי המדרש כי אהרון חשש מפני המזבח והרגיש שאינו ראוי משום שהמזבח נראה לו כתבנית שור והזכיר לו את חטא העגל ולכן סירב להתקרב אליו עד לפנייתו של משה. רק לאחר שמשה קרא ואמר לו "לכך נבחרת" הוא הבין שאף אם הוא מרגיש שאינו ראוי, עליו לבצע את שיועד אליו. בדרך הדרש, יש המפרשים את דברי הספרא "לכך נבחרת" שדווקא משום ביישנותו והרגישות של אהרון והרגשתו שאינו ראוי לכבוד- הוא נבחר לשרת את העם.		רש"י מצטט את המדרש (תורת כהנים) המסביר {{ציטוטון\|שהיה אהרן בוש וירא לגשת (למזבח) אמר לו משה למה אתה בוש לכך נבחרת}}. הספרא מוסיף על דברי המדרש כי אהרון חשש מפני המזבח והרגיש שאינו ראוי משום שהמזבח נראה לו כתבנית שור והזכיר לו את חטא העגל ולכן סירב להתקרב אליו עד לפנייתו של משה. רק לאחר שמשה קרא ואמר לו "לכך נבחרת" הוא הבין שאף אם הוא מרגיש שאינו ראוי, עליו לבצע את שיועד אליו. בדרך הדרש, יש המפרשים את דברי הספרא "לכך נבחרת" שדווקא משום ביישנותו והרגישות של אהרון והרגשתו שאינו ראוי לכבוד- הוא נבחר לשרת את העם.

	==קורבנו של אהרון==		==קורבנו של אהרון==

Wikiboss: /* קורבנו של אהרון */

2020-04-16T20:58:11Z

קורבנו של אהרון

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:58, 16 באפריל 2020
שורה 21:		שורה 21:
	כחלק מקורבנו של אהרון, הוא מצווה לקחת עגל בן בקר לחטאת יחד עם אייל לעולה ולהקריבם לפני ה'. המפרשים נתקשו מדוע נצטווה אהרון לקחת דווקא עגל בן בקר המזכיר את חטא העגל, הרי אין קטיגור נעשה סניגור, וכמו שאין כהן גדול מקריב בבגדי זהב לפני ולפנים, ככה היה ראוי שאהרון לא יקריב עגל לעולה?		כחלק מקורבנו של אהרון, הוא מצווה לקחת עגל בן בקר לחטאת יחד עם אייל לעולה ולהקריבם לפני ה'. המפרשים נתקשו מדוע נצטווה אהרון לקחת דווקא עגל בן בקר המזכיר את חטא העגל, הרי אין קטיגור נעשה סניגור, וכמו שאין כהן גדול מקריב בבגדי זהב לפני ולפנים, ככה היה ראוי שאהרון לא יקריב עגל לעולה?

	~~המהר~~"ל מפראג {{~~הערה~~\|גור אריה על הפסוק}} מסביר כי אין לקשר בין קורבנו של אהרון כאן לבין כפרת יום הכיפורים. לדבריו, ביום הכיפורים הכהן הגדול מכפר על כלל חטאי עם ישראל, ובמקרה כזה לא נאה שיבוא הכהן ויזכיר את החטא הפרטי של בני אהרון בבגדי זהב. מנגד, כאן אהרון מקריב בכוונה עגל בן בקר על מנת לכפר על חטא העגל באופן ספציפי וממילא אין פגם בכך שהקורבן מזכיר את החטא משום שעצם הקרבתו היא בשביל לכפר עליו. רק כאשר הכפרה מיועדת לדבר אחר יש פגם להזכיר את חטא העגל, אך כאשר כל עניין הקורבן הוא לכפר על החטא יש בכך מעלה.		ה[[מהר"ל מפראג]] {{מקור\|גור אריה על הפסוק}} מסביר כי אין לקשר בין קורבנו של אהרון כאן לבין כפרת יום הכיפורים. לדבריו, ביום הכיפורים הכהן הגדול מכפר על כלל חטאי עם ישראל, ובמקרה כזה לא נאה שיבוא הכהן ויזכיר את החטא הפרטי של בני אהרון בבגדי זהב. מנגד, כאן אהרון מקריב בכוונה עגל בן בקר על מנת לכפר על חטא העגל באופן ספציפי וממילא אין פגם בכך שהקורבן מזכיר את החטא משום שעצם הקרבתו היא בשביל לכפר עליו. רק כאשר הכפרה מיועדת לדבר אחר יש פגם להזכיר את חטא העגל, אך כאשר כל עניין הקורבן הוא לכפר על החטא יש בכך מעלה.

			ה[[רש"ר הירש]] בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון\|באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה.

	הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון\| באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה.
	==חטאם של נדב ואביהוא==		==חטאם של נדב ואביהוא==
	בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון\|ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בפסוק "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה\| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.		בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון\|ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בפסוק "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה\| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.

Wikiboss: /* מדוע מתו בני אהרן */

2020-04-12T21:35:30Z

מדוע מתו בני אהרן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 12 באפריל 2020
שורה 24:		שורה 24:

	הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון\| באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה.		הרש"ר הירש בפירושו על הפסוק מסביר את המעלה בכך שאהרון דווקא יקריב עגל בן בקר על מנת לכפר על חטאו. לפירושו, אהרון מבטא בהקרבת העגל את ההבדל בין עובדי האלילים ועובדי ה'. בעוד עובדי האלילים מקריבים את עצמם וכל אשר להם לדבר גשמי, עם ישראל שולט על אותו הדבר הגשמי ומקריב אותו לה'. באותו האופן, אהרון מקריב את העגל, אותו הפכו עובדי האלילים לאלוה, ומשתלט עליו על ידי שחיטתו ומוסרו לה' על ידי זריקת דמו והקרבתו. וכדברי הרש"ר {{ציטוטון\| באותה שעה ביטא אהרון: אותו כוח פיסי שהעולם האלילי כורע ברך לפניו- שולט גם בתוך האדם. אך האדם הקרוב לה' משתלט עליו בחירותו המוסרית}}. לאחר שאהרון ביטא את העובדה שהעגל מסור בידי הבורא, נתכפר לו החטא של עשיית הטבע לאלוהות ויכל להתגבר על פגם זה.
	==~~מדוע מתו בני אהרן~~==		==חטאם של נדב ואביהוא==
	בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון\| ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר ~~בויקרא~~ "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה\| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.		בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון\|ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בפסוק "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה\| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.

	המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון\| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון\| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}.		המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון\| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון\| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}.

	הרב קוק באורות הקודש {{~~הערה~~\| אורות הקודש כרך ג', עמ' ש"ס}} מסביר כי ניתן למצוא עיקרון אחד השוזר את כלל החטאים המפורטים במדרש. לפירושו, בני אהרון היו בעלי השגות רוחניות גבוהות אך לא השכילו להכיל את הקדושה בתוך המסגרת הנכונה. הרצון להתקרב כמה שיותר אל הקדושה גרם להם שאף '''הקריבו אש זרה''' משום שרצו לסלול לעצמם דרך חדשה בעבודת ה', בה הם ניסו להגיע אל הקדושה שלא באופן של יראת שמיים אלא '''שתויי יין''' ו'''פרועי ראש'''. מכיוון שלא ראו צורך במסגרת כללית אלא הלכו ישר אחר רצונם להתקרב אל הקודש, הם הלכו בדרך עצמאית וכדברי המדרש '''הורו הלכה בפני רבם''' ולא ראו צורך לשקול בשנית את מעשיהם ולכן גם '''לא נטלו עצה זה מזה'''. אך, מסביר הרב קוק כי בכוח זה של פריצת המגבלות הסוערת ישנו גם צד חיובי כאשר הוא מחובר אל רוח הזקנה מלא כובד הראש: {{ציטוטון\| רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ה', עריכת נר לבן ישי משיח ה', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד}}.		הרב קוק באורות הקודש {{מקור\|אורות הקודש כרך ג', עמ' ש"ס}} מסביר כי ניתן למצוא עיקרון אחד השוזר את כלל החטאים המפורטים במדרש. לפירושו, בני אהרון היו בעלי השגות רוחניות גבוהות אך לא השכילו להכיל את הקדושה בתוך המסגרת הנכונה. הרצון להתקרב כמה שיותר אל הקדושה גרם להם שאף '''הקריבו אש זרה''' משום שרצו לסלול לעצמם דרך חדשה בעבודת ה', בה הם ניסו להגיע אל הקדושה שלא באופן של יראת שמיים אלא '''שתויי יין''' ו'''פרועי ראש'''. מכיוון שלא ראו צורך במסגרת כללית אלא הלכו ישר אחר רצונם להתקרב אל הקודש, הם הלכו בדרך עצמאית וכדברי המדרש '''הורו הלכה בפני רבם''' ולא ראו צורך לשקול בשנית את מעשיהם ולכן גם '''לא נטלו עצה זה מזה'''. אך, מסביר הרב קוק כי בכוח זה של פריצת המגבלות הסוערת ישנו גם צד חיובי כאשר הוא מחובר אל רוח הזקנה מלא כובד הראש: {{ציטוטון\|רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ה', עריכת נר לבן ישי משיח ה', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד}}.

			ה[[רש"ר הירש]] מפרש כי עיקר חטאם של בני אהרון היה בהדגשת הרצון האישי שלהם על פני ציווי ה'. הוא מפרש כי על אף שהיו בני אהרון הם לא חשבו לשאול אותו לגבי מעשיהם והעדיפו לסמוך על עצמם ולפעול לפי שיקול דעתם בצורה שביטאה גאווה מסוימת באישיותם. לדבריו, שורש החטא היה בחוסר ההבנה בהבדל בין קורבן לה' לבין קורבן אלילי. בעוד בקורבן לעבודה זרה האדם המקריב מנסה "לשעבד את האל בקורבן למען יעשה את רצון האדם", בקורבנות לה' המטרה היא הפוכה- "אִשי ישראל משעבדים את האדם לעבודת ה', למען יקבל על עצמו את עול מצוותיו". יש להקריב את הקורבנות על פי חוקים ומצוות מדויקים כאשר הדיוק בציווי ה' הוא חלק עיקרי מהקורבן. מנגד, נדב ואביהוא התייחסו אל הקורבן כאל קורבנות העבודה זרה בהם העיקר הוא בנתינת המתת לאל ואין חשיבות בדרך הנתינה. ממילא, מותם של בני אהרון ביום חנוכת המזבח מזהיר את כל הכהנים לעתיד לבוא שלא יעלה על דעתם לשנות מציווי הקב"ה ועבודת המקדש חייבת להיות מלווה במעקב אחר מצוות ה'.

	==בקרובי אקדש==		==בקרובי אקדש==

Emmanuel678 ב־16:08, 31 במרץ 2019

2019-03-31T16:08:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:08, 31 במרץ 2019
שורה 44:		שורה 44:
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16915 טקסט פרשת שמיני] באתר ישיבה.		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16915 טקסט פרשת שמיני] באתר ישיבה.
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/39 דברי תורה פרשת שמיני] באתר ישיבה.		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/39 דברי תורה פרשת שמיני] באתר ישיבה.
			* [https://www.mgketer.org/parasha/26 פרשת שמיני] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/26#hftraHeader הפטרת שמיני (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

Wikiboss ב־20:46, 28 במרץ 2019

2019-03-28T20:46:05Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:46, 28 במרץ 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]]. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ודיני טומאה וטהרה כגון [[שמונה שרצים]] ונבלת בהמה.		'''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]]. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ודיני טומאה וטהרה כגון [[שמונה שרצים]] ונבלת בהמה. הפטרת הפרשה מתארת את העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד וחטאו של עוזה.

	== תוכן הפרשה==		== תוכן הפרשה==
שורה 37:		שורה 37:

	הרמב"ן מסביר כי משה לא מתייחס ל"דיבור" הנמסר לו מאת ה' אלא מתייחס למעשיו של ה' כעין דיבור אלינו. לפירושו, משה מקבל עליו את הדין, ומנחם את אהרון בכך שמעשהו של ה' בהריגת נדב ואביהוא היה גזירה על מנת שהעם ייזהר בכבוד המקדש, ואף מוות זה היה בדבר ה'. המשך חכמה {{הערה\| בפירושו על הפסוק}} ממשיך רעיון זה ומסביר כי אילולא היתה נגזרת גזירה זו היה נראה כאילו הקב"ה ותרן ומוותר באופן קבוע לעם ישראל. לאחר חטא העגל, הקב"ה הסיר את שכינתו מעל העם ולאחר זמן קצר החזיר אותה בעקבות תפילותיו של משה. דבר זה היה עלול לגרום לחשיבה מוטעית אצל העם כי גם אם לא יישמרו בקדושת המשכן, יוותר להם ה' לאחר מכן, ולכן היה צורך להראות כמה גדול כוחה של עבירה ואת חשיבות שמירת קדושת המשכן.		הרמב"ן מסביר כי משה לא מתייחס ל"דיבור" הנמסר לו מאת ה' אלא מתייחס למעשיו של ה' כעין דיבור אלינו. לפירושו, משה מקבל עליו את הדין, ומנחם את אהרון בכך שמעשהו של ה' בהריגת נדב ואביהוא היה גזירה על מנת שהעם ייזהר בכבוד המקדש, ואף מוות זה היה בדבר ה'. המשך חכמה {{הערה\| בפירושו על הפסוק}} ממשיך רעיון זה ומסביר כי אילולא היתה נגזרת גזירה זו היה נראה כאילו הקב"ה ותרן ומוותר באופן קבוע לעם ישראל. לאחר חטא העגל, הקב"ה הסיר את שכינתו מעל העם ולאחר זמן קצר החזיר אותה בעקבות תפילותיו של משה. דבר זה היה עלול לגרום לחשיבה מוטעית אצל העם כי גם אם לא יישמרו בקדושת המשכן, יוותר להם ה' לאחר מכן, ולכן היה צורך להראות כמה גדול כוחה של עבירה ואת חשיבות שמירת קדושת המשכן.

			==הפטרה==
			הפטרת הפרשה לקוחה מהמתואר בשמואל {{הערה\| שמואל ב פרק ו}} על העלאת ארון הברית לירושלים בימי דוד וחטאו של עוזה. כמו בחטאם של נדב ואביהוא בפרשה, גם חטאו של עוזה נבע מכך שמרוב רצון להתקרב לקדושה ומרוב השמחה לא שמרו כיאות על הכללים ביחס אל הקודש. המדרש בילקוט שמעוני {{הערה\| ילקוט שמעוני שמואל ב, רמז קמב}} מסביר כי חטאו של דוד היה בכך שלא נשאו את הארון בכתף כציווי התורה וכי דבר זה נשכח בכוונה מדוד: {{ציטוטון\| דרש רבא מפני מה נענש דוד מפני שקרא לדברי תורה זמירות דכתיב זמירות היו לי חקיך , אמר לו הקב"ה דברי תורה שכתוב בהן התעיף עיניך בו ואיננו אתה קורא אותם זמירות הריני מכשילך בדבר שאפילו תינוקות של בית רבן יודעים דכתיב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו ואיהו אתיה בעגלה.}} דוד ראה את לימוד התורה כדבר משמח כמו זמירות, אך דבר זה גרם כי לא נזהר מספיק בגישתו אל הקודש. דבר זה מקביל אל חטאם של בני אהרון שלדברי המדרש הקריבו שתויי יין משום שנהגו קלות ראש בשכינה ולא נזהרו מספיק בגישתם אל הקודש.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss ב־20:32, 28 במרץ 2019

2019-03-28T20:32:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:32, 28 במרץ 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]].		'''פרשת שמיני''' היא הפרשה השלישית של [[ספר ויקרא]]. הפרשה מתחילה בחנוכת המשכן ובמות שני בני אהרון וממשיכה באיסורים המיוחדים לכהנים ובאופן שבו בני אהרון צריכים להתנהג לאחר מות קרוביהם. בסיום הפרשה מובאים דיני מאכלות אסורים ודיני טומאה וטהרה כגון [[שמונה שרצים]] ונבלת בהמה.

	== תוכן הפרשה==		== תוכן הפרשה==
שורה 10:		שורה 10:
	*'''איסור שתית יין לכהנים''' - ה' ציוה את אהרן שהוא ובניו לא יבואו לעולם לעבוד במשכן כשהם שתויי יין. זהו המקום היחיד בו מצוה ה' את אהרן לבדו.		*'''איסור שתית יין לכהנים''' - ה' ציוה את אהרן שהוא ובניו לא יבואו לעולם לעבוד במשכן כשהם שתויי יין. זהו המקום היחיד בו מצוה ה' את אהרן לבדו.
	*'''השלמת העבודה''' - משה ציוה את אהרן לאכול את המנחה שנותרה במקום קדוש. משה גילה שהם שרפו את שעיר החטאת במקום לאכול אותו (בניגוד לדין, שהרי רק חטאת שדמה מוזה בפנים אינה נאכלת) וקצף על בני אהרן - אך אהרן הסביר לו שבניו לא רצו לאכול בשר ביום בו מתו אחיהם, וההסבר היה טוב בעיני משה.		*'''השלמת העבודה''' - משה ציוה את אהרן לאכול את המנחה שנותרה במקום קדוש. משה גילה שהם שרפו את שעיר החטאת במקום לאכול אותו (בניגוד לדין, שהרי רק חטאת שדמה מוזה בפנים אינה נאכלת) וקצף על בני אהרן - אך אהרן הסביר לו שבניו לא רצו לאכול בשר ביום בו מתו אחיהם, וההסבר היה טוב בעיני משה.
	*'''מאכלים אסורים''' - ה' ציוה את משה ואהרן ללמד א� בני ישראל אלו חיות מותרות לאכילה ואלו אסורות: '''בבהמות ובחיות''' כל המעלה גירה ופריסת פרסה שסועה מותרת לאכילה, והשאר אסורות; '''בדגים''' כל דג שיש לו סנפיר וקשקשת טהור והשאר טמאים; '''בעופות''' התורה לא נותנת סימן, אלא כותבת רשימה של הציפורים האסורות לאכילה; וב'''שרץ העוף''' (חרקים), כל הולך על ארבע שיש לו כרעיים מעל רגליו טהור, והתורה מונה ארבעה כאלו: ארבה, סלעם, חרגול וחגב.		*'''מאכלים אסורים''' - ה' ציוה את משה ואהרן ללמד את בני ישראל אלו חיות מותרות לאכילה ואלו אסורות: '''בבהמות ובחיות''' כל המעלה גירה ופריסת פרסה שסועה מותרת לאכילה, והשאר אסורות; '''בדגים''' כל דג שיש לו סנפיר וקשקשת טהור והשאר טמאים; '''בעופות''' התורה לא נותנת סימן, אלא כותבת רשימה של הציפורים האסורות לאכילה; וב'''שרץ העוף''' (חרקים), כל הולך על ארבע שיש לו כרעיים מעל רגליו טהור, והתורה מונה ארבעה כאלו: ארבה, סלעם, חרגול וחגב.
	*'''טומאה וטהרה''' - התורה מונה את הטמאות מן החי: שמונת השרצים הטמאים ונבלת בהמה.		*'''טומאה וטהרה''' - התורה מונה את הטמאות מן החי: שמונת השרצים הטמאים ונבלת בהמה.

Wikiboss ב־20:28, 28 במרץ 2019

2019-03-28T20:28:08Z

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 *'''טומאה וטהרה''' - התורה מונה את הטמאות מן החי: שמונת השרצים הטמאים ונבלת בהמה.
 ==מדוע מתו בני אהרן==
 בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון| ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בויקרא "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.
@@ שורה 18: / שורה 29: @@
 המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}.
-[[עלונים#שיחת השבוע|בשיחת השבוע של חב"ד]] נכתב :" על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.
+הרב קוק באורות הקודש {{הערה| אורות הקודש כרך ג', עמ' ש"ס}} מסביר כי ניתן למצוא עיקרון אחד השוזר את כלל החטאים המפורטים במדרש. לפירושו, בני אהרון היו בעלי השגות רוחניות גבוהות אך לא השכילו להכיל את הקדושה בתוך המסגרת הנכונה. הרצון להתקרב כמה שיותר אל הקדושה גרם להם שאף '''הקריבו אש זרה''' משום שרצו לסלול לעצמם דרך חדשה בעבודת ה', בה הם ניסו להגיע אל הקדושה שלא באופן של יראת שמיים אלא '''שתויי יין''' ו'''פרועי ראש'''. מכיוון שלא ראו צורך במסגרת כללית אלא הלכו ישר אחר רצונם להתקרב אל הקודש, הם הלכו בדרך עצמאית וכדברי המדרש '''הורו הלכה בפני רבם''' ולא ראו צורך לשקול בשנית את מעשיהם ולכן גם '''לא נטלו עצה זה מזה'''. אך, מסביר הרב קוק כי בכוח זה של פריצת המגבלות הסוערת ישנו גם צד חיובי כאשר הוא מחובר אל רוח הזקנה מלא כובד הראש: {{ציטוטון| רוח הנעורים הסוער, המתעורר בעז ובגבורה, עם רוח הזקנה המסודר, המלא כובד ראש וזהירות, יחד מתאגדים לאגודה לפעול פעולתם בחיים, הרוחניים והגשמיים, להחיש ישועה, ולהעשות בסיס לצמח ה', עריכת נר לבן ישי משיח ה', רוח אפינו, אשר בא יבואו אלינו שניהם יחד, אליהו הנביא עם משיח בן דוד}}.
 ==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: /* מדוע מתו בני אהרן */

2019-03-26T13:16:08Z

מדוע מתו בני אהרן

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:16, 26 במרץ 2019
שורה 14:		שורה 14:

	==מדוע מתו בני אהרן==		==מדוע מתו בני אהרן==
			בפרשה מובא חטאם של נדב ואביהוא בני אהרון ומותם עקב חטא זה. הפסוק מתאר את חטאם של בני אהרון {{ציטוטון\| ויקחו בני אהרן נדב ואביהוא איש מחתתו ויתנו בהן אש וישימו עליה קטרת ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אתם ותצא אש מלפני ה' ותאכל אותם וימתו לפני ה'}} וכן נאמר בויקרא "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא צוה אֹתם" {{הערה\| ויקרא י,א}} אך למרות תיאור זה, נותר חטאם של בני אהרון עמום.

	~~כבר~~ המדרש (ויקרא רבה פרשה יא) ~~עוסק בשאלה זו ומובאת בו מחלוקת~~:		המדרש (ויקרא רבה פרשה כ) מביא ארבעה חטאים של בני אהרון: {{ציטוטון\| בשביל ארבעה דברים מתו בניו של אהרן: על הקריבה (שנכנסו לפני ולפנים), ועל ההקרבה (שהקריבו קרבן שלא נצטוו), על אש זרה ועל שלא נטלו עצה זה מזה"}}. בהמשך המדרש מובאת דעה נוספת {{ציטוטון\| "בשביל ארבעה דברים מתו בני אהרן: על שהיו שתויי יין, ועל ידי שהיו מחוסרי בגדים ועל שנכנסו בלא רחיצת ידיהם ורגליהם, ועל ידי שלא היו להם בנים}}.

	~~"רבי אליעזר אומר לא מתו בני אהרן אלא על ידי שהורו הלכה בפני משה רבן.~~		[[עלונים#שיחת השבוע\|בשיחת השבוע של חב"ד]] נכתב :" על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.

	~~רבי ישמעאל אומר שתויי יין נכנסו למקדש, תדע שאחר מיתתן הזהיר הנותרים שלא יכנסו שתויי יין למקדש."~~

	[[עלונים#שיחת השבוע\|בשיחת השבוע של חב"ד]] נכתב :" על מות שני בני אהרן אומרת התורה שהדבר קרה "בקרבתם לפני ה' וימותו". בספרים מבואר, שחטאם היה שהתקרבו יתר על המידה אל אור הקדושה, עד שנשמתם פרחה מגופם. אמנם זו דרגה גבוהה מאוד (וכך ניחם משה את אהרון: "עכשיו אני רואה שהם גדולים ממני וממך"), אולם הדבר נחשב חטא, כי האדם נדרש להימצא בעולם הזה ולמלא את תפקידו, ולא לעזוב את הגוף ולעלות למעלה.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-03-26T12:58:50Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־12:58, 26 במרץ 2019
שורה 24:		שורה 24:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/26 פרשת שמיני] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16915 טקסט פרשת שמיני] באתר ישיבה.
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/~~26#hftraHeader הפטרת~~ שמיני ~~(ספרדים, אשכנזים ותימנים)~~] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/39 דברי תורה פרשת שמיני] באתר ישיבה.

Emmanuelc ב־20:28, 24 בינואר 2017

2017-01-24T20:28:01Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:28, 24 בינואר 2017
שורה 24:		שורה 24:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/~~mikra~~/3/9/~~1 פרשת~~ שמיני] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/26 פרשת שמיני] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/26#hftraHeader הפטרת שמיני (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]