פרשת פרה - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* חיוב הקריאה */

2022-04-06T19:47:25Z

חיוב הקריאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:47, 6 באפריל 2022
שורה 7:		שורה 7:
	[[רש"י]] פירש כי טעם הקריאה הוא "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, להזכיר לעם שזמן זה הוא הכנה לטהרה לפני העלייה לרגל בחג הפסח שהייתה בזמן בית המקדש. המשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה תרפה א\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|א}} הביא שזמן שריפת הפרה האדומה בזמן שבני ישראל היו במדבר היה סמוך לניסן על מנת שיוכלו לטהר את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיוכלו לעשות הפסח בזמנו ולכן קוראים את הפרשה בזמן זה בתור תפילה לקב"ה כי יגאל אותנו בקרוב.		[[רש"י]] פירש כי טעם הקריאה הוא "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, להזכיר לעם שזמן זה הוא הכנה לטהרה לפני העלייה לרגל בחג הפסח שהייתה בזמן בית המקדש. המשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה תרפה א\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|א}} הביא שזמן שריפת הפרה האדומה בזמן שבני ישראל היו במדבר היה סמוך לניסן על מנת שיוכלו לטהר את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיוכלו לעשות הפסח בזמנו ולכן קוראים את הפרשה בזמן זה בתור תפילה לקב"ה כי יגאל אותנו בקרוב.
	== חיוב הקריאה ==		== חיוב הקריאה ==
	הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן. מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה\|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכן פסק השולחן ערוך {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}. מנגד, בגירסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא אלא רק פרשת זכור וכן בביאור הגר"א העיר שלא מופיע כך בתוספות ולכן כתב כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. באופן מחודש, [[ערוך השולחן]]{{הערה\|תרפה, ז}} כתב כי ניתן למצוא רמז לקריאה מדברי המדרש כי פרשת פרה אדומה "תהא נוהגת לדורות" וכן שנאמר בפסוק כי הפרשה תהיה "חוקת עולם" ולכן בזמן שאין לנו פרה אדומה ואין בית המקדש ממשיכים את הפרשייה על ידי אמירתה.		הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן:

	להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה תרפה טו\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|טו}} ו[[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה\|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.		מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה\|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכשיטה זו פסק השולחן ערוך {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}.

			מנגד, בגרסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא (אלא רק פרשת זכור) וכן העיר בביאור הגר"א ופסק על פי כך כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. [[ערוך השולחן]]{{הערה\|תרפה, ז}} כתב באופן מחודש כי ניתן למצוא מקור מהתורה לחיוב הקריאה בדברי המדרש כי פרשת פרה אדומה "תהא נוהגת לדורות" וכן שנאמר בפסוק כי הפרשה תהיה "חוקת עולם" וממילא בזמן שאין לנו פרה אדומה ואין בית המקדש ממשיכים את הפרשייה על ידי אמירתה.

			להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה תרפה טו\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|טו}}. אמנם, [[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה\|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.

	== סדר הקריאה ==		== סדר הקריאה ==

Wikiboss: /* הפטרת פרה */

2022-03-31T19:26:41Z

הפטרת פרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:26, 31 במרץ 2022
שורה 15:		שורה 15:
	==הפטרת פרה==		==הפטרת פרה==
	[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ה[[ספרדים]] נהגו לסיים בפסוק "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" {{מקור\|יחזאל לו, לו\|כן}}, וה[[אשכנזים]] נהגו להמשיך עוד שני [[פסוק\|פסוקים]]<ref>ראה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94 ויבינו במקרא/פרה פרה].</ref>.		[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ה[[ספרדים]] נהגו לסיים בפסוק "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" {{מקור\|יחזאל לו, לו\|כן}}, וה[[אשכנזים]] נהגו להמשיך עוד שני [[פסוק\|פסוקים]]<ref>ראה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94 ויבינו במקרא/פרה פרה].</ref>.

			בהפטרה מתאר [[יחזקאל]] את הטומאה של עם ישראל, אך בניגוד לטומאה המתוארת בפרשת פרה המתייחסת לטומאת המת, כאן מתייחס הנביא לטומאת הארץ הנובעת מחטאי העם. הנביא מתאר כי בעקבות החטאים והבאת הטומאה לארץ, עם ישראל יגורש מארצו ורק לאחר הגלות יביא הקב"ה את העם בחזרה לארץ על מנת לקדש את שמו בגויים ואז בדומה לטהרת הפרה האדומה הוא יטהר את העם בצורה סימבולית "וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם מכל טומאותיכם ומכל גילוליכם אטהר אתכם".

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

Wikiboss ב־19:21, 31 במרץ 2022

2022-03-31T19:21:17Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:21, 31 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[קובץ:Red Cow.jpg\|ממוזער\|בפרשה מתוארת טהרת טמא מת על ידי אפר פרה ~~אדמה~~]]		[[קובץ:Red Cow.jpg\|ממוזער\|בפרשה מתוארת טהרת טמא מת על ידי אפר פרה אדומה]]
	[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשיות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.		[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשיות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
	==מקור וזמן הקריאה==		==מקור וזמן הקריאה==

Wikiboss ב־19:20, 31 במרץ 2022

2022-03-31T19:20:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:20, 31 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
			[[קובץ:Red Cow.jpg\|ממוזער\|בפרשה מתוארת טהרת טמא מת על ידי אפר פרה אדמה]]
	[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשיות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.		[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשיות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
	==מקור וזמן הקריאה==		==מקור וזמן הקריאה==

Wikiboss ב־19:15, 31 במרץ 2022

2022-03-31T19:15:25Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:15, 31 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע ~~פרשות~~]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת ~~חוקת~~]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.		[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשיות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
	==מקור וזמן הקריאה==		==מקור וזמן הקריאה==
	במשנה {{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}} מובא סדר קריאת הפרשיות של השבועות שלפני חג הפסח ובתוכן גם פרשת פרה {{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים... בשניה זכור '''בשלישית פרה אדומה''' ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן}}.		במשנה {{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}} מובא סדר קריאת הפרשיות של השבועות שלפני חג הפסח ובתוכן גם פרשת פרה {{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים... בשניה זכור '''בשלישית פרה אדומה''' ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן}}.
שורה 18:		שורה 18:
	* [[שבת פרה]]		* [[שבת פרה]]
	* [[פרשת זכור]]		* [[פרשת זכור]]
	* [[~~ארבעה~~ פרשיות]]		* [[ארבע פרשיות]]

Wikiboss ב־19:14, 31 במרץ 2022

2022-03-31T19:14:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:14, 31 במרץ 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[~~פרשיה~~]] ~~מן התורה, ש~~[[~~קריאת התורה\|קוראים אותה~~]] ב[[~~ציבור~~]] ב[[שבת ~~פרה~~]] ~~נוסף על [[פרשת השבוע]], בשבת שלפני~~ [[שבת ~~החודש~~]].		[[פרשת פרה]] היא אחת מ[[ארבע פרשות]] שמוסיפים לקריאת התורה לאחר קריאת [[פרשת השבוע]]. את הפרשה קוראים בשבת שלפני [[שבת החודש]] והשבת בה נקראת הפרשה מכונה [[שבת פרה]]. "פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חוקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, והיא מתארת את טהרת טמא מת על ידי [[אפר פרה אדומה]]. בטעם הקריאה, יש שאמרו כי בזמן [[בית המקדש]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. טעם אחר הוא שבמדבר סיני שרפו את הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן על מנת שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.
			==מקור וזמן הקריאה==
			במשנה {{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}} מובא סדר קריאת הפרשיות של השבועות שלפני חג הפסח ובתוכן גם פרשת פרה {{ציטוט\|מרכאות=כן\|מקור={{#makor-new:מגילה כט א\|בבלי-מגילה\|כט\|א}}\|אנגלית=\|תוכן=ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים... בשניה זכור '''בשלישית פרה אדומה''' ברביעית החדש הזה לכם בחמישית חוזרין לכסדרן}}.
	~~== הפרשה ==~~		בגמרא {{#makor-new:מגילה ל א\|בבלי-מגילה\|ל\|א}} מפורש כי הפרשה נקראת בשבוע שלפני [[פרשת החודש]] וממילא כאשר ראש חודש ניסן חל בשבת קוראים את הפרשה בשבת שלפני ראש החודש, ואילו כאשר ראש חודש ניסן חל באמצע השבוע, קוראים את הפרשה בשבוע שלאחר [[פורים]].
	"פרשת פרה", היא פרשיה מתחילת [[פרשת חוקת]] {{מקור\|במדבר יט, א-כב\|כן}}, ~~העוסקת ב~~[[~~טהרה~~]] מ[[~~טומאת מת~~]] ~~על ידי~~ [[~~אפר~~ פרה אדומה]].		==טעם הקריאה==
			[[רש"י]] פירש כי טעם הקריאה הוא "להזהיר את ישראל לטהר, שיעשו פסחיהן בטהרה". כלומר, להזכיר לעם שזמן זה הוא הכנה לטהרה לפני העלייה לרגל בחג הפסח שהייתה בזמן בית המקדש. המשנה ברורה {{#makor-new:משנה ברורה תרפה א\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|א}} הביא שזמן שריפת הפרה האדומה בזמן שבני ישראל היו במדבר היה סמוך לניסן על מנת שיוכלו לטהר את ישראל באפר החטאת מיד אחר הקמת המשכן כדי שיוכלו לעשות הפסח בזמנו ולכן קוראים את הפרשה בזמן זה בתור תפילה לקב"ה כי יגאל אותנו בקרוב.
	== חיוב הקריאה ==		== חיוב הקריאה ==
	הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן. מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה\|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכן פסק השולחן ערוך {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}. מנגד, בגירסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא אלא רק פרשת זכור וכן בביאור הגר"א העיר שלא מופיע כך בתוספות ולכן כתב כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. ~~להלכה~~, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה תרפה טו\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|טו}} ו[[~~הרב עובדיה יוסף~~]] ~~פסק~~{{הערה\|~~ילקוט יוסף סימן~~ תרפה}} כי ~~ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.~~		הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן. מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה\|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכן פסק השולחן ערוך {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}. מנגד, בגירסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא אלא רק פרשת זכור וכן בביאור הגר"א העיר שלא מופיע כך בתוספות ולכן כתב כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. באופן מחודש, [[ערוך השולחן]]{{הערה\|תרפה, ז}} כתב כי ניתן למצוא רמז לקריאה מדברי המדרש כי פרשת פרה אדומה "תהא נוהגת לדורות" וכן שנאמר בפסוק כי הפרשה תהיה "חוקת עולם" ולכן בזמן שאין לנו פרה אדומה ואין בית המקדש ממשיכים את הפרשייה על ידי אמירתה.

	~~== סיבת קריאתה ==~~
	בזמן [[בית המקדש~~]] הייתה קיימת חובה להיטהר לפני ה[[רגל]], ולכן קוראים פרשה זו, העוסקת בטהרה, כאשר מתקרב [[חג הפסח]]. במדבר סיני שרפו~~ את ~~הפרה האדומה סמוך לחודש ניסן, כדי להזות באפר הפרה~~ על בני ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כדי שיהיו טהורים ויוכלו להקריב את קרבן הפסח. בקריאת פרשה זו כלולה כוונתנו להתפלל לה' שיטהר אותנו במהרה ונזכה לעבוד אותו בבית המקדש.

			להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה תרפה טו\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|טו}} ו[[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה\|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.

	== סדר הקריאה ==		== סדר הקריאה ==
	מוציאים שני [[ספר תורה\|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו [[עלייה לתורה\|עולים]] שבעה קרואים. ול[[מפטיר]] קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".		מוציאים שני [[ספר תורה\|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו [[עלייה לתורה\|עולים]] שבעה קרואים. ול[[מפטיר]] קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".
			==הפטרת פרה==
	[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ה[[ספרדים]] נהגו לסיים בפסוק "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" {{מקור\|יחזאל לו, לו\|כן}}, וה[[אשכנזים]] נהגו להמשיך עוד שני [[פסוק\|פסוקים]]<ref>ראה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94 ויבינו במקרא/פרה פרה].</ref>.		[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ה[[ספרדים]] נהגו לסיים בפסוק "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" {{מקור\|יחזאל לו, לו\|כן}}, וה[[אשכנזים]] נהגו להמשיך עוד שני [[פסוק\|פסוקים]]<ref>ראה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94 ויבינו במקרא/פרה פרה].</ref>.

שורה 24:		שורה 22:

	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/24212 דיני פרשת פרה וטעמי קריאתה] בית מדרש גבעת אסף
	* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)		* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)
	* [http://www.shtaygen.net/leaflet/misaviv/72/538.pdf פרה פרה] ('מסביב לשולחן' - עלון שבועי לבני הישיבות)
	* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/593daf.htm פרשת פרה] - דף קשר לבוגרי ישיבת הר עציון
	* [http://breslevnews.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%E2%80%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%94/ פרשת פרה: פורים - הדרך לפסח] (אתר חדשות ברסלב)
	* [http://www.hageula.com/study/holiday/6240.html מצוות פרה אדומה - כל הזמן (שבת פרשת פרה)] (אתר 'הגאולה')

	{{הערות שוליים}}		{{הערות שוליים}}

Wikiboss: /* חיוב הקריאה */

2022-03-31T18:44:22Z

חיוב הקריאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:44, 31 במרץ 2022
שורה 6:		שורה 6:

	== חיוב הקריאה ==		== חיוב הקריאה ==
	~~יש אומרים~~, כי ~~חיוב קריאת~~ פרשת פרה ~~הוא מן התורה~~ {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}, ~~ויש אומרים~~ שחיוב ~~קריאתה~~ הוא רק מדרבנן {{~~מקור~~\|~~(}}{{מקור\|מ~~"~~ב תרפה טו$~~מ"ב ~~שם ס~~"ק טו}} ~~{{מקור\|בשם הרבה}}~~ [[~~אחרונים~~]]{{~~מקור~~\|)}}.		הפוסקים נחלקו האם חיוב הקריאה הוא מדאורייתא או רק מדרבנן. מקור הגורסים כי החיוב מדאורייתא הוא מדברי התוספות{{הערה\|ברכות יג,א ד"ה בלשון}} האומר כי פרשת פרה ו[[פרשת זכור]] חיובן מדאורייתא וכן פסק השולחן ערוך {{מקור\|שו"ע או"ח תרפה, ז\|כן}}. מנגד, בגירסאות שלנו לא מופיע בדברי התוספות כי גם פרשת פרה היא מדאורייתא אלא רק פרשת זכור וכן בביאור הגר"א העיר שלא מופיע כך בתוספות ולכן כתב כי החיוב הינו רק מדרבנן. בנוסף, הב"ח הקשה על התוספות שלא מצינו מקור לכך שחיוב הקריאה הוא מדאורייתא, וכן שבגמרא הלימוד הוא דווקא מהפסוק "כתוב זאת זיכרון בספר" שמוסב רק על פרשיית זכור. להלכה, המשנה ברורה כתב כי רבים מהאחרונים פסקו כי החיוב הינו רק מדרבנן {{#makor-new:משנה ברורה תרפה טו\|פרשנות-שו"ע-מ"ב-או"ח\|תרפה\|טו}} ו[[הרב עובדיה יוסף]] פסק{{הערה\|ילקוט יוסף סימן תרפה}} כי ראוי להחמיר כשיטת השולחן ערוך ולחוש לכך שהמצווה מדאורייתא.

	== סיבת קריאתה ==		== סיבת קריאתה ==

למאי נ"מ?: /* סדר הקריאה */

2012-03-18T02:14:12Z

סדר הקריאה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:14, 18 במרץ 2012
שורה 15:		שורה 15:
	מוציאים שני [[ספר תורה\|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו [[עלייה לתורה\|עולים]] שבעה קרואים. ול[[מפטיר]] קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".		מוציאים שני [[ספר תורה\|ספרי תורה]]. בספר התורה הראשון קוראים את פרשת השבוע, ואליו [[עלייה לתורה\|עולים]] שבעה קרואים. ול[[מפטיר]] קוראים בספר התורה השני את "פרשת פרה".

	[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ~~הספרדים~~ נהגו לסיים בפסוק		[[הפטרה\|הפטרת]] פרשת פרה היא: "וזרקתי עליהם מים טהורים" {{מקור\|יחזקאל לו, א\|כן}}, ואילך. ה[[ספרדים]] נהגו לסיים בפסוק "וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם אֲשֶׁר יִשָּׁאֲרוּ סְבִיבוֹתֵיכֶם כִּי אֲנִי יְקֹוָק בָּנִיתִי הַנֶּהֱרָסוֹת נָטַעְתִּי הַנְּשַׁמָּה אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי" {{מקור\|יחזאל לו, לו\|כן}}, וה[[אשכנזים]] נהגו להמשיך עוד שני [[פסוק\|פסוקים]]<ref>ראה [http://he.wikisource.org/wiki/%D7%95%D7%99%D7%91%D7%99%D7%A0%D7%95_%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%A4%D7%A8%D7%94 ויבינו במקרא/פרה פרה].</ref>.

	== ראו גם ==		== ראו גם ==

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-03-18T02:07:45Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:07, 18 במרץ 2012
שורה 25:		שורה 25:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)		* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)
			* [http://www.shtaygen.net/leaflet/misaviv/72/538.pdf פרה פרה] ('מסביב לשולחן' - עלון שבועי לבני הישיבות)
	* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/593daf.htm פרשת פרה] - דף קשר לבוגרי ישיבת הר עציון		* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/593daf.htm פרשת פרה] - דף קשר לבוגרי ישיבת הר עציון
	* [http://breslevnews.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%E2%80%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%94/ פרשת פרה: פורים - הדרך לפסח] (אתר חדשות ברסלב)		* [http://breslevnews.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%E2%80%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%94/ פרשת פרה: פורים - הדרך לפסח] (אתר חדשות ברסלב)
			* [http://www.hageula.com/study/holiday/6240.html מצוות פרה אדומה - כל הזמן (שבת פרשת פרה)] (אתר 'הגאולה')

			{{הערות שוליים}}



	[[קטגוריה:ארבע פרשיות]]		[[קטגוריה:ארבע פרשיות]]
	[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]		[[קטגוריה:אנציקלופדיה תורנית מרוכזת]]

למאי נ"מ?: /* קישורים חיצוניים */

2012-03-18T02:00:13Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־02:00, 18 במרץ 2012
שורה 25:		שורה 25:
	== קישורים חיצוניים ==		== קישורים חיצוניים ==
	* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)		* [http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8774&p=78940#p78940 מקורות לחיוב קריאת פרשת פרה מה"ת <מתוך 'מתיבתא' (כת"י)>] (פורום אוצר החכמה)
			* [http://www.etzion.org.il/dk/1to899/593daf.htm פרשת פרה] - דף קשר לבוגרי ישיבת הר עציון
			* [http://breslevnews.com/%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%A1%D7%97-%E2%80%93-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%A4%D7%A8%D7%94/ פרשת פרה: פורים - הדרך לפסח] (אתר חדשות ברסלב)