פרשת כי תשא - היסטוריית גרסאות

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2020-03-11T20:27:21Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:27, 11 במרץ 2020
שורה 161:		שורה 161:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16910 ~~טקסק~~ פרשת כי תשא] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16910 תוכן פרשת כי תשא] באתר ישיבה
	* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת כי תשא] באתר ישיבה		* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת כי תשא] באתר ישיבה

Wikiboss: /* ההפטרה */

2020-03-10T19:04:08Z

ההפטרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־19:04, 10 במרץ 2020
שורה 158:		שורה 158:

	==ההפטרה==		==ההפטרה==
			[[פרשת פרה]] נסמכת לעיתים לפרשת כי תשא . פרשת פרה, עוסקת בהכנת פרה אדומה המטהרת את טמאי המת מטומאתם. עיתוי קריאתה קשור לעלייה לרגל והקרבת קרבן פסח, בחודש ניסן הקרב, ובקריאתה בציבור מזכירים לעם להיערך לכך בהיטהרות מטומאות שנטמאנו. הפטרת פרשת פרה לקוחה מספר {{מקור\|תנ"ך:יחזקאל ל"ו ט,ז$יחזקאל ל"ו, ט,ז\|כן}} ועוסקת בטהרת עם ישראל, כחלק מתהליך גאולת העם ושיבתו לארצו.
	[[פרשת פרה]] נסמכת לעיתים לפרשת כי תשא . פרשת פרה, עוסקת בהכנת פרה אדומה המטהרת את טמאי המת מטומאתם. עיתוי קריאתה קשור לעלייה לרגל והקרבת קרבן פסח, בחודש ניסן הקרב, ובקריאתה בציבור מזכירים לעם להיערך לכך בהיטהרות מטומאות שנטמאנו.

	הפטרת פרשת פרה לקוחה מספר {{מקור\|תנ"ך:יחזקאל ל"ו ט,ז$יחזקאל ל"ו, ט,ז\|כן}} ועוסקת בטהרת עם ישראל, כחלק מתהליך גאולת העם ושיבתו לארצו.

	דוד נתיב מרצה לתנ"ך ב[[מכללת הרצוג]] גוש עציון כתב באתר כיפה על הקשר התנכי של הפרשה. [[יחזקאל הנביא]] לווה את עם ישראל באחת מנקודות השבר הקשות שלו, גלות בבל. הוא יצא לבבל עם גלות יהויכין, 11 שנה לפני גלות יהודה, בה חרבו ירושלים, בית המקדש ומלכות בית דוד. עד היציאה של גלות יהודה פעל יחזקאל בבבל בקרב הגולים עם יהויכין. הוא הכין אותם, פסיכולוגית ואמונית, לשבר הגדול העומד בפתח, תוך שרטוט ברור של ההתרחשויות הצפויות, כחלק מאותה הכנה.

	ההפטרה דנה בנושאי : טומאה וטהרה , היא חלק מפרקי הנחמה והגאולה שהשמיע הנביא לגולים בבבל, לקראת שיבת ציון, שבוא תבוא.

	קידוש שמו של ה' יהיה בתיקון המעוות, בהשבת העם לארצו - למציאותו השגרתית. קיבוץ הגלויות יהיה שלב בסיסי והכרחי בתהליך גאולת האומה. עם זאת, מציאות הטומאה - שבעטיה עזב העם את הארץ - לא תוקנה בשהות בגלות. לאחר שובו של העם לארץ יצטרך העם לעבור תהליך של הטהרות מן הטומאה, כדי לאפשר לעם להתרומם מן השגרה הטהורה, הבלתי פגומה, למציאות של קדושה, רוממות והתעלות.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss ב־20:22, 8 במרץ 2020

2020-03-08T20:22:06Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־20:22, 8 במרץ 2020
שורה 1:		שורה 1:
	הפרשה התשיעית ב[[ספר שמות]] ~~היא '''פרשת כי תשא'''~~. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." {{מקור\|תנ"ך:שמות ל י"ב$שמות ל, י"ב\|כן}} תחילת הפרשה עדיין עוסקת בנושאים הקשורים ב[[משכן אוהל מועד]]: [[מחצית השקל]] ו[[קטורת הסמים]]. בהמשך מתואר [[מעשה העגל]] עם כל התוצאות שבאו בעקבותיו על עם ישראל.		[[פרשת כי תשא]] היא הפרשה התשיעית ב[[ספר שמות]]. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"כִּי תִשָּׂא אֶת-רֹאשׁ בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם..." {{מקור\|תנ"ך:שמות ל י"ב$שמות ל, י"ב\|כן}} תחילת הפרשה עדיין עוסקת בנושאים הקשורים ב[[משכן אוהל מועד]]: [[מחצית השקל]] ו[[קטורת הסמים]]. בהמשך מתואר [[מעשה העגל]] עם כל התוצאות שבאו בעקבותיו על עם ישראל.

	זמנה של הפרשה הוא כשלושה חודשים, ברדת [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]] בפעם הראשונה - ט"ז תמוז - עד קבלת הלוחות השניים ב[[יום הכיפורים]] - י' תשרי.		זמנה של הפרשה הוא כשלושה חודשים, ברדת [[משה רבינו]] מ[[הר סיני]] בפעם הראשונה - ט"ז תמוז - עד קבלת הלוחות השניים ב[[יום הכיפורים]] - י' תשרי.

Wikiboss: /* קישורים חיצוניים */

2019-05-06T08:15:11Z

קישורים חיצוניים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:15, 6 במאי 2019
שורה 170:		שורה 170:

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/21 פרשת כי תשא] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/midrash/16910 טקסק פרשת כי תשא] באתר ישיבה
	* [https://www.~~mgketer~~.org/~~parasha~~/~~21#hftraHeader הפטרת~~ כי תשא ~~(ספרדים, אשכנזים ותימנים)~~] באתר ~~[[מקראות גדולות הכתר\|'מקראות גדולות הכתר']]~~		* [https://www.yeshiva.org.il/tags/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%A9%D7%90 דברי תורה על פרשת כי תשא] באתר ישיבה

Wikiboss ב־08:40, 24 בפברואר 2019

2019-02-24T08:40:54Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:40, 24 בפברואר 2019
שורה 178:		שורה 178:
	== הערות שוליים ==		== הערות שוליים ==
	<references />		<references />
			[[קטגוריה:פרשת השבוע]]
	[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]		[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]
	[[קטגוריה:ספר שמות]]		[[קטגוריה:ספר שמות]]
	[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]		[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]

Wikiboss ב־08:38, 24 בפברואר 2019

2019-02-24T08:38:08Z

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־08:38, 24 בפברואר 2019
שורה 179:		שורה 179:
	<references />		<references />

	[[קטגוריה:פרשת ~~השבוע\|~~כי תשא]]		[[קטגוריה:פרשת כי תשא]]
	[[קטגוריה:ספר שמות]]		[[קטגוריה:ספר שמות]]
	[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]		[[קטגוריה: משכן אוהל מועד]]

Wikiboss: /* מחצית השקל במפקדים נוספים */

2019-02-24T06:59:02Z

מחצית השקל במפקדים נוספים

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:59, 24 בפברואר 2019
שורה 29:		שורה 29:
	===מחצית השקל במפקדים נוספים===		===מחצית השקל במפקדים נוספים===
	{{ערך מורחב\|ערך=[[איסור מניין בני ישראל]]}}		{{ערך מורחב\|ערך=[[איסור מניין בני ישראל]]}}
	על אף שמדברי הפסוקים מובן כי יש להשתמש במחצית השקל בכל מפקד עתידי, למעשה מפקד באמצעות מחצית השקל מוזכר רק במפקד הנוכחי. במפקדים בשאר חומשי התורה לא מוזכר מחצית השקל, וגם במפקדים שעשה שאול. רש"י מפרש כי אין חיוב למנות דווקא במחצית השקל, אלא האיסור הוא למנות את עם ישראל ללא אמצעי. באותו אופן, לפני המלחמה עם עמלק<ref>שמואל א טו,ד</ref>, שאול מנה את העם בטלאים, וכאשר מנה את העם לפני המלחמה בעמון לא מובא שפקדם בדבר מסוים, אך רש"י מפרש שכוונת הפסוק "ויפקדם ~~בטלאים~~" היא שפקדם בשברי חרסים או באבנים. הרמב"ן סובר שאין איסור למנות את בני ישראל באופן ישיר, אלא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, כמו בתחילת ספר במדבר, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. ומסביר שכאשר דוד מנה את העם<ref>שמואל ב כד,ג</ref> הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר<ref>כדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד</ref>.		על אף שמדברי הפסוקים מובן כי יש להשתמש במחצית השקל בכל מפקד עתידי, למעשה מפקד באמצעות מחצית השקל מוזכר רק במפקד הנוכחי. במפקדים בשאר חומשי התורה לא מוזכר מחצית השקל, וגם במפקדים שעשה שאול. רש"י מפרש כי אין חיוב למנות דווקא במחצית השקל, אלא האיסור הוא למנות את עם ישראל ללא אמצעי. באותו אופן, לפני המלחמה עם עמלק<ref>שמואל א טו,ד</ref>, שאול מנה את העם בטלאים, וכאשר מנה את העם לפני המלחמה בעמון לא מובא שפקדם בדבר מסוים, אך רש"י מפרש שכוונת הפסוק "ויפקדם בבזק" היא שפקדם בשברי חרסים או באבנים. הרמב"ן סובר שאין איסור למנות את בני ישראל באופן ישיר, אלא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, כמו בתחילת ספר במדבר, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. ומסביר שכאשר דוד מנה את העם<ref>שמואל ב כד,ג</ref> הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר<ref>כדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד</ref>.

	[[רבי_יצחק_אברבנאל\| האברבנאל]] מפרש שלמחצית השקל בפרשה יש שתי מטרות מקבילות- מניית בני ישראל, ותרומה לבית המקדש. לדבריו, אין איסור למנות את בני ישראל ואין חשש מגיפה, אלא החשש הוא מפני הגאווה וההרגשה שניתן להסתמך על הכוח הגשמי במקום על הקב"ה, ולכן היה צורך לתת את מחצית השקל כתרומה בשביל להזכיר לעם את הקב"ה שנתן לעם את הכוח לעשות חיל כזה. ומסביר, שהמגיפה בימי דוד היתה קשורה לכך שהעם הלך אחר שבע בן בכרי ובגד בדוד, ועל כן המגיפה גם לא המשיכה לכיוון ירושלים, עיר דוד, בה לא תמכו בבגידה.		[[רבי_יצחק_אברבנאל\| האברבנאל]] מפרש שלמחצית השקל בפרשה יש שתי מטרות מקבילות- מניית בני ישראל, ותרומה לבית המקדש. לדבריו, אין איסור למנות את בני ישראל ואין חשש מגיפה, אלא החשש הוא מפני הגאווה וההרגשה שניתן להסתמך על הכוח הגשמי במקום על הקב"ה, ולכן היה צורך לתת את מחצית השקל כתרומה בשביל להזכיר לעם את הקב"ה שנתן לעם את הכוח לעשות חיל כזה. ומסביר, שהמגיפה בימי דוד היתה קשורה לכך שהעם הלך אחר שבע בן בכרי ובגד בדוד, ועל כן המגיפה גם לא המשיכה לכיוון ירושלים, עיר דוד, בה לא תמכו בבגידה.

Wikiboss: /* מרכיבי שמן המשחה */

2019-02-24T06:21:48Z

מרכיבי שמן המשחה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:21, 24 בפברואר 2019
שורה 54:		שורה 54:
	בפרשה הוצגו מרכיבי שמן המשחה:" וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה <ref>ל', כ"ג- כ"ה</ref>		בפרשה הוצגו מרכיבי שמן המשחה:" וְאַתָּה קַח-לְךָ בְּשָׂמִים רֹאשׁ מָר-דְּרוֹר חֲמֵשׁ מֵאוֹת וְקִנְּמָן-בֶּשֶׂם מַחֲצִיתוֹ חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם וּקְנֵה-בֹשֶׂם חֲמִשִּׁים וּמָאתָיִם. וְקִדָּה חֲמֵשׁ מֵאוֹת בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ וְשֶׁמֶן זַיִת הִין. וְעָשִׂיתָ אֹתוֹ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ רֹקַח מִרְקַחַת מַעֲשֵׂה רֹקֵחַ שֶׁמֶן מִשְׁחַת-קֹדֶשׁ יִהְיֶה <ref>ל', כ"ג- כ"ה</ref>

	זכריה דורי ב[[עלונים#דף שבועי\|דף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן]] מסביר ב[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/dori.html מאמרו '''שמן המשחה] : שמן המשפחה מורכב מארבעה סממנים שהם חומרים המדיפים ריח ובלולים בשמן זית לקבלת משחה. המרכיבים של שמן המשחה הם מור, קידה, קינמון בושם וקנה בושם.		שמן המשחה מורכב מארבעה סממנים שהם חומרים המדיפים ריח ובלולים בשמן זית לקבלת משחה. המרכיבים של שמן המשחה הם מור, קידה, קינמון בושם וקנה בושם<ref>זכריה דורי ב[[עלונים#דף שבועי\|דף שבועי לפרשת השבוע של אוניברסיטת בר-אילן]] מסביר ב[http://www.biu.ac.il/JH/Parasha/tetzaveh/dori.html מאמרו '''שמן המשחה] : </ref>.

	==קטורת הסמים==		==קטורת הסמים==

Wikiboss: /* ההפטרה */

2019-02-24T06:20:33Z

ההפטרה

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־06:20, 24 בפברואר 2019
שורה 163:		שורה 163:
	הפטרת פרשת פרה לקוחה מספר {{מקור\|תנ"ך:יחזקאל ל"ו ט,ז$יחזקאל ל"ו, ט,ז\|כן}} ועוסקת בטהרת עם ישראל, כחלק מתהליך גאולת העם ושיבתו לארצו.		הפטרת פרשת פרה לקוחה מספר {{מקור\|תנ"ך:יחזקאל ל"ו ט,ז$יחזקאל ל"ו, ט,ז\|כן}} ועוסקת בטהרת עם ישראל, כחלק מתהליך גאולת העם ושיבתו לארצו.

	דוד נתיב מרצה לתנ"ך ב[[מכללת הרצוג]] גוש עציון כתב באתר כיפה על הקשר התנכי של הפרשה. [[~~יחזראל~~ הנביא]] לווה את עם ישראל באחת מנקודות השבר הקשות שלו, גלות בבל. הוא יצא לבבל עם גלות יהויכין, 11 שנה לפני גלות יהודה, בה חרבו ירושלים, בית המקדש ומלכות בית דוד. עד היציאה של גלות יהודה פעל יחזקאל בבבל בקרב הגולים עם יהויכין. הוא הכין אותם, פסיכולוגית ואמונית, לשבר הגדול העומד בפתח, תוך שרטוט ברור של ההתרחשויות הצפויות, כחלק מאותה הכנה.		דוד נתיב מרצה לתנ"ך ב[[מכללת הרצוג]] גוש עציון כתב באתר כיפה על הקשר התנכי של הפרשה. [[יחזקאל הנביא]] לווה את עם ישראל באחת מנקודות השבר הקשות שלו, גלות בבל. הוא יצא לבבל עם גלות יהויכין, 11 שנה לפני גלות יהודה, בה חרבו ירושלים, בית המקדש ומלכות בית דוד. עד היציאה של גלות יהודה פעל יחזקאל בבבל בקרב הגולים עם יהויכין. הוא הכין אותם, פסיכולוגית ואמונית, לשבר הגדול העומד בפתח, תוך שרטוט ברור של ההתרחשויות הצפויות, כחלק מאותה הכנה.

	ההפטרה דנה בנושאי : טומאה וטהרה , היא חלק מפרקי הנחמה והגאולה שהשמיע הנביא לגולים בבבל, לקראת שיבת ציון, שבוא תבוא.		ההפטרה דנה בנושאי : טומאה וטהרה , היא חלק מפרקי הנחמה והגאולה שהשמיע הנביא לגולים בבבל, לקראת שיבת ציון, שבוא תבוא.

	קידוש שמו של ה' יהיה בתיקון המעוות, בהשבת העם לארצו - למציאותו השגרתית. קיבוץ הגלויות יהיה שלב בסיסי והכרחי בתהליך גאולת האומה. עם זאת, מציאות הטומאה - שבעטיה עזב העם את הארץ - לא תוקנה בשהות בגלות. לאחר שובו של העם לארץ יצטרך העם לעבור תהליך של הטהרות מן הטומאה, כדי לאפשר לעם להתרומם מן השגרה הטהורה, הבלתי פגומה, למציאות של קדושה, רוממות והתעלות.		קידוש שמו של ה' יהיה בתיקון המעוות, בהשבת העם לארצו - למציאותו השגרתית. קיבוץ הגלויות יהיה שלב בסיסי והכרחי בתהליך גאולת האומה. עם זאת, מציאות הטומאה - שבעטיה עזב העם את הארץ - לא תוקנה בשהות בגלות. לאחר שובו של העם לארץ יצטרך העם לעבור תהליך של הטהרות מן הטומאה, כדי לאפשר לעם להתרומם מן השגרה הטהורה, הבלתי פגומה, למציאות של קדושה, רוממות והתעלות.

	==קישורים חיצוניים==		==קישורים חיצוניים==

Wikiboss: /* מפקד בני ישראל ומחצית השקל */

2019-02-18T07:13:36Z

מפקד בני ישראל ומחצית השקל

→ הגרסה הקודמת		גרסה מ־07:13, 18 בפברואר 2019
שורה 31:		שורה 31:
	על אף שמדברי הפסוקים מובן כי יש להשתמש במחצית השקל בכל מפקד עתידי, למעשה מפקד באמצעות מחצית השקל מוזכר רק במפקד הנוכחי. במפקדים בשאר חומשי התורה לא מוזכר מחצית השקל, וגם במפקדים שעשה שאול. רש"י מפרש כי אין חיוב למנות דווקא במחצית השקל, אלא האיסור הוא למנות את עם ישראל ללא אמצעי. באותו אופן, לפני המלחמה עם עמלק<ref>שמואל א טו,ד</ref>, שאול מנה את העם בטלאים, וכאשר מנה את העם לפני המלחמה בעמון לא מובא שפקדם בדבר מסוים, אך רש"י מפרש שכוונת הפסוק "ויפקדם בטלאים" היא שפקדם בשברי חרסים או באבנים. הרמב"ן סובר שאין איסור למנות את בני ישראל באופן ישיר, אלא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, כמו בתחילת ספר במדבר, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. ומסביר שכאשר דוד מנה את העם<ref>שמואל ב כד,ג</ref> הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר<ref>כדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד</ref>.		על אף שמדברי הפסוקים מובן כי יש להשתמש במחצית השקל בכל מפקד עתידי, למעשה מפקד באמצעות מחצית השקל מוזכר רק במפקד הנוכחי. במפקדים בשאר חומשי התורה לא מוזכר מחצית השקל, וגם במפקדים שעשה שאול. רש"י מפרש כי אין חיוב למנות דווקא במחצית השקל, אלא האיסור הוא למנות את עם ישראל ללא אמצעי. באותו אופן, לפני המלחמה עם עמלק<ref>שמואל א טו,ד</ref>, שאול מנה את העם בטלאים, וכאשר מנה את העם לפני המלחמה בעמון לא מובא שפקדם בדבר מסוים, אך רש"י מפרש שכוונת הפסוק "ויפקדם בטלאים" היא שפקדם בשברי חרסים או באבנים. הרמב"ן סובר שאין איסור למנות את בני ישראל באופן ישיר, אלא רק כאשר מדובר במפקד ללא צורך. לשיטתו, כאשר ה' מצווה לערוך מפקד, כמו בתחילת ספר במדבר, אין צורך למנות את העם במחצית השקל. ומסביר שכאשר דוד מנה את העם<ref>שמואל ב כד,ג</ref> הוא חשב שיש בדבר צורך ולכן לא מנה את העם דרך אמצעי, אך למעשה לא היה בכך צורך ולכן הוכה העם בדבר<ref>כדברי חז"ל- כל זמן שנמנו ישראל לצורך לא חסרו, שלא לצורך- חסרו, כמו בימי דוד</ref>.

	[[האברבנאל]] מפרש שלמחצית השקל בפרשה יש שתי מטרות מקבילות- מניית בני ישראל, ותרומה לבית המקדש. לדבריו, אין איסור למנות את בני ישראל ואין חשש מגיפה, אלא החשש הוא מפני הגאווה וההרגשה שניתן להסתמך על הכוח הגשמי במקום על הקב"ה, ולכן היה צורך לתת את מחצית השקל כתרומה בשביל להזכיר לעם את הקב"ה שנתן לעם את הכוח לעשות חיל כזה. ומסביר, שהמגיפה בימי דוד היתה קשורה לכך שהעם הלך אחר שבע בן בכרי ובגד בדוד, ועל כן המגיפה גם לא המשיכה לכיוון ירושלים, עיר דוד, בה לא תמכו בבגידה.		[[רבי_יצחק_אברבנאל\| האברבנאל]] מפרש שלמחצית השקל בפרשה יש שתי מטרות מקבילות- מניית בני ישראל, ותרומה לבית המקדש. לדבריו, אין איסור למנות את בני ישראל ואין חשש מגיפה, אלא החשש הוא מפני הגאווה וההרגשה שניתן להסתמך על הכוח הגשמי במקום על הקב"ה, ולכן היה צורך לתת את מחצית השקל כתרומה בשביל להזכיר לעם את הקב"ה שנתן לעם את הכוח לעשות חיל כזה. ומסביר, שהמגיפה בימי דוד היתה קשורה לכך שהעם הלך אחר שבע בן בכרי ובגד בדוד, ועל כן המגיפה גם לא המשיכה לכיוון ירושלים, עיר דוד, בה לא תמכו בבגידה.

	==כיור הנחושת==		==כיור הנחושת==