https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?action=history&feed=atom&title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97 2026-05-15T16:23:42Z היסטוריית הגרסאות של הדף הזה בוויקי MediaWiki 1.43.0 https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=160146&oldid=prev 2023-06-10T22:27:51Z

<p></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־22:27, 10 ביוני 2023</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l1">שורה 1:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 1:</td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">'''</del>פרשת קרח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">''' </del>היא הפרשה החמישית ב[[חומש במדבר]]. בפרשה מובא מעשה מחלוקתם של [[קורח בן יצהר]], [[דתן ואבירם]],[[און בן פלת]] ועדתם עם [[משה]] ו[[אהרן]].{{ש}}</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[</ins>פרשת קרח<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">]] </ins>היא הפרשה החמישית ב[[חומש במדבר]]. בפרשה מובא מעשה מחלוקתם של [[קורח בן יצהר]], [[דתן ואבירם]],[[און בן פלת]] ועדתם עם [[משה]] ו[[אהרן]].{{ש}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת קורח [[הפטרה|מפטירים]] ב{{מקור|שמואל א יא}}. יש המפרשים שהדבר קשור לדמיון בין זעקתו של משה בפרשה &quot;לא חמור אחד מהם לקחתי&quot; לבין תפילתו של שמואל &quot;את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי&quot;.  בנוסף, ישנו דמיון בין רצונו של קרח לבטל את מנהיגותו של משה, לבין רצון העם לבטל את מנהיגותו של שמואל וכן שמואל הוא מצאצאי קרח {{#makor-new:דברי הימים א ו יג|תנ&quot;ך-דברי-הימים-א|ו|יג}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשת קורח [[הפטרה|מפטירים]] ב{{מקור|שמואל א יא}}. יש המפרשים שהדבר קשור לדמיון בין זעקתו של משה בפרשה &quot;לא חמור אחד מהם לקחתי&quot; לבין תפילתו של שמואל &quot;את שור מי לקחתי וחמור מי לקחתי&quot;.  בנוסף, ישנו דמיון בין רצונו של קרח לבטל את מנהיגותו של משה, לבין רצון העם לבטל את מנהיגותו של שמואל וכן שמואל הוא מצאצאי קרח {{#makor-new:דברי הימים א ו יג|תנ&quot;ך-דברי-הימים-א|ו|יג}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הפרשה==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==תוכן הפרשה==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-152772:rev-160146:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=152772&oldid=prev 2021-06-05T21:26:11Z

<p><span class="autocomment">קישורים חיצוניים</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־21:26, 5 ביוני 2021</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l36">שורה 36:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 36:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/51 דברי תורה על פרשת קרח], אתר ישיבה</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/51 דברי תורה על פרשת קרח], אתר ישיבה</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[תבנית:הידעת?/כ&#039; סיוון ה&#039;תשע&quot;ב|הידעת? כ&#039; סיוון ה&#039;תשע&quot;ב]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* [[תבנית:הידעת?/כ&#039; סיוון ה&#039;תשע&quot;ב|הידעת? כ&#039; סיוון ה&#039;תשע&quot;ב]]</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{הערות שוליים}}</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשת שבוע}}</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>{{פרשת שבוע}}</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשת השבוע|קרח]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:פרשת השבוע|קרח]]</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר במדבר]]</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[קטגוריה:ספר במדבר]]</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134037&oldid=prev 2019-06-29T20:51:55Z

<p><span class="autocomment">קדושת מחתות הקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:51, 29 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]]{{#makor-new:במדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">"</del>שער-עח|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]] {{#makor-new:במדבר שער-עח|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134036&oldid=prev 2019-06-29T20:51:22Z

<p><span class="autocomment">קדושת מחתות הקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:51, 29 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l30">שורה 30:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 30:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]]{{#makor-new:במדבר <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;"> </del>"שער-עח<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">-)פרשת-קרח(</del>|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]]{{#makor-new:במדבר "שער-עח|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134035:rev-134036:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134035&oldid=prev 2019-06-29T20:50:14Z

<p><span class="autocomment">קדושת מחתות הקטורת</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:50, 29 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l26">שורה 26:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 26:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שעדת קרח באה על עונשה, הקב&quot;ה מצווה את משה לקחת את המחתות שנשארו לעשות מהם ריקועי פחים ציפוי למזבח {{ציטוטון|כי הקריבום לפני ה&#039; ויקדשו}}. הפרשנים התקשו כיצד הוקדשו מחתות אלו, וכן מדוע דווקא מחתות אלו נבחרו לשמש כזיכרון לחטאו של קרח, ולא המחתה של אהרון הכהן?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לאחר שעדת קרח באה על עונשה, הקב&quot;ה מצווה את משה לקחת את המחתות שנשארו לעשות מהם ריקועי פחים ציפוי למזבח {{ציטוטון|כי הקריבום לפני ה&#039; ויקדשו}}. הפרשנים התקשו כיצד הוקדשו מחתות אלו, וכן מדוע דווקא מחתות אלו נבחרו לשמש כזיכרון לחטאו של קרח, ולא המחתה של אהרון הכהן?</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש"י{{הערה|יז,ב}} הסביר שהמחתות קדשו משום שנעשו כלי שרת על ידי עבודת העם. הרמב"ן מסביר את כוונתו, שלמרות שעדת קרח הקריבה אש זרה, וכלי שרת שעשה זר להקטיר בחוץ אינו מקודש, כאן מדובר במקרה אחר. לדבריו, מכיוון שעדת קרח עשו את המחתות על פי ציוויו של משה וקיוו שבכך יענה להם הקב"ה, נחשבו המחתות כקדושות ולכן יש לתת להן את המקום והכבוד הראוי להן. כעין גישה זו נקט גם [[הנצי"ב]] בפירושו [[העמק דבר]]{{#makor-new:במדבר טז א|פרשנות-תנ"ך-העמק-דבר-במדבר|טז|א}}, שהסביר שמקטירי הקטורת עשו את מעשיהם לשם שמיים. לפירושו, לוקחי המחתות ביקשו להשיג את מעלת אהבת ה' על ידי עבודת הקודש, אף שידעו שהצדק עם אהרון ומשה ולמעשה מסרו נפשם על הדבר. לדבריו, מכיוון {{ציטוטון|שביקשו לאבד את נפשותם רק להשיג מעלה האהבה והחסידות}} התקדשו לבסוף גם המחתות.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>רש"י{{הערה|יז,ב}} הסביר שהמחתות קדשו משום שנעשו כלי שרת על ידי עבודת העם. הרמב"ן מסביר את כוונתו, שלמרות שעדת קרח הקריבה אש זרה, וכלי שרת שעשה זר להקטיר בחוץ אינו מקודש, כאן מדובר במקרה אחר. לדבריו, מכיוון שעדת קרח עשו את המחתות על פי ציוויו של משה וקיוו שבכך יענה להם הקב"ה, נחשבו המחתות כקדושות ולכן יש לתת להן את המקום והכבוד הראוי להן. כעין גישה זו נקט גם [[הנצי"ב]] בפירושו [[העמק דבר]] {{#makor-new:במדבר טז א|פרשנות-תנ"ך-העמק-דבר-במדבר|טז|א}}, שהסביר שמקטירי הקטורת עשו את מעשיהם לשם שמיים. לפירושו, לוקחי המחתות ביקשו להשיג את מעלת אהבת ה' על ידי עבודת הקודש, אף שידעו שהצדק עם אהרון ומשה ולמעשה מסרו נפשם על הדבר. לדבריו, מכיוון {{ציטוטון|שביקשו לאבד את נפשותם רק להשיג מעלה האהבה והחסידות}} התקדשו לבסוף גם המחתות.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב&quot;ה בעצמו. לפירושו, הקב&quot;ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134034:rev-134035:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134034&oldid=prev 2019-06-29T20:49:40Z

<p><span class="autocomment">כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־20:49, 29 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l23">שורה 23:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 23:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב&quot;ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב&quot;ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק &quot;מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים&quot; {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ&quot;ך-ישעיהו|מד|כו}}.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב&quot;ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב&quot;ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק &quot;מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים&quot; {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ&quot;ך-ישעיהו|מד|כו}}.  </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדברי ספר העיקרים {{ציטוטון|השם יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים}} ומעניק כוח לחסידיו לשנות אף את סדרי עולם, וכן מצינו במקומות שונים כגון [[אליהו הנביא]] שקבע &quot;חי ה&#039; אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי&quot;{{#makor-new:מלכים א יז א|תנ&quot;ך-מלכים-א|יז|א}}, וכן [[אלישע הנביא]] שאמר לברזל לצוף על פני המים{{#makor-new:מלכים ב ו ו|תנ&quot;ך-מלכים-ב|ו|ו}} שבכולם לא מופיע שהקב&quot;ה דיבר איתם לפני כן, ומשמע שקבעו דברים אלו על דעת עצמם.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>לדברי ספר העיקרים {{ציטוטון|השם יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים}} ומעניק כוח לחסידיו לשנות אף את סדרי עולם, וכן מצינו במקומות שונים כגון [[אליהו הנביא]] שקבע &quot;חי ה&#039; אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי&quot;{{#makor-new:מלכים א יז א|תנ&quot;ך-מלכים-א|יז|א}}, וכן [[אלישע הנביא]] שאמר לברזל לצוף על פני המים{{#makor-new:מלכים ב ו ו|תנ&quot;ך-מלכים-ב|ו|ו}} שבכולם לא מופיע שהקב&quot;ה דיבר איתם לפני כן, ומשמע שקבעו דברים אלו על דעת עצמם.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">==קדושת מחתות הקטורת==</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לאחר שעדת קרח באה על עונשה, הקב"ה מצווה את משה לקחת את המחתות שנשארו לעשות מהם ריקועי פחים ציפוי למזבח {{ציטוטון|כי הקריבום לפני ה' ויקדשו}}. הפרשנים התקשו כיצד הוקדשו מחתות אלו, וכן מדוע דווקא מחתות אלו נבחרו לשמש כזיכרון לחטאו של קרח, ולא המחתה של אהרון הכהן?</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">רש"י{{הערה|יז,ב}} הסביר שהמחתות קדשו משום שנעשו כלי שרת על ידי עבודת העם. הרמב"ן מסביר את כוונתו, שלמרות שעדת קרח הקריבה אש זרה, וכלי שרת שעשה זר להקטיר בחוץ אינו מקודש, כאן מדובר במקרה אחר. לדבריו, מכיוון שעדת קרח עשו את המחתות על פי ציוויו של משה וקיוו שבכך יענה להם הקב"ה, נחשבו המחתות כקדושות ולכן יש לתת להן את המקום והכבוד הראוי להן. כעין גישה זו נקט גם [[הנצי"ב]] בפירושו [[העמק דבר]]{{#makor-new:במדבר טז א|פרשנות-תנ"ך-העמק-דבר-במדבר|טז|א}}, שהסביר שמקטירי הקטורת עשו את מעשיהם לשם שמיים. לפירושו, לוקחי המחתות ביקשו להשיג את מעלת אהבת ה' על ידי עבודת הקודש, אף שידעו שהצדק עם אהרון ומשה ולמעשה מסרו נפשם על הדבר. לדבריו, מכיוון {{ציטוטון|שביקשו לאבד את נפשותם רק להשיג מעלה האהבה והחסידות}} התקדשו לבסוף גם המחתות.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הרמב"ן עצמו מפרש כי המחתות לא הוקדשו על ידי חטא עדת קורח, אלא על ידי הקב"ה בעצמו. לפירושו, הקב"ה רצה שהמחתות יהפכו לאות לבני ישראל ולכן הקדיש אותם וציווה לעשות אותם ציפוי למזבח כזיכרון לקורח ועדתו.</ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יצחק עראמה]] בפירושו [[עקידת יצחק]]{{#makor-new:במדבר  "שער-עח-)פרשת-קרח(|פרשנות-תנ"ך-עקידת-יצחק-במדבר|"שער-עח-)פרשת-קרח(|null}} מסביר שקדושת המחתות הגיעה ממעשיהם של מקטירי הקטורת, גם אם לא התכוונו לכך. לשיטתו, מכיוון שעל ידי המחתות התקדש שם שמיים, והמחתות הפכו לאות לבני ישראל בדבר צדקתו של אהרון, הם התקדשו שהרי {{ציטוטון|הדבר המחליש והמבטל את המתנגד לקודש-קודש הוא בלי ספק. ואין כלי קדוש כמי שמבטל הקטרוג מעל הקדוש}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134019:rev-134034:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134019&oldid=prev 2019-06-27T19:16:21Z

<p><span class="autocomment">תוכן הפרשה</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:16, 27 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l6">שורה 6:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 6:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;מבחן המטות&#039;&#039;&#039;- לאחר שהמגיפה שככה, הקב&quot;ה מצווה על משה לערוך מבחן נוסף על מנת להוכיח כי אהרון הוא נציגו הנבחר. כל מטות הנשיאים נלקחו לאוהל מועד, ובכללם מטה אהרון, והמטה אשר יפרח יראה לעם שבעליו הוא הראוי לשרת את ה&#039;. למחרת, מטה אהרון פורח, והקב&quot;ה מצווה לשמור על מטה אהרון בתוך אוהל מועד כעדות על כך שאותו בחר ה&#039;.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;מבחן המטות&#039;&#039;&#039;- לאחר שהמגיפה שככה, הקב&quot;ה מצווה על משה לערוך מבחן נוסף על מנת להוכיח כי אהרון הוא נציגו הנבחר. כל מטות הנשיאים נלקחו לאוהל מועד, ובכללם מטה אהרון, והמטה אשר יפרח יראה לעם שבעליו הוא הראוי לשרת את ה&#039;. למחרת, מטה אהרון פורח, והקב&quot;ה מצווה לשמור על מטה אהרון בתוך אוהל מועד כעדות על כך שאותו בחר ה&#039;.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;משמרת אוהל מועד&#039;&#039;&#039;- העם מתלונן על כך שכל הקרב למשכן ה&#039; מת, וכמענה לחשש זה הקב&quot;ה מצווה על הכהנים לשמור את משמרת אוהל מועד ולמנוע מהעם להיכנס למקום הקודש.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>* &#039;&#039;&#039;משמרת אוהל מועד&#039;&#039;&#039;- העם מתלונן על כך שכל הקרב למשכן ה&#039; מת, וכמענה לחשש זה הקב&quot;ה מצווה על הכהנים לשמור את משמרת אוהל מועד ולמנוע מהעם להיכנס למקום הקודש.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מתנות כהונה ולוויה'''- דיני מתנות כהונה ולוויה הכוללים [[תרומה]], [[ביכורים]], [[<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">קורבן </del>בכור]], [[מעשר ראשון]] ו[[תרומת מעשר]] אותה נותנים הלווים.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>*'''מתנות כהונה ולוויה'''- דיני מתנות כהונה ולוויה הכוללים [[תרומה]], [[ביכורים]], [[בכור <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">בהמה טהורה</ins>]], [[מעשר ראשון]] ו[[תרומת מעשר]] אותה נותנים הלווים.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חטאו של קרח==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==חטאו של קרח==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענתו של קרח כי &quot;כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה&#039;&quot; נשמעת ברובד הפשט כטענה נכונה, בעיקר לאחר שהתורה עצמה מתבטאת כך באומרה &quot;ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם&quot; או &quot;קדושים תהיו&quot;. הרב קוק באורות ישראל ותחייתו {{הערה| אורות ישראל ותחייתו פסקה ט&quot;ו עמוד לב}} מסביר את עומק טענתו של קרח, יחד עם טעותו היסודית. לפירושו, שורש חטאו של קרח קיים כבר בחטאו של קין. קין, לא עבד את הקב&quot;ה ולא זיכך את נפשו, וציפה כי הקב&quot;ה ייענה לקורבנו ללא קשר למעשיו. יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו.  </div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>טענתו של קרח כי &quot;כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה&#039;&quot; נשמעת ברובד הפשט כטענה נכונה, בעיקר לאחר שהתורה עצמה מתבטאת כך באומרה &quot;ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם&quot; או &quot;קדושים תהיו&quot;. הרב קוק באורות ישראל ותחייתו {{הערה| אורות ישראל ותחייתו פסקה ט&quot;ו עמוד לב}} מסביר את עומק טענתו של קרח, יחד עם טעותו היסודית. לפירושו, שורש חטאו של קרח קיים כבר בחטאו של קין. קין, לא עבד את הקב&quot;ה ולא זיכך את נפשו, וציפה כי הקב&quot;ה ייענה לקורבנו ללא קשר למעשיו. יכולתו של קין לרצוח את אחיו זמן קצר לאחר הקרבת הקורבן, מראה כי הרשעה היתה כבר גנוזה בקרבו גם בעת הקרבת הקורבן. קין האמין כי ביכולתו להתעלות לקדושה על ידי הבאת הקורבן גם ללא עבודה פנימית מצד עצמו.  </div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134006:rev-134019:php=table --> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134006&oldid=prev 2019-06-25T19:43:30Z

<p><span class="autocomment">כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:43, 25 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l15">שורה 15:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 15:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?==</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה, בתגובה לטענות קרח ועדתו, משה קורא לעם ואומר כי יעשו מבחן של הקטרת קטורת שיראה את מי בחר ה&#039;, וכן הזהיר  שהארץ עתידה לפצות את פיה ולבלוע את כל עדת קרח. אמנם, מעיון בפסוקים לא נראה שהקב&quot;ה ציווה אותו לעשות כן, והקשו הפרשנים כיצד משה ידע שזה מה שעתיד להתרחש?</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>בפרשה, בתגובה לטענות קרח ועדתו, משה קורא לעם ואומר כי יעשו מבחן של הקטרת קטורת שיראה את מי בחר ה&#039;, וכן הזהיר  שהארץ עתידה לפצות את פיה ולבלוע את כל עדת קרח. אמנם, מעיון בפסוקים לא נראה שהקב&quot;ה ציווה אותו לעשות כן, והקשו הפרשנים כיצד משה ידע שזה מה שעתיד להתרחש?</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===הציווי לא מופיע בתורה===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ן]] {{הערה| במדבר טז,ה}} מסביר בפירושו הראשון שהקב&quot;ה אכן ציווה זאת למשה. לשיטתו, {{ציטוטון|במקומות רבים פעם יאריך בדבור השם אל משה ויקצר בספור משה ופעם יעשה בהפך ולפעמים לא יזכיר האחד כלל}} וממילא, גם אם הדבר לא נזכר במפורש בפסוקים, אין זה אומר שהקב&quot;ה לא ציווה זאת למשה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>ה[[רמב&quot;ן]] {{הערה| במדבר טז,ה}} מסביר בפירושו הראשון שהקב&quot;ה אכן ציווה זאת למשה. לשיטתו, {{ציטוטון|במקומות רבים פעם יאריך בדבור השם אל משה ויקצר בספור משה ופעם יעשה בהפך ולפעמים לא יזכיר האחד כלל}} וממילא, גם אם הדבר לא נזכר במפורש בפסוקים, אין זה אומר שהקב&quot;ה לא ציווה זאת למשה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===רוח הקודש===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div> </div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">===צדיק גוזר והקב"ה מקיים===</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}. <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">משה ידע כי הקב</del>"ה <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לא יניח לשליחו ליפול וממילא הוא </del>"<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">מחויב</del>" <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">להיענות לדברי משה ולגרום לכך שהאדמה תפצה את פיה</del>{{<del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">הערה</del>| דברים אלו <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">אינם מסתדרים עם פשט דברי המשנה (באבות ה,ו) המדברת </del>על <del style="font-weight: bold; text-decoration: none;">כך שפי הארץ כבר נברא בבין השמשות}}</del>.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}.  </div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">לדברי ספר העיקרים {{ציטוטון|השם יתברך מכריח הטבע תחת כפות רגלי המאמינים}} ומעניק כוח לחסידיו לשנות אף את סדרי עולם, וכן מצינו במקומות שונים כגון [[אליהו הנביא]] שקבע </ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">חי </ins>ה<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">' אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">{{#makor-new:מלכים א יז א|תנ</ins>"<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">ך-מלכים-א|יז|א}}, וכן [[אלישע הנביא]] שאמר לברזל לצוף על פני המים</ins>{{<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">#makor-new:מלכים ב ו ו</ins>|<ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">תנ"ך-מלכים-ב|ו|ו}} שבכולם לא מופיע שהקב"ה דיבר איתם לפני כן, ומשמע שקבעו </ins>דברים אלו על <ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">דעת עצמם</ins>.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134005&oldid=prev 2019-06-25T19:35:51Z

<p><span class="autocomment">כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 25 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l19">שורה 19:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 19:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker" data-marker="−"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #ffe49c; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים"{{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}. משה ידע כי הקב"ה לא יניח לשליחו ליפול וממילא הוא "מחויב" להיענות לדברי משה ולגרום לכך שהאדמה תפצה את פיה{{הערה| דברים אלו אינם מסתדרים עם פשט דברי המשנה (באבות ה,ו) המדברת על כך שפי הארץ כבר נברא בבין השמשות}}.</div></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים" {{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}. משה ידע כי הקב"ה לא יניח לשליחו ליפול וממילא הוא "מחויב" להיענות לדברי משה ולגרום לכך שהאדמה תפצה את פיה{{הערה| דברים אלו אינם מסתדרים עם פשט דברי המשנה (באבות ה,ו) המדברת על כך שפי הארץ כבר נברא בבין השמשות}}.</div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> </table>

Wikiboss https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%97&diff=134004&oldid=prev 2019-06-25T19:35:20Z

<p><span class="autocomment">כיצד ידע משה כי הארץ עתידה לפצות את פיה?</span></p> <table style="background-color: #fff; color: #202122;" data-mw="interface"> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <col class="diff-marker" /> <col class="diff-content" /> <tr class="diff-title" lang="he"> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">→ הגרסה הקודמת</td> <td colspan="2" style="background-color: #fff; color: #202122; text-align: center;">גרסה מ־19:35, 25 ביוני 2019</td> </tr><tr><td colspan="2" class="diff-lineno" id="mw-diff-left-l18">שורה 18:</td> <td colspan="2" class="diff-lineno">שורה 18:</td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>הרמב&quot;ן מביא פירוש נוסף, אותו הוא מכנה כדעתו בדבר, ומסביר שלמרות שמשה לא קיבל בדבר נבואה {{ציטוטון|הייתה עליו יד ה&#039; בהם והוא הנקרא רוח הקודש}}. גם ללא ציווי או נבואה מפורשים, משה כבר ספג לקרבו מספיק תורה וחכמה אלוהית עד שידע מה שעתיד להתרחש על ידי רוח הקודש, אף בלי ציווי מפורש מהקב&quot;ה.</div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;"></ins></div></td></tr> <tr><td colspan="2" class="diff-side-deleted"></td><td class="diff-marker" data-marker="+"></td><td style="color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #a3d3ff; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div><ins style="font-weight: bold; text-decoration: none;">[[רבי יוסף אלבו]] ב[[ספר העיקרים]] {{#makor-new:מאמר ד כב|מחשבה-העיקרים-מאמר-רביעי|כב|null}} הביא תשובה נוספת לתמיהה זו. לדבריו, הקב"ה אכן לא ציווה את משה לעשות את מבחן המחתות, וכן לא אמר לו שהאדמה עתידה לפצות את פיה. משה רבינו אמר דברים אלו מתוך ביטחון שהקב"ה יקיים את דבריו, כדברי הפסוק "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים"{{#makor-new:ישעיהו מד כו|תנ"ך-ישעיהו|מד|כו}}. משה ידע כי הקב"ה לא יניח לשליחו ליפול וממילא הוא "מחויב" להיענות לדברי משה ולגרום לכך שהאדמה תפצה את פיה{{הערה| דברים אלו אינם מסתדרים עם פשט דברי המשנה (באבות ה,ו) המדברת על כך שפי הארץ כבר נברא בבין השמשות}}.</ins></div></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><br></td></tr> <tr><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td><td class="diff-marker"></td><td style="background-color: #f8f9fa; color: #202122; font-size: 88%; border-style: solid; border-width: 1px 1px 1px 4px; border-radius: 0.33em; border-color: #eaecf0; vertical-align: top; white-space: pre-wrap;"><div>==קישורים חיצוניים==</div></td></tr> <!-- diff cache key wikidb:diff:1.41:old-134002:rev-134004:php=table --> </table>

Wikiboss