פרשת מטות - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית */

2020-09-13T07:54:01Z

מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:54, 13 בספטמבר 2020
שורה 8:		שורה 8:
	==מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית==		==מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית==
	[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.		[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.

	מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.		מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.

	==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==		==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==
	בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?		בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?

Wikiboss: /* הצטרפותו של חצי שבט המנשה */

2019-07-28T16:35:27Z

הצטרפותו של חצי שבט המנשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:35, 28 ביולי 2019
שורה 15:		שורה 15:
	ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.		ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.

	בניגוד לפירושים אלו, ~~הנצי~~"ב {{הערה\|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון\|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.		בניגוד לפירושים אלו, ה[[נצי"ב]] {{הערה\|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון\|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.
	===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===		===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===
	ה[[ירושלמי]] {{הערה\|ביכורים סוף פרק א}} מביא נפקא מינה הלכתית לעובדה שמשה העניק לבני מנשה את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. המשנה קובעת כי {{ציטוטון\|אין מביאים ביכורים מעבר הירדן}} והגמרא מסבירה זאת בשני טעמים: 1. עבר הירדן איננו "ארץ זבת חלב ודבש" 2. לא ניתן לומר "אשר נתת לי" על נחלה בעבר הירדן משום שבני גד ובני ראובן לקחו אותה בעצמם ולא קיבלו אותה.{{ש}}		ה[[ירושלמי]] {{הערה\|ביכורים סוף פרק א}} מביא נפקא מינה הלכתית לעובדה שמשה העניק לבני מנשה את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. המשנה קובעת כי {{ציטוטון\|אין מביאים ביכורים מעבר הירדן}} והגמרא מסבירה זאת בשני טעמים: 1. עבר הירדן איננו "ארץ זבת חלב ודבש" 2. לא ניתן לומר "אשר נתת לי" על נחלה בעבר הירדן משום שבני גד ובני ראובן לקחו אותה בעצמם ולא קיבלו אותה.{{ש}}

Wikiboss: /* הצטרפותו של חצי שבט המנשה */

2019-07-28T16:35:04Z

הצטרפותו של חצי שבט המנשה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:35, 28 ביולי 2019
שורה 11:		שורה 11:
	==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==		==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==
	בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?		בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?
	ה[[אבן עזרא]] {{הערה\|במדבר ל"ב, ל"ב}} הסביר את הדברים באופן פשוט ופירש כי חצי שבט המנשה גם ביקש נחלה יחד עם בני גד וראובן, אלא שמכיוון שהיו רק חצי שבט לא הזכירם הכתוב בתחילה.
			ה[[אבן עזרא]] {{הערה\|במדבר ל"ב, ל"ב}} הסביר את הדברים באופן פשוט ופירש כי חצי שבט המנשה גם ביקש נחלה יחד עם בני גד וראובן, אלא שמכיוון שהיו רק חצי שבט לא הזכירם הכתוב בתחילה.{{ש}}
	ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.		ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.

	בניגוד לפירושים אלו, הנצי"ב {{הערה\|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון\|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.		בניגוד לפירושים אלו, הנצי"ב {{הערה\|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון\|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.
	===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===		===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===

Wikiboss: /* מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית */

2019-07-28T16:34:08Z

מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־16:34, 28 ביולי 2019
שורה 9:		שורה 9:
	[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.		[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.
	מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.		מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.
			==הצטרפותו של חצי שבט המנשה==
			בפרשה, מגיעים בני גד ובני ראובן ומבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי. לאחר המשא ומתן בינם, במהלכו מבטיחים השבטים להיחלץ ראשונים למלחמה בירושת הארץ, משה מעניק את עבר הירדן המזרחי לבני גד ובני ראובן ולחצי שבט המנשה. השאלה העולה היא מדוע צירף משה את חצי שבט המנשה לבני גד וראובן, ובעקבות מה הדבר קרה?
			ה[[אבן עזרא]] {{הערה\|במדבר ל"ב, ל"ב}} הסביר את הדברים באופן פשוט ופירש כי חצי שבט המנשה גם ביקש נחלה יחד עם בני גד וראובן, אלא שמכיוון שהיו רק חצי שבט לא הזכירם הכתוב בתחילה.
			ה[[רמב"ן]] מפרש את צירוף חצי השבט באופן טכני ואומר כי לאחר שרצה משה לחלק לשבטי גד וראובן את הארץ, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם. לפיכך חיפש מי שירצה להתנחל עמם והיו אנשים משבט מנשה שרצו בה, והיו אנשי מקנה, ולכן צירפם משה אליהם. הרמב"ן מעיר כי רובו של שבט מנשה כן נכנס לארץ, ורק חלק קטן מהשבט נשאר בעבר הירדן המזרחי.
			בניגוד לפירושים אלו, הנצי"ב {{הערה\|העמק דבר דברים ג טז}} מפרש כי צירופם של חצי שבט המנשה היה מעשה מכוון מאת משה. לפירושו, {{ציטוטון\|ראה משה רבינו שבעבר הירדן כוח התורה מעט.. על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה שיאירו מחשכי הארץ}}. משה בכוונה מעניק לבני מנשה נחלה בין שבטי ראובן וגד על מנת ששניהם יושפעו משבט מנשה מתמידי התורה, ואף נתן להם נחלה גדולה יותר מחלקם על מנת שיתרצו לכך.
			===אין מביאים ביכורים מעבר הירדן===
			ה[[ירושלמי]] {{הערה\|ביכורים סוף פרק א}} מביא נפקא מינה הלכתית לעובדה שמשה העניק לבני מנשה את נחלתם בעבר הירדן המזרחי. המשנה קובעת כי {{ציטוטון\|אין מביאים ביכורים מעבר הירדן}} והגמרא מסבירה זאת בשני טעמים: 1. עבר הירדן איננו "ארץ זבת חלב ודבש" 2. לא ניתן לומר "אשר נתת לי" על נחלה בעבר הירדן משום שבני גד ובני ראובן לקחו אותה בעצמם ולא קיבלו אותה.{{ש}}
			הגמרא מביאה נפקא מינה בין הטעמים בחצי שבט המנשה שקיבלו את הארץ מידי משה ולא ביקשו אותה ולכן לפי הטעם השני יוכלו להביא ביכורים מנחלתם.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: /* מטרת הנדרים */

2019-07-24T10:17:40Z

מטרת הנדרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:17, 24 ביולי 2019
שורה 6:		שורה 6:
	* '''הטהרה שלאחר המלחמה'''- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי [[טבילת כלים]] ו[[הגעלה]].		* '''הטהרה שלאחר המלחמה'''- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי [[טבילת כלים]] ו[[הגעלה]].
	* '''פרשיית בני גד ובני ראובן'''- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה.		* '''פרשיית בני גד ובני ראובן'''- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה.
	==מטרת הנדרים==		==מטרת הנדרים-לשמר את ההתרוממות הזמנית==
	הרב קוק {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.		[[הרב קוק]] {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.
	מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.		מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.

Wikiboss ב־10:17, 24 ביולי 2019

2019-07-24T10:17:12Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:17, 24 ביולי 2019
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]. הפרשה פותחת בדיני נדרים ודרך הפרתם, ולאחריה מופיעה מלחמת מדין כהמשך למתואר בפרשיות הקודמות. בסוף הפרשה מובאת בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי, והתחייבותם לבוא חלוצים למלחמה בכיבוש ארץ כנען.		[[פרשת מטות]] היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]. הפרשה פותחת בדיני נדרים ודרך הפרתם, ולאחריה מופיעה מלחמת מדין כהמשך למתואר בפרשיות הקודמות. בסוף הפרשה מובאת בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי, והתחייבותם לבוא חלוצים למלחמה בכיבוש ארץ כנען.

	==תוכן הפרשה==		==תוכן הפרשה==

Wikiboss ב־10:16, 24 ביולי 2019

2019-07-24T10:16:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־10:16, 24 ביולי 2019
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].		פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]. הפרשה פותחת בדיני נדרים ודרך הפרתם, ולאחריה מופיעה מלחמת מדין כהמשך למתואר בפרשיות הקודמות. בסוף הפרשה מובאת בקשתם של בני גד ובני ראובן להישאר בעבר הירדן המזרחי, והתחייבותם לבוא חלוצים למלחמה בכיבוש ארץ כנען.

			==תוכן הפרשה==
			* '''דיני נדרים'''- דיני ה[[נדרים]] ודרך הפרתם.
			* '''מלחמת מדין'''- בעקבות חטא בני ישראל ב[[פרשת פינחס]] עם בנות מדין, הקב"ה מצווה על משה לנקום במדין ולהילחם בהם. ישראל מנצחים את מדין, הורסים את עריהם והורגים את חמשת מלכי מדיין ואת [[בלעם]].
			* '''הטהרה שלאחר המלחמה'''- הלוחמים מצטווים להיטהר מטומאתם לאחר החזרה מהקרב, וכן מפורטים דיני טהרת הכלים שנלקחו מהשלל, על ידי [[טבילת כלים]] ו[[הגעלה]].
			* '''פרשיית בני גד ובני ראובן'''- שבטי גד וראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן המזרחי ולא להיכנס לארץ. משה כועס עליהם, אך לבסוף מתרצה כאשר הם מסכימים לבוא חלוצים למלחמה במהלך כיבוש ארץ כנען. לשתי שבטים אלו מצטרף גם חצי שבט המנשה.
			==מטרת הנדרים==
			הרב קוק {{הערה\| [[פנקסי הראי"ה]] פנקס יג ד}} מסביר שעניין הנדרים מגיע על מנת לשמר את רגעי ההתרוממות הזמניים. במהלך חיי האדם ישנם רגעים בהם הוא מצליח להתרומם מעל חיי השגרה, ומתעורר אצלו רצון להתקרב לה'. אך, מכיוון שמדובר רק ברגעים חולפים, קיים חשש שלאחר זמן מה האדם ישכח את רגע ההתרוממות ויחזור למרוצת החיים. על ידי הנדרים ניתן לשמר את אותם רגעי התקדשות זמניים ולהכניסם כדבר קבוע לחיי השגרה, וכדברי הרב קוק {{ציטוטון\|יסוד הנדרים בכללם, הטובים שבהם, להמשיך כוח הקיום המעשי באורח הקבוע של החיים}}.
			מנגד, מכיוון שיסוד הנדרים בנוי על רגעי התרוממות רגשית, ישנה אפשרות שהנדר לא יוכל לרדת מהאידיאל למציאות. ייתכן מצב שהאדם לא חשב מספיק בשעת הנדר כיצד תהיה אפשרות ליישמו, ונדר על דברים הגבוהים ממדרגתו. בנוסף, ישנם מקרים בהם הנדר איננו נדר טהור אלא מעורב בו גם סייגים של מידות רעות כגון גאווה או כעס. על מנת לפתור מצבים אלו, נתנה התורה אפשרות להתרת הנדר על ידי חכם. החכם יכול להתיר את הנדר על ידי '''חרטה'''- במידה והנדר היה מעל ליכולתו של האדם, או על ידי '''התרה בפתח'''- על מקרים בהם התערב בנדר סייגים זרים.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/42 פרשת מטות] ~~באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16931 טקסט פרשת מטות] אתר ישיבה
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/~~42#hftraHeader הפטרת~~ מטות ~~(ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']~~]		* [https://www.yeshiva.org.il/Tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA%20%D7%9E%D7%98%D7%95%D7%AA דברי תורה על פרשת מטות] אתר ישיבה

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מטות]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מטות]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

Emmanuelc ב־21:29, 19 בינואר 2017

2017-01-19T21:29:13Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־21:29, 19 בינואר 2017
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].		פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].

			==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.mgketer.org/parasha/42 פרשת מטות] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
			* [https://www.mgketer.org/parasha/42#hftraHeader הפטרת מטות (ספרדים, אשכנזים, תימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מטות]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מטות]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

יוסף שמח ב־07:13, 13 באוגוסט 2012

2012-08-13T07:13:15Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 13 באוגוסט 2012
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].		פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].
	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:~~פרשות~~ השבוע]]		[[קטגוריה:פרשת השבוע\|מטות]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]

בנילה ב־08:14, 13 באפריל 2011

2011-04-13T08:14:38Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:14, 13 באפריל 2011
שורה 1:		שורה 1:
	פרשת מטות היא הפרשה ~~החשיעית~~ בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]]		פרשת מטות היא הפרשה התשיעית בחומש [[ספר במדבר\|במדבר]].
	{{פרשת שבוע}}		{{פרשת שבוע}}
	[[קטגוריה:פרשות השבוע]]		[[קטגוריה:פרשות השבוע]]
	[[קטגוריה:ספר במדבר]]		[[קטגוריה:ספר במדבר]]