פרשת מסעי - היסטוריית גרסאות

89.208.57.58: /* קישורים חיצוניים */

2023-07-14T07:14:28Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:14, 14 ביולי 2023
שורה 25:		שורה 25:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
			{{הערות שוליים}}
	[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

Wikiboss: /* חסדיו של מקום וזכותם של ישראל */

2019-08-02T13:56:43Z

חסדיו של מקום וזכותם של ישראל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:56, 2 באוגוסט 2019
שורה 11:		שורה 11:
	בתחילת הפרשה מוזכרים באריכות כל המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר. הפרשנים התקשו מדוע היה צורך לכתוב את כל המסעות האלו והסבירו דבר זה באופנים שונים:		בתחילת הפרשה מוזכרים באריכות כל המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר. הפרשנים התקשו מדוע היה צורך לכתוב את כל המסעות האלו והסבירו דבר זה באופנים שונים:
	===חסדיו של מקום וזכותם של ישראל===		===חסדיו של מקום וזכותם של ישראל===
	[[רש"]] מסביר שענין המסעות הוא להראות את חסדו של הקב"ה שבכל 38 שנות הנדודים במדבר נסעו בני ישראל רק 42 מסעות {{ציטוטון\| להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות}}. ה[[ספורנו]] מתרץ בדרך הפוכה מרש"י ומסביר כי ריבוי המסעות בא ללמד את זכותם של ישראל שעל אף שנסעו כל כך הרבה מסעות עדיין הלכו אחרי ה' במדבר בדרך לא זרועה.		[[רש"י]] מסביר שענין המסעות הוא להראות את חסדו של הקב"ה שבכל 38 שנות הנדודים במדבר נסעו בני ישראל רק 42 מסעות {{ציטוטון\| להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות}}. ה[[ספורנו]] מתרץ בדרך הפוכה מרש"י ומסביר כי ריבוי המסעות בא ללמד את זכותם של ישראל שעל אף שנסעו כל כך הרבה מסעות עדיין הלכו אחרי ה' במדבר בדרך לא זרועה.

	===ביסוס האמונה בניסים===		===ביסוס האמונה בניסים===
	ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] {{#makor-new:חלק ג נ\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי\|נ\|null}} מסביר כי פירוט המסעות בא לבסס את האמונה בתורה ובניסים שקרו לעם ישראל במדבר. מסעות בני ישראל באים להראות שהם הלכו במדבר שאינו מתאים לחיי אדם במקומות ידועים, ולמרות זאת הצליחו בו כל כך הרבה שנים, ובכך מתגלה גם חסדו של הקב"ה וגם ביסוס לניסים שהחיו את ישראל במדבר.		ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] {{#makor-new:חלק ג נ\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי\|נ\|null}} מסביר כי פירוט המסעות בא לבסס את האמונה בתורה ובניסים שקרו לעם ישראל במדבר. מסעות בני ישראל באים להראות שהם הלכו במדבר שאינו מתאים לחיי אדם במקומות ידועים, ולמרות זאת הצליחו בו כל כך הרבה שנים, ובכך מתגלה גם חסדו של הקב"ה וגם ביסוס לניסים שהחיו את ישראל במדבר.

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2019-08-02T13:56:09Z

תוכן הפרשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:56, 2 באוגוסט 2019
שורה 7:		שורה 7:
	* '''ערי הלווים'''- ציווי על הקצאת נחלות מסביב לכל אחת מהערי ללויים.		* '''ערי הלווים'''- ציווי על הקצאת נחלות מסביב לכל אחת מהערי ללויים.
	* '''דיני רוצח בשגגה וערי מקלט'''- דיני הרוצח בשגגה והציווי על הקצאת [[ערי מקלט]] שיקלטו את הרוצח בשגגה מפני [[גואל הדם]].		* '''דיני רוצח בשגגה וערי מקלט'''- דיני הרוצח בשגגה והציווי על הקצאת [[ערי מקלט]] שיקלטו את הרוצח בשגגה מפני [[גואל הדם]].
	* '''נישואי בנות צלופחד'''- לאחר שנפסק ב[[פרשת פינחס]] כי בנות צלופחד יורשות את נחלת אביהן, מגיעים בני שבט מנשה וקובלים לפני משה כי יש חשש שנחלות בנות צלופחד יועברו לשבט אחר. משה מקבל את טענותיהם וקובע כי בנות צלופחד רשאיות להינשא לטוב בעיניהן, אך רק מתוך שבטן על מנת שלא להעביר נחלה משבט לשבט.		* '''נישואי בנות צלופחד'''- לאחר שנפסק ב[[פרשת פינחס]] כי בנות צלופחד יורשות את נחלת אביהן, מגיעים בני שבט מנשה וקובלים לפני משה כי יש חשש שנחלות בנות צלופחד יועברו לשבט אחר. משה מקבל את טענותיהם וקובע כי בנות צלופחד רשאיות להינשא לטוב בעיניהן, אך רק מתוך שבטן על מנת שלא להעביר נחלה משבט לשבט.
			==מסעות בני ישראל==
			בתחילת הפרשה מוזכרים באריכות כל המסעות אותם עברו בני ישראל במדבר. הפרשנים התקשו מדוע היה צורך לכתוב את כל המסעות האלו והסבירו דבר זה באופנים שונים:
			===חסדיו של מקום וזכותם של ישראל===
			[[רש"]] מסביר שענין המסעות הוא להראות את חסדו של הקב"ה שבכל 38 שנות הנדודים במדבר נסעו בני ישראל רק 42 מסעות {{ציטוטון\| להודיע חסדיו של מקום, שאף על פי שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות}}. ה[[ספורנו]] מתרץ בדרך הפוכה מרש"י ומסביר כי ריבוי המסעות בא ללמד את זכותם של ישראל שעל אף שנסעו כל כך הרבה מסעות עדיין הלכו אחרי ה' במדבר בדרך לא זרועה.
			===ביסוס האמונה בניסים===
			ה[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]] {{#makor-new:חלק ג נ\|מחשבה-מורה-נבוכים-חלק-שלישי\|נ\|null}} מסביר כי פירוט המסעות בא לבסס את האמונה בתורה ובניסים שקרו לעם ישראל במדבר. מסעות בני ישראל באים להראות שהם הלכו במדבר שאינו מתאים לחיי אדם במקומות ידועים, ולמרות זאת הצליחו בו כל כך הרבה שנים, ובכך מתגלה גם חסדו של הקב"ה וגם ביסוס לניסים שהחיו את ישראל במדבר.
			===בירור ניצוצות הקדושה===
			[[אור החיים]] מפרש בתחילת הפרשה שהליכת עם ישראל במדבר היתה בשביל לברר ניצוצות הקדושה שהיו בכל אותם המקומות. ולכן מובן למה חנו במקום אחד זמן קצר ובמקום אחר זמן מרובה הכל לפי צורך התיקון באותו מקום, וכן מובנת החשיבות בכתיבת דברים אלו בתורה. כהמשך לראיה קבלית זו, ה[[מגן אברהם]] {{#makor-new:מגן אברהם תכח ח\|פרשנות-שו"ע-מ"א-או"ח\|תכח\|ח}} הביא מ[[צרור המור]] שאין להפסיק באמצע קריאת המסעות לפי שב42 המסעות מרומז שם מ"ב אותיות.
			===לימוד חשיבות הדרך===
			ה[[שפת אמת]] (שנת תרמ"ה-תרמ"ו) מסביר שהתורה בכוונה מדגישה גם את "ויסעו" וגם את "ויחנו" בשביל ללמדנו שלא רק החניות חשובות- אלא גם המסעות. הנביא זכריה (ג,ז) מתנבא על כך שבעוד המלאכים מוגדרים בעוד "עומדים", בני האדם נחשבים "מהלכים". תפקידו של האדם הוא להמשיך וללכת במסעו ולהתקדם באופן קבוע, בניגוד למלאכים שאין להם יצר וממילא גם לא התקדמות. אבל, מי שהולך עלול גם ליפול. וכך גם מסביר השפת אמת שיש חשיבות גם לכתוב על המסעות ולא רק על החניות- {{ציטוטון\|להודיע לעם ה' כי כל עובד ה' לא יפול לבו עליו מכל הנפילות שיש לו. כי כך הוא המדה להיות עולה ויורד}}. לא רק להגעה הסופית ליעד יש חשיבות, אלא גם למסע שהולך האדם בדרכו לשם.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss ב־17:08, 30 ביולי 2019

2019-07-30T17:08:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־17:08, 30 ביולי 2019
שורה 1:		שורה 1:
	'''פרשת מסעי''' היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]		'''פרשת מסעי''' היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]. הפרשה פותחת במניין המסעות שעברו עם ישראל במהלך נדודיהם במדבר, וממשיכה עם ציווים הקשורים לכניסה לארץ כהשמדת העבודה הזרה, גבולות הארץ והאחראים על חלוקתה וכן בדיני ערי הלווים וערי המקלט. בסוף הפרשה, מובא המשך לסיפורן של בנות צלופחד בו הן מצוות להינשא לאחד מבני שבטן על מנת שלא להעביר חלק מנחלת השבט לשבט אחר.
			==תוכן הפרשה==
	~~בפרשה מתואר בקיצור מסע~~ בני ישראל במדבר.		* '''מסעות בני ישראל במדבר'''- מניין ארבעים ושנים המסעות שעברו עם ישראל במהלך ארבעים שנות הנדודים במדבר.
			* '''השמדת העבודה הזרה'''- כהכנה לכניסה לארץ, הקב"ה מצווה את משה מספר ציווים הקשורים לארץ ישראל וביניהם הציווי להשמיד את ה[[עבודה הזרה]] בארץ.
			* '''גבולות הארץ'''- תיאור גבולות ארץ ישראל המובטחת.
			* '''האחראים על חלוקת הארץ'''- מינוי אלעזר הכהן ויהושע בן נון כאחראים על חלוקת הארץ, יחד עם ראשי השבטים.
			* '''ערי הלווים'''- ציווי על הקצאת נחלות מסביב לכל אחת מהערי ללויים.
			* '''דיני רוצח בשגגה וערי מקלט'''- דיני הרוצח בשגגה והציווי על הקצאת [[ערי מקלט]] שיקלטו את הרוצח בשגגה מפני [[גואל הדם]].
			* '''נישואי בנות צלופחד'''- לאחר שנפסק ב[[פרשת פינחס]] כי בנות צלופחד יורשות את נחלת אביהן, מגיעים בני שבט מנשה וקובלים לפני משה כי יש חשש שנחלות בנות צלופחד יועברו לשבט אחר. משה מקבל את טענותיהם וקובע כי בנות צלופחד רשאיות להינשא לטוב בעיניהן, אך רק מתוך שבטן על מנת שלא להעביר נחלה משבט לשבט.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.mgketer.org/parasha/43 פרשת מסעי] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/43 פרשת מסעי] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/~~43#hftraHeader הפטרת~~ מסעי ~~(ספרדים, אשכנזים, תימנים)~~] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%9E%D7%A1%D7%A2%D7%99 דברי תורה על פרשת מסעי] באתר ישיבה

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

Emmanuelc ב־21:30, 19 בינואר 2017

2017-01-19T21:30:44Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:30, 19 בינואר 2017
שורה 2:		שורה 2:

	בפרשה מתואר בקיצור מסע בני ישראל במדבר.		בפרשה מתואר בקיצור מסע בני ישראל במדבר.

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/parasha/43 פרשת מסעי] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/43#hftraHeader הפטרת מסעי (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

יוסף שמח ב־07:13, 13 באוגוסט 2012

2012-08-13T07:13:23Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 13 באוגוסט 2012
שורה 4:		שורה 4:

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:~~פרשות~~ השבוע]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מסעי]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

רצוא ושוב ב־22:50, 5 בדצמבר 2011

2011-12-05T22:50:18Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־22:50, 5 בדצמבר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מסעי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]		'''פרשת מסעי''' היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]

			בפרשה מתואר בקיצור מסע בני ישראל במדבר.

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשות השבוע]]		[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

מאירי: קטגוריה:ספר במדבר

2011-01-04T15:11:40Z

קטגוריה:ספר במדבר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:11, 4 בינואר 2011
שורה 3:		שורה 3:
	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשות השבוע]]		[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
			[[קטגוריה:ספר במדבר]]

מאירי: הפרשה העשירית והאחרונה בחומש במדבר

2011-01-04T15:10:19Z

הפרשה העשירית והאחרונה בחומש במדבר

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:10, 4 בינואר 2011
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מסעי היא הפרשה ~~האחרונה~~ בחומש במדבר		פרשת מסעי היא הפרשה העשירית והאחרונה בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשות השבוע]]		[[קטגוריה:פרשות השבוע]]

מאירי: מסעי הועבר לפרשת מסעי

2011-01-04T13:02:19Z

מסעי הועבר לפרשת מסעי

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־13:02, 4 בינואר 2011
(אין הבדלים)