פרשת נח - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* מלחמה בשמיים */

2022-10-29T21:35:49Z

מלחמה בשמיים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:35, 29 באוקטובר 2022
שורה 24:		שורה 24:
	מגדל בבל הוא מגדל שנבנה על ידי בני האדם שהתאספו בארץ שנער לאחר המבול. מדברי הפסוקים לא מובן מדוע הקב"ה החליט להפיץ את בוני המגדל ומה היה חטאם וכדברי המדרש (תנחומא נח יח) "מעשה דור המבול נתפרשו מעשיהם ומעשה דור הפלגה לא נתפרשו מעשיהם". הפרשנים הביאו מספר פירושים לחטאם:		מגדל בבל הוא מגדל שנבנה על ידי בני האדם שהתאספו בארץ שנער לאחר המבול. מדברי הפסוקים לא מובן מדוע הקב"ה החליט להפיץ את בוני המגדל ומה היה חטאם וכדברי המדרש (תנחומא נח יח) "מעשה דור המבול נתפרשו מעשיהם ומעשה דור הפלגה לא נתפרשו מעשיהם". הפרשנים הביאו מספר פירושים לחטאם:
	===מלחמה בשמיים===		===מלחמה בשמיים===
	המדרשים, וכן פירש [[רש"י]]], הסבירו כי כוונת בוני המגדל הייתה להילחם בקב"ה, וכדברי רש"י {{ציטוטון\|באו בעצה אחת ואמרו: לא כל הימנו שיבור לו את העליונים. נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר: על יחידו של עולם. דבר אחר: 'ודברים אחדים'- אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט, כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות}}. לפירוש זה, בוני המגדל רצו להילחם בקב"ה (בפועל או בהכחשת חטא המבול) ולכן הפיץ אותם ה'.		המדרשים, וכן פירש [[רש"י]], הסבירו כי כוונת בוני המגדל הייתה להילחם בקב"ה, וכדברי רש"י {{ציטוטון\|באו בעצה אחת ואמרו: לא כל הימנו שיבור לו את העליונים. נעלה לרקיע ונעשה עמו מלחמה. דבר אחר: על יחידו של עולם. דבר אחר: 'ודברים אחדים'- אמרו: אחת לאלף ותרנ"ו שנים הרקיע מתמוטט, כשם שעשה בימי המבול, בואו ונעשה לו סמוכות}}. לפירוש זה, בוני המגדל רצו להילחם בקב"ה (בפועל או בהכחשת חטא המבול) ולכן הפיץ אותם ה'.

	אמנם, האבן עזרא הקשה על פירוש זה שבוני המגדל היו כולם בניו של נוח שידעו שהקב"ה נשבע לו שלא יביא עוד מבול על הארץ. בנוסף, הקשה כיצד חשבו בוני המגדל להילחם בקב"ה וכי היו טיפשים וחשבו שיוכלו באמת לעלות לשמיים{{הערה\|יש לציין שבמדרש המקורי בבראשית רבה (פרשה לח) מובא כי בוני המגדל רצו לבנות עבודת כוכבים בראשו עם חרב בידה שתהא נראית כאילו עושה עם הקב"ה מלחמה}}.		אמנם, האבן עזרא הקשה על פירוש זה שבוני המגדל היו כולם בניו של נוח שידעו שהקב"ה נשבע לו שלא יביא עוד מבול על הארץ. בנוסף, הקשה כיצד חשבו בוני המגדל להילחם בקב"ה וכי היו טיפשים וחשבו שיוכלו באמת לעלות לשמיים{{הערה\|יש לציין שבמדרש המקורי בבראשית רבה (פרשה לח) מובא כי בוני המגדל רצו לבנות עבודת כוכבים בראשו עם חרב בידה שתהא נראית כאילו עושה עם הקב"ה מלחמה}}.

	===חשש מהתפזרות על הארץ===		===חשש מהתפזרות על הארץ===
	ה[[אבן עזרא]] מפרש שהקב"ה לא הפיץ אותם בעקבות חטא אלא מכיוון שרצה לקיים את הברכה שבירך את האדם "פרו ורבו ומילאו את הארץ". בוני המגדל לא ידעו על רצונו של ה' שבני האדם יפוצו בכל הארץ ולכן הקב"ה הפיץ אותם לטובתם. באופן דומה, הרשב"ם מסביר כי בני האדם ידעו את ברכתו של הקב"ה לאדם שיפוץ בארץ, אך רצו לבטל את רצונו ולהתיישב רק במקום אחד בארץ וזה היה חטאם.		ה[[אבן עזרא]] מפרש שהקב"ה לא הפיץ אותם בעקבות חטא אלא מכיוון שרצה לקיים את הברכה שבירך את האדם "פרו ורבו ומילאו את הארץ". בוני המגדל לא ידעו על רצונו של ה' שבני האדם יפוצו בכל הארץ ולכן הקב"ה הפיץ אותם לטובתם. באופן דומה, הרשב"ם מסביר כי בני האדם ידעו את ברכתו של הקב"ה לאדם שיפוץ בארץ, אך רצו לבטל את רצונו ולהתיישב רק במקום אחד בארץ וזה היה חטאם.

Wikiboss ב־04:47, 24 באוקטובר 2022

2022-10-24T04:47:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:47, 24 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	[[פרשת נח]] היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו. ~~בסוף הפרשה~~ מובא חטאם של [[דור הפלגה]] בבניית [[מגדל בבל]] ועונשם בפיזור על פני כל הארץ ובלילת שפתם.		[[פרשת נח]] היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו. כמו כן, מובא חטאם של [[דור הפלגה]] בבניית [[מגדל בבל]] ועונשם בפיזור על פני כל הארץ ובלילת שפתם. בסוף הפרשה [[תרח]] יוצא עם משפחתו ובנו [[אברהם]] לחרן.

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==

Wikiboss ב־04:44, 24 באוקטובר 2022

2022-10-24T04:44:45Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־04:44, 24 באוקטובר 2022
שורה 1:		שורה 1:
	~~'''~~פרשת נח~~'''~~ היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו.		[[פרשת נח]] היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו. בסוף הפרשה מובא חטאם של [[דור הפלגה]] בבניית [[מגדל בבל]] ועונשם בפיזור על פני כל הארץ ובלילת שפתם.

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==

Wikiboss ב־05:07, 13 באוקטובר 2021

2021-10-13T05:07:22Z

@@ שורה 21: / שורה 21: @@
 וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור|בראשית, י', י"ז|כן}}.
-==היכן נולד אברהם אבינו==
+==חטא בוני המגדל==
-בסוף הפרשה מסופר על הולדת אברם ב[[אור כשדים]] וכך נאמר: "וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת-אַבְרָם בְּנוֹ, וְאֶת-לוֹט בֶּן הָרָן בֶּן-בְּנוֹ, וְאֵת שָׂרַי כַּלָּתוֹ, אֵשֶׁת אַבְרָם בְּנוֹ; וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִּים, לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, וַיָּבֹאוּ עַד-חָרָן, וַיֵּשְׁבוּ שָׁם{{מקור|שם, י"א, ל"א|כן}}. ה[[רמב"ן]] סבור אחרת :"והעניין שקבלו רבותינו בזה הוא האמת, ואני מבאר אותו.''' אברהם אבינו לא נולד בארץ כשדים''', כי אבותיו בני שם היו, וכשדים וכל ארץ שנער ארצות בני חם.
+אמנם, האבן עזרא הקשה על פירוש זה שבוני המגדל היו כולם בניו של נוח שידעו שהקב"ה נשבע לו שלא יביא עוד מבול על הארץ. בנוסף, הקשה כיצד חשבו בוני המגדל להילחם בקב"ה וכי היו טיפשים וחשבו שיוכלו באמת לעלות לשמיים{{הערה|יש לציין שבמדרש המקורי בבראשית רבה (פרשה לח) מובא כי בוני המגדל רצו לבנות עבודת כוכבים בראשו עם חרב בידה שתהא נראית כאילו עושה עם הקב"ה מלחמה}}.
-ד"ר שמעון-אליעזר הלוי (שוברט) ספירו במאמרו [http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/noah/spir.html האם אברהם אכן נולד באור כשדים?] דן בשאלה זאת. וכך הוא כותב: "עוד עובדה מחזקת את הטענה שמקום מוצאו של אברהם הוא חרן. היה קיים שוני בתרבות העממית בין זו שבאור כשדים ובין זו שבחרן. באור כשדים הייתה חברה עירונית הנתונה לשלטון רודני עם כמורה רבת עָצמה, וכל החיים הכלכליים היו מאורגנים ברמה גבוהה. לכן הערכים המוסריים הרוֹוחים של הפָּגָניוּת היו נפוצים בין פשוטי עם. אך באזור חרן, בין השֵמיים הצפוניים-מערביים, לא היה שלטון מרכזי, והכלכלה הייתה עדיין מבוססת על רועי צאן ועל בעלי בתים עצמאיים, והיה חופש מחשבה. לכן התעקש אברהם ואחריו יצחק לקחת לבניהם נשים רק מבנות "ארץ מולדתם", משום שידעו שיש גמישות חיובית כלשהי בתרבות הדתית-מוסרית של האזור".
+לפירושם, לא היה כל פסול בכך שבני האדם רצו לבנות "עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" שהרי גם משה רבינו מתאר שיש בארץ ישראל "ערים גדולות ובצורות בשמיים", אלא עיקר החטא היה כוונתם לבטל, במזיד או בשוגג, את רצון ה' "פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ".
 ==גורל דור ההפלגה==

רועה ישראל: /* תוכן הפרשה */

2020-09-05T18:10:16Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 5 בספטמבר 2020
שורה 11:		שורה 11:
	# '''[[מגדל בבל]] ודור ההפלגה''' - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.		# '''[[מגדל בבל]] ודור ההפלגה''' - הקב"ה מפיץ את אומות העולם לרחבי תבל.
	# '''עשרת הדורות מנח עד אברהם''': משנת 1558 לבריאת העולם עד ש[[אברהם אבינו\|אברם]] נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.		# '''עשרת הדורות מנח עד אברהם''': משנת 1558 לבריאת העולם עד ש[[אברהם אבינו\|אברם]] נולד בשנת 1948 לבריאת העולם.
	#'''מסעו של [[תרח]]''' - תרח עזב את אור כשדים במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו.		#'''מסעו של [[תרח]]''' - תרח עזב את [[אור כשדים]] במטרה להגיע לארץ כנען. במהלך הדרך עבר דרך חרן ושם השתקע עד יום מותו.

	==איסור גזל==		==איסור גזל==

Wikiboss: /* איסור גזל */

2019-10-27T15:32:16Z

איסור גזל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:32, 27 באוקטובר 2019
שורה 15:		שורה 15:
	==איסור גזל==		==איסור גזל==

	בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור\|שם,ו', י"ג\|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא ~~ור�ה~~ כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור\|ק"ח,א\|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".		בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור\|שם,ו', י"ג\|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא וראה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור\|ק"ח,א\|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".

	עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.		עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.

	וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור\|בראשית, י', י"ז\|כן}}.		וזהו שמובא כאן שבעוון גזל גשם נעצר, לפי שבלשון גשמים סתם, מדבר בגשמי ברכה . וקרוב בעיני לומר, שרבי אמי, בדור המבול ידבר, וראייתו תוכיח, כי יש לדקדק בפסוק, על כפים כסה אור, למה קרא הגזל כפים, ולמה קרא הגשמים אור, אלא ודאי, שדרש מקרא זה, לדסמיך ליה, שנאמר כי בם ידין עמים. ש"מ, שבדור המבול הוא מדבר, שנדונו במים ואמר על הגזל שבכפים, כי ברא הקב"ה, כל אצבע ואצבע לתשמישו, כדאיתא בגמרא (כתובות ז ע"ב), ורצה הקב"ה, שלא יכנס שום אצבע בגבול חבירו, וזה הגוזל, מחלל קדושת ידיו, על כן נדונו במבול, כי אז כסו העננים אור השמש, שכל כך היו העננים גסים ועבים, עד שלא יכלו ניצוצי אור השמש, לעבור דרך העננים, כי המאורות לא שמשו כל ימות המבול, ולסבת גסות העננים הורידו מי המבול בקצף שצף, והיו הגשמים גשמי ברכה נעצרים, וירד עליהם המבול, זה שאמר הכתוב על כפים כסה אור, וענין זה יקר מאד.{{מקור\|בראשית, י', י"ז\|כן}}.

	==היכן נולד אברהם אבינו==		==היכן נולד אברהם אבינו==

Wikiboss ב־20:06, 26 באוקטובר 2019

2019-10-26T20:06:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:06, 26 באוקטובר 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''פרשת נח''' היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה.		'''פרשת נח''' היא הפרשה השנייה ב[[ספר בראשית]]. שמה של הפרשה נקרא על שם [[נח]], הדמות המרכזית בפרשה, ומתארת ברובה את סיפור [[המבול]] ומה שבא בעקבותיו.

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==
שורה 66:		שורה 66:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16891 טקסט פרשת נח] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/16 שיעורים על פרשת נח] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/2 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/2 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/2#hftraHeader הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']].		* [https://www.mgketer.org/parasha/2#hftraHeader הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']].

Emmanuelc ב־20:42, 23 בינואר 2017

2017-01-23T20:42:32Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:42, 23 בינואר 2017
שורה 15:		שורה 15:
	==איסור גזל==		==איסור גזל==

	בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור\|שם,ו', י"ג\|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא ~~וראה~~ כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור\|ק"ח,א\|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".		בפרשת נח נאמר כי בעוון גזל בא המבול:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים לְנֹחַ, קֵץ כָּל-בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי-מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס, מִפְּנֵיהֶם; וְהִנְנִי מַשְׁחִיתָם, אֶת-הָאָרֶץ"{{מקור\|שם,ו', י"ג\|כן}}. חז"ל אמרו ב[[מסכת סנהדרין]]:"א"ר יוחנן: בא ור�ה כמה גדול כחה של חמס, שהרי דור המבול עברו על הכל ולא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל, שנאמר: כי מלאה הארץ חמס מפניהם והנני משחיתם את הארץ {{מקור\|ק"ח,א\|כן}}. וב[[בראשית רבה]] נאמר:"ולפי שהיו שטופים בגזל נימוחו מן העולם".

	עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.		עד נשאלת השאלה מדוע ענשם היה בדרך של השמדה באמצעות המבול. על כך משיב ה[[כלי יקר]]:" מבאר שכל גוזל, נכנס לתוך תחום חבירו, על כן דין הוא, להביא עליהם שטף מים רבים, כי אז כל טפה נוגעת בחבירתה ונכנסת אל תוך גבולה, לפי שבגשמי ברכה נאמר (איוב לח כה) מי פלג לשטף תעלה. מכאן למידין (ב"ב טז.) שלכל טיפה יש דפוס בפני עצמה. וכמלא נימא יש בין כל טיפה וטיפה, כדי שלא תכנס אחת בגבול חברתה. וזה הגוזל ונכנס בתחום חבירו דין הוא שיהפכו עליו גשמי ברכה למבול כי אז כל הטיפות מתערבין.

Emmanuelc: /* קישורים חיצוניים */

2017-01-23T20:40:55Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:40, 23 בינואר 2017
שורה 66:		שורה 66:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/~~mikra~~/~~1/6/9~~ פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/2 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/~~mikra~~/~~12/54/1~~ הפטרת נח (~~ישעיהו - נד~~,א)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~, ספרדים מסיימים: נד,י. אשכנזים מסיימים: נה,ה. תימנים מסיימים: נה,ג~~.		* [https://www.mgketer.org/parasha/2#hftraHeader הפטרת נח (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']].
	*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס"		*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס"
	* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]'''		* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]'''

Emmanuelc: /* קישורים חיצוניים */

2016-10-29T18:47:35Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:47, 29 באוקטובר 2016
שורה 67:		שורה 67:
	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/mikra/1/6/9 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/mikra/1/6/9 פרשת נח] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/mikra/12/54/1 הפטרת נח (ישעיהו - נד,א] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']], ספרדים מסיימים: נד,י. אשכנזים מסיימים: נה,ה. תימנים מסיימים: נה,ג.		* [https://www.mgketer.org/mikra/12/54/1 הפטרת נח (ישעיהו - נד,א)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']], ספרדים מסיימים: נד,י. אשכנזים מסיימים: נה,ה. תימנים מסיימים: נה,ג.
	*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס"		*סרטון '''[http://thedos.co.il/Article.aspx?Article=589 המבול של נח - היסטוריה עם הוכחות]''' באתר "הדוס"
	* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]'''		* [[נחמה ליבוביץ]], '''[http://www.nechama.org.il/cgi-bin/parasha.pl?Id=2 גיליונות לפרשת נח]'''