פרשת לך לך - היסטוריית גרסאות

172.69.194.199: /* אברהם אבינו: איש החסד והאמונה */

2024-11-06T18:10:13Z

אברהם אבינו: איש החסד והאמונה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 6 בנובמבר 2024
שורה 49:		שורה 49:
	[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{מקור\|י"ד,כ"ב\|כן}}. וכן בהכנסת האורחים:"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם" {{מקור\|י"י,א'\|כן}} כאשר עדין הוא חלש מ[[ברית מילה]].		[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{מקור\|י"ד,כ"ב\|כן}}. וכן בהכנסת האורחים:"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם" {{מקור\|י"י,א'\|כן}} כאשר עדין הוא חלש מ[[ברית מילה]].

	הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" {{מקור\|שם,י"ג\|כן}}. למה נקרא "העברי" אומרים חז"ל ב[[בראשית רבה]]:"רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". הוא מוכן לצאת למלחמה נגד המלכים שכבשו את [[ארץ ישראל]] ולקחו ~~בשני~~ את לוט - בן אחיו. הוא פועל לפי אמונתו.		הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" {{מקור\|שם,י"ג\|כן}}. למה נקרא "העברי" אומרים חז"ל ב[[בראשית רבה]]:"רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". הוא מוכן לצאת למלחמה נגד המלכים שכבשו את [[ארץ ישראל]] ולקחו בשבי את לוט - בן אחיו. הוא פועל לפי אמונתו.

	דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:{{מקור\|כ"א,י"ב) וכן בנסיון הגדול ביותר [[עקידת יצחק]].		דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:{{מקור\|כ"א,י"ב) וכן בנסיון הגדול ביותר [[עקידת יצחק]].

Wikiboss: /* ישמעאל: צדיק או רשע ? */

2021-10-14T14:56:22Z

ישמעאל: צדיק או רשע ?

@@ שורה 55: / שורה 55: @@
 ומסכם הרב, אחרי הניסיונות יכול הקב"ה לקבוע: "וַיֹּאמֶר, אַל-תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל-הַנַּעַר, וְאַל-תַּעַשׂ לוֹ, מְאוּמָה:  כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי-יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת-בִּנְךָ אֶת-יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי." {{מקור|כ"ב,י"ב|כן}}.אתה עושה מה שאני מצווה למרות התחושה הפנימית שלך מתנגדת למעשה..
 ==מלחמת ארבעת המלכים את החמישה==
 {{ערך מורחב|ערך=[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]}}

Wikiboss: /* ישמעאל: צדיק או רשע ? */

2021-04-21T19:02:53Z

ישמעאל: צדיק או רשע ?

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:02, 21 באפריל 2021
שורה 71:		שורה 71:
	שבדבר, והוא זקף אמנם את זה לזכותו, אלא שזכות זו נראית חיוורת לעומת מה שיצחק היה מוכן לעשות. רק		שבדבר, והוא זקף אמנם את זה לזכותו, אלא שזכות זו נראית חיוורת לעומת מה שיצחק היה מוכן לעשות. רק
	יצחק היה בדרגה כזאת שיכול היה להיות שורש של עם ישראל".		יצחק היה בדרגה כזאת שיכול היה להיות שורש של עם ישראל".
			==מלחמת ארבעת המלכים את החמישה==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[מלחמת ארבעת המלכים את החמישה]]}}
			בפרשה מתואר כי התאחדו ארבעה מלכים וכבשו יחד את כל עבר ירדן: {{ציטוטון\|וַיְהִי בִּימֵי אַמְרָפֶל מֶלֶךְ שִׁנְעָר אַרְיוֹךְ מֶלֶךְ אֶלָּסָר כְּדָרְלָעֹמֶר מֶלֶךְ עֵילָם וְתִדְעָל מֶלֶךְ גּוֹיִם. עָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא צֹעַר}}. לאחר שארבעת המלכים כבשו את אזור הירדן הם שיעבדו אותו במשך שתים עשרה שנה, עד שבשנת השלוש עשרה מרדו חמשת המלכים ונלחמו בהם. יש שפירשו כי דברי הפסוק "שלוש עשרה שנה מרדו" לא מתאר רק את העובדה שמרדו לאחר שתים עשרה שנות שיעבוד אלא גם כי הם מרדו שלוש עשרה שנה.
			===מהלך המלחמה===
			בשנה הארבע עשרה למלחמה עלה כדרלעומר והמלכים שאיתו להחזיר את השליטה על המלכים המורדים- {{ציטוטון\|וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם. וְאֶת הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר עַד אֵיל פָּארָן אֲשֶׁר עַל הַמִּדְבָּר}}. המלכים נערכו למלחמה ב"עמק השידים" שהיה מלא ב"בֶּאֱרֹת בֶּאֱרֹת חֵמָר". חמשת המלכים הפסידו את המלחמה, וברחו מפני האויב, ובעת מנוסתם - חלקם נפלו לתוך בורות, וחלקם נמלטו להרים. מלכי סדום ועמורה וכל תושביה, נלקחו לשבי, ובין השבויים היה בן אחיו של אברהם אבינו: [[לוט]].

			לאחר המלחמה התורה מתארת כי "הפליט" מגיע ומבשר לאברהם כי לוט נשבה. [[רש"י]] מסביר על פי [[בראשית רבה]] כי פליט זה הוא [[עוג מלך הבשן]] עליו נאמר בתורה כי הוא היחיד שנשאר מיתר הרפאים, כאשר ככל הנראה הכוונה לנאמר בפסוקים הקודמים כי במהלך המלחמה היכו ארבעת המלכים את הרפאים בעשתרות קרניים. כאשר אברהם שומע שלוט נשבה הוא לוקח את שלוש מאות ושמונה עשרה חניכיו ילידי ביתו והוא יוצא למלחמה על המלכים. אברהם ואנשיו מפתיעים את מחנה המלכים בלילה ותוקפים אותו ומבריחים אותו ולוקחים את כל הרכוש ואת כל השבויים חזרה.

			לאחר ניצחונו של אברהם, יצאו לקראתו מלך סדום ומלכיצדק מלך שלם. מלכיצדק מתואר כ"כהן לאל עליון" והוא מוציא לחם ויין ומברך את אברהם ואת אלוהיו שעזר לו, ואברהם בתגובה נותן למלכיצדק מעשר ממונו. לפי פירוש חז"ל מלכיצדק היה [[שם]] בן [[נוח]] והוא היה מלך [[ירושלים]] ולכן נתן לו אברהם מעשר מפני שידע שהוא עובד את הקב"ה. מנגד, מלך סדום פונה לאברהם ומציע לו חלוקת שלל כך שהוא יקבל את האנשים שנשבו ואברהם את הרכוש. אברהם מסרב להצעתו של מלך סדום ולוקח רק את חלקם של האנשים שבאו לעזרתו במלחמה. {{הערה\|דברי אברהם "אם מחוט ועד שרוך נעל" נראים תמוהים- האם גם שרוך וגם חוט הינם דברים קטנים? ניתן להסביר דבר זה בדומה לדברי הפסוק "משואב מימיך ועד חוטב עציך" בכך שמדובר בתופעה רחבה במקרא. אמנם, באופן אחר ניתן להסביר כי החוט הינו החוט ששמו בזמנם מעל הראש בדומה לכאפייה הקיימת כיום, וממילא מחוט ועד שרוך נעל הכוונה למעשה מכף רגל ועד ראש}}.

	==ברית בין בתרים==		==ברית בין בתרים==

Wikiboss: /* קריאה אוניברסלית שרק אברהם שמע */

2021-04-21T18:59:25Z

קריאה אוניברסלית שרק אברהם שמע

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:59, 21 באפריל 2021
שורה 36:		שורה 36:
	===קריאה אוניברסלית שרק אברהם שמע===		===קריאה אוניברסלית שרק אברהם שמע===
	ה[[שפת אמת]] מפרש כי הקב"ה אכן לא פנה דווקא אל אברהם בקריאתו "לך לך" אלא לעולם כולו, אך אברהם היה היחיד שנענה לקריאה זו. לפירושו, קריאת "לך לך" הדהדה בעולם מאז ומתמיד. כבר בבריאת העולם הקב"ה הכריז כיצד לעשות רצונו בעולם, כבר אז הקב"ה הכריז על השליחות הקיימת בעולם - 'לתקן עולם במלכות ש-די'. אך אברהם היה היחיד שמוכן ליישם את קריאתו של הקב"ה.		ה[[שפת אמת]] מפרש כי הקב"ה אכן לא פנה דווקא אל אברהם בקריאתו "לך לך" אלא לעולם כולו, אך אברהם היה היחיד שנענה לקריאה זו. לפירושו, קריאת "לך לך" הדהדה בעולם מאז ומתמיד. כבר בבריאת העולם הקב"ה הכריז כיצד לעשות רצונו בעולם, כבר אז הקב"ה הכריז על השליחות הקיימת בעולם - 'לתקן עולם במלכות ש-די'. אך אברהם היה היחיד שמוכן ליישם את קריאתו של הקב"ה.
			==ירידת אברהם למצרים==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[ירידת אברהם למצרים]]}}
			לאחר שמתואר שאברהם גר בנגב, נאמר בתורה כי אברהם נאלץ לרדת למצרים בעקבות רעב שפרץ בארץ ישראל {{ציטוטון\|וַיְהִי רָעָב, בָּאָרֶץ; וַיֵּרֶד אַבְרָם מִצְרַיְמָה לָגוּר שָׁם, כִּי-כָבֵד הָרָעָב בָּאָרֶץ}}. הפרשנים נחלקו האם מעשהו של אברהם היה בניגוד לרצון ה' שרצה לנסותו האם יירד מהארץ, או שמדובר בהשתדלות טבעית ובהליכה שאיננה מסתמכת על ניסים גלויים.

			כאשר אברהם יורד למצרים, הוא אומר לשרה כי הוא מפחד שכאשר המצרים יראו אותה ואת יופיה הם ירצו לקחת אותה ולהרוג אותו. לכן הוא מבקש ממנה לומר להם שהיא אחותו על מנת שלא יהרגוהו וגם שייטב לו בעקבות זאת {{ציטוטון\|אִמְרִי נָא, אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב-לִי בַעֲבוּרֵךְ, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ}}. כפי שחשש אברהם, שרה נלקחה הישר לבית פרעה בעוד אברהם קיבל מתנות עבורה. אמנם, הקב"ה הטיל נגעים גדולים על פרעה דבר שגרם לפרעה לחשוד כי היא אשת איש{{הערה\|במדרש מובא ששרה סיפרה לו שהיא נשואה לאברהם}} ולכן פנה לאברהם בטרוניה על מעשיו ולבסוף מחזיר לו את שרה ומשלח אותם.
			===כיצד אברהם סיכן את שרה?===
			המפרשים התקשו כיצד אברהם התנהג כך ביחסו לאשתו, והרמב"ן מתייחס גם למעשה זה של אברהם כחטא וקובע כי אברהם חטא "חטא גדולה בשגגה". באותו האופן גם האברבנאל תמה כיצד ייתכן שאברהם יפגע באשתו על מנת להציל עצמו ולזכות בכך לממון?

			מדברי אברהם ניתן ללמוד כי הוא חשש לחייו ולא רצה שיהרגוהו על מנת להתחתן עם שרה ולכן שינה מדרך האמת. [[הר"ן]] מוסיף לפרש כי בימי אברהם היו אחי האישה ואביה אחראים על נישואיה. לכן, כאשר אברהם אמר למצרים שהוא אחיה, הוא קיווה כי הם יפנו אליו בבקשה לשאת אותה, ויתחילו לדון איתו על ענייני ממון ומוהר. אברהם חשב כי רבים יבואו לבקש את ידה וממילא הוא יוכל לדחות את כולם לאורך זמן לכאורה כחלק מהמשא ומתן ובינתיים לחיות במצרים בשלווה. אמנם, לבסוף פרעה, שכמלך המקום היה מעל החוק, החליט לקחת את שרה לעצמו ולכן גם לא שאל כלל את אברהם ותוכניתו נכשלה{{הערה\|רד"ק גם מוכיח שאברהם לא היה תאב ממון ולא עשה את הדבר למען ייתנו לו מתנות כפי שרואים שהוא סירב לקחת ממון ממלך סדום}}{{הערה\|ניתן להוסיף כי המלבי"ם מביא כי המצרים ראו בכל אישה בעלת יופי מיוחד אדמות אלוהית ולכן היו מביאים אותה אל המלך שהיה אסור לכל הדיוט להתחתן עימה. לכן אברהם היה חייב לומר שהוא אחיה על מנת שלא יהרגוהו כמי שמחלל את הקודש, ורק לאחר שראו שהקב"ה שומר על אברהם ומנגע את פרעה הבינו שגם הוא אדם גדול ולכן לא פגעו בו על כך שנשא את שרה}}.

	==אברהם אבינו: איש החסד והאמונה==		==אברהם אבינו: איש החסד והאמונה==

Wikiboss: /* תוכן הפרשה */

2020-11-04T21:03:01Z

תוכן הפרשה

@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 # אברם היה לאברהם ומעתה :"לֹא יִקָּרֵא עוֹד אֶת-שִׁמְךָ, אַבְרָם, וְהָיָה שִׁמְךָ אַבְרָהָם, כִּי אַב-הֲמוֹן גּוֹיִם נְתַתִּיךָ" {{מקור|י"ז, ה"|כן}}.
 # אברהם מצווה על ברית המילה :"וַיָּמָל אֶת-בְּשַׂר עָרְלָתָם, בְּעֶצֶם הַיּוֹם הַזֶּה, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ, אֱלֹקים... וְכָל-אַנְשֵׁי בֵיתוֹ יְלִיד בָּיִת, וּמִקְנַת-כֶּסֶף מֵאֵת בֶּן-נֵכָר נִמֹּלוּ, אִתּוֹ.{{מקור|י"ז, כ"ג-כ"ז|כן}}
 ==אברהם אבינו: איש החסד והאמונה==

Wikiboss: /* החלפת שמו של אברהם */

2020-10-29T09:49:55Z

החלפת שמו של אברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:49, 29 באוקטובר 2020
שורה 48:		שורה 48:
	"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.		"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.
	==החלפת שמו של אברהם==		==החלפת שמו של אברהם==
			{{ערך מורחב\|ערך=[[כל הקורא לאברהם אברם]]}}
	בפרשה הקב"ה קורא לו ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא {{#makor-new:ברכות יג ב\|בבלי-ברכות\|יג\|ב}} מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף [[כל הקורא לאברהם אברם\|איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם]], אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?		בפרשה הקב"ה קורא לו ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא {{#makor-new:ברכות יג ב\|בבלי-ברכות\|יג\|ב}} מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף [[כל הקורא לאברהם אברם\|איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם]], אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?

Wikiboss ב־09:48, 29 באוקטובר 2020

2020-10-29T09:48:56Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־09:48, 29 באוקטובר 2020
שורה 1:		שורה 1:
	~~{{פירוש נוסף\|נוכחי=פרשה ב~~[[~~ספר בראשית]]\|אחר=[[ישיבה תיכונית]] ב[[ירושלים]]\|עע=[[ישיבת~~ לך לך]]}}		[[פרשת לך לך]] היא הפרשה השלישית של [[ספר בראשית]]. היא נקראת על שם הציווי ל[[אברהם אבינו]]:" וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, '''לֶךְ-לְךָ''' מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ {{מקור\|ספר בראשית, י"ב, א'\|כן}}. בעקבות הרעב, הוא נאלץ לרדת מהארץ פעמיים: ל[[מצרים]] ולארץ [[פלישתים]]. הוא מתחלק בארץ עם בן אחיו, [[לוט]], כאשר הוא נותן לו את הברירה: "הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.{{מקור\|שם,י"ג,ט'\|כן}}. הוא מציל אותו מהשבי שהוא נופל בו. הקב"ה כורת עם אברהם את [[ברית בין הבתרים]] ומצווה אותו על [[ברית מילה\|ברית המילה]].
	~~'''פרשת לך לך'''~~ היא הפרשה השלישית של [[ספר בראשית]]. היא נקראת על שם הציווי ל[[אברהם אבינו]]:" וַיֹּאמֶר ה' אֶל-אַבְרָם, '''לֶךְ-לְךָ''' מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ, אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ {{מקור\|ספר בראשית, י"ב, א'\|כן}}. בעקבות הרעב, הוא נאלץ לרדת מהארץ פעמיים: ל[[מצרים]] ולארץ [[פלישתים]]. הוא מתחלק בארץ עם בן אחיו, [[לוט]], כאשר הוא נותן לו את הברירה: "הֲלֹא כָל-הָאָרֶץ לְפָנֶיךָ, הִפָּרֶד נָא מֵעָלָי: אִם-הַשְּׂמֹאל וְאֵימִנָה, וְאִם-הַיָּמִין וְאַשְׂמְאִילָה.{{מקור\|שם,י"ג,ט'\|כן}}. הוא מציל אותו מהשבי שהוא נופל בו. הקב"ה כורת עם אברהם את [[ברית בין הבתרים]] ומצווה אותו על [[ברית מילה\|ברית המילה]].

	הפרשה משתרעת לאורך 24 שנה: תחילתה בבוא של אברהם לארץ כנען והוא בן 75 שנה והיא מסתיימת בברית המילה, כאשר אברהם בן 99 שנה.		הפרשה משתרעת לאורך 24 שנה: תחילתה בבוא של אברהם לארץ כנען והוא בן 75 שנה והיא מסתיימת בברית המילה, כאשר אברהם בן 99 שנה.
שורה 86:		שורה 85:
	[[קטגוריה:ספר בראשית]]		[[קטגוריה:ספר בראשית]]
	[[קטגוריה:דורו של אברהם]]		[[קטגוריה:דורו של אברהם]]
			[[קטגוריה:פרשת לך לך]]

Wikiboss: /* החלפת שמו של אברהם */

2020-10-26T15:23:39Z

החלפת שמו של אברהם

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:23, 26 באוקטובר 2020
שורה 49:		שורה 49:
	"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.		"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.
	==החלפת שמו של אברהם==		==החלפת שמו של אברהם==
	בפרשה הקב"ה קורא לו ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא (ברכות יג) מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף [[כל הקורא לאברהם אברם\|איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם]], אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?		בפרשה הקב"ה קורא לו ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא {{#makor-new:ברכות יג ב\|בבלי-ברכות\|יג\|ב}} מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף [[כל הקורא לאברהם אברם\|איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם]], אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?

	הגמרא בברכות מסבירה כי בעוד משמעותו של אברם הוא "אבי ארם", משמעותו של אברהם הוא "אב לכל העולם כולו". [[הרב קוק]] (בעין אי"ה, שם) מפרש כי אהבתו של אברם לארץ מולדתו ארם היתה אהבה טבעית ופשוטה, כשם שכל אדם מרגיש מחובר למולדתו. מנגד, כאשר הקב"ה משנה את שמו לאברהם, הוא מראה בכך את יכולתו של אברהם להתעלות מעל הרגש הטבעי הפשוט, ולהגיע להבנה כי עיקר תפקידו איננו רק להגדיל את עמו שלו- אלא של כלל העולם. המעבר הזה, מאהבת המולדת בלבד לאהבת כלל האנושות, כרוך בשינוי שמו של אברם לאברהם וכן בשמה שרי שהפכה לשרה- "שנעשית שרה לכל העולם כולו".		הגמרא בברכות מסבירה כי בעוד משמעותו של אברם הוא "אבי ארם", משמעותו של אברהם הוא "אב לכל העולם כולו". [[הרב קוק]] (בעין אי"ה, שם) מפרש כי אהבתו של אברם לארץ מולדתו ארם היתה אהבה טבעית ופשוטה, כשם שכל אדם מרגיש מחובר למולדתו. מנגד, כאשר הקב"ה משנה את שמו לאברהם, הוא מראה בכך את יכולתו של אברהם להתעלות מעל הרגש הטבעי הפשוט, ולהגיע להבנה כי עיקר תפקידו איננו רק להגדיל את עמו שלו- אלא של כלל העולם. המעבר הזה, מאהבת המולדת בלבד לאהבת כלל האנושות, כרוך בשינוי שמו של אברם לאברהם וכן בשמה שרי שהפכה לשרה- "שנעשית שרה לכל העולם כולו".

Wikiboss: /* ברית בין בתרים */

2020-10-26T15:22:28Z

ברית בין בתרים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־15:22, 26 באוקטובר 2020
שורה 48:		שורה 48:

	"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.		"וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם, יָדֹעַ תֵּדַע כִּי-גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם, וַעֲבָדוּם, וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת, שָׁנָה. וְגַם אֶת-הַגּוֹי אֲשֶׁר יַעֲבֹדוּ, דָּן אָנֹכִי; וְאַחֲרֵי-כֵן יֵצְאוּ, בִּרְכֻשׁ גָּדוֹל. וְאַתָּה תָּבוֹא אֶל-אֲבֹתֶיךָ, בְּשָׁלוֹם: תִּקָּבֵר, בְּשֵׂיבָה טוֹבָה. וְדוֹר רְבִיעִי, יָשׁוּבוּ הֵנָּה: כִּי לֹא-שָׁלֵם עֲו‍ֹן הָאֱמֹרִי, עַד-הֵנָּה...בַּיּוֹם הַהוּא, כָּרַת ה' אֶת אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר: לְזַרְעֲךָ, נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת, מִנְּהַר מִצְרַיִם, עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת. {{מקור\|ט"ו, י"ג,י"ח\|כן}}.
			==החלפת שמו של אברהם==
			בפרשה הקב"ה קורא לו ואומר שמעכשיו לא ייקרא עוד שמו אברם אלא אברהם. הגמרא (ברכות יג) מסבירה כי החלפת שמו של אברם היא מוחלטת וכי יש אף [[כל הקורא לאברהם אברם\|איסור לקרוא לאברהם בשמו הקודם]], אך יש להבין מה העניין הגדול בהוספת אות אחת לשמו של אברם?

			הגמרא בברכות מסבירה כי בעוד משמעותו של אברם הוא "אבי ארם", משמעותו של אברהם הוא "אב לכל העולם כולו". [[הרב קוק]] (בעין אי"ה, שם) מפרש כי אהבתו של אברם לארץ מולדתו ארם היתה אהבה טבעית ופשוטה, כשם שכל אדם מרגיש מחובר למולדתו. מנגד, כאשר הקב"ה משנה את שמו לאברהם, הוא מראה בכך את יכולתו של אברהם להתעלות מעל הרגש הטבעי הפשוט, ולהגיע להבנה כי עיקר תפקידו איננו רק להגדיל את עמו שלו- אלא של כלל העולם. המעבר הזה, מאהבת המולדת בלבד לאהבת כלל האנושות, כרוך בשינוי שמו של אברם לאברהם וכן בשמה שרי שהפכה לשרה- "שנעשית שרה לכל העולם כולו".

			אברהם מצווה את בניו לשמור את דרכי ה' ובכך בונה את האומה הישראלית כחלק מהאחריות שלו לכלל העולם. אברהם לא רואה את הדאגה לעם שלו חזות הכל, אלא רואה בלאומיות הישראלית אמצעי על מנת לעזור לכלל העולם כולו. על ידי פיתוח העם באופן הגשמי והרוחני שבו נוכל להגיע למצב בו "נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים ונישא מגבעות ונהרו אליו כל הגויים".

	==הר בתרים==		==הר בתרים==

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-11-07T19:54:34Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:54, 7 בנובמבר 2019
שורה 66:		שורה 66:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16892 טקסט פרשת לך לך] באתר ישיבה
			* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/category/17 דברי תורה על פרשת לך לך] באתר ישיבה
	* [https://www.mgketer.org/parasha/3 פרשת לך לך] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/3 פרשת לך לך] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]
	* [https://www.mgketer.org/parasha/3#hftraHeader הפטרת לך לך (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]		* [https://www.mgketer.org/parasha/3#hftraHeader הפטרת לך לך (ספרדים, אשכנזים ותימנים)] באתר [[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־18:10, 6 בנובמבר 2024
שורה 49:		שורה 49:
	[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{מקור\|י"ד,כ"ב\|כן}}. וכן בהכנסת האורחים:"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם" {{מקור\|י"י,א'\|כן}} כאשר עדין הוא חלש מ[[ברית מילה]].		[[הרב אביגדר נבנצל]] במאמרו לפרשת השבוע על אברהם אבינו כ[http://he.hakotel.org.il/files/pdf/NEVNZAL/TORA%20TXT/01%20%20%20BERESHIT/03%20%20%20LECH%20LCHA/פרשת%20לך%20לך%20תשסח%20אברהם%20אבינו%20איש%20החסד%20והאמונה.pdf אברהם אבינו איש החסד והאמונה] מראה "עד כמה אברהם גדול במידת החסד". הוא מבחין בין החסד הגשמי - כפי שעשה [[נח]] כאשר האכיל את החיות בתיבה למעלה מ-150 יממות - לבין מה שהעניק אברהם אבינו: נותן לאורחיו אוכל גשמי וגם מזון רוחני. וכך הוא אומר למלכים, אחרי שהחזיר להם את רכושם: "וַיֹּאמֶר אַבְרָם, אֶל-מֶלֶךְ סְדֹם: הֲרִמֹתִי יָדִי אֶל-ה' אֵל עֶלְיוֹן, קֹנֵה שָׁמַיִם וָאָרֶץ" {{מקור\|י"ד,כ"ב\|כן}}. וכן בהכנסת האורחים:"וְהוּא יֹשֵׁב פֶּתַח-הָאֹהֶל, כְּחֹם הַיּוֹם" {{מקור\|י"י,א'\|כן}} כאשר עדין הוא חלש מ[[ברית מילה]].

	הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" {{מקור\|שם,י"ג\|כן}}. למה נקרא "העברי" אומרים חז"ל ב[[בראשית רבה]]:"רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". הוא מוכן לצאת למלחמה נגד המלכים שכבשו את [[ארץ ישראל]] ולקחו ~~בשני~~ את לוט - בן אחיו. הוא פועל לפי אמונתו.		הרב נבנצל מוסיף, לעיתים אברהם אבינו פועל מחמת האמונה נגד מידת החסד. בפרשה כתוב:" וַיָּבֹא, הַפָּלִיט, וַיַּגֵּד, לְאַבְרָם הָעִבְרִי" {{מקור\|שם,י"ג\|כן}}. למה נקרא "העברי" אומרים חז"ל ב[[בראשית רבה]]:"רבי יהודה ורבי נחמיה ורבנן רבי יהודה אומר כל העולם כולו מעבר אחד והוא מעבר אחד". הוא מוכן לצאת למלחמה נגד המלכים שכבשו את [[ארץ ישראל]] ולקחו בשבי את לוט - בן אחיו. הוא פועל לפי אמונתו.

	דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:{{מקור\|כ"א,י"ב) וכן בנסיון הגדול ביותר [[עקידת יצחק]].		דוגמאות נוספות בהמשך ספר בראשית : גירוש הגר עם ישמעאל בנה, בניגוד לדעתו של אברהם ןהוא מצווה:"וַיֹּאמֶר אֱלֹקים אֶל-אַבְרָהָם, אַל-יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל-הַנַּעַר וְעַל-אֲמָתֶךָ--כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה, שְׁמַע בְּקֹלָהּ:{{מקור\|כ"א,י"ב) וכן בנסיון הגדול ביותר [[עקידת יצחק]].