פרשת שמות - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2022-01-16T13:11:56Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:11, 16 בינואר 2022
שורה 199:		שורה 199:
	* [https://www.mgketer.org/parasha/13 פרשת שמות] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/13 פרשת שמות] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/13#hftraHeader הפטרת שמות (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/13#hftraHeader הפטרת שמות (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			[[קטגוריה:פרשת שמות]]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />

Wikiboss: /* הפטרות הפרשה */

2020-01-16T19:49:35Z

הפטרות הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:49, 16 בינואר 2020
שורה 183:		שורה 183:

	==הפטרות הפרשה==		==הפטרות הפרשה==
			עדות ישראל נחלקו בבחירת ההפטרה:
	~~דוד נתיב <ref>מרצה לתנ"ך במכללת הרצוג- גוש עציון באתר כיפה</ref> דן, כהרגלו בהפטרות הפרשה.~~ עדות ישראל נחלקו בבחירת ההפטרה:
	* האשכנזים קוראים בישעיהו [כז-כח]		* האשכנזים קוראים בישעיהו [כז-כח]
	* הספרדים קוראים בירמיהו [א]		* הספרדים קוראים בירמיהו [א]
שורה 191:		שורה 190:
	המכנה המשותף לכל המקורות: תיאור המציאות הקשה של הגלות, עקב חטאי העם, בצד תיאור צעדים בגאולת ישראל.		המכנה המשותף לכל המקורות: תיאור המציאות הקשה של הגלות, עקב חטאי העם, בצד תיאור צעדים בגאולת ישראל.

	שלשת הנביאים בהם קוראים העדות השונות בהפטרה, ~~נצבו~~ בפני מציאות ~~הסטורית~~ של [[גלות]]. ~~לתמודדות~~ עם השבר הלאומי, היות העם בגלות, ולהיחלצות ממנה, התייחסו נביאי ישראל. הם מבליטים את המרכיבים העיקריים:		שלשת הנביאים בהם קוראים העדות השונות בהפטרה, ניצבו בפני מציאות היסטורית של [[גלות]]. להתמודדות עם השבר הלאומי, היות העם בגלות, ולהיחלצות ממנה, התייחסו נביאי ישראל. הם מבליטים את המרכיבים העיקריים:
	# השבר בו נמצא העם הוא תוצאה של התנהלותו. העם הביא עליו את האסון. "מפני חטאנו גלינו מארצנו" .		# השבר בו נמצא העם הוא תוצאה של התנהלותו. העם הביא עליו את האסון. "מפני חטאנו גלינו מארצנו" .
	# על אף המצב הקשה בו נתון העם, מובטחת לו ישועה וגאולה. קצב תהליך הריפוי והתיקון תלויים בשאיפה לתיקון התנהלות זו.		# על אף המצב הקשה בו נתון העם, מובטחת לו ישועה וגאולה. קצב תהליך הריפוי והתיקון תלויים בשאיפה לתיקון התנהלות זו.

Wikiboss: /* הבאים ישרש יעקב */

2020-01-16T19:48:51Z

הבאים ישרש יעקב

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:48, 16 בינואר 2020
שורה 174:		שורה 174:
	==הבאים ישרש יעקב==		==הבאים ישרש יעקב==

	אחת משלושת ההפטרות של השבת היא מנבואתו של [[ישעיהו הנביא]] ופותחת בפסוק "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה". ההפטרה עוסקת בגאולה העתידה של עם ישראל, בשעה שפרשתנו עוסקת, בראשיתה לפחות, בירידה מצרימה, בכניסה אל הגלות. מדוע נבחר קטע זה, או מדוע מייחסים אותו לגלות מצרים דווקא ? ומדוע בחר הנביא במשל זה ~~דוקא~~, "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל" ?		אחת משלושת ההפטרות של השבת היא מנבואתו של [[ישעיהו הנביא]] ופותחת בפסוק "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל וּמָלְאוּ פְנֵי תֵבֵל תְּנוּבָה". ההפטרה עוסקת בגאולה העתידה של עם ישראל, בשעה שפרשתנו עוסקת, בראשיתה לפחות, בירידה מצרימה, בכניסה אל הגלות. מדוע נבחר קטע זה, או מדוע מייחסים אותו לגלות מצרים דווקא ? ומדוע בחר הנביא במשל זה דווקא, "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל" ?

	רש"י, מייחס פסוק זה לעם ישראל, שהציץ ופרח במצרים. ואכן, אם נתבונן היטב, נגלה שניתן למצוא הקבלה בין הפסוק הראשון של ההפטרה ובין הפסוק הראשון של פרשתנו. שלוש המלים : 'הַבָּאִים', 'יַעֲקֹב' ו-'יִשְׂרָאֵל', משותפות לשני הפסוקים. מדוע 'הַבָּאִים' ? פרשתנו עוסקת בעצם, בתהליך המביא להולדתו של עם ישראל. נדמה בעיני רוחנו את הגלות למנהרה ארוכה וחשוכה, שבקצה השני שלה - הגאולה המוארת. בפרשתנו, מכתיר אותם פרעה בתואר חדש, "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ולא רק סתם עַם, אלא "רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ".		רש"י, מייחס פסוק זה לעם ישראל, שהציץ ופרח במצרים. ואכן, אם נתבונן היטב, נגלה שניתן למצוא הקבלה בין הפסוק הראשון של ההפטרה ובין הפסוק הראשון של פרשתנו. שלוש המלים : 'הַבָּאִים', 'יַעֲקֹב' ו-'יִשְׂרָאֵל', משותפות לשני הפסוקים. מדוע 'הַבָּאִים' ? פרשתנו עוסקת בעצם, בתהליך המביא להולדתו של עם ישראל. נדמה בעיני רוחנו את הגלות למנהרה ארוכה וחשוכה, שבקצה השני שלה - הגאולה המוארת. בפרשתנו, מכתיר אותם פרעה בתואר חדש, "הִנֵּה עַם בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" ולא רק סתם עַם, אלא "רַב וְעָצוּם מִמֶּנּוּ".
שורה 180:		שורה 180:
	ואומר רבי סימון במדרש רבה, כי ספר בראשית, הינו בגדר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", שבו הקב"ה בורא את עולמו, ומכין את השדה לקראת הזריעה של הגרעין, הזריעה של עם ישראל. שיא הזריעה, הינו ירידת יעקב וביתו מצרימה. כמו שהגרעין מוכנס אל תוך האדמה החשוכה, מכוסה בעפר, ואינו נראה או ניכר, כך הורדו בני ישראל למצרים החשוכה והאפלה מבחינה רוחנית. פעולה זו היא חיונית, כדי להניב, בסופו של תהליך, את הפירות.		ואומר רבי סימון במדרש רבה, כי ספר בראשית, הינו בגדר "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי אוֹר", שבו הקב"ה בורא את עולמו, ומכין את השדה לקראת הזריעה של הגרעין, הזריעה של עם ישראל. שיא הזריעה, הינו ירידת יעקב וביתו מצרימה. כמו שהגרעין מוכנס אל תוך האדמה החשוכה, מכוסה בעפר, ואינו נראה או ניכר, כך הורדו בני ישראל למצרים החשוכה והאפלה מבחינה רוחנית. פעולה זו היא חיונית, כדי להניב, בסופו של תהליך, את הפירות.

	ובהקבלה למשל הגרעין, הזרע מכה שורש כלפי מטה, "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב". קודם ליציאה החוצה אל פני הקרקע, יש להקים יסודות איתנים האחוזים היטב בקרקע. הזמן חולף, והגרעין "מרקיב" לו והולך, החשיכה המצרית מגיעה לשיאה במכת החושך, "וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם...לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו... ". אך ~~דוקא~~ אז "יָצִיץ", "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם", הצמח הנובט כלפי מעלה, אל מעל פני האדמה, מציץ אל תוך סביבה מוארת, ובעצם מתגלה, עם ישראל נולד. בספר שמות, הוא מתממש, "וַיְהִי אוֹר". כאשר הגרעין נזרע, הוא אמנם במדרגת יַעֲקֹב, "אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ", אך הוא בדרך למימוש השם שלו, המהות הטמונה בו, "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים", לעלות למדרגת יִשְׂרָאֵל, ~~"יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל".~~		ובהקבלה למשל הגרעין, הזרע מכה שורש כלפי מטה, "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב". קודם ליציאה החוצה אל פני הקרקע, יש להקים יסודות איתנים האחוזים היטב בקרקע. הזמן חולף, והגרעין "מרקיב" לו והולך, החשיכה המצרית מגיעה לשיאה במכת החושך, "וַיְהִי חשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם...לֹא רָאוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְלֹא קָמוּ אִישׁ מִתַּחְתָּיו... ". אך דווקא אז "יָצִיץ", "וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם", הצמח הנובט כלפי מעלה, אל מעל פני האדמה, מציץ אל תוך סביבה מוארת, ובעצם מתגלה, עם ישראל נולד. בספר שמות, הוא מתממש, "וַיְהִי אוֹר". כאשר הגרעין נזרע, הוא אמנם במדרגת יַעֲקֹב, "אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ", אך הוא בדרך למימוש השם שלו, המהות הטמונה בו, "שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים", לעלות למדרגת יִשְׂרָאֵל, "יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל".

	'''חנן חסן''' במאמרו על פרשת השבוע מבאר זאת כך : "כעת יכולים אנו לגלות זוויות חדשות במילה 'קֵץ' ובביטוי "לגלות את הקֵץ". האות ק' היא האות היחידה באלפבית (מתוך האותיות שאינן סופיות) היורדת אל מתחת לשורה, ובכך כמו רומזת על פעולת הזריעה בה הזרע נטמן מתחת לפני האדמה. כיוון הפעולה הוא מלמעלה למטה – ירידה, "הַבָּאִים יַשְׁרֵשׁ יַעֲקֹב". לעומתה האות צ' מייצגת בצורתה צמיחתם של ענפים, והאות ץ' במיוחד, כמו מייצגת את הנביטה, את הפיכתו של הזרע לצמח, המציץ ועולה מתחת לקרקע, מתגלה על פני הקרקע ושולח כלפי מעלה ענפים ועלים עד כדי "יָצִיץ וּפָרַח יִשְׂרָאֵל".

	==הפטרות הפרשה==		==הפטרות הפרשה==

Wikiboss: /* מיהו המלך החדש */

2020-01-16T19:47:48Z

מיהו המלך החדש

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:47, 16 בינואר 2020
שורה 80:		שורה 80:

	==מיהו המלך החדש==		==מיהו המלך החדש==
	[[תמונה:Avdut1.jpg\|left\|thumb\|250px\|"ויבן את פתום ואת רעמסס... ויפן כה וכה ויך את המצרי" מתוך הגדת אמסטרדם משנת תע"ב - מובא באתר דעת על עבדות ישראל במצרים]]

	[[רש"י]] מביא את פירושו לשאלה מיהו המלך החדש ומצטט: "רב ושמואל: חד אמר: חדש ממש. וחד אמר:, שנתחדשו גזרותיו. '''אשר לא ידע''' - עשה עצמו כאלו לא ידע"		[[רש"י]] מביא את פירושו לשאלה מיהו המלך החדש ומצטט: "רב ושמואל: חד אמר: חדש ממש. וחד אמר:, שנתחדשו גזרותיו. '''אשר לא ידע''' - עשה עצמו כאלו לא ידע"

Wikiboss: /* רשימת היורדים למצרים */

2020-01-16T19:47:14Z

רשימת היורדים למצרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:47, 16 בינואר 2020
שורה 31:		שורה 31:
	למה אין שמותם של שבטים שוים בכל מקום? אלא [פעמים] שזה מקדים לזה וזה מקדים לזה, שלא יאמרו בני גבירות תחילה ובני השפחות אחרונה. '''ללמדך שלא היו גדולים אלו מאלו'''"		למה אין שמותם של שבטים שוים בכל מקום? אלא [פעמים] שזה מקדים לזה וזה מקדים לזה, שלא יאמרו בני גבירות תחילה ובני השפחות אחרונה. '''ללמדך שלא היו גדולים אלו מאלו'''"
	בניגוד לגישת המדרשים, ה[[רמב"ן]] מפרש ברובד הפשט כי "כי הכתוב ירצה למנות את עניין הגלות מעת רדתם למצרים.. ולפיכך יחזור אל תחילת העניין". לדבריו, לאחר שהתורה הפסיקה את רצף המאורעות בפרשת ויגש, היא חוזרת לראש העניין במניית שמות בני יעקב וחוזרת לסיפור השיעבוד במצרים.		בניגוד לגישת המדרשים, ה[[רמב"ן]] מפרש ברובד הפשט כי "כי הכתוב ירצה למנות את עניין הגלות מעת רדתם למצרים.. ולפיכך יחזור אל תחילת העניין". לדבריו, לאחר שהתורה הפסיקה את רצף המאורעות בפרשת ויגש, היא חוזרת לראש העניין במניית שמות בני יעקב וחוזרת לסיפור השיעבוד במצרים.

	[[הרב מרדכי אליהו]], מפרש שהתורה האריכה להזכיר את שמות בני ישראל כדי ללמדנו על חשיבות השמות היהודיים שנקראו ביסודם על פי המשמעות שלהם בלשון הקודש. : "למה נאמר ג' מיני עולה, כנגד ג' מידות טובות שהיו בידן של ישראל במצרים ובזכותן נגאלו, שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ושגדרו עצמם מן הערוה". <ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5486 מתוך שיחתו של רבי מרדכי אליהו בנושא:'''בני ישראל לא שינו שמם ולשונם''']</ref> הרי ששמירת וקריאת השמות היהודיים המקוריים הם לא רק מידה טובה ומנהג טוב, אלא תנאי וזכות להביא את הגאולה לעם ישראל* שמרו על לשונם <ref>במדבר רבה פרשה יג אות כ' ד"ה ביום הששי</ref>.		[[הרב מרדכי אליהו]], מפרש שהתורה האריכה להזכיר את שמות בני ישראל כדי ללמדנו על חשיבות השמות היהודיים שנקראו ביסודם על פי המשמעות שלהם בלשון הקודש. : "למה נאמר ג' מיני עולה, כנגד ג' מידות טובות שהיו בידן של ישראל במצרים ובזכותן נגאלו, שלא שינו את שמם ולא שינו את לשונם ושגדרו עצמם מן הערוה". <ref>[http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=5486 מתוך שיחתו של רבי מרדכי אליהו בנושא:'''בני ישראל לא שינו שמם ולשונם''']</ref> הרי ששמירת וקריאת השמות היהודיים המקוריים הם לא רק מידה טובה ומנהג טוב, אלא תנאי וזכות להביא את הגאולה לעם ישראל* שמרו על לשונם <ref>במדבר רבה פרשה יג אות כ' ד"ה ביום הששי</ref>.

שורה 52:		שורה 53:
	\|}		\|}

	כמו שניתן לראות, הסדר שבו נמנים שמות בני יעקב בפרשת שמות, שונה מהסדר של פרשת ויגש. בעוד שבפרשת ויגש נמנים תחילה בני לאה ושפחתה ולאחריהם בני רחל ושפחתה, בפרשת שמות מסודרים שמות הבנים בחלוקה של בני האמהות, ולאחריהם בני השפחות. לפי שוני זה ניתן להסביר שמטרת החזרה היא לשנות את ההסתכלות מיחס של פרטים המחולקים לפי המעמד הפרטי בתוך המשפחה (בני לאה קודמים לבני רחל), אלא בהסתכלות לאומית שבה בני האמהות קודמים לבני השפחות.		כמו שניתן לראות, הסדר שבו נמנים שמות בני יעקב בפרשת שמות, שונה מהסדר של פרשת ויגש. בעוד שבפרשת ויגש נמנים תחילה בני לאה ושפחתה ולאחריהם בני רחל ושפחתה, בפרשת שמות מסודרים שמות הבנים בחלוקה של בני האמהות, ולאחריהם בני השפחות. לפי שוני זה ניתן להסביר שמטרת החזרה היא לשנות את ההסתכלות מיחס של פרטים המחולקים לפי המעמד הפרטי בתוך המשפחה (בני לאה קודמים לבני רחל), אלא בהסתכלות לאומית שבה בני האמהות קודמים לבני השפחות. יש המפרשים {{הערה\|עיין בדברי הרב אמנון בזק בספרו נקודת פתיחה}} שלאחר שיוסף מבני רחל מכלכל את עם ישראל במצרים, משתדרג מעמדם של בני רחל ולכן הם מוצגים ראשונים. כעת, כאשר רשימת השמות דומה לרשימה בפרשת וישלח בה מופיע הסדר הטבעי של בני ישראל, וייתכן שרק לאחר שהסדר שב למקורו, ניתן לסכם שזהו עם בני ישראל.
	[[הרב ~~יצחק רפאל הלוי עציון]] בילקוט פירושים לתורה מסביר~~ את ~~הסדר בספר בראשית:" בא למנות מספרם~~, ~~כי בשבעים נפש ירדו מצרימה, הקדים המרובה בנפשות :ל"ג ללאה, ט"ז לזלפה, י"ד לרחל, ז'~~
	~~לבלהה " - הסדר היורד הוא לפי מספר~~ בני ~~האמהות והשפחות. הוא גם מצטט את הרמב"ן המסביר מדוע אצל~~ רחל ~~כתוב אשת יעקב, שכן היא מוקמה בין השפחות והיה צריך להבהיר את מעמדה"~~

	~~בתחילת ספר שמות הסדר שונה לחלוטין~~. ~~[[רבינו בחיי]] מדוע הוצב בנימין באמצע~~, כאשר ~~השבטים משני צדדיו. בנימין נולד ב[[ארץ ישראל]] ובו ממוקם [[בית המקדש]]. בארץ יש אקלים אמצעי וההוא אמצע התבל. ארצם~~ של בני ~~יעקב היא זוגה מקר וחם. שאר הארצות בשלוש אזורי אקלים קר ובשלוש - חם. כן ה[[שבת]]~~, ~~שהרי מיום רביעי כבר מתכוננים לשבת וכך יוצא שגם היא במרכז~~.

	==ערי המסכנות לפרעה==		==ערי המסכנות לפרעה==

Wikiboss: /* ספר שמות- סיום ספר בראשית */

2020-01-16T19:41:05Z

ספר שמות- סיום ספר בראשית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:41, 16 בינואר 2020
שורה 24:		שורה 24:
	[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו האופן, ניתן לשים לב כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית. הנצי"ב מפרש כי המשכיות זו מסמלת את העובדה שהפיכת בני ישראל לעם ונתינת התורה היא השלב הבא ב[[בריאת העולם]], כדברי הגמרא {{#makor-new:שבת פח א\|בבלי-שבת\|פח\|א}} שכל מטרת הבריאה היא על מנת שישראל יקבלו את התורה וישמרו אותה: "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".		[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו האופן, ניתן לשים לב כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית. הנצי"ב מפרש כי המשכיות זו מסמלת את העובדה שהפיכת בני ישראל לעם ונתינת התורה היא השלב הבא ב[[בריאת העולם]], כדברי הגמרא {{#makor-new:שבת פח א\|בבלי-שבת\|פח\|א}} שכל מטרת הבריאה היא על מנת שישראל יקבלו את התורה וישמרו אותה: "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".

	ה[[רמב"ן]] בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, על אף שרק חלקו הראשון של הספר עוסק בגאולתם של ישראל, גם החלק העוסק בהשריית השכינה במשכן העדות ומעמד נתינת התורה לעם מוגדר כחלק מגאולת העם. הוא מסביר כי שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען אלא רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן העדות]] שבקרב [[מחנה בני ~~ישראל]]י~~ – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.		ה[[רמב"ן]] בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, על אף שרק חלקו הראשון של הספר עוסק בגאולתם של ישראל, גם החלק העוסק בהשריית השכינה במשכן העדות ומעמד נתינת התורה לעם מוגדר כחלק מגאולת העם. הוא מסביר כי שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען אלא רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן\|משכן העדות]] שבקרב מחנה בני ישראלי – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.

	==רשימת היורדים למצרים==		==רשימת היורדים למצרים==

Wikiboss: /* ספר שמות- החומש השני */

2020-01-16T17:59:17Z

ספר שמות- החומש השני

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:59, 16 בינואר 2020
שורה 18:		שורה 18:
	# '''הגברת השעבוד''' (ה,ה-ו,א) - בתגובה לדרישות משה ואהרון, פרעה מגביר את המלאכה על העבריים ומסרב לתת תוכן לבנים לעם. עם ישראל מלינים על משה ואהרון שהם האחראים על החרפת העבודה, ומשה מתפלל אל ה'. ה' מבטיח למשה שלמרות החרפת העבודה, הרי שפרעה ישלח את העם לבסוף ביד חזקה.		# '''הגברת השעבוד''' (ה,ה-ו,א) - בתגובה לדרישות משה ואהרון, פרעה מגביר את המלאכה על העבריים ומסרב לתת תוכן לבנים לעם. עם ישראל מלינים על משה ואהרון שהם האחראים על החרפת העבודה, ומשה מתפלל אל ה'. ה' מבטיח למשה שלמרות החרפת העבודה, הרי שפרעה ישלח את העם לבסוף ביד חזקה.

	==ספר שמות- ~~החומש השני~~==		==ספר שמות- סיום ספר בראשית==

	בפרשה מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.		בפרשה מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.

	[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו האופן, ניתן לשים לב כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית.		[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו האופן, ניתן לשים לב כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית. הנצי"ב מפרש כי המשכיות זו מסמלת את העובדה שהפיכת בני ישראל לעם ונתינת התורה היא השלב הבא ב[[בריאת העולם]], כדברי הגמרא {{#makor-new:שבת פח א\|בבלי-שבת\|פח\|א}} שכל מטרת הבריאה היא על מנת שישראל יקבלו את התורה וישמרו אותה: "שהתנה הקדוש ברוך הוא עם מעשה בראשית ואמר להם: אם ישראל מקבלים התורה – אתם מתקיימים, ואם לאו – אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו".

	~~הרמב~~"ן בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן העדות]] שבקרב [[מחנה בני ישראל]]י – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.		ה[[רמב"ן]] בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, על אף שרק חלקו הראשון של הספר עוסק בגאולתם של ישראל, גם החלק העוסק בהשריית השכינה במשכן העדות ומעמד נתינת התורה לעם מוגדר כחלק מגאולת העם. הוא מסביר כי שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען אלא רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן העדות]] שבקרב [[מחנה בני ישראל]]י – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.

	==רשימת היורדים למצרים==		==רשימת היורדים למצרים==

Wikiboss ב־18:13, 12 בינואר 2020

2020-01-12T18:13:46Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:13, 12 בינואר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg\|left\|thumb\|400px\|בתיה, בת פרעה :"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ", מרים אחותו באה לקראת ומאחוריה ההורים המודאגים - ציור מהמאה ה-18 ממוזיאון בסקוטלנד - המקור:ויקישיתוף -Eloquence]]
	'''פָּרָשַׁת שְׁמוֹת''' היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.		'''פָּרָשַׁת שְׁמוֹת''' היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.
	תחילת הפרשה ~~נימנית~~ ממועד בואו של [[יעקב אבינו]] , דהיינו ב"א רל"ח - 2,238שנה ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. תקופה זו חופפת לתקופה של [[פרשת ויחי]]. רק לאחר 31 שנה אחרי מות יוסף ב"א ש"ט - 2,309, דהיינו בשנת ב"א ש"מ (2,340) - שנת 102 לשבת בני ישראל במצרים קם מלך חדש על מצרים. הפרשה מסתיימת בשנת ב"א תמ"ז (2,447) , כאשר משה רבינו מגיע לסנה הבוער ב[[מדבר סיני]] "ואחרי שבעה ימים רצופים" יצאו משה ~~ואהרון~~ אל מלך מצרים. יוצא אם כן, שהפרשה מקיפה תקופה של 209 שנה.
			תחילת הפרשה נמנית ממועד בואו של [[יעקב אבינו]] , דהיינו ב"א רל"ח - 2,238שנה ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. תקופה זו חופפת לתקופה של [[פרשת ויחי]]. רק לאחר 31 שנה אחרי מות יוסף ב"א ש"ט - 2,309, דהיינו בשנת ב"א ש"מ (2,340) - שנת 102 לשבת בני ישראל במצרים קם מלך חדש על מצרים. הפרשה מסתיימת בשנת ב"א תמ"ז (2,447) , כאשר משה רבינו מגיע לסנה הבוער ב[[מדבר סיני]] "ואחרי שבעה ימים רצופים" יצאו [[משה]] ו[[אהרון]] אל מלך מצרים. יוצא אם כן, שהפרשה מקיפה תקופה של 209 שנה.

	==סיכום הפרשה==		==סיכום הפרשה==
שורה 18:		שורה 18:
	# '''הגברת השעבוד''' (ה,ה-ו,א) - בתגובה לדרישות משה ואהרון, פרעה מגביר את המלאכה על העבריים ומסרב לתת תוכן לבנים לעם. עם ישראל מלינים על משה ואהרון שהם האחראים על החרפת העבודה, ומשה מתפלל אל ה'. ה' מבטיח למשה שלמרות החרפת העבודה, הרי שפרעה ישלח את העם לבסוף ביד חזקה.		# '''הגברת השעבוד''' (ה,ה-ו,א) - בתגובה לדרישות משה ואהרון, פרעה מגביר את המלאכה על העבריים ומסרב לתת תוכן לבנים לעם. עם ישראל מלינים על משה ואהרון שהם האחראים על החרפת העבודה, ומשה מתפלל אל ה'. ה' מבטיח למשה שלמרות החרפת העבודה, הרי שפרעה ישלח את העם לבסוף ביד חזקה.

	==~~שם הספר~~==		==ספר שמות- החומש השני==

	בפרשה מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.		בפרשה מסופר על תחילת שעבוד עם ישראל במצרים ועל שנות חייו הראשונות של משה ובחירתו להנהגה. בפרשה זו מוצגות כמה מן הדמויות שיופיעו במהלך הפרשות והספרים הבאים, ובהן מרים ואהרן אחיו של משה, וכן פרעה מלך מצרים שמשעבד את עם ישראל.
	[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני".
	באותו ~~אופן, [[הרב ישראל מאיר לאו]]~~, ~~מדגיש~~ כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית.		[[הנצי"ב]] בהקדמתו לחומש בהעמק דבר, מביא שלמרות ש[[בה"ג]] קרא לכל חומש בשם מיוחד, כגון "ספר הישר" לספר בראשית או "תורת כהנים" לספר ויקרא, לספר שמות אין הוא קורא בשם מיוחד ומכנה אותו "חומש שני". הנצי"ב מסביר בדבריו שחומש שמות איננו יחידה עצמאית ומנותקת, אלא הוא המשך ישיר של ספר בראשית ולכן הוא מכונה "חומש שני". באותו האופן, ניתן לשים לב כי הפרשה מתחילה ב"ו": "וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" כך שהחומש מהווה המשך ישיר למסופר בחומש בראשית.

	הרמב"ן בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן העדות]] שבקרב [[מחנה בני ישראל]]י – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.		הרמב"ן בהקדמתו, מסביר ש[[ספר שמות]] הוא "ספר הגלות והגאולה". לדבריו, שעת הגאולה איננה היציאה ממצרים - כפי שהיינו מצפים או בהתגלות ה' לעמו -בהר- בסיני ואף לא בכניסה לארץ-כנען רק כאשר הייתה השריית השכינה ב[[משכן העדות]] שבקרב [[מחנה בני ישראל]]י – "אז נחשבו גאולים". ירידת השכינה מהר סיני אל אוהל מועד מתואר בסיום ספר שמות <ref>מ',ל"ד-ל"ח</ref> . וכך חומש שמות מקיף את התקופה – מן הגלות בתחילתו עד הגאולה ממנה בסופו.
שורה 84:		שורה 84:
	==מיהו המלך החדש==		==מיהו המלך החדש==
	[[תמונה:Avdut1.jpg\|left\|thumb\|250px\|"ויבן את פתום ואת רעמסס... ויפן כה וכה ויך את המצרי" מתוך הגדת אמסטרדם משנת תע"ב - מובא באתר דעת על עבדות ישראל במצרים]]		[[תמונה:Avdut1.jpg\|left\|thumb\|250px\|"ויבן את פתום ואת רעמסס... ויפן כה וכה ויך את המצרי" מתוך הגדת אמסטרדם משנת תע"ב - מובא באתר דעת על עבדות ישראל במצרים]]
	~~[[תמונה:Maryam and Moses painting.jpg\|left\|thumb\|250px\|מרים ומשה בתיבה - ציור משנת 1900 - ויקישיתוף - Sherurcij]]~~

	[[רש"י]] מביא את פירושו לשאלה מיהו המלך החדש ומצטט: "רב ושמואל: חד אמר: חדש ממש. וחד אמר:, שנתחדשו גזרותיו. '''אשר לא ידע''' - עשה עצמו כאלו לא ידע"		[[רש"י]] מביא את פירושו לשאלה מיהו המלך החדש ומצטט: "רב ושמואל: חד אמר: חדש ממש. וחד אמר:, שנתחדשו גזרותיו. '''אשר לא ידע''' - עשה עצמו כאלו לא ידע"
שורה 110:		שורה 109:

	==צפורה ומשה רבינו==		==צפורה ומשה רבינו==
	~~[[תמונה:Sandro_Botticelli_035.jpg\|left\|thumb\|250px\|צפורה לנוכח משה בציורו של Botticelli, Sandro, המקור:ויקישיתוף,Eloquence]]~~
	צפורה מוזכרת בפרשה בשני אירועים: היא נבחרת להיות אשתו של משה והיא מצילה את חייו. וכך נאמר בפרשה:		צפורה מוזכרת בפרשה בשני אירועים: היא נבחרת להיות אשתו של משה והיא מצילה את חייו. וכך נאמר בפרשה:

	"ותִַּקַּח צִפֹּרָה צֹר ותִַּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ" - צִפֹּרָה עושה ברית מילה בצֹר לבן שלה ובכך היא מצילה את משה רבינו מסכנת חיים שנאמר:" "ויַהְִי בַדּרֶךְ בַּמָּלוֹן ויַּפְִגּשְֵׁהוּ ד' ויַבְַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"		"ותִַּקַּח צִפֹּרָה צֹר ותִַּכְרֹת אֶת עָרְלַת בְּנָהּ" - צִפֹּרָה עושה ברית מילה בצֹר לבן שלה ובכך היא מצילה את משה רבינו מסכנת חיים שנאמר:" "ויַהְִי בַדּרֶךְ בַּמָּלוֹן ויַּפְִגּשְֵׁהוּ ד' ויַבְַקֵּשׁ הֲמִיתוֹ"

שורה 204:		שורה 203:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16902 תוכן פרשת שמות] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%d7%a4%d7%a8%d7%a9%d7%aa%20%d7%a9%d7%9e%d7%95%d7%aa דברי תורה על פרשת שמות] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/13 פרשת שמות] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/13 פרשת שמות] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/13#hftraHeader הפטרת שמות (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/13#hftraHeader הפטרת שמות (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* דר' שמואל אברמסקי, '''עבדות ישראל במצרים''', מחניים ק"ה תשכ"ו [http://daat.ac.il/daat/kitveyet/mahanaim/mitsraim/avdut.htm אתר דעת]

	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />

Wikiboss: /* צפורה ומשה רבינו */

2018-12-29T21:43:48Z

צפורה ומשה רבינו

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:43, 29 בדצמבר 2018
שורה 125:		שורה 125:
	למרות שהכתוב מספר כי צפורה הייתה בדרך למצרים, קיימת הדעה כי היא לא הגיעה לשם. במכילתא דר' ישמעאל מובא המדרש הבא: "באותה שעה נאמר לאהרן (שהיה במצרים): לך לקראת משה (שבא ממדיין). יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. אמר לו: משה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו: במדין. אמר לו: מה טף ונשים אלו עמך? אמר לו אשתי ובני. אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים. אמר לו: '''על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו'''. באותה שעה אמר לצפורה: לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה".		למרות שהכתוב מספר כי צפורה הייתה בדרך למצרים, קיימת הדעה כי היא לא הגיעה לשם. במכילתא דר' ישמעאל מובא המדרש הבא: "באותה שעה נאמר לאהרן (שהיה במצרים): לך לקראת משה (שבא ממדיין). יצא לקראת משה וחבקו ונשקו. אמר לו: משה היכן היית כל השנים הללו? אמר לו: במדין. אמר לו: מה טף ונשים אלו עמך? אמר לו אשתי ובני. אמר לו: ולאן אתה מוליכם? אמר לו: למצרים. אמר לו: '''על הראשונים אנו מצטערים ועכשיו נצטער גם באלו'''. באותה שעה אמר לצפורה: לכי לבית אביך. ובאותה שעה הלכה לבית אביה ונטלה שני בניה".

	[[הרב בנימין לאו]] המצטט מדרש זה ~~<ref>[http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1055859ציפורה, דמות שקטה ועלומה שמחפשת את מקומה במחנה ישראל]</ref>~~ מגדיר כך את מעשיהו של		[[הרב בנימין לאו]] המצטט מדרש זה מגדיר כך את מעשיהו של אהרן. הוא אוהב שלום ורודף שלום, גם בין ציפורה למשה והיות והוא רואה לנוכח את השליחות המצפה למשה , הוא יוזם את השילוחין-גירושין. " משה הולך להאיר לישראל את עתידם ולהחשיך למצרים את ארצם." -את זה לא קל לעשות כאשר יש משפחה עימו וכך ציפורה נעלמת בביתה לכמה שנים.
	אהרן. הוא אוהב שלום ורודף שלום, גם בין ציפורה למשה והיות והוא רואה לנוכח את השליחות המצפה למשה , הוא יוזם את השילוחין-גירושין. " משה הולך להאיר לישראל את עתידם ולהחשיך למצרים את ארצם." -את זה לא קל לעשות כאשר יש משפחה עימו וכך ציפורה נעלמת בביתה לכמה שנים.

	לאחר [[קריעת ים סוף]] ולפני מתן תורה. יתרו מביא אותה אל משה למדבר סיני שנאמר ב[[פרשת יתרו]]: "ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה". אך גם במחנה בני ישראל המשפחה אינה מתאחדת. היא מבקשת להצטרף לעם ישראל, אשר עבר תהליך של גיבוש במהלך יציאת מצרים. מסיים הרב לאו: משה רבינו, "כבר נתון בעולמות עליונים. האור שלו הלך וגבר, עד שהכה בסנוורים. אם חזר לגרושתו, לא היה זה אלא לזמן קצר, עד שנטה את אוהלו מחוץ למחנה. אור גאולת ישראל ממצרים כיסה את אור הברית של האחת שביקשה לכרוך עצמה בחיי האומה."		לאחר [[קריעת ים סוף]] ולפני מתן תורה. יתרו מביא אותה אל משה למדבר סיני שנאמר ב[[פרשת יתרו]]: "ויקח יתרו חותן משה את ציפורה אשת משה אחר שילוחיה". אך גם במחנה בני ישראל המשפחה אינה מתאחדת. היא מבקשת להצטרף לעם ישראל, אשר עבר תהליך של גיבוש במהלך יציאת מצרים. מסיים הרב לאו: משה רבינו, "כבר נתון בעולמות עליונים. האור שלו הלך וגבר, עד שהכה בסנוורים. אם חזר לגרושתו, לא היה זה אלא לזמן קצר, עד שנטה את אוהלו מחוץ למחנה. אור גאולת ישראל ממצרים כיסה את אור הברית של האחת שביקשה לכרוך עצמה בחיי האומה."

Wikiboss ב־21:42, 29 בדצמבר 2018

2018-12-29T21:42:03Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:42, 29 בדצמבר 2018
שורה 1:		שורה 1:
	[[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg\|left\|thumb\|400px\|בתיה, בת פרעה :"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ", מרים אחותו באה לקראת ומאחוריה ההורים המודאגים - ציור מהמאה ה-18 ממוזיאון בסקוטלנד - המקור:ויקישיתוף -Eloquence]]		[[תמונה:Giovanni Battista Tiepolo 011.jpg\|left\|thumb\|400px\|בתיה, בת פרעה :"וַתִּקְרָא שְׁמוֹ משֶׁה וַתֹּאמֶר כִּי מִן-הַמַּיִם מְשִׁיתִהוּ", מרים אחותו באה לקראת ומאחוריה ההורים המודאגים - ציור מהמאה ה-18 ממוזיאון בסקוטלנד - המקור:ויקישיתוף -Eloquence]]
	'''פָּרָשַׁת שְׁמוֹת''' היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.		'''פָּרָשַׁת שְׁמוֹת''' היא פרשת השבוע הראשונה בספר שמות. היא מתחילה בתחילת הספר, פרק א', פסוק א', ומסתיימת בפרק ו', פסוק א'.
	תחילת הפרשה נימנית ממועד בואו של [[יעקב אבינו]] , דהיינו ב"א רל"ח - 2,238שנה ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. תקופה זו חופפת לתקופה של [[פרשת ויחי]]. רק לאחר 31 שנה אחרי מות יוסף ב"א ש"ט - 2,309, דהיינו בשנת ב"א ש"מ (2,340) - שנת 102 לשבת בני ישראל במצרים קם מלך חדש על מצרים. הפרשה מסתיימת בשנת ב"א תמ"ז (2,447) , כאשר משה רבינו מגיע לסנה הבוער ב[[מדבר סיני]] "ואחרי שבעה ימים רצופים" יצאו משה ואהרון אל מלך מצרים. ~~לפי-כך~~ יוצא, ~~כי הפרשה~~ מקיפה תקופה של 209 שנה.		תחילת הפרשה נימנית ממועד בואו של [[יעקב אבינו]] , דהיינו ב"א רל"ח - 2,238שנה ל[[הבריאה\|בריאת העולם]]. תקופה זו חופפת לתקופה של [[פרשת ויחי]]. רק לאחר 31 שנה אחרי מות יוסף ב"א ש"ט - 2,309, דהיינו בשנת ב"א ש"מ (2,340) - שנת 102 לשבת בני ישראל במצרים קם מלך חדש על מצרים. הפרשה מסתיימת בשנת ב"א תמ"ז (2,447) , כאשר משה רבינו מגיע לסנה הבוער ב[[מדבר סיני]] "ואחרי שבעה ימים רצופים" יצאו משה ואהרון אל מלך מצרים. יוצא אם כן, שהפרשה מקיפה תקופה של 209 שנה.

	==סיכום הפרשה==		==סיכום הפרשה==